חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

חזון הממשלה הקטנה מתממש: המגזר הציבורי הולך וקטן בניגוד לצרכים

נושאים כלכלה ותקציב, עלו ברשת ב 9.08.16 0:43

בדיקה של התנהלות הממשלה בתחום התקציבי מראה שההוצאה הציבורית מצטמקת בניגוד לצרכים החברתיים ובמגמה הפוכה להתנהלות ה-OECD. דברים שנאמרו במסגרת כנס התקציב השביעי של התוכנית לכלכלה וחברה במכון ון ליר

מאת: לאה אחדות, גל בן חורין, מישל סטרבצ'ינסקי ואביה ספיבק

הקטנת הממשלה בישראל: בניגוד לצרכים ולמגמה ב-OECD

במסגרת כנס התקציב השביעי של התוכנית לכלכלה וחברה במכון ון ליר הוצגה התמונה ארוכת הטווח של התנהלות הממשלה בתחום התקציבי. לשם כך הושוו המצרפים התקציביים בין שנות התשעים (העשור שבין 1996 עד 2005) ובין העשור האחרון (2006 עד 2015).[1] התמונה מגלה כי בעוד שבתקופה זו התמודדו מדינות OECD  עם העלייה באי-שוויון על ידי הגדלת התערבות הממשלה בהוצאה האזרחית – בעיקר במסגרת ההוצאה בתחום החברתי (social protection), בישראל המצב הפוך: ההוצאה הציבורית באחוזי תוצר מצטמקת לאורך זמן. תמונה זו מתמיהה לנוכח האתגרים שהולכים ומתעצמים בהקשר של האוכלוסייה הצעירה בישראל עם הכניסה המסתמנת של צעירים חרדים וערבים לכוח העבודה האזרחי. צעירים אלה הם בעלי רקע חינוכי פחות טוב מהצעירים היהודים הלא חרדים, ושיעורי בעלי תעודת בגרות ותארים אקדמיים בקרבם נמוכים הרבה יותר. אתגר זה מתווסף למצב הבעייתי שמתגלה בשנים האחרונות הן במספר המיטות בבתי החולים לאלף נפש והן בצפיפות הכיתות בחינוך היסודי, שהיא מן הגבוהות במדינות OECD.

תרשים 1 מראה כי הירידה של ממוצע ההוצאה הממשלתית בישראל בעשור האחרון הסתכמה ב-6.8 אחוזי תוצר לעומת ממוצע העשור הקודם. התרשים מראה גם מה היה השימוש של המקורות שהשתחררו עקב הירידה בהוצאה הממשלתית באחוזי תוצר. כמחצית מהמקורות נוצלו להפחתת נטל המס ולהורדה ניכרת במסים הישירים (2.3 אחוזי תוצר מתוך סך הורדה של 3.1 אחוזי תוצר). פחתו גם ההכנסות האחרות (הכוללות הכנסות מרכוש ומתשלומי ריבית) והגירעון, ב-2.5 ו-1.1 אחוזי תוצר, בהתאמה. הורדות אלו מסמנות הקטנה בולטת של המגזר הציבורי בישראל, שהיה ממילא קטן יחסית לממוצע של מדינות OECD. בשנת 2015 הגיעה רמת ההוצאה של הממשלה הרחבה ל-39 אחוזי תוצר, שהיא הרמה הנמוכה ביותר ב-49 השנים האחרונות.

בתרשים 2 אפשר לראות כי את ההורדה הכוללת של ההוצאה הממשלתית בין שתי התקופות, שהסתכמה כאמור ב-6.8 אחוזי תוצר, הובילו הוצאות המימון (תשלומי הריבית על החוב הממשלתי) והוצאות הביטחון. הירידה בהוצאות המימון מוסברת על ידי הירידה הניכרת בחוב הממשלתי באחוזי תוצר, בעוד שלירידה בשער הריבית תפקיד מינורי. בולטת במיוחד הירידה בתחומי הרווחה והשיכון, מגמה מנוגדת למדיניות המונהגת ברוב מדינות ה-[2]OECD. הירידה ברווחה ובשיכון הסתכמה ב-1.2 אחוזי תוצר, והיא דומה בהיקפה לירידה במשקל הוצאות הביטחון בתוצר. תחומים נוספים שבהם ירד משקל ההוצאה בתוצר הם החינוך והבריאות, למרות האתגר המהותי שיש למשק הישראלי בתחומים אלו בשל הגידול במשקל הצעירים מן המגזר החרדי והערבי באוכלוסיה; צעירים ששיעורי בעלי תעודת בגרות, תואר אקדמי והשתתפות בהשכלה הגבוהה נמוכים בקרבם.

להמשך קריאה במגזין התכנית לכלכלה וחברה במכון ון ליר

נערך על ידי דליה
תגיות: , ,

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.