נפתלי בנט, מדוע אתה אוסר תשלום שכר למתמחים בטיפול באמנות?

מסמך של משרד החינוך אוסר על מוסדות חינוך לשלם למטפלים באמצעות אמנות שכר עבור הכשרתם המעשית שמתבצעת בלימודי התואר השני . מתמחים במקצועות אחרים מקבלים שכר בתקופת התמחותם, האם חוקי לנצל עבודת התמחות של מטפלים במוסדות חינוך ולא לשלם להם שכר?

[בוקסה=50270]לאחרונה הפיץ משרד החינוך מסמך בשם  "העסקת מטפלים באמצעות אמנויות במתווה לתואר שני ה' אב, תשע"ו 9 אוגוסט, 2016" . מסמך זה אוסר על העסקתם בתשלום של המטפלים בהבעה ויצירה במהלך שנת ההכשרה המעשית המתקדמת. עד כה היו מוסדות חינוך ששילמו למטפלים עבור הכשרתם המעשית והיו כאלה שלא שילמו. הנחיית שר החינוך אוסרת על כל מוסדות החינוך לשלם שכר עבור הכשרה מעשית. להלן התייחסותה של נוגעת בדבר. בהמשך מסמך ההנחיה של משרד החינוך

החלטת  משרד החינוך בנוגע להעסקת מתמחים ב'טיפול באמצעות אמנויות' ללא שכר

"טיפול באמנויות" הוא שם כולל למקצועות שבהם נעשה שימוש בתהליכי יצירה והבעה אמנותיים בטיפול בהפרעות נפשיות, התנהגותיות, התפתחותיות ואורגניות.

בכל שנה בישראל פונים למעלה ממיליון אנשים למטפלים באמצעות אמנויות לצורך קבלת טיפול בקשיים רגשיים, הפרעות התנהגות, קשיי למידה, קשיי ריכוז ומשברים נפשיים – בייחוד של צעירים ואוכלוסיות מוחלשות.

כיום שמונה מוסדות אקדמיים להשכלה גבוהה בישראל מכשירים מטפלים לתואר מוסמך (תואר שני) בטיפול באמצעות אמנויות.

משרד החינוך מעסיק מטפלים בהבעה ויצירה מאז חקיקת חוק החינוך המיוחד בשנת 1988.

משנת 2004 משרד החינוך מעסיק מטפלים שאינם מורים, וזאת- בהסכמת משרד הבריאות.

בתוכנית ללימודי תואר שני, ההכשרה מעשית מחולקת ל- 600 שעות הכשרה מעשית במהלך לימודי התואר והכשרה מעשית מתקדמת בת 960 שעות, לאחר סיום לימודי התואר השני.

עד כה, ללומדים טיפול בהבעה ויצירה התאפשר  לבצע הכשרה מעשית מתקדמת במערכת החינוך. לשם כך, היה עליהם להציג , בין השאר, אישור זכאות לתואר שני.

לפני מספר ימים, כשבועיים לפני תחילת שנת הלימודים ולאחר שהסכמי ההעסקה נחתמו, יצא מסמך אשר אוסר על העסקתם בתשלום של המטפלים בהבעה ויצירה במהלך שנת ההכשרה המעשית המתקדמת.

ציטוט מתוך המסמך: "אין אפשרות להעסיק בשכר את הלומדים בשנת הכשרה מעשית מתקדמת, מאחר שבמועד זה אינם עומדים עדיין בדרישות המחוון."

אנו סבורים שהנחייה שכזו היא ניצול לא חוקי ולא סביר – כשם שעל המעסיקים חלה חובת תשלום בתקופת עבודתם כמתמחים במקצועות שונים (משפטים, ראיית חשבון, שמאות מקרקעין, רפואה) כך ראוי לנהוג אף במקרה זה, במיוחד שמדובר במעסיק שהינו משרד החינוך שחרט על דיגלו חינוך לערכים של הגינות צדק ויושר.

ראוי שמשרד ממשלתי, ובמיוחד משרד החינוך יימנע מניצול (של אוכלוסייה שממילא מתקשה להתקיים משכר המינימום המוצע לה) ויאכוף על המערכת ערכים של צדק ושוויון.

 

מסמך משרד החינוך:

העסקת מטפלים באמצעות אמנויות במתווה לתואר שני ה' אב, תשע"ו 9 אוגוסט, 2016

החל משנת 2010 המל"ג אישרה תוכניות להכשרת מטפלים באמצעות אמנויות לתואר שני.

בעקבות זאת, הלימודים עברו למתווה זה בלבד בשמונה מוסדות אקדמיים, בהם מתקיימות מרבית תוכניות ההכשרה בארץ.

כידוע לכם, הטיפול באמצעות אמנויות עדיין לא עבר בחקיקה, לכן משרד החינוך ממשיך להעסיק מטפלים מתוקף חוק החינוך המיוחד, סעיף 18.

תואר שני בטיפול באמצעות אמנויות כולל חלק אקדמי וחלק יישומי – הכשרה מעשית. השותפים בקביעת מתווה ההכשרה של המטפל – משרד הבריאות והמל"×’, קבעו מבנה והיקף הכשרה למי שמבקש להיות מטפל. הקביעה מגדירה תהליך בן 3 שנים, מתוכן שנתיים לימודי תואר שני, שהינו אקדמי בעיקרו ועוד שנה שהינה במסלול ההכשרה המעשית, במסגרת ובפיקוח תוכניות ההכשרה.

על מנת להבנות את תהליך ההעסקה של מטפלים באמצעות אמנויות במערכת החינוך, נכתב המחוון לקליטת מטפלים, המגדיר את הדרישות להעסקת מטפל. המחוון מתבסס על חוזר מנכ"ל משרד הבריאות ומתווה המל"ג לתואר שני.

המעבר למתווה לתואר שני העלה את שאלת מעמד הלומדים בשנת ההכשרה המעשית המתקדמת. מדובר בהכשרה מעשית, שהיא חלק ממכלול הדרישות לקבלת התואר והתעודה. מכאן נובע שאין אפשרות להעסיק בשכר את הלומדים בשנת הכשרה מעשית מתקדמת, מאחר שבמועד זה אינם עומדים עדיין בדרישות המחוון.

יוצא איפה, כי ניתן להעסיק בשכר מטפלים באמצעות אמנויות שלמדו במתווה לתואר שני בתוכנית הכשרה במדינת ישראל, רק את אלה העומדים בכל דרישות המחוון, דהיינו

: · למדו את הלימודים המקדימים המוגדרים טרם הקבלה לתכנית ההכשרה

  • בעלי תעודת תואר שני או אישור זכאות לתואר שני
  • בעלי תעודת סיום הכשרה מעשית מתקדמת בפיקוח תוכנית ההכשרה
  • בעלי התנסות בתחום האמנותי כנדרש.

בהקשר זה ראוי לציין ששנת ההכשרה המעשית המתקדמת היא שנה שמטרתה, מלכתחילה, אינה התקשרות ביחסי עבודה דוקא עם אותו גוף בו עובר הלומד את הכשרתו, אלא המטרה היא לעבור הכשרה מעשית במקום שמאפשר הכשרה זו.

כלומר, התוצר של שנת ההכשרה המעשית המתקדמת הוא סיום הלימודים המורכבים מתואר אקדמי ומהכשרה מעשית גם יחד.

בסיום 3 השנים, יכול בוגר שסיים את חובות לימודיו להשתלב כמטפל במקומות עבודה שונים ומגוונים הנדרשים לכך, ובכלל זה במשרד החינוך.

 

כתבה של שי זילבר כתב החינוך, בתכנית "בחצי היום" ברשת ב' על נושא זה: http://www.iba.org.il/program.aspx?scode=2065372

(הכתבה מתאריך 22.8.16 מתחילה לאחר שעה ו-19 דקות מתחילת התכנית)

להלן עיקרי הדברים בכתבה:

מטפלים באמנות לא יקבלו שכר עבור שנת התמחותם. עד כה חלק קיבלו שכר ממשרד החינוך וחלק לא. אחרי שהמועצה להשכלה גבוהה אישרה את התכנית להכשרה באמנויות ב-2010, בעקבות מהלך שמכיר בלימודים האקדמיים אחרי שלמדו תואר שני, הם לא יקבלו שכר על שנת עבודתם המעשית. משרד החינוך הוציא חוזר מנכ"ל האוסר לתת תשלום למטפלים באמנות. לדברי מרואיינת בכתבה, זה לא הוגן. משרד החינוך הוא המעסיק העיקרי בטיפול באמצעות אמנות. יש מעסיקים שמשלמים שכר ויש מעסיקים שלא. עתה משרד החינוך אוסר על כל מוסדות החינוך לשלם שכר עבור טיפול באמצעות אמנות.

 

Print Friendly, PDF & Email

Tags: , , , , ,

9 Responses to “נפתלי בנט, מדוע אתה אוסר תשלום שכר למתמחים בטיפול באמנות?”

  1. פוקסי הגיב:

    תודה על הפוסט . לא מובן הקטע הזה של העסקה דנן בלי שכר כפי המוצג בפוסט . מה שקובע לענין תשלום השכר , הינה מסגרת היחסים בעיקרון . באם מסגרת היחסים הינה כזו , שבה נוצרים " יחסי עובד מעביד " בין הצדדים , אזי , חלה חובה לשלם שכר . יחסי עובד מעביד , משמע : שליטה מקיפה של המעביד על סדר היום והביצוע של העבודה הנדרשת ( גם אם העובד הוא מקצועי או מפעיל שיקול דעת מקצועי ) . בפסיקה גם נקבע כך הדבר , לגבי מתמחים , גם אם הם ויתרו על שכר במפורש , נוגד הדבר את סעיף 12 לחוק שכר מינימום , שהרי אין לוותר על שכר מינימום , אין תקפות לוויתור כזה מצד המתמחה .

    זוהי בכלל חובה חוקית של המדינה , להעסיק או לתת טיפול מיוחד דנן ( סעיף 4 לחוק חינוך מיוחד ) ובחוק עצמו , באותו הסעיף , הרי מפורטים מקורות התקציב לכך . בכלל , על פי סעיף 18 לחוק ( חינוך מיוחד ) שר החינוך צריך לקבל הסכמת שר הבריאות , ושר העבודה הרווחה לקביעת תקנים . אני תוהה , האם שר העבודה והרווחה אישר כדבר הזה ? להעסיק אותם בלי שכר ?

    תודה

  2. פוקסי הגיב:

    לכל המעונין , פסק דין להלן לינק , בו בית דין לעבודה , קובע איסור , על העסקה של מתמחה , אשר חתם בכתב ויתור , על ויתור על שכר ( התמחות בעריכת דין ) הנה :

    http://www.humanrights.org.il/articles/זכויות%20מתמחה.rtf

    תודה

  3. דליה הגיב:

    פוקסי,
    מדובר במישהו שחתם על כתב ויתור. אם חתם על ויתור, נאסר תשלום שכר עבורו. המתמחים לא חתמו על כתב ויתור.
    אניין נוסף. רופא מתמחה מקבל שכר על עבודתו. עורך דין מתמחה מקבל שכר על עבודתו. למה פסיכולוגים קלינים לא יקבלו שכר?

  4. פוקסי הגיב:

    רק לינק לחוק חינוך מיוחד , כאן :

    https://www.nevo.co.il/law_html/Law01/152_048.htm

    תודה

  5. פוקסי הגיב:

    דליה , אסור בכלל להחתים על כתב ויתור על שכר , תקראי שוב התגובה בזהירות . אז בעיניננו , לא כל שכן .

  6. דליה הגיב:

    פוקסי,
    רציתי לשאול לדעתך. האם אתה חושב שהתקנה של בנט לא לשלם שכר למתמחים באמנות היא חוקית?

  7. פוקסי הגיב:

    דליה , הניתוח שלי הוא על פניהם של דברים , לא כל שכן , על פי הפוסט בלבד , שהרי , אני לא מצוי בפרטים רבים , חיצוניים לפוסט .

    אפשר לשער , בבירור , שיש יסוד סביר לחשד , שהדבר אכן לא חוקי מכמה וכמה בחינות .

    מעבר למה שכתבתי , אותם מתמחים צריכים לפעול , ולברר עד תום זכויותיהם והמצב המשפטי , אצל עורך דין מומחה לעבודה , והוא יורה אותם לגבי המשך פעולה . המשך פעולה מתבקש של : מכתב אזהרה לאחראים במשרד החינוך , ואיום בעתירה לבית דין לעבודה , או בג"ץ ( קצת מסובך ) הכל באם יסורבו זכויותיהם כדין .

  8. פוקסי הגיב:

    ואגב , אותם מתמחים , יכולים כמובן לחבור יחדיו , להשקיע מעט מאוד כל אחד , ולשלם לעורך דין מומחה לעבודה , למכתב דנן שישלח כאמור .

    אם אין ידם משגת , אוכל לנסח בשבילם המכתב ללא תמורה ( אני אמנם לא עורך דין פורמלית , אבל , בפועל , הרבה הרבה יותר גרוע …ואולי אכן ירווח להם ) .

    תודה

  9. פוקסי הגיב:

    ואם אותם מתמחים , חושקים בעורך דין , שילווה אותם כל הדרך , וייצגם בערכאות גם וכדומה …. ישנם עמותות או אגודות לזכויות אדם , עם הרבה עורכי דין מוכשרים ונמרצים , וייתכן שייאותו לייצגם או לטפל בעיקרון בקייס שלהם , ×”× ×” כאן למשל , פרטים ואפשרויות :

    http://www.kolzchut.org.il/he/קו_לעובד

    תודה

Leave a Reply