הרפורמה בבריאות הנפש – ארגון "בנפשנו": להגדיל תקציב המתמחים ולהוסיף טיפולים

ארגון "בנפשנו", מבקש להגדיל את תקציב משרד הבריאות למתמחים בשירות הציבורי בבריאות הנפש. התקציב הנוכחי גורם להכשרה לא מספיקה ולטיפול לא איכותי דיו. הוא לא מסייע למתמחים לעתיד ולא מסייע בקיצור תורי ההמתנה לנזקקים לטיפול במסגרות בקהילה. להלן מכתב בקשה לעזרה ששלחו חברי הארגון לח"כים

רפורמה בבריאות הנפש - תיקון או קלקול?

דפנה יעקובוס במאמר הסוקר את מערך בריאות הנפש לפני שנות התשעים, ואת השינויים המתוכננים בו, שעלולים להוביל להידרדרות באיכות הטיפול. את הרפורמה הזאת ניתן לעצור וצריך לשנות את רוע הגזירה. הקוראים מוזמנים ללמוד ולהגיב

לקריאה נוספת

שלום רב,

אנו פונים אליך בבקשה להירתם ולסייע במאבק להגדיל את תקציב מלגות ההתמחות בפסיכולוגיה קלינית בסכום של 40 מל"ש על מנת לאפשר את פתיחתם של תקנים נוספים למתמחים בשירות הציבורי בבריאות הנפש.

מתמחים בפסיכולוגיה מהווים את עמוד השדרה המרכזי של הטיפול הפסיכולוגי בשירות הציבורי (מרפאות ממשלתיות וקופות החולים). כיום, נוצר מצב בו ישנם כ-350 פסיכולוגים בוגרי תואר שני הממתינים לתחילת התמחות. מדובר בצעירים הנמצאים בסוף שנות ה-20 לחייהם, לאחר תואר ראשון ושני בפסיכולוגיה, הנדרשים כעת להמתין 3-5 שנים לתחילת התמחות שאורכת ארבע שנים.

מנגד, ישנם מאות ואלפי מטופלים: נערות עם הפרעת אכילה קשה, נפגעי ונפגעות תקיפה מינית, ילדים במצבים אובדניים, מטופלים עם הפרעות קשות כגון סכיזופרניה ועוד, הממתינים חודשים ארוכים לטיפול פסיכולוגי בשירות הציבורי, בזמן שמצבם הולך ומחמיר. ההמתנה הארוכה נובעת בין היתר מתת-תקינה חריפה של פסיכולוגים בשירות הציבורי.

על מנת לסייע בפתרון הבעיה משרד הבריאות הוציא לפועל ב-1.6.16 מתווה מימון חדש למלגות ההתמחות. במסגרת המתווה המשרד מממן אך ורק כ-30% מעלות המלגה של המתמחה (כ-63,000 ש"ח לשנה), ואילו המעסיק (קופת חולים או מרפאה ממשלתית) מתבקשים לממן את היתר. קודם לכן, משרד הבריאות מימן את מלוא המלגה. התקציב שמתפנה מיועד להגדלת מספר המלגות הניתנות למתמחים הממתינים לחלק השני של ההתמחות (מתמחים בפסיכולוגיה נדרשים להתמחות הן במוסד קהילתי, הן במוסד אשפוזי במסגרת בית חולים פסיכיאטרי. זמן ההמתנה בין החלק הראשון של ההתמחות לשני עומד על מספר חודשים בלבד).

כלומר, המתווה החדש לא מסייע כלל לבוגרי התואר השני הממתינים לתחילת ההתמחות ולא מסייע בקיצור תורי ההמתנה לטיפול במסגרות בקהילה. נדגיש גם, כי טרם הרפורמה בבריאות הנפש התחייב סמנכ"ל משרד הבריאות מר דב פסט בפני ועדת העבודה, הרווחה והבריאות בכנסת בישיבה שהתקיימה ב-23.6.15, להגדיל את תקציב המלגות ב-5 מל"ש בכל אחת משלוש השנים הקרובות כחלק מההיערכות לרפורמה מעבר לתקציב הנוכחי העומד על כ-28 מל"ש (בסיס התקציב). התחייבות זו לא מומשה.

מעבר לכך, על מנת שהעסקת המתמחה תהיה כדאית עבור המעסיק (אשר כאמור מתבקש כעת לממן קרוב ל-70% מהתקן), עליו להגדיל באופן ניכר את מספר המגעים אותם מבצע המתמחה (מ-10 מגעים שבועיים בממוצע כיום, לעומת מינימום 13 במתווה החדש), לצד קיצוץ של למעלה מ-50% בזמן המוקדש להתייעצויות מקצועיות של המתמחה עם פסיכולוגים בכירים (כיום כ-5 שבועיות, בעוד שבמתווה החדש תוקצבו שעתיים בלבד). כלומר, המתמחה יידרש לעומס טיפולי רב יותר, לצד צמצום מאסיבי בכמות ההכשרה. המשמעות תהיה טיפול לא מספיק מקצועי ואיכותי עבור האזרח.  אם נמשיל זאת לתחום הרפואה, הדבר דומה למתמחה ברפואה שנדרש לבצע מידי יום ניתוחים מורכבים ללא נוכחות של רופא מומחה. הדבר יוביל לצמיחתו של דור פסיכולוגים שמקבל הכשרה לא מספיקה, ובהתאם נותן טיפול לא איכותי דיו במגזר הציבורי והפרטי כאחד.

בישיבה שעסקה בנושא בוועדת המשנה לענייני הרפורמה בבריאות הנפש ב-24.2.16 הודיעה הפסיכולוגית הראשית של קופת חולים כללית גברת מיריי דנון שהמתווה החדש לא מאפשר לה להכשיר מתמחים באופן איכותי ואחראי, ובמידה ולא יבוטל הקופה תבטל את מערך ההכשרה של מתמחים בפסיכולוגיה. ואכן, מאז ה-1.6.16 קופת חולים כללית אינה קולטת מתמחים חדשים (כרגע מדובר במלגות מועטות, לטווח של שנים מדובר בחיסול של מערך הכשרה הכולל כ-130 מתמחים). קופת חולים "מאוחדת" הודיעה גם היא שלא תפתח מערך הכשרה בעקבות המתווה החדש. כתוצאה, נוצר מצב בו בריאות הנפש עוברת לקופות במסגרת הרפורמה, אך המערך הפסיכולוגי נשאר במרפאות הממשלתיות.

כאמור, חשוב להדגיש כי במקביל למאות הפסיכולוגים הממתינים לתחילת ההתמחות, ישנם מטופלים רבים הממתינים חודשים ארוכים ולעיתים אף יותר לטיפול פסיכולוגי בקופות ובמרפאות הממשלתיות. לעיתים המטופל נדרש להמתין שבועות-חודשים להערכה ראשונית, ואז עוד מספר חודשים לתחילת הטיפול. מטופלים רבים בוחרים עקב זמן ההמתנה הארוך לפנות למטפלים פרטיים בהסדר עם קופות החולים (130 ש"ח לפגישה), או פונים לטיפול פרטי, או מוותרים על הפנייה לטיפול.

אנו פונים אליך בבקשה לסייע לנו במאבקנו להגדיל את תקציב המלגות ב-40 מל"ש מעבר ל-28 מל"ש העומדים בבסיס התקציב, ולבטל את מתווה המימון החדש.  תוספת של 40 מל"ש תוביל לתוצאות הבאות:

  1. קליטה מיידית של כל 350 המתמחים בפסיכולוגיה להתמחות.
  2. תוספת של כ-160,000 מגעים טיפוליים לשנה, כלומר, כ-16,000 מטופלים לשנה שמקבלים טיפול פסיכולוגי ללא עלות במסגרות ציבוריות (10 מגעים בממוצע למטופל). לשם השוואה, משרד הבריאות הקצה מאות מיליוני שקלים לטיפול האמבולטורי בבריאות הנפש במסגרת הרפורמה בבריאות הנפש. לפי הנתונים שהציגו נציגי המשרד בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות בכנסת, מאז כניסת הרפורמה נוספו למערך כ-15,000 מטופלים בלבד, עם ממוצע של 4-5 מגעים למטופל, מתוכם לא כולם קיבלו טיפול פסיכולוגי (טיפול פסיכיאטרי יכול לכלול מפגש אחד לחצי שנה, בניגוד לטיפול פסיכולוגי שנערך אחת לשבוע). יש לציין כי רבים מהמטופלים שנספרו ככאלה שנקלטו בשירות הציבורי בעקבות הרפורמה שילמו על הטיפול 130 ש"ח לפגישה.
  3. תוספת של כ-5,000 מטופלים לשנה בתחום הרפואי, השיקומי וההתפתחותי.
  4. הקמת מערך התמחויות בקופות החולים יבטיח מערך פסיכולוגי עמיד ויציב. מלגות במימון מלא מטעם משרד הבריאות יתמרצו את הקופות לשכור מדריכים מוסמכים (שגם יבצעו שעות טיפול בפועל) ולקיים מערך פסיכולוגי איכותי שייתן שירותי איכותי לציבור.

בברכה,

בנפשנו: מתמחים בפסיכולוגיה למען מערך בריאות הנפש הממלכתי

 

 

Tags: , , , , ,

One Response to “הרפורמה בבריאות הנפש – ארגון "בנפשנו": להגדיל תקציב המתמחים ולהוסיף טיפולים”

  1. אלי זיו הגיב:

    בתחנות לבריאות הנפש יש מחסור חמור בפסכולגים ! צריכים להמתין חודשים בתור לפסיכולוג . לדעתי הטיפול הפסיכולגי צריך להיות בחינם כי חלק גדול מאיתנו חי מקצבה של ביטוח לאומי .

Leave a Reply