מנוי דוא"ל
RSS
בפייסבוק
בטוויטר
שקיעתו הלא-מרהיבה של הניאו-ליברליזם
דמדומיו של עידן אינם מוכרזים חגיגית על ידי פוליטיקאים. הם לא מאובחנים על סמך ניתוחם החד של מדענים. הם פשוט הומים בבטנם של אנשים. וקרקורי העידן שנגמר הולכים ומתרבים בתקופה האחרונה
מאת: תמר בן יוסף
איתות ראשון: הקצנה
צמיחתן המואצת של התנועות הפוליטיות הקיצוניות בעיקר מימין מעידה על סופה המתקרב של תקופה. ומה שמטריד הוא היעדר תגובה הולמת מצד השמאל לקריאתו של הימין ללאומיות ואפילו לאומנות. השמאל, בהתנשאות אופיינית, מתעלם מהמצוקה המבוטאת בטינה כלפי זרים. המשרות ההולכות ונעלמות לאנשים מהשורה, תנאי העבודה ההולכים ומורעים. בינתיים, בעולם כולו גוברת המבוכה הפוליטית. בחירות ומשאלי עם מוכרעים על חודו של קול, וכהשתקפות של מצב רוח.
איתות שני: חילופי מגדר
במקום חילופי מפלגות או חילופי השקפה מקצועית בכלכלה או בכל תחום פוליטי אחר, החילוף המתרחש הוא מגדרי. יותר ויותר נשים ביותר מקומות תופשות עמדות כוח. אשה ראשונה בתפקיד יו"ר קרן המטבע הבינלאומית. נגידת בנק מרכזי בארה"ב. נשיאה ראשונה, כך נראה, באותה מדינה. שתי ראשות ממשלה בחזיתה של אירופה. גל נשי שלא היה עולה בדימיונה של הפמיניסטית הכי הוזה עד לפני שנים מעטות.
גברים נבונים וחזקים נמנעים מלהתמודד על תפקידי מפתח. זאת, מתוך תחושה של משבר תלוי באוויר. משבר שהוא תולדת מדיניות מוטעית מתמשכת. משבר שלא הם גרמו לו, אבל הם ישאו בתוצאותיו אם יתפשו משרות בכירות בעת התרחשותו. החלל הנפער כתוצאה מהימנעותם של אותם אישים מתמלא עד מהרה בנשים מוכשרות ושאפתניות.
ומהצד השני, מורגשת כמיהה כללית לדמות אמהית. כמיהה, שבאופן מסקרן, מבוטאת בשירו החדש של שלום חנוך "המדינה הזו צריכה אמא". מעניין לראות, כי דמותן של המנהיגות האירופיות החדשות, אולי פחות כך בארה"ב, נבדלת מדמות המנהיגות של הדור הקודם. כריסטין לגארד, אנגלה מרקל וקתרין מיי רחוקות מלהיות יותר-גבר-מגבר בהשראת מרגרט תאצ'ר. הן לא מהססות להפגין רגשות. הן אפילו מוצאות יתרון בהפגנת רגשות.
תגיות: ימין, ניאו ליברליזם, עידן השוק החפשי, שמאל
קישור קבוע
2 תגובות
Email This Post
3 בספטמבר, 2016 בשעה 22:03
יש לקוות שהתחליף לנאו ליברליז'ם הליברטני יהיה חיובי ושלא תתפתחנה תופעות הרסניות.
4 בספטמבר, 2016 בשעה 8:50
אלה בעיקר הרהורי לבך
לטעון כי ה"איתותים" הללו אם בכלל מתקיימים מבשרים על שינוי שיטה פוליטית או כלכלית זו טענה לא רצינית.