חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

הפרטת קרקעות קק"ל – תחקיר של "דבר ראשון"

נושאים כלכלה ותקציב, עלו ברשת ב 11.09.16 1:20

למרות תקנון קק"ל, האוסר עליה למכור קרקעותיה, היא תמכור אותן באמצעות עסקה סיבובית שסוכמה בהסכם מ- 2015 בין המדינה לקק"ל, לפיו קק"ל תעביר קרקעות למדינה והמדינה תפריט אותן. הפיילוט שמבצעת קק"ל להפרטת כ-650  נכסים הוא ראשית תהליך ההפרטה

מאת: יניב כרמל

חוק ההסדרים 2015 - למה הממשלה רוצה להשתלט על הקק"ל?

הממשלה – בחוק ההסדרים – מבקשת להשתלט על כספי קק"ל. פורמאלית קק"ל היא חברה פרטית בבעלות העם היהודי ולא בבעלות ממשלת ישראל. האם הממשלה תנהג כך גם בחברות פרטיות אחרות? למשל תאגיד הנפט או כי"ל? מאת: דליה בלומנפלד

לקריאה נוספת

קק"ל מציגה: מכירת חיסול

קרן קימת לישראל מפריטה מאות נכסים בשווי של מיליארדי שקליםללא דיון ציבורי, ותוך הטעיית המוסדות של הקק"ל, מובילה הנהלת הארגון הפרטה אדירה של קרקעות העם היהודי. למעלה מ-650 נכסים של הקק"ל, חלקם באזורי ביקוש יוקרתיים, יופרטו בקרוב. מי הולך להרוויח מזה, ומה הרצל היה אומר?

קרן קימת לישראל מפריטה מאות נכסים באזורי הביקוש המרכזיים בישראל. ההפרטה הזו, של למעלה מ-650 נכסים, המתפרשים על כ-1,600 דונם בתל-אביב, רחובות, גבעתיים ועוד מספר ערים באזורי הביקוש, היא אירוע תקדימי בתולדות הקק"ל. קק"ל מעולם לא מכרה קרקע, או נכס שנמצא על קרקע שלה. למעשה – אסור לה לעשות כן. את האיסור הזה קבעו עוד בקונגרס הציוני החמישי, כאשר אדם אחד, בנימין זאב הרצל שמו, יזם את הקמת קק"ל, והוא מופיע עד היום בתקנון קק"ל.

לפני שנמשיך, זה זמן טוב להזכיר כמה עובדות הנוגעות לקרן קימת לישראל, על מנת שמימדי הסיפור שיסופר כאן יובנו. הקרן היא הבעלים של כ-13% מהקרקע בישראל. על הקמת הקרן החליטו ב-1901, ומאז היא רוכשת קרקעות בישראל לצורך התיישבות יהודית, ואוספת כספים לשם כך בכל העולם. חוזה המדינה, הרצל, היה מי שקבע, כאמור, את הכלל כי הקרקע של הקרן שייכת לכל העם היהודי, ולכן – אין מוכרים את הקרקע אלא רק משכירים אותה. השכרה ארוכת טווח נקראת חכירה, וזו הפעולה המרכזית שהקרן עושה כבר מעל למאה שנים: רוכשת קרקע ומחכירה אותה. מאות יישובים – קיבוצים, מושבים וערים, הוקמו על קרקע קק"ל, ובזכות קק"ל. בעבר ניהלה הקרן את קרקעותיה בעצמה, אך מאז 1961 היא מבצעת את פעולות הרכישה וההחכרה באמצעות מינהל מקרקעי ישראל, ועל בסיס אמנה בין המדינה והקק"ל, שם התחייבה המדינה להחיל על עצמה את ערכי קק"ל ולשמור את כל הקרקע שברשות המדינה – 93% מהקרקע בישראל – כקרקע בבעלות ציבורית, ולא להפריטה.

רבות דובר בשנים האחרונות על אי-סדרים בקק"ל, על ניהול בזבזני ופזרני של כספי ציבור בהיקפים עצומים המתנהלים בסתר, באין רואה. אך הפעם לא נעסוק בדברים אלו. לא משום שאינם חשובים, אלא משום שההפרטה של מקרקעי קק"ל, שערכם נאמד בעשרות מיליארדים של שקלים, חמורה ומדאיגה פי כמה מכל פרשת שחיתות-לכאורה בגוף החשוב הזה.

אפשר היה לשער שהחלטה דרמטית כל כך – להתיר את מכירת הקרקע ונכסי הנדל"ן של הקרן, לראשונה בתולדות התנועה הציונית – תרעיד את אמות הספים. אך מסתבר שההחלטה הזו, שהתקבלה כבר בנובמבר 2015, עברה בשקט-בשקט, ללא דיון ציבורי. כמעט כמו עץ שנפל ביער, מבלי שאיש שמע. למעשה, אלמלא התברר בשבועות האחרונים כי קק"ל מבצעת "פיילוט", ניסוי, שכולל מכירה של מאות נכסים – ופרטיו נחשפים כאן לראשונה – ייתכן וההפרטה העצומה הזו הייתה מתבצעת במחשכים.

כדי לעקוף את האיסור למכור את קרקעות הקק"ל, נחתם הסכם בין הקק"ל למדינה, לפיו המדינה היא שתבצע את ההפרטה ותעביר לקק"ל את התמורה. ההסכם מתייחס להפרטה של שטחים המוערכים בכ-70,000 דונם, כרבע מכלל השטח הבנוי במדינת ישראל. עלותם של שטחים אלו נאמדת בעשרות מיליארדי שקלים, אם לא מאות מיליארדים.

הנהלת קק"ל עשתה מאמצים ניכרים להעביר את ההחלטה הזו ללא כל דיון ציבורי, אך מסיבות שונות, שקשורות בתקנון של קק"ל, היא נאלצה להעביר את ההחלטה באסיפה כללית של קק"ל. האסיפה הכללית הזו כונסה ב-19 לנובמבר 2015. מרבית תשומת הלב הוקדשה לנושאים אחרים, בעלי אופי מפלגתי ואישי: הייתה זו האסיפה הכללית האחרונה של אפי שטנצלר כיושב ראש, וזו שבה נבחר דני עטר כמחליפו. באותה הזדמנות כבר טרחו בקק"ל לעסוק במספר הסגנים שיותר ליו"ר הנכנס עטר למנות (חמישה), ושינו את התקנון בהתאם, ועוד נושאים בעלי "חשיבות לאומית" שכאלה. "על הדרך" קיבלו גם את ההחלטה להפריט את הקרקע.

אסיפה מוזרה, החלטה מכריעה

הנה כמה דברים חריגים שהתרחשו באסיפה הכללית המכריעה הזו, ב-19 בנובמבר 2015: מתוך 185 חברי האסיפה הכללית השתתפו בה רק 44, קצת פחות מרבע – שיעור השתתפות נמוך ביחס להחלטה דרמטית כזו.

מרבית החברים שלא השתתפו באסיפה הם נציגים מחו"ל. למרות שסביר להניח שחברים אלו לא יגיעו, ברור שחובה על מארגני האסיפה להזמין את כלל החברים, ולעדכן אותם בנושאים שעל סדר היום. חשוב לציין כי לנציגים מחו"ל יש גם אפשרות להצביע באמצעות שליח בארץ. למרבה הפליאה, חברי אסיפה מארה"ב ומאוסטרליה ששוחחו עם 'דבר ראשון' אומרים כי הם לא הוזמנו לאסיפה ולא ידעו על הפרטת הקרקע, לא לפני האסיפה ולא לאחריה.

עוד כדאי לציין שמרבית נציגי חו"ל באסיפה דווקא היו בארץ זמן קצר לפני כן, באוקטובר 2015, לצורך כינוס הקונגרס הציוני. אך האסיפה זומנה רק מספר שבועות לאחר מכן, לאחר שנציגי חו"ל עזבו את הארץ ולא יכלו להשתתף בדיון.

גם לנציגים מהארץ, שהשתתפו באסיפה, לא נשלחו חומרים מקדימים לדיון, חרף העובדה שמדובר על הסכם הפרטה בסדר גודל עצום  לחברי האסיפה לא הוצגו מפות, או תחשיבים כלכליים המצדיקים את המהלך (בהנחה שהשיקול הכלכלי הוא שיקול ראוי בהקשר של מטרות הקק"ל). סביר להניח שרוב חברי האסיפה לא ראו את ההסכם עצמו, שלא חולק בישיבה.

'דבר ראשון' שוחח עם מספר חברי אסיפה שהשתתפו בכינוס. אף אחד מהם לא זכר את קיומו של הדיון, או את ההחלטה הדרמטית – שמשמעותה הכספית האדירה מתמעטת רק לנוכח הפגיעה ההיסטורית בערכי קק"ל ולנוכח הסיכון האסטרטגי, החברתי, הכלכלי והלאומי הקיים בהפיכת קרקע בלב ישראל לקרקע פרטית וחופשיה לסחר בידי בעלי הון מהארץ והעולם.

בין הנכסים שיופרטו – מבני חינוך ובית אבות

אפי שטנצלר, יו"ר קק"ל דאז, טען באסיפה הכללית כי הנכסים שיופרטו הינם כולם "מקרקעין של בניינים שכבר נבנו, וכבר גרים עליהם אנשים".

מאיר שפיגלר, מנכ"ל קק"ל, הוסיף כי מדובר ב"בנייה רוויה", כלומר בנייה לגובה של בנייני מגורים, וכי "הבעלות על האדמות תועבר לדיירים". עוד טען המנכ"ל בפני חברי האסיפה כי כל חוזי החכירה של הנכסים שיופרטו הם חוזים מהוונים, כלומר שהתמורה בעבור החכירה שולמה מראש, ולכן "קק"ל קיבלה את מלוא התמורה הכלכלית בגין כל האדמות האלה מכל הדיירים".

חבר אסיפה ערני אחד שאל את ההנהלה שאלה. מדובר בדוד בן-נאה מירושלים, איש חינוך בגמלאות, בן 80, שמילא שורה של תפקידי חינוך במוסדות הציוניים. בן-נאה ביקש את רשות הדיבור ושאל מפורשות: "רציתי לשאול, האם זה כולל גם מוסדות חינוך שנמצאים על אותן אדמות?"

השאלה הישירה זכתה לתשובה ישירה מהמנכ"ל: "מדובר אך ורק בדיירים שהם גרים באותה בנייה רוויה שנמצאת על אדמות קרן קימת לישראל".

אלא שבדיקה של רשימת הנכסים שיופרטו – רשימה של למעלה מ-650 נכסי נדל"ן שהגיעה לידי 'דבר ראשון' – מראה כי ההסברים והתשובות ששטנצלר ושפיגלר נתנו לחברי האסיפה היו לא מדויקות, בלשון המעטה. חשוב להבין כי הנהלת קק"ל רואה, ככל הנראה, את האישור שניתן לה באסיפה כאישור בסגנון של "צ'ק פתוח" להחליט אילו מבין עשרות אלפי נכסי הנדל"ן שיש לקק"ל באזורי הביקוש יופרטו. הפעימה הראשונה של ההפרטה מתפרשת על כ-1,600 דונם, אך הנהלת קק"ל מכוונת להפרטה של כ-70,000 דונם, כרבע מהיקף השטח הבנוי במדינת ישראל, כאמור.

צוות 'דבר ראשון' ערך בדיקה מדגמית של כ-50 מהנכסים ברשימה.

להמשך קריאה ב"דבר ראשון"

נערך על ידי דליה
תגיות: , , , , ,

4 תגובות

  1. פוקסי :

    תודה על הפוסט . רק צריך לשים לב , זה לא קשור לתקנון קק"ל בעיקרון . האיסור שכותב הפוסט מציין , הינו איסור שנקוב , לא פחות ולא יותר , בחוק יסוד ( מזכיר , חוק יסוד יש לו כוח חזק יותר מחוק רגיל ) . הנה , חוק יסוד מקרקעי ישראל , סעיף 1 , מצטט :

    " מקרקעי ישראל, והם המקרקעים בישראל של המדינה, של רשות הפיתוח או של הקרן הקימת לישראל, הבעלות בהם לא תועבר, אם במכר ואם בדרך אחרת. "

    עד כאן הציטוט :

    אם כך , בשום דרך אין לעשות לכאורה הדבר . אלא מאיי , שחוק מקרקעי ישראל ( להבדיל מחוק יסוד כאמור לעי"ל ) מתיר למרות סעיף 1 בחוק היסוד , לעשות עסקאות בקרקעות המדינה , במצבים מסויימים . אלא , שקשה לראות איך ההיתרים המצויינים שם ( ראה לינק ) מתיישבים עם מה שמתואר בפוסט ( משמע : הפרטה בעסקה סיבובית דרך המדינה בנכסים באזורים רוויים ) .
    אחקור בדבר , ואנסה להבין …. ואם לא , אפשר להגיש בג"ץ כמובן , שהרי לא חוקי הדבר !!

    לינק לחוק יסוד מקרקעי ישראל , סעיף 1 :

    https://www.nevo.co.il/law_html/Law01/286_040.htm

    לינק לחוק מקרקעי ישראל , סעיף 2 , כאן :

    https://www.nevo.co.il/law_html/Law01/286_041.htm

    תודה

  2. פוקסי :

    רק בקצת יותר העמקה , מסתבר שסעיף קטן (7 ) בחוק מקרקעי ישראל ( בלינק לעי"ל ) מגדיר היתר של העברת בעלות במקרקעי המדינה או מקרקעי רשות הפיתוח , שהם קרקע עירונית . על פי המצויין בפוסט , הרי עסקינן בקרקע עירונית , ויש רק הגבלה על העברה כאמור , שהיא מעל 400 אלף דונם .

    כך שעושה רושם בבדיקה שניה , שהדבר חוקי על פניו , אבל עוד אחקור ואבדוק …..

    תודה

  3. פוקסי :

    רק תיקון קל :

    סעיף קטן ( 7 ) לסעיף 2 בחוק מקרקעי ישראל כאמור .

    תודה

  4. משתמש אנונימי (לא מזוהה) :

    זה נוסח חוק יסוד מקרקעי ישראל
    חוק-יסוד: מקרקעי ישראל*

    איסור העברת בעלות
    1. מקרקעי ישראל, והם המקרקעים בישראל של המדינה, של רשות הפיתוח או של הקרן הקימת לישראל, הבעלות בהם לא תועבר, אם במכר ואם בדרך אחרת.
    היתר על פי חוק
    2. סעיף 1 לא יחול על סוגי מקרקעין וסוגי עסקאות שנקבעו לענין זה בחוק.
    הגדרה
    3. בחוק זה "מקרקעין" – קרקע, בתים, בנינים וכל דבר המחובר לקרקע חיבור קבע.
    יצחק בן-צבי דוד בן-גוריון
    נשיא המדינה ראש הממשלה

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.