חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

מיכאל מלכיאור וערן בן ימיני, השמיעו דעתכם בנושא הבטחוני

נושאים מדיני-בטחוני, מכתבים, פוליטי ב 23.12.08 6:10

לקראת הבחירות, פונה אזרח שנמאס לו מכשלונות הממשלה בהתמודדות עם המצב הבטחוני, אל ראשי מימ"ד-התנועה הירוקה בשאלה, מהי עמדתם ותוכניתם לגבי המצב הבטחוני בדרום הארץ

לכב':
ח"כ הרב מיכאל מלכיאור
 יו"ר התנועה הירוקה ערן בן-ימיני
 
אני פונה אליכם כאזרח המתכוון להצביע עבורכם בבחירות ומבקש לשכנע רבים לעשות כן.
 
אני מאמין שהשילוב מימ"ד-התנועה הירוקה יכול להיות, בניהול נכון, הגרעין שסביבו יתגבש לאחר הבחירות כוח פוליטי סוציאל-דמוקרטי חשוב.
דווקא בשל כך, אני מצפה מכם להביע עמדה בנושאים המטרידים את רוב תושבי ישראל (מה לעשות, יותר מנושאים חשובים כמו פיתוח התחבורה הציבורית וסבסודה).
אני מבקש לשמוע את תוכניתכם להתמודדות עם המצב הביטחוני בחזית הדרום, על רקע סיום הרגיעה (היחסית).   
כידוע, קדימה בראשות אהוד אולמרט נכשלה בהתמודדות עם ירי הקסאמים.
שני שרי ביטחון של מפלגת העבודה – גנרל אהוד ברק עתיר הניסיון והאזרח עמיר פרץ תושב שדרות – נכשלו בהתמודדות עם ירי הקסאמים. 
גם הליכוד בראשות גנרל מהולל לא פחות, אריאל שרון, נכשל בהתמודדות ירי עם הקסאמים, ועתה מתגוללים ראשיו ללא בושה על ממשלת קדימה-העבודה.  
לעומת שלושת הכשלונות האלה קיימות גם חלופות מימין ומשמאל:
הימין הקיצוני מציע לנו מלחמה ודם ללא קץ.   
השמאל הקיצוני מדבר בעיקר על מצבם הנוראי של תושבי עזה הנתונים במצור, אבל לרוב אזרחי ישראל ממש לא אכפת מהסבל של הפלסטינים.  
ומרצ? מנותקת מהעם כהרגלה, מוכרת לנו שוב את "הסכם ז'נווה" בקמפיין חוצות "לא מפלגתי". מרצ כנראה לא מבינה שמי שינסה למכור את הטקסט הזה לתושבי שדרות והנגב המערבי בתור פיתרון לקסאמים יזכה למטר ביצים ועגבניות (במקרה הטוב).   
 לסיכום, ראשי המפלגות הגדולות מתחרים ביניהם על הצהרות סרק שרק מדגישות את היעדר הבדלים מהותיים ביניהם, ראשי מפלגות הימין והשמאל הרדיקלי מוכרות פתרונות שרוב הציבור לא רוצה בהם.
 אם ברצונכם להוכיח כי אינכם "מפלגת נישה" עליכם לומר לציבור דברים אמיצים וברורים בשעה זו של מצוקה לאומית, לא לשתוק כמו חלק מהפוליטיקאים ולא למרוח את הציבור כמו אחרים. 
 מהו הפתרון שלכם לירי הקסאמים?
 כיצד על ישראל לנהוג מול ממשלת החמאס בעזה?
 מה תציבו בראש סדר העדיפויות בסיוע לתושבים?
אשמח לשמוע את תשובתכם ולפרסמה ברבים.
נערך על ידי מערכת עבודה שחורה
תגיות: , , , , , , , , , , ,

13 תגובות

  1. אריה :

    דבר ראשון עמדתם המדינית של מלכיאור ובן ימיני ברורה לחלוטין הם תומכים בפתרון של שתי מדינות לשתי עמים.
    אבל ופה האבל הגדול, אין שום משמעות לעמדותיהם המדיניות/בטחוניות של רוב מוחלט של חברי הכנסת.
    יש בכנסת המון אנשים שיש להם דעות מגוונות בענין איך לפתור את הבעיה המדינית בטחונית עם שכנינו, ועדת החוץ ובטחון היא הועדה המבוקשת ביותר בכנסת, כולם רוצים להייות שם ולהשמיע את קולם. אך האמת המרה היא שאין שום השפעה לועדה הזאת ולדעותיהם בכלל.
    היחידים מהדרג המדיני שמשפיעים במשהו (וגם השפעתם מוגבלת מאוד) הם ראש הממשלה והקבינט המדיני בטחוני, חד משמעית אין לתנועה הירוקה מימד אינטרס להכנס לקבינט (מלכיאור כבר היה שם תקופה ללא זכות הצבעה ואמר שגם שם אין פתרונים) ומכאן גם אין סיבה לאמירה חד משמעית איך לפתור את המצב הבטחוני, האמת שכולם יודעים אותה היא שלאף אחד אין מושג איך לפתור אותה, למה שאנשי חברה וסביבה מובהקים יהיו אלה שיפתרו את המצב הבטחוני. אגב יש למלכיאור גישה ייחודית גם בהקשר הזה, ובכובע השני שלו כרב הוא פועל ביחד עם גורמים רבים על השיח הבין דתי, בו משתתפים רבנים, אימאמים, כמרים ובקיצור אנשי דת מכל רחבי המפה הפוליטית גם הישראלית וגם הפלשתינאית.

    עוד נק' לגבי הבחירות הקרובות:
    היחיד שישפיע על הנושא המדיני בבחירות הקרובות הוא ביבי נתניהו, ומכאן גם לא תהיה משמעות ותוקף לאף מפלגה אחרת שתעסוק בתחום. אם הוא יילך על הסכם שלום התמיכה תהיה מקיר לקיר ותעבור ברוב של לפחות 80 חכי"ם, אם הוא לא יילך על הסכם, הדבר היחיד שיוכלו מפלגות השמאל לעשות הוא לבכות על זה בועדת חוץ ובטחון בתקשורת, השפעה ממשית פשוט לא תהיה לא מימין ולא משמאל.
    לכן אין שום סיבה שרשימה כמו התנועה הירוקה-מימד תעמיד בנוסף לדגלים החברתי-סביבתי-חינוכי-יהודי שהיא נושאת, דגל של הסכם שלום או של מלחמת חורמה, זה חסר משמעות וזה לא הדבר שבו הם ייתעסקו בכנסת הקרובה, כבר שילמנו מחיר כבד על כך שהחכי"ם ה"חברתיים" שלנו ממר"צ התמקדו רק בנושא זה ולא בעבודה מסיבית בועדות השונות (בדגש על החברתיות, לדוג' בועדת החינוך והתרבות אין לה אף חבר אחד).
    אני מקוה שגם הנציגים אליהם הפנת את מכתבך יגיבו ומקוה שלפחות תשובה חלקית קיבלת כאן.

  2. לאריה :

    ללא קשר לדברים שאמרת, שעם רובם אני נאלץ להסכים,

    אני מבחין בין תמיכה עקרונית ופומבית בעיקרון שתי מדינות לשני עמים (תמיכה שיש עליה קונצנזוס החל מחלק מהליכוד ועד רע"מ-תע"ל)ובין הנושא הבוער של ירי הקסאמים (וגם נושא גלעד שליט). עד שיהיה פה הסכם קבע אם בכלל ייקח זמן רב ובינתיים יישובי הנגב המערבי מתפוררים. בבעיה הזו חייבים לטפל ובדרך שונה לחלוטין ממה שהממשלות של הליכוד וקדימה עשו עד היום.

    רמז לפתרון שהוא ממש לא בגדר שמאל מנותק:
    43% מהציבור בעד מומ ישיר עם חמאס
    http://www.notes.co.il/yariv/46789.asp

    אני מאמין שפוליטיקאי שיציג חלופה של שילוב ** מו"מ ישיר עם החמאס ** עם לחץ צבאי (בדיוק כפי שאנו משלבים מו"מ [לא מספיק] ופעילות צבאית מול סוריה) יוכל לקדם מאוד את הדיון הציבורי ויזכה בנקודות, גם אם הפוליטיקאי הזה לא יישב בכיסא ראש הממשלה / שר הביטחון. הישראלים מצפים לקול רענן וברור, ומאסו בהצהרות ריקות.

    לדעתי יש להכיר ב"מדינה" החמאסית ולהפסיק להצהיר יומם ולילה איך אנחנו נפיל את משטרם (דבר שהופך את אנשי הפתח למשתפים עם ישראל בעיני בני עמם).

    איתי

  3. ד"ר אוֹרי אמיתי :

    אני מסכים עם איתי, ומעוניין להרחיב.

    מנהיגי החמאס הם "לא נחמדים" במובהק, ביחוד ביחסם למדינת ישׂראל.
    אבל אי-אפשר להתעלם משתי עובדות:
    א) הם שם.
    ב) ממשלת החמאס היא (למיטב ידיעתי) היחידה בעולם הערבי שנבחרה באופן דמוקרטי.
    אוילי בעיני לשׂאת ולתת עם הרודן מדמשׂק, עם פרעה הקאהירי או עם מלכי בית-סעוד והמפרץ, ולהתעלם מההנהגה הנבחרת של רצועת עזה.

    מה הייתי רוצה לראות?
    1) קודם כל, את גלעד שליט חי ושלם.
    2) בתמורה: הסרת המצור מעל הרצועה, והסרת הפיקוח הישׂראלי על תנועה יבשתית למצרים, ובדרכי הים והאויר. מעברי הגבול עם ישׂראל ישאר סגורים עד להודעה חדשה (ויפתחו אם וכאשר תאריך הרגיעה ותעמיק).
    3) אם האש מכיוון הרצועה לישׂראל תמשך, או חו"ח תגבר, נעלה עובדות אחרות לשולחן הדיונים, החל בכח-האש העדיף של צה"ל וכלה בכך שעזה תלויה בנו לחלוטין בישׂראל לאספקת מים וחשמל.

    ***
    גילוי נאות: אני שוקל בכבד ראש להצביע למימד הירוקה, ואף להתפקד למפלגה.

  4. האזרח דרור :

    לא בטוח שאני מייצג את עמדת המפלגה.

    אני חושב שאני בשמאל המדיני, אבל בנוגע לחמאס – לא נראה לי שמישהו על המפה הפוליטית היום בכיוון הנכון.

    לדעתי עלינו לעשות משהו שנראה מוזר – להגדיל את המקל וגם את הגזר מול החמאס.

    מצד אחד להפסיק את המצור ולתת לתנועה ימית להכנס לשם – ממילה הם מכניסים כל אמל"ח שהם רוצים דרך המנהרות מרפיח. אמל"ח גדול יותר פרושו – אמל"ח שקל יותר להפציץ אותו.

    מצד שני – במלחמה כמו במלחמה. אם אם יורים עלינו קסאם – אנחנו משיבים בתותחים.

    אני לא מתנגד לנהל מו"מ, אבל אל תחשבו שחמאס ישתנה רק בגלל דיבורים. מדינות הן מפלצות קרות וכמו שאתם רואים גם אצל המנהיגים שלנו – פחות חשובים ההצהרות והרבה יותר חשוב סל הלחצים (כולל צבאיים) שמפעילים עליהם

    למי שלא זוכר – גם מצרים וירדן לא אהבו אותנו והיתה תקופה של פדאיון. אסור להמשיך להבליג על זה.

    מצד שני – אין טעם להמשיך להחזיק את צינור החמצן של עזה אצלנו – הפלסטינים צריכים להתבגר – וזה קצת קשה כשבכל דבר הם תלויים בנו ובאום.

    בכל מקרה – אני לא רואה מה מלכיאור או בן ימיני יכולים לחדש הרבה (מעבר לדיונים בין אנשי דת לדוגמה) בנושא הזה. האידאולוגיה של חמאס היא שלילת מדינת ישראל, זה לא ישתנה רק בגלל שהתנועה הירוקה-מימד תכריז שהיא בעד רגיעה או לא נגד זה וממילא ההשפעה שלה על זה היא זניחה עד לא קיימת.

  5. הפתרון של דב חנין :

    http://idov.co.il/?p=52

  6. הפתרון של דב חנין :

    http://idov.co.il/?p=52

  7. הפתרון של דב חנין :

    "…המלחמה איננה הפיתרון לבעיית הקסאמים ואיננה הפיתרון לבעיות הביטחון של תושבי שדרות. יש דרך אחרת: הסכם רגיעה אמיתית. המשמעות שלו היא לא רק הפסקת אש, אלא גם פתיחת המצור על עזה, לאפשר לאספקה להגיע, להקל על הסבל המאוד קשה של מיליון וחצי בני אדם. הסכם רגיעה כזה צריך להיות תחילת הדרך – יש להשלים אותו בהסכם כולל של החלפת שבויים ואסירים, כולל החזרת גלעד שליט סוף סוף לחיק משפחתו. וצריך את הדבר הזה ללוות בתהליך מדיני אמיתי מול הרשות הפלסטינית ומול אבו מאזן, תהליך שייתן לשני העמים בארץ הזאת אופק של עתיד אחר, אופק של תקווה".

  8. מתן :

    דרור – גם לי אין סימפטיה מיוחדת לחמאס אבל שים לב שדוברי חמאס חשובים, ביניהם ראש הממשלה הפלסטינית הנבחרת איסמעיל הנייה, רמזו פעמים רבות על נכונותם לנהל מו"מ עם ישראל מתוך כוונה לסיים את האלימות בטווח הקצר ואת הסכסוך בכלל בטווח הארוך. ראה למשל את הציטוט הזה של הנייה, תקופה קצרה לפני שנכנס לתפקידו:
    "אם ישראל תיסוג לגבולות 67' נכונן שלום בשלבים, כשבשלב הראשון נמסד מצב של יציבות ורגיעה, הודנה לטווח ארוך".
    "האידיאולוגיה של חמאס היא שלילת מדינת ישראל", כתבת. והאידאולוגיה של הליכוד היתה שתי גדות לירדן, ובכל זאת מנחם בגין חתם על הסכמי קמפ דייויד, בהם ויתר באופן רשמי על הגדה המזרחית של הירדן, ועשה צעד ראשון לויתור על הגדה המערבית. במילים אחרות, מו"מ צריך להציע לחמאס אופציות, ולא להכתיב לו תנאים.

    ממשלות ישראל השונות כמובן סירבו לכל הצעה למו"מ מהסוג הזה, משום שהפוליטיקאים שם מבינים שמו"מ עם חמאס, בניגוד ל"מו"מ" עם אבו מאזן המנוטרל, יחייב אותם להתפשר, ומשום שנראה להם שאין להם סיכוי להעביר ויתורים כלשהם בציבור הישראלי. הציבור הזה, שרואה את הדברים בצורה מעוותת כמעט לחלוטין דרך הפרספקטיבה של התקשרות הישראלית, ישנה את דעתו אם יקומו לו מנהיגים אמיצים שיאמרו לו את האמת בפנים: אף מלחמה שניהלה ישראל לא הביאה שלום, לא משום שהערבים לא רוצים, אלא משום שישראל לא מוכנה לוותר על דבר מהדברים שהשיגה בכח במאה שנות סכסוך.

    בניגוד לאנשי מרצ, העבודה וכל שאר המפלגות הציוניות בכנסת, דב חנין, מוחמד ברכה ואחרים מוכיחים את עצמם כמנהיגים אמיתיים, גם אם אין להם את הכוח, פוליטי וציבורי, להפוך זאת למדיניות ממשלתית. הצטרפות של מלכיאור ובן ימיני לחבורה הקטנה והאמיצה הזאת יכולה להיות משמעותית מאוד בדרך לשינוי אמיתי, ולא למהפך מדומה, במדיניות הישראלית. האם הם יעשו זאת? בנושאים כמו כלכלה וסביבה יש להם את האומץ לומר לציבור אמת קשה, לפעמים קשה מאוד. הייתי שמח מאוד לראות אותם עושים זאת גם בתחום המלחמה הלא נגמרת בדרום ובכלל, אבל אני חייב לומר שאני בספק שזה יקרה.

  9. מתן :

    שכחתי – הלינק לכתבה בוואלה (מועתקת מ"הארץ") שממנה לקוח הציטוט:
    http://news.walla.co.il/?w=/2/865219

  10. האזרח דרור :

    מתן, לא שאני מומחה גדול לנושא המדיני,

    אבל אם אני זוכר נכון המצע של אולמרט בבחירות האחרונות דיבר על נסיגה מהשטחים – אני באמת חושב שזה מה שהוא התכוון לבצע והיתה לו תמיכה רחבה מהציבור הישראלי לזה

    אבל אז היתה מלחמת לבנון 2 ( הרבה באשמת אולמרט וחבורת הטמבלים שחשבו שאפשר לשחרר חטופים על ידי מלחמה או שיש להם מניע אחר) ועוד קודם היה את הירי בעזה

    אין טעם לשקר לעצמנו רק בגלל שהימין אוהב לשקר לעצמו ולנו גם כן – יש בצד השני אנשים שלא אוהבים אותנו ולא רוצים שלום.

    ה"ערבים" וה"פלסטינים" הם לא מקשה אחת – יש שם ימין פשיסטי \ או פונמנטליסטי איסלאמי שלגביו הסכסוך עם ישראל הוא עוד נושא – אבל לאו דווקא כל הנושאים -יש להם ויכוח אידאולוגי לחיים ולמוות עם ה"שמאל" הפלסטיני והערבי – עם המשטרים החילונים המושחתים, ועם החילוניות בכלל.

    יש לימין הפלסטיני והערבי והאיסלמי התנגשות עם כל הערכים של דמוקרטיה, סובלנות , מדע . חלק מזה זה ראקציה לקולונליזים ולגלובליציה – אבל גם הנאציזם להבדיל היה ראקציה למשבר הכלכלי לקפיטליזם דורסני וכו' – אז זה שאנחנו נעשה ככה או אחרת – זה לא ישנה לדוגמה את הסכסוכים בתוך העולם הערבי – וצריך לדעת לשים את עצמנו בפורפורציה מתאימה.

    בגין והליכוד עשו כברת דרך – בגלל שמדינות הן מפלצות קרות. 2 גדות לירדן לא היה ראלי אז הם היו צריכים לרדת מזה. בגין לא סתם השתנה – היה לו גם פרטנר – סאדאת. גם סדאת לא סתם נהיה נחמד בן לילה – הוא ניצב בפני תנאים שבהם הליכה לארה"ב היתה הגיונית

    באותו אופן חמאס לא סתם ישתנה , גם אם ננהל איתו מסע ומתן מהיום ועד שהגינהום יקפא. מסע ומתן מקיימים כשלשני הצדדים יש מה להרוויח משיתוף פעולה. כרגע, אני לא רואה שחמאס חושב שיש לו מה להרוויח מכזה דבר.

    אל תסתכל על מה אנשים אומרים (כמעט כל הפוליטקיאם בישראל אומרים שהם בעד שלום) – תסתכל על מה שהם עושים. אף אחד לא כופה על הנייה לעודד ירי טילים על ישראל.

    במאבק כוחות בין 2 מדינות אתה עושה את 2 הדברים – נותן גזרים וגם מקלות. זה מציאות לא נעימה – אבל הצד השני לא מורכב רק מאנשים נעימים.

    חוצמזה היום גיליתי רשת חברתית לשלום
    ipeace.ning.com

    לדעתי חשוב להפיץ אותה כדי להגדיל את כמות האנשים שיש להם מעורבות רגשית ואישית עם אנשים שונים מהצד השני של הגדר.

  11. ד"ר אוֹרי אמיתי :

    דרור –
    יפה אמרת, ישר כח.

    אני חלוק עליך רק בסעיף אחד – הכפיה. נכון לעכשיו, ישׂראל מחזיקה מאות אלפים (או מיליון ויותר) גברים נשים וטף בהסגר. בטווח הבינוני, זה פשוט בלתי אפשרי. ברור שנוצר שם לחץ עצום, ולא מפתיע שמיעוטו משתחרר באמצעות טילים.

    אני חוזר ואומר: ההתחלה של המשׂא ומתן צריכה להיות על גורלו של גלעד שליט יבדל"א. זו דרך טובה עבור החמאס לרכוש מעט אמון. יש לו הרבה להרויח מכך, ואם לא לו – לשאר תושבי/ות עזה.

  12. יוני :

    פרקטית, אני חייב להודות לצערי, יש אמת בגישת הכותב, רוב הציבור הישראלי רואה בנושא המדיני את הנושא הראשי , וכל מפלגה שנתפשת כאילו אין לה עמדה ברורה בנושא זה – רבים פוסלים אותה מראש כאופציה להצבעה.
    עקרונית, אני רוצה לחלוק על הנחת היסוד המשונה ביסוד המכתב.
    הליכוד, קדימה, העבודה – לא מציגות עמדות ברורות בנושאי כלכלה וחברה, בנושא חלוקת הכוח בין חזקים לחלשים, בנושא צורת קיום בת-קיימא, בנושא זכויות אזרח – יש בהן נציגים מכאן ומכאן, חברתיים וירוקים למדי, או לפחות ליברלים המוכנים להגן על עובדים מעושק, לעומת רוב שזורם עם הכוח האדיר של ההון שדורש עוד ועוד חופש לעצמו על חשבון כולנו.
    וגם ביבי, שיש לנו איזה מושג על משנתו הכלכלית, מבטיח שיתקן קלקולים מסוימים שהתגלו בקפיטליזם בעקבות המשבר העולמי אנחנו אולי חושדים שמדובר בשינויים קוסמטיים בלבד, אך זה אומר שמנהיגי כל שלוש המפלגות אינם אומרים דבר ברור על כוונותיהם בתחומים קריטיים אלה לחייו של כל אזרח במדינה – קריטיים *יותר*, לטעמי, מהנושא הבטחוני–מדיני שהאופציות כל-כך מוגבלות בו. (כולם מדברים על חינוך, ואף אחד לא עושה כלום לטובה…)
    גם מרצ והבית הלאומי טובות רק במעט – כיוון שכל עמדותיהן לא מגובות בקווים אדומים ובתנאי שהממשלה תתחייב להם בנושא המדיני.
    גם בנושא המדיני אין אנו מקבלים שום מסר ברור ממנהיגי המפלגות, רק איזה סידור פחות-או-יותר על ציר (איפה ברק ממוקם עליו?).
    כל אלה הן מפלגות נישה, יש להן מה לומר רק על נושא אחד, ואפילו בו יש להן מעט לספר לנו על כוונותיהן.
    הייתי שמח לתהליך חינוכי, שגם מימ"ד–התנועה הירוקה יכולה להיות שותפה בקידומו, שיועבר לציבור הישראלי שיגרום לו להבין שהנושא המדיני לא יכול להיות הבסיס העיקרי להצבעה, ושנושאי החברה והכלכלה הם קריטיים לגורל כולנו.

  13. משתמש אנונימי (לא מזוהה) :

    כן, קריטיים.
    אבל בגדה ובעזה נרצחים על ידי ממשלת ישראל עשרות אנשים כל חודש (וזה בחודשים הטובים)

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.