מנוי דוא"ל
RSS
בפייסבוק
בטוויטר
"חוק האוטיסטים": בעלי לקויות והוריהם נגד הפוליטיקאים
בדיון סוער בוועדת הרווחה של הכנסת תקפו הורים לילדים הסובלים מאוטיזם ומלקויות אחרות תקפו את החוק לקידום אנשים עם אוטיזם. משרד הרווחה הודיע כי הוא עוצר את קידום החוק מתוך כוונה לשלב בו גם אוכלוסיות נוספות
מאת רביב נאוֶה
דיון טעון נערך אתמול בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת, בנושא החוק לקידום אנשים עם אוטיזם שיזמו חברי הכנסת יאיר לפיד, אורלי לוי-אבוקסיס וח"כים נוספים. הורים לילדים הסובלים מלקויות, שנכחו בדיון, תקפו את החוק במלים קשות וטענו כי הוא אינו מקדם את האוטיסטים ומפלה אנשים בעלי לקויות אחרות.
רונן גיל, מקהילת "אנשי הספקטרום האוטיסטי בישראל": "החוק הזה בוחן אותנו על פי תגית, ולא בוחן את הצרכים ואת היכולות שלנו כבדני אדם. אוטיזם איננה לקות ולא מחלה. אנחנו לא אנשים מקולקלים. אם לא תבואו ותדברו איתנו, אלא רק עלינו, לעולם לא תדעו מהם הצרכים שלנו ומהם הקשיים האמיתיים שלנו".
ענת בן צבי, אמא לשלושה ילדים אוטיסטים: "החוקים האלה מדירים שינה מעיניי. אני לא רוצה פטרונות, אלא חופש לבחור לקדם את ילדינו לפי ראות עינינו".
טומי ברצ'נקו, צעיר עם מוגבלות פיזית, תקשר באמצעות מכשיר מיוחד: "כעסתי והרגשתי נחות. לא ייתכן שילדים עם אוטיזם יקבלו זכויות יתר".
יוליה בן משה, מנכ"ל "קול הזכויות" לילדים עם צרכים מיוחדים: "יש 7000 תסמונות נדירות. הבן שלי חולה באחת מהן. מה, תחוקקו 7000 חוקים שונים? אפשר ללכת לפי התיוג הרפואי . תפסיקו לקרוע בין הורים לילדים עם צרכים שונים".
ח"כ אורלי לוי-אבקסיס, מיוזמי הצעת החוק, ניסתה להרגיע: "אני פונה למשפחות שילדיהם סובלים מלקויות אחרות, שאינן אוטיזם: אנחנו לא נוטשים אתכם. זהו רק פרק ראשון מחוק לגבי כלל המוגבלויות. הסיכוי שלנו להעביר חוק אחד כולל בעלות של מיליארדים לא קיים. משרד האוצר, לא נתקפל בפני הקמצנות שלכם". גם ח"כ מאיר כהן (יש-עתיד) פנה להורים: "אין כאן שני מחנות. אני מפציר בכם, היו זהירים בהתעקשות של הכל או כלום".
ההורים לא השתכנעו ואיריס גולדהר, אם חד הורית לילד עם סי.פי. הטיחה בתומכי החוק: "אחר כך תדאגו לאחרים? האחר כך הזה לא מגיע אף פעם. לא ייתכן שכל אחד יסתכל רק על הצלחת של עצמו. צריך לתת לפי הצרכים, לא לפי הלקות".
במסגרת הדיון, אמר סגן היועצת המשפטית במשרד הרווחה והשירותים החברתיים, אדוארד וייס כי שר הרווחה נתן הנחייה שאין מקום לקדם את הצעת החוק ברגע זה. למשמע הדברים נזעקו חברי כנסת ממציעי החוק: ח"כ יאיר לפיד (יש עתיד): "האם השר חוזר בו מההתחייבות שנתן על דוכן הכנסת? מנכ"ל משרד הרווחה אמר לי שיש הצעת חוק מוכנה. איזה מזל שהכנסת היא עדיין ריבונית". יו"ר הוועדה, ח"כ אלי אלאלוף (כולנו): "היה סיכום עם שר הרווחה שיביא הצעה קונקרטית משולבת, ובמקם זאת הוא ביקש להעביר הצעת חוק ממשלתית שלא מוצאת חן בעיניי, לכן אני לא מביא אותה לדיון היום. אני קצת מבולבל ממה שקורה כאן היום". מנהלת השירות לטיפול באדם עם אוטיזם במשרד הרווחה, ליליאן שפרן השיבה: "אני לא חושבת שהשר חזר בו. אנחנו קצת בעצירה. אנחנו טרם בשלים להציע הצעת חוק מסודרת של כל האוכלוסיות". וייס הוסיף: "אנחנו עוד לא יודעים מהי המסגרת התקציבית של 2017-2018, ואי אפשר לקדם ככה חקיקה. אנחנו דורשים תוספת של 100 מיליון שקל".
רכז הרווחה באגף התקציבים במשרד האוצר, יוגב גרדוס, העריך את עלות הצעות החוק בכ-500 מיליון שקלים בשנה.
יו"ר הוועדה ח"כ אלאלוף סיכם את הדיון ואמר: "האופטימלי הוא האויב של המעשי. בקצב הזה לא נצליח לקדם שום דבר. אני מבטיח שנושא הצרכים של כלל האנשים עם מוגבלות לא ירד מסדר היום של הוועדה ואני מתחייב לקיים מעקב שיטתי לגבי ההתקדמות בנושא".
תגיות: אוטיסטים, אורלי-לוי-אבקסיס, אלי אלאלוף, ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, חקיקה, יאיר-לפיד, מאיר-כהן, משרד-הרווחה
קישור קבוע
2 תגובות
Email This Post
26 ביולי, 2016 בשעה 15:55
תודה על הפוסט . הבעיה המרכזית הינה הציבור הכללי .
לא תמיד מבינים אנשים עם מוגבלויות . התפיסה הטבעית הינה סטיגמטית וכוללנית . מעשי המחוקק , מייצרים תודעה של פוליטקלי קורקט , אשר גורמת להבנה ולהיכרות יותר מאורגנת , ממוקדת , בהירה , מציאותית , של אנשים עם נכויות דנן .
בסוף , כולם מרויחים מזה , שהרי , מעסיק למשל , יכול לקבל עובד עם נכות או ליקוי שהם לא רלבנטים ממש לעבודה הנדרשת , או ליצור התאמה , ולקבל , עובד יותר מוצלח אפילו , בשכר נמוך יותר , ולתרום , הן לקהילה , והן לעסק שלו .
אפילו כך , החוק הוא כללי , ומייצר התאמה ספציפית , הנה , מתוך " חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות , תשנ"ח 1998 " מצטט :
"הפליה" – לרבות אי-ביצוע התאמות הנדרשות מחמת צרכיו המיוחדים של אדם עם מוגבלות אשר יאפשרו את העסקתו;
"התאמה", "התאמות" – לרבות התאמת מקום העבודה, הציוד שבו, דרישות התפקיד, שעות העבודה, מבדקי קבלה לעבודה, הכשרה והדרכה, נוהלי עבודה, והכל מבלי שהדבר יטיל על המעסיק נטל כבד מדי;
"נטל כבד מדי" – נטל בלתי סביר בנסיבות הענין, בהתחשב, בין היתר, בעלות ההתאמה וטיבה, בגודל העסק ובמבנהו, בהיקף הפעילות, במספר העובדים, בהרכב כוח האדם, ובקיומם של מקורות מימון חיצוניים או ממלכתיים לביצוע ההתאמה.
עד כאן הציטוט :
אם כך , ישנן התאמות ספציפיות במקומות תעסוקה , ולא רק לאוטיסטים , התאמות שמאזנות בין צורך הפירמה המעסיקה , לבין הלקוי ביכולותיו . והבעיה המרכזית כאמור :
סטיגמות כוללניות , שלא שוברות מחיצות , ומייצרות פתרונות כוללניים , מותאמים , נכונים וצודקים .
לכן , תחושות ההורים או הנכים למינהם או בעלי הלקויות פחות רלבנטים ואפקטיבים , אלא :
התפיסה הסטיגמטית לא אחת של כלל הציבור .
תודה
28 ביולי, 2016 בשעה 18:09
יהודים יקרים. רק ככה הם יודעים. אם לא יהיה לי לא יהיה לאף אחד.
כיעור בהתגלמותו. היחידים שמרוויחים הם פקידי האוצר שנותר בידיהם עוד כסף לחלק למקורבים.