החל מהשנה, החברה למתנ”סים מחוייבת להסכם “זרוע ביצוע” חדש מול משרד החינוך, המרחיב את התחומים בהם מותר למשרד להתקשר איתה ללא מכרז. הנפגעים הצפויים: העמותות המתחרות והשקיפות
מאת: ספי קרופסקי
מתחת לרדאר, משרד החינוך חתם מול החברה למתנ”סים על “הסכם זרוע ביצוע” במסגרתו הורחבו התחומים בהם יכול המשרד להתקשר בפטור ממכרז עם החברה הממשלתית. על פי ההסכם עליו חתם המשרד עם החברה בשנת 2015, הסכם אשר נכנס לתוקף בתחילת השנה הנוכחית, החברה למתנ"סים תשמש כזרוע ביצועית של המשרד במגוון תחומים בחמש השנים הקרובות, עם אופציה להאריך את החוזה בחמש שנים נוספות. משרד החינוך יוכל להפסיק את ההסכם בכל עת שירצה.
החברה למתנ”סים, אשר נוהלה עד כה כזרוע ביצועית של משרד החינוך אך ורק בתחומים של ניהול סל התרבות הארצי והפעלת מרכזים קהילתיים, תוכל מעתה להתקשר ללא מכרז בתחומים רבים ומגוונים: הפעלת מתנדבים, זהויות בחברה הישראלית, מרכזים קהילתיים להורות ומשפחה, מרכזי פעילות לצעירים, מרכזי יזמות וחדשנות, מרכזי ערכים בספורט, מרכזי למידה משמעותית, שילוב והשתלבות ילדים, נוער ומבוגרים עם מוגבלויות, מרכזי נוער לפעילות אתגרים וסביבה, פעילויות קיץ וצהרונים.
מודל העבודה החדש של החברה למתנ”סים מזכיר את האופן בו פועלת החטיבה להתיישבות וגופים חצי ממשלתיים אחרים, כזרוע ביצוע של משרדי הממשלה. היתרון הגלום במודל זה נובע מהעובדה שבמקרים רבים מדובר בגופים יעילים, אך יחד עם זאת, המודל פותח באופן פוטנציאלי פתח להעברת כספים על פי העדפתו הסקטוריאלית של השר הממונה. מכיוון שהחברה למתנ”סים החלה לפעול רק השנה במודל הזה, מוקדם מלהעריך מה משקל הסיכון ביחס לתועלת.
מעבר לכך, הפטור ממכרזים נותן למעשה יתרון לחברה למתנ”סים על פני עמותות חינוך שונות במגזר השלישי, שכן האחרונות נדרשות לזכות במכרזים כדי להפעיל פרויקטים שונים של משרד החינוך. כעת החברה למתנ”סים תוכל לקבל יותר פרויקטים ללא מכרז (אם כי במקרים מסוימים עדיין תחויב), באמצעות הודעות פטור. בכירים בחלק מעמותות המגזר השלישי חוששים כי הדבר יביא לפגיעה בנתח הפעילות שלהם.
למעשה, בכך עוזר משרד החינוך לצמצמם את התחרות של החברה למתנ”סים. “עד השנה תפיסת משרד החינוך את החברה השתנתה”, נכתב בדו”ח הכספי של החברה ל־2015. “משרד החינוך לא ראה את החברה כזרוע הביצוע הבלעדי שלו. מצב זה מכניס את החברה, יותר ויותר, לתחרות אגרסיבית על מקטעי פעילות שמוכרזו, יחד עם דילמה בין היכולת לשמור על איכות השירות וייחודו לבין עמידה בתקציבים מצומצמים שמותירים לחברה רווחים שוליים לפעילותה השוטפת”.
המדינה סוגרת את הגירעון ומעלה את שכר העובדים
עוד על פי הדו”ח הכספי, שהוכן על ידי משרד רואי החשבון רווה-רביד ושות’, החברה אף חתמה על הסכם הבראה לכיסוי הגירעון שלה, במסגרתו יוזרמו לה 58.9 מיליון שקל בפריסה ל־12 שנים. החברה חוותה בשנים האחרונות משבר פיננסי, בעיקר בשל עלויות פנסיה גבוהות, ועל פי הדיווחים היא אף הגיעה ב־2011 לגירעון כולל של 44 מיליון שקל. מקור הגירעון באי עמידה של המדינה בהסכמי השכר של עובדי החברה הממשלתית והמשמעויות שלהם. לטענת אנשי החברה, מכיוון שעובדיה החלו להגיע לגיל פנסיה — ללא תכנית ההבראה החדשה הגירעון היה ככל הנראה מתפוצץ בעתיד הלא רחוק.
בנוסף, במסגרת הסכם ההבראה הוחלט על הסכם שכר חדש, במסגרתו עובדים חדשים שהחלו את עבודתם אחרי פברואר 2016 וכן חלק מהעובדים הוותיקים יזכו בגידול של 50% בשכר התחילי שלהם ביחס למה שנהוג כיום. בחברה למתנ”סים הסבירו כי מקורות המימון הם כולם מההטבות העתידיות של אותם עובדים (דוגמת פדיון ימי חופש), כך שעלות השכר למעשה לא השתנתה. שכרו של מנהל מרכז קהילתי, התפקיד הכי שכיח בחברה, עלתה בכך לכ־18 אלף שקל ברוטו. עוד על פי הדו”ח, מחזור הפעילות של החברה עמד ב־2015 על 434 מיליון שקל — עלייה של 71 מיליון שקל מהשנה שלפני. הפסד השוטף באותה שנה עמד על 2.3 מיליון שקל, עם גרעון מצטבר של 11.2 מיליון שקל.
Tags: החברה-למתנסים, המגזר השלישי, חוק חובת מכרזים, מכרזים, משרד-החינוך
הבית היהודי יש התנהלות של מדינה בתוך מדינה ראו ערך החטיבה להתישבות !