חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

סודות ושקרים וחצאי אמת בסיפורי מונופול הגז

נושאים דעות, כלכלה ותקציב ב 5.09.16 1:53

חברות הגז מנסות להסיח את דעת הציבור מהכשלים המרובים של המתווה. הדובר המרכזי שלהם הוא שר האנרגיה

מאת אמנון פורטוגלי

תאגידי הגז למדו לקח מהתנהגותם הדורסנית בעת הדיונים של ועדת ששינסקי הראשונה. עכשיו הם פועלים בעיקר באמצעות מתווכים, דוברים, ותועמלנים כמו יובל שטייניץ, נדב פרי ואחרים.

המטרה העיקרית של תאגידי הגז ועושי דבריהם בממשל היא הסחת הדעת הציבורית מהכשלים ההרסניים  של מתווה הגז המתגלים כיום לעיני כל. אסור שהסיפורים האחרונים של תאגידי הגז יסיחו את דעתנו מכשלים אלו, אציין חלק מהם:

  1. מתווה הגז אינו מביא לבטיחות אנרגטית ואף פוגע בבטיחות האנרגטית הקיימת.

כדאי להקשיב לדברי השר שטייניץ במסיבת העיתונאים בה הודיע על החלטתו לבדוק את האפשרות לסגור את תחנות הכוח הפחמיות 1-4 בחדרה: למדינת ישראל יש אתגר של ביטחון אנרגטי, שאינו קיים במדינות אחרות "למדינת ישראל יש אתגר של ביטחון אנרגטי, שאינו קיים במדינות אחרות".

צריך לשאול את שטייניץ וראשי משרד האנרגיה, איך יתכן שהיום שלש וחצי שנים אחרי התחלת הזרמת הגז מתמר, עדיין יש לישראל בעיית מהותית של בטחון אנרגטי, ואיך  יתכן, שבעקבות מתווה הגז, ישראל תאלץ לחיות עם בעייה זו לעוד שש שנים.

לוויתן צריך היה להיכנס לפעולה בתוך ארבע שנים ממועד מתן החזקה, קרי במרץ 2018. בעקבות מתווה הגז מועד זה נדחה ל-2020. עכשיו אנו מקבלים דחייה נוספת לסוף 2021.

מה יקרה לבטחון האנרגטי של ישראל ולמשק האנרגיה בכלל אם לא תתקבל החלטת השקעה סופית בלוויתן עד סוף השנה, או שלוויתן לא יפותח עד 2020? מה יקרה עד אז עם הביטחון האנרגטי של מדינת ישראל ששטייניץ נושא את שמו לשווא?

  1. המתווה מאיין את היתירות, שיש היום בתמר, במחדל, על שלא מחייבים את החברות בעלות מונופול הגז בתמר לממש מיידית את תוכנית הפעולה שלהן להגדלת קצב הפקת הגז, כולל קידוח בארות הפקה חדשות והנחת מערכת הובלה חדשה.  למעשה כבר היום יש מחסור בגז בעיתות שיא וחברת החשמל נזקקת לייבוא דחוף של גז טבעי נוזלי.

אצטט מדברי יו"ר דירקטוריון חברת החשמל יפתח רון-טל ביוני 2015: "אנחנו נמצאים בעיצומן של שבע השנים הקשות ואסור להמעיט בדרמה. אני ממליץ להכריז על מערכי חירום בתחום הגז, שכן אנו בתקופה לא יציבה שמייצרת סיכונים למשק החשמל, בהינתן שיש ספק גז יחיד בצינור גז אחד בלבד לכל משק החשמל במדינת ישראל”.

  1. המתווה לא מוריד את מחירי הגז, ואינו מבטיח פיקוח אמיתי על מחירי הגז. להיפך, המתווה מקבע את מחירי הגז המונופוליסטיים המופקעים שחברת החשמל משלמת ואת ההצמדות האבסורדיות של מחירים אלו. ועדת הפיקוח הבין־משרדית למחירי הגז מצאה כבר לפני כמה שנים כי הטלת פיקוח ממשלתי על מחיר הגז שמופק מתמר, היתה מקבעת את מחיר הגז במשק ב–3.7 דולרים ליחידת חום. בתגובה המדינה לבג"ץ, בעקבות העתירות שהוגשו נגד מתווה הגז,  נכתב במפורש כי "מחיר (גז טבעי) המבוסס על עלויות ותשואה היה מוביל כאמור לרמת מחירים נמוכה במאגר תמר". לטענת המדינה, "הטעם העיקרי לכך מצוי בעובדה שעלויות ההון ליחידת חום במאגר תמר הן נמוכות יחסית". כלומר, מחיר הגז הטבעי שחברת החשמל משלמת למונופול הגז גבוה ביותר מ-50% מהמחיר הסביר שאינו מונופוליסטי.

אדון בשנים מסיפורי הגז שעלו לכותרות לאחרונה.

אחד הסיפורים האחרונים, בגירסאות שונות, הוא הטיעון שמפיצים תועמלני מונופול הגז, על עומק הקידוחים בארץ. לפי הטיעון הזה, הקידוח בתמר הוא עמוק במיוחד, דבר הגורר עלויות הפקה גבוהות במיוחד ועל כן מחיר הגז הטבעי בישראל הוא גבוה במיוחד.  ובציטוט מאחד התועמלנים: "עיקר הפקת הגז בארה"ב היא יבשתית, כך שעלויות הפיתוח נמוכות דרמטית בהשוואה לישראל." אלו הם דברי הבל.  לפי נובל אנרג'י, הפועלת גם במים עמוקים בישראל וגם בקידוחים יבשתיים בארה"ב, התוצאה היא הפוכה. הוצאות חיפוש ופיתוח וגם הוצאות התפעול ליחידת גז, נמוכות יותר בקידוחים בים העמוק בהשוואה לקידוחים יבשתיים. מחיר הגז ממאגר תמר אמור להיות נמוך בהרבה ממחירו כיום.

השוואה בין תמר לקידוח יבשתי טיפוסי להפקת גז מפצלים. מתוך מצגת של נובל אנרגי מ-3 ליוני 2010

השוואת קידוחים

 

הוצאות חיפוש ופיתוח וכן הוצאות התפעול ליחידת גז, נמוכות יותר בקידוחים בים העמוק בהשוואה לקידוחים יבשתיים, יעילות ההשקעה, או החזר ההשקעה, גבוהה יותר בתמר מאשר בקידוחים יבשתיים.

סיפור שני שמופץ לאחרונה טוען שבמעל לכ- 50% מהאזורים בארה"ב מחיר הגז לתעשיה גבוה מבישראל. לטיעון זה צורף גרף המתיימר להסתמך על פירסום של ה- EIA.   אלא שהטענה מופרכת, אינה אלא זריית חול בעיניים והגרף משופץ.
ארה"ב מדינה ענקית ושטחה והתעשייה בה אינם מחולקים שווה בין המדינות. כך אנו מוצאים שהנתונים בגרף ‏כוללים מדינות כמו הוואי הרחוקה ממקורות הגז בארה"ב, מדינות כמו דלוואר, ורוד איילנד ש'משקלן' התעשייתי ‏אפסי, וכו'. ‏ הנתון החשוב הוא המחיר הממוצע של גז טבעי לתעשייה האמריקאית, שהיה במאי 2016, לפי נתוני ‏EIA‏, ‏‏2.91 דולר ליחידה כ- 50% מהמחיר שהתעשייה הישראלית משלמת. ‏

יתרה מזאת, לפי הגרף, המחיר שהתעשייה הישראלית משלמת עבור הגז הטבעי עומד על כ- 5.05 דולר ‏ליחידה. בין המחיר בצפון קרולינה – 4.97 דולר ליחידה לבין המחיר ביוטה- 5.11 דולר ליחידה. תועמלן תאגידי הגז לא ‏מספק מקור למספר זה. כדאי שישאל את שולחיו, לפני שהוא מפיץ את המספרים הכוזבים שלהם לציבור.‏ אני בטוח שרוב התעשייה הישראלית היתה שמחה לשלם מחיר זה כ- 5.05 דולר ‏ליחידה. שכן המחיר ללקוחות תעשייתים בישראל מגיע בקלות ל 6  דולר ליחידה ואף מעבר לכך, בהתחשב במחיר למונופול הגז ובמחירי העברת הגז לנתג"ז.

חשוב מזה, עם כל הכבוד לתעשייה הישראלית, מה שחשוב לעניננו הוא מחיר הגז הטבעי לחברת החשמל. רוב הגז הטבעי בישראל משמש לייצור חשמל ורובו הגדול נצרך ע"י חברת החשמל המשלמת למונופול תמר כ- ‏‏5.85 דולר ליחידה. לזה צריך להוסיף הוצאות הובלת הגז המשולמים לנתג"ז הנאמדות ב- 0.4 עד 0.6 דולר ליחידה. בסך הכל, 6.2 – 6.4 דולר ליחידה.

ההשוואה הרלוונטית והנכונה היא בין מחיר הגז הטבעי שחברת החשמל הישראלית משלמת, למחיר הגז הטבעי שחברות החשמל בארה"ב משלמות. לפי ה-EIA,  מחיר זה היה במאי 2016 2.50 דולר ‏ליחידת חום, פחות ממחצית מהמחיר שחברת החשמל הישראלית משלמת למונופול הגז בתמר.

תודות לאייל עופר ולארז צדוק על התובנות והנתונים. ותודה לאמיר פוסטר התועמלן המסור והשקדן של תאגידי הגז, שהמסרים בדף הפייסבוק שלו דומים אם לא זהים לאלו היוצאים משטייניץ, משאול מרידור וממשרד האנרגיה, ושדרך המסרים שלו אפשר לראות מה חשוב לחברות הגז שכולנו נחשוב.

 

 

אמנון פורטוגלי

מרכז חזן במכון ון-ליר

נערך על ידי רביב נאוה
תגיות: , , , ,

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.