מורה בעלת ותק של מעל שלושים שנה במערכת החינוך מתארת את הליקויים בחינוך לדמוקרטיה בבתי-ספר ואת בעיית הטיית המכרזים בקבלת בעלי תפקידים לעבודה במערכת החינוך
חוץ מזה, 'הכל תותים…'
אני מבקשת לשתף בתובנות, שהן פועל יוצא של סקרנות, ידע, מחשבה והישרדות של למעלה מ-30 שנה במערכת החינוך בארץ. אני נוקטת לשון הכללה, אך ברור לי שיש יוצאים מן הכלל.
לדעתי, הגענו לנקודה בה אנו נמצאים בכל תחומי החיים, עקב מדיניות עקבית במצב בו הדמוקרטיה, שלכאורה מתקיימת בארץ, נלמדת אך ורק ברמת השינון. לא פעם, כאשר ניסו צעירים ובוגרים להביע מחאה/ התנגדות, מיד נקטו בעלי הסמכויות ביד קשה. הפחדה והרתעה שולטים בכל.
וכך אנו מגיעים למצב שבו, מחזורים רבים של בוגרי מערכת החינוך מסוגלים, אולי, לדקלם את עקרונות הדמוקרטיה, אך אינם יודעים לחשוב, אינם סקרנים והולכים שבי אחר סיסמאות.
במקומות רבים במערכת החינוך ממנים לכל התפקידים ממפקחים ועד לרכזי שיכבה, אנשים שהתכונות הבולטות ביותר באופיים הן : חנופה, נאמנות, וצייתנות.
בשיחות שקיימתי עם מורה שזכתה להערכה רבה בקרב התלמידים, המורים, ההנהלה וההורים, התברר לי, שלפני מספר שנים, היא ניגשה למכרז לניהול חטיבה, בעיר בה התגוררה. כאשר הגיעה לעירייה בעקבות הזמנה לריאיון, והמתינה לתורה יצאה אחת מחברות פאנל הוועדה, ואמרה לה : 'אין טעם שתמתיני'. אותה מורה הבינה, כי הוחלט מי ינהל את אותה חטיבה, עוד בטרם ראיינו אותה.
במקרה אחר, מנהלת שהנהיגה בהצלחה תיכון במשך מספר שנים, העתיקה את מקום מגוריה. בעיר מגוריה החדשה, ניגשה למכרז לניהול תיכון בעיר. היא כלל לא זומנה לריאיון. נמסר לה, שהיא overqualified …
באחד מבתי הספר התיכוניים, יצא מכרז לתפקיד סגן/ית המנהל. אחת המורות שניגשה למכרז הייתה חדשה – יחסית – במערכת, בעלת פגמים לא מבוטלים באישיותה, כשהבולט מכולם – חוסר יושר. אך מאחר והיא פעלה מהרגע הראשון על פי ה'קודים' שציינתי לעיל (חנופה, נאמנות וצייתנות ), ומאחר והמנהל – גם הוא מתנהל על פי אותם קודים' – ראו זה פלא ; דרישות התפקיד, שפורסמו היו 'תפורות' למידותיה של אותה מורה . מיותר לציין, שהיא זכתה במכרז.
אין בי עצב על כך, שהחברה בישראל בדרך לתחתית, משום שרק כאשר נגיע לשם, נוכל סוף סוף, להתחיל את הדרך חזרה לפני השטח, שם נוכל נמלא ריאותינו באוויר נקי . אני מקווה, שהדרך אשר נותרה לנו עד לתחתית קצרה…
חוץ מזה, הכל תותים…
שם המורה שמור במערכת
Tags: דמוקרטיה, מכרזים, מערכת החינוך
למטה אין תחתית.
זהו טבען של מערכות רבות, פוליטיות, ציבוריות ופרטיות.
ככלל אצבע בארגונים אשר יש להם צורך במריטקורטיה יהיה מתאם גבוה בין היכולות והכישורים לבעלי תפקידי הניהול, המקום המריטוקרטי ביותר הוא אולי חברות טכנולוגיה צעירות בהן יש מצפן בדמות דוח רווח והפסד ודוח תזרימי המזומנים המראה כמה זמן נותר לעסק לשרוד אם לא יצליח להגיע לנקודת איזון אבל אין בין מערכות אלה למערכת החינוך הישראלית או למשרדי הממשלה או השלטון המקומי בישראל דבר במשותף עם המוסריות הנלווית לעבודה תחת דוח רווח הפסד
קשקוש כזה לא שמעתי מזמן.
למידה היא תהליך התפתחותי שאינו יכול להימדד תחת דוחות של רווח והפסד.
אפילו אדם סמית' הכיר בכך, מסיבותיו שלו.
מה שמתואר בכתבה הוא בדיוק נסיון לחקות מודל של מדידות.
העיקר שיש כאן מילה נורא "מקצועית".
מי שרוצה להבין מה הקשקוש הזה
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%97%D7%9F_%D7%9C%D7%9E%D7%A4%D7%A8%D7%98