חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

מתווה הגז מתפוצץ לנו בפנים

נושאים התמונה הגדולה, כלכלה ותקציב ב 15.08.16 0:45

סקירה על הבעיות במשק הגז, בצריכת הגז והביקוש לו, אספקת הגז, ייצורו, בעקבות מתווה הגז. מדוע הרשויות אינן פועלות לתקן את מתווה הגז כולו? יש מקום להרחיב את יכולת ההפקה וההולכה ממאגר תמר, שיכול לספק את צרכי הגז של ישראל לעשרים השנים הבאות

מאת: אמנון פורטוגלי

  • איך יתכן שהמדינה תלויה בצינור אספקת גז אחד שכבר היום אינו מספיק בשעות צריכת השיא?
  • איך יתכן שבישראל עם מאגרי גז עצומים יש מחסור בגז, והמדינה צריכה לייבא גז?
  • איך יתכן שמדברים ומרשים ייצוא גז מתמר ובו בזמן מדברים על הגדלת ייבוא גז לישראל?
  • איך יתכן שזול יותר לייבא גז לישראל שכן מחיר הגז לחברת החשמל גבוה בכ-20% ממחיר גז טבעי נוזלי בסחר הבינלאומי?
  • איך הגענו למצב בו שר האנרגיה צריך להתחנן בפני תאגידי הגז שיואילו להוזיל את מחיר הגז ב-20 סנט ליחידה, כ-3.5% מהמחיר הנוכחי?
  • איך הגענו למצב בו רשות ההגבלים רוצה לכפות על חברת החשמל שלא למצות את האופציה שלה לרכוש כמויות גז נוספות מתמר  כדי להשאיר קיבולת בצינור הובלת הגז לישראל ליצרני החשמל הפרטיים?
  • איך יתכן שלא חושבים כלל לחייב את תאגידי הגז בעלי הזכיון בתמר, לממש מיידית את תוכנית הפעולה שלהן להגדיל את קצב הפקת הגז מתמר כולל קידוח בארות הפקה חדשות והנחת מערכת הובלה חדשה?

"מתווה הגז היה אתגר משמעותי עבורי. ראיתי מקרוב כיצד מתקבלת ההחלטה הכלכלית הכי גדולה בעשור האחרון – החלטה שנשענה בחלקה על חוסר ידע והבנה בסיסיים בכלכלה ובניהול משא ומתן, ובחלקה על רצף של ׳ספינים׳ בעלי עוצמה, שמאחוריהם מסתתרת חולשה והתרפסות של ממש בפני אינטרסים של אחרים."  דברי השר אבי גבאי בהצהרה שמסר לאחר הודעת ההתפטרות שלו.

ארז רביב במאמר שפורסם ב"דבר ראשון", הצביע על הבעייתיות של התלות בצינור אחד, ובמערך גיבוי שמסוגל לתת מענה חלקי בלבד. ההבנה הזו דורשת לחשוב מחדש על הנחות היסוד של "מתווה הגז", ולהתאים אותן למציאות הנוכחית ולצרכי משק החשמל.

לאחרונה אנו שומעים על מסוף הגז הטבעי הנוזלי בחדרה, ועל רעיונות לייבא גז נוזלי לישראל.

כבר עתה, קובעת רשות החשמל "בשעות בהם הביקוש לחשמל גבוה, כמות הגז ממאגר תמר הניתנת לניצול, קטנה מהביקוש לו ואז נוצר מחסור בגז".   גורמים רבים הביאו ועוד יביאו את חברת החשמל למצב של מחסור בגז: ביקושים גבוהים לחשמל בשעות שיא (מזג אוויר חם בצורה כבדה עד קיצונית וכו'), תקלות בתחנות הכח, במערך אספקת הגז, הפסקות עקב תחזוקה בתחנות הכח ובמערכת הגז ויכולת הובלת הגז מוגבלת.

"אנחנו נמצאים בעיצומן של שבע השנים הקשות ואסור להמעיט בדרמה" אמר יפתח רון-טל, יו”ר דירקטוריון חברת החשמל בועידה לאנרגיה וכלכלה ביוני 2015, אני ממליץ להכריז על מערכי חירום בתחום הגז שכן אנו בתקופה לא יציבה שמייצרת סיכונים למשק החשמל בהינתן שיש ספק גז יחיד בצינור גז אחד בלבד לכל משק החשמל במדינת ישראל”.

ייצור החשמל בישראל אינו יכול להסתמך רק על הגז ממאגר "תמר" במצבו הנוכחי. לכן נדרש פיתוח של מאגר 'תמר', לצד פיתוח של חלופות שיעודדו תחרות ויבטיחו לישראל ביטחון אנרגטי.

חייבים להרחיב את יכולת ההפקה וההולכה ממאגר תמר בתוך שנים ספורות ולאסור ייצוא גז מתמר עד חיבור לוויתן, אסור שפיתוח לויתן, שאינו ודאי, יביא להתעלמות מהאפשרות הפשוטה יותר והמהירה יותר של הרחבת תמר. 

מאגר תמר לבדו יכול לספק את צרכי הגז של ישראל לעוד כ- 20 שנים לפחות אם ימשיכו לפתח אותו.

לפי תחזית הביקוש לגז טבעי בישראל של משרד האנרגיה,  צריכת הגז הטבעי בישראל, ליצור חשמל, לתעשייה, לתחבורה, ולייצור מתנול, עד שנת 2035, צפויה להסתכם בכ- 291 BCM, דומה לכמות הגז הטבעי המוכחת והצפויה P2, במאגר תמר. כמות הגז במאגר יכולה לספק את צרכי הגז של ישראל עד לשנת 2035.

 

תחזית הביקוש במשק עד שנת 2040

תחזית הביקוש במשק עד שנת 2040

משרד האנרגיה – תחזית הביקוש לגז טבעי בישראל (נדלה ב-28 למאי 2016)

 

הבעייה היא ביכולת ההפקה וההולכה של גז ממאגר תמר,

לפי תחזית הביקוש לגז טבעי בישראל של משרד האנרגיה הביקוש לגז הטבעי בישראל יעלה בשנים הקרובות וצפוי להגיע בשנת 2020, לכ-12.1 BCM.

יכולת ההפקה וההולכה של גז ממאגר תמר, עומדת כיום על 10 עד 12 BCM לשנה ויכולה על פי התוכניות הקיימות של נובל אנרג'י להגיע לכ- 20 BCM לשנה בשנת 2020.

Noble Energy Presentation Tamar Capacity Expansion Sep2014

Noble Energy Presentation Tamar Capacity Expansion Sep2014

 

ממשלת ישראל פועלת ומציעה פתרונות חלם לבעייה חלקם בבחינת פלסטר לחולה במחלה אנושה.

בימים האחרונים התבשרנו על החלטת רשות ההגבלים העסקיים להתערב בהתקשרות שבין מונופול החשמל ומונופול הגז, ולהגביל את תנאיה.  לפי אבי בר-אלי בדה-מרקר,  'הרשות הודיעה בסוף יולי לחברת החשמל ולחברת נובל אנרג'י, מפעילת מאגר תמר, כי בכוונתה להפחית את אספקת הגז שעליה סיכמו הצדדים עבור 2020-2016. זאת, מחשש שהחלטת חברת החשמל לממש אופציה להגדלת רכש הגז מהמאגר תדחק את מתחריה מצינור הגז הבודד כיום לחוף – ולכן, תבוא על חשבון ייצור החשמל בתחנות הכוח הפרטיות'.

צריך לשבח את מיכל הלפרין על החלטתה להתערב בהסכם חתום שהוא לכאורה בגדר הסדר כובל, כדי להגן על  יצרני החשמל הפרטיים. יחד עם זה צריך לשאול מדוע אינה מתערבת גם להגנת הציבור, חברת החשמל, החברה לישראל וצרכנים אחרים בפני המחירים המונופוליסטים המופקעים שהם משלמים לתאגידי הגז.  מדוע אינה מורה למונופול הגז בתמר להרחיב את כושר הייצור וההולכה (צינור שני)  כדי למנוע פגיעה בצרכני הגז למיניהם, ביצרני החשמל הפרטיים, בתעשייה ובציבור.   לממונה יש סמכות, לפי סעיף 30(א) לחוק ההגבלים, לתת הוראות לבעל מונופולין ו'תמר' הוכרזה כמונופולין.

לאחרונה פורסמה המלצת רשות הגז הטבעי לייבא גז טבעי נוזלי LNG לישראל באמצעות המקשר הימי מול חדרה, מתקן שיכול להתחבר למיכלית גז טבעי ולהזרים אותו בצינורות לרשת ההולכה היבשתית. פרויקט המקשר הימי,  מערך ייבוא ה- LNG  לישראל,  מאפשר אספקת גז טבעי הן בשעות השיא והן בשעות התחזוקה של מתקני תמר.  כיום משמשים המקשר והאנייה כמערך גיבוי בלבד למאגר 'תמר'.  הפרוייקט הוא תולדה של מצב שבו משק האנרגיה נשען על צריכת גז מצינור אחד בלבד. אם תופסק הזרמת גז מהצינור ייגרם למשק נזק של מאות רבות של מיליוני שקלים. כך שהמקשר והאונייה הם תעודת ביטוח – פתרון זמני עד שיפותחו שדות הגז הנוספים. בנוסף, שימוש בגז נוזלי מצמצם את הצורך בשריפת דלקים יקרים ומזהמים פי כמה כמו סולר ומזוט.

כאמור, רשות הגז הטבעי במשרד האנרגיה הגישה בתחילת יולי נייר עמדה, בו היא ממליצה לייבא גז טבעי נוזלי (LNG) לישראל באמצעות מתקן "המקשר הימי".  ברשות מציעים להרחיב את השימוש במתקן כמקור קבוע של גז, על ידי חכירת שתי אוניות לאחסון ולגיזוז גז טבעי נוזלי FSRU , (במקום אחת שנמצאת בשימוש כיום) ולבנות מקשר ימי נוסף. על פי ההצעה, אנייה אחת תעגון מחוברת לאחד משני המקשרים הימיים, ותשמש כמאגר אחסון תפעולי של גז טבעי. האוניה השניה תשמש כמכלית אספקה ליבוא שוטף של גז טבעי נוזלי לאונייה הראשונה, וכספק לשעת חירום. במקרה זה היא תחובר למקשר הימי השני לאספקת גז מהים, שיוקם ככל הנראה בין זכרון יעקב לחדרה.

יכולת ההובלה של כל מקשר היא כ- 5 BCM (מיליארדי מטר מעוקב)  לשנה. אך  יכולת ההובלה למעשה, לפי צורת ההפעלה הנוכחית, עומדת על כ-2.5 BCM לשנה. שני מערכי יבוא יחדיו עשויה להגיע לכמחצית מיכולת ההולכה של הצינור מתמר כיום העומדת על 10-12 BCM  לשנה. כלומר, המקשרים יוכלו לשמש ערוץ תחרותי למונופול תמר, בדרך של ייבוא בחוזים קצרי טווח.

רשות הגז מצטרפת לתמיכה הפומבית של חברת החשמל ושל חברת נתיבי גז (נתג"ז) הממשלתית – המצדדות בהקמת מתקן יבוא גז נוזלי נוסף. תמיכת החברות נובעת מהחשש מפני הישענות ממושכת על מאגר תמר בלבד, וכן לנוכח הצלילה במחירי הגז הטבעי הנוזלי בעולם, שמתחרה במחירי הגז הטבעי. למעשה, כבר היום הפך הגז הטבעי הנוזלי מדלק גיבוי לתקלות בלבד, למקור גז שוטף נוסף לחברת החשמל בשעות שיא, המחליף שימוש בדלקים יקרים יותר.

אפשר לשבח את הנהלות משרדי האנרגיה והאוצר שמתחילות להבין ולהכיר בבעייתיות של מתווה הגז ופועלות לתקן חלק שהבעיות שבאו בעקבות מתווה הגז – לדוגמה הקיבולת המוגבלת של הצינור מתמר, והבעיות בפיתוחם של מאגרי לווייתן וכריש־תנין. מכאן החלטתם לדון בהקמת מתקן שני ליבוא גז נוזלי לישראל.  כך אנו שומעים מפי המצדדים בהקמת מתקן נוסף כי זו היתירות לה נדרש המשק, מכיוון שמאגר לווייתן יפותח בעוד ארבע שנים במקרה הטוב, ואילו פרויקט ההרחבה של מאגר תמר הותנה במתווה הגז ביצוא גז למצרים.

יחד עם זה צריך לשאול מדוע הרשויות אינן פועלות לתקן את מתווה הגז כולו?  מדוע לדוגמה, אינן  מחייבות את התאגידים בעלי מונופול הגז בתמר לממש מיידית את תוכנית הפעולה שלהן להגדלת קצב הפקת הגז, כולל קידוח בארות הפקה חדשות והנחת מערכת הובלה חדשה, ובכך למנוע פגיעה בצרכני הגז, ביצרני החשמל הפרטיים, בתעשייה ובציבור?

מתווה הגז מתמקד בהגדלת התחרות במטרה להוריד את מחירי הגז בטווח הארוך, ומתנגד לפיקוח על המחירים כדרך להורדה מיידית של מחירי הגז.  בטווח הארוך כולנו נמות אמר קיינס, בינתיים אנו קוראים על מאמצים פתטיים של שר האנרגיה יובל שטייניץ ש"ביקש מחברות הגז להוריד את מחיר הגז בחודשים חדשים שיחתמו בכ-20 סנט, זאת במשך 5 השנים הקרובות.". 20 סנט זה כ-3.5% ממחיר הגז שחברת החשמל משלמת.  במקביל, רשות ההגבלים רוצה לכפות על חברת החשמל שלא למצות את האופציה שלה לרכוש כמויות גז נוספות מתמר, כדי להשאיר קיבולת בצינור הובלת הגז לישראל ליצרני החשמל הפרטיים.

חלק מהרשויות העוסקות בנושא מציעים פתרון, לכאורה הגיוני, לייבא גז טבעי נוזלי לארץ. אבל הפתרון הזה, ראוי ככל שיהיה, מתעלם מהאפשרות הפשוטה יותר והברורה יותר – להרחיב את יכולת ההפקה וההולכה ממאגר תמר.  כאמור לעיל, מאגר תמר לבדו יכול לספק את צרכי הגז של ישראל לעוד כ- 20 שנים לפחות אם ימשיכו לפתח אותו.

מגמת מתווה הגז הייתה לקדם את פיתוחו של מאגר לוויתן, ולעודד תחרות באמצעות שורת הטבות עצומות ליזמים, כדי להוריד את מחירי הגז.  אבל לוויתן עדיין לא פותח וכיום אין כל וודאות שיפותח ויספק גז לישראל, שכן עד היום לא נחתמו חוזים מחייבים, בכמויות ובמחירים מתאימים, לייצוא הגז מלוויתן.

כדאי להקשיב לדבריו של פרופ׳ אשר טישלר, נשיא המסלול האקדמי של המכללה למנהל ובעבר דיקן בית הספר למינהל עסקים באוניברסיטת תל־אביב: “המדינה טועה גם עכשיו בהזנחת מאגר הגז תמר. כולם הוקסמו כאן והתבשמו מהתגלית של מאגר לווייתן, שהוא בחזקת שדה גז לא נודע, במיוחד במציאות העכשווית של עודפי נפט וגז עולמיים. שלא כמו רוב דעת הקהל בארץ, אני לא רואה סיכון כלכלי קריטי בדחיית פיתוחו, לפחות עד ששוקי האנרגיה יירגעו. אני כן רואה סיכון כזה בהסתמכות על פתרונות מאולתרים וחלקיים לאבטחת אספקת גז טבעי יציבה משדה תמר. מקבלי ההחלטות מתעלמים מהעובדה שבמאגר זה פועלת אסדה אחת המזרימה גז טבעי לחופי הארץ, בעיקר באמצעות צינור אחד. היה צריך לתמרץ הבאה של אסדת קידוח נוספת והיה צריך — צריך עכשיו! — להניח עוד צינורות להזרמת הגז. כדאי לאזרחי ישראל להשקיע בהבטחת אספקה סדירה של גז מתמר לשנים רבות, כי הם ולא מישהו אחר יישאו בעלויות של שיבושי אספקה."

בינתיים, לפחות עד 2020  וייתכן שגם הרבה אחרי, משק האנרגיה בישראל נמצא בבעיה חמורה של תלות במאגר גז אחד, במערכת הולכת גז אחת,  ובאניה אחת המספקת לו גיבוי חלקי בלבד.

המשמעות מבחינת היתירות היא שחייבים להרחיב את יכולת ההפקה וההולכה ממאגר תמר בתוך שנים ספורות ולאסור ייצוא גז מתמר עד חיבור לוויתן.

כאן חשוב לציין שבמשרדי האנרגיה והאוצר מסתייגים מההמלצה של רשות הגז. חששם העיקרי הוא כי ערוץ יבוא LNG ייגרע ממצבת הלקוחות המצומצמת שעומדת לרשות בעלי מאגר לווייתן ולבעליו העתידי של כריש־תנין. זאת, כאשר התוכניות למימון מאגרים אלה סובלות כבר כיום מהיעדר לקוחות מקומיים ואיכותיים לגז, מאחר שמתווה הגז לא טיפל בשליטת מאגר תמר בשוק.

במילים אחרות, כדי לייצר תחרות בישראל שמטרתה הורדת מחירי הגז, משרדי הממשלה פועלים כנגד תחרות. הם מתנגדים לייבוא גז נוזלי זול לישראל, שמחירו נמוך בכ-20% מהמחיר שחברת החשמל משלמת למונופול הגז. איך הגענו למצב זה, איך זה אפשרי?

אמנון פורטוגלי הוא חוקר במרכז חזן במכון ון-ליר

נערך על ידי דליה
תגיות: , , , , ,

תגובה אחת

  1. ק. טוכולסקי :

    מתווה הגז נועד להיות כיסוי לשוד הגז הישראלי. במחירי האנרגיה הנוכחיים ולנוכח העובדה שאם כל הכבוד לאינטרסים של תאגיד גז אמריקאי יש פה עוד כמה שחקנים בסביבה נראה שמנסים לחפש מוצא אחר ליישום השוד.

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.