החלק השני במאמר עוסק בתמונת המצב האבסורדית בישראל בתחום מחירי הגז הטבעי
מאת: אמנון פורטוגלי
תמונת המצב האבסורדית בישראל בתחום מחירי הגז הטבעי
בסוף יוני פרסמתי מאמר בשם 'פתרונות חלם למחירי הגז' על החלטת המשרד להגנת הסביבה להעמיד לטובת זכיין הפרויקט להקמת מפעל אמוניה במישור רותם שבנגב, רשת ביטחון בסך 480 מיליון שקל בנוסף על מענק ממשלתי בסך של עד 240 מיליון שקל.
"במילים אחרות, בגלל ההחלטה של צוות קנדל שייצר את מתווה הגז, שלא לפקח על מחיר הגז, נוצר מצב אבסורדי שבו הציבור נדרש בתשלום קנס כפול: בתעריף החשמל שנועד לכסות על גז יקר, ועכשיו לפתרון חלם, גם בתשלום סובסידיה מיותרת בהיקף של עוד 720 מיליון שקל ליצירת כדאיות מלאכותית למפעל האמוניה. במקום לפתור את מקור הבעייה, מורחים אותה בכסף רב."
לאחרונה התבשרנו על פתרון חלם שני. אבי בר-אלי מדווח בדה-מרקר כי חברת החשמל פנתה בתחילת יולי לספקיות הגז הנוזלי (LNG) העולמיות בבקשה דחופה לייבא מהן מטען נוסף של גז מונזל בסוף הקיץ.
הפנייה הלא צפויה נעשתה ארבעה חודשים בלבד לאחר שחברת החשמל חתמה מול ענקית האנרגיה בריטיש פטרוליום (BP) על חוזה ליבוא שלוש מיכליות ענק של LNG לצרכי המשק בעונה זו. התקשרות זו עוררה בזמנו סערה ציבורית ופוליטית לאחר שהתברר כי ישראל מייבאת גז זר, שמקורו בטרינידד וטובאגו שבאיים הקאריביים, במחיר נמוך מהגז שמופק 90 ק"מ מערבית לחופיה.
מה קורה כאן? איך יתכן שמספרים לנו על אפשרויות לייצוא גז טבעי מישראל ו'שוכחים' לספר שאם ייצוא כזה יתתמש, הוא יעשה במחירים הנמוכים בהרבה מאלו שחברת החשמל ומפעלי תעשייה משלמים בישראל? איך יתכן שמספרים לנו על אפשרויות לייצוא גז טבעי מישראל ובאותו הזמן פועלים לייבוא גז לישראל במחירים הנמוכים מאלו שחברת החשמל ומפעלי תעשייה משלמים בישראל?
מחיר הגז הטבעי בישראל נקבע ע”י מונופול הגז בחסות ממשלת ישראל. מחירי הגז ברחבי העולם נמצאים כיום ברמה שנעה סביב ה-2 עד 5 דולרים, בעוד שמחיר הגז המופקע שמשלמים אזרחי ישראל למונופול הגז נע סביב 5.5 – 6 דולרים. מחירי הגז הגבוהים בישראל משליכים כמובן על מחיר החשמל ויוקר המחיה.
יתרה מזאת, בעוד שהתחזית האחרונה, של הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה (IEA) מיוני 2016 מניחה מחירי LNG נמוכים לשנים הבאות, הרי שלפי ההסכם עם חברת החשמל, מחירי הגז בישראל ימשיכו לעלות. לפי תזרים המזומנים של ישראמקו במאזן ל-2015, מחירי הגז בישראל יעלו מרמה של 5.42 בשנת 2016 לרמה של 8.21 ליחידת חום ב-2034.
במקום לפעול להוריד את מחיר הגז המופקע בישראל, בחלם בגירסה הישראלית, גם הממשלה וגם המונופול פועלים באותו הכיוון ומבקשים מבית המשפט להגן על מחיר הגז.
לאחרונה הוגשה לבית המשפט תביעה יצוגית נגד אותם מחירי גז מופקעים שאנחנו משלמים. באופן מפתיע, ביקש היועץ המשפטי לממשלה, עו"ד אביחי מנדלבליט, להתערב בתובענה. לטענתו, "הורדה חדה של מחיר הגז, כפי שדורשים התובעים הייצוגיים, עלולה להוביל לפגיעה קשה ביכולת הפיתוח של מאגרי גז חדשים, למנוע כניסה של מתחרים חדשים ולשמוט את הקרקע מתחת מתווה הגז כולו".
מנדלבליט מתיצב בשם ממשלת ישראל אל מול בית המשפט ופועל שם כמו אחרון הפרקליטים מטעם תאגידי הגז כשהאינטרס הציבורי בדבריו נשכח. הוא מתרץ את המחירים הגבוהים בטענה שהורדתם עלולה להוביל לפגיעה בכל מיני דברים, שחלקם היו בכלל פרי דמיונם של יחצני תאגידי הגז.
על הטיעונים של עו"ד צבי אגמון, שכיר מוח-חרב, בא כוחן של השותפות הבכירות במונופול הגז של מאגר תמר, נובל אנרג'י, דלק וישראמקו, אין צורך להרחיב. מבחינתו של אגמון ודומיו אפשר להקריב את הציבור הישראלי ואת הכלכלה הישראלית על מזבח מיקסום רווחי מונופול הגז.
גם בישראל חייבים לפקח ולהוריד את מחירי הגז הטבעי, והממשלה צריכה לפעול להורדת מחיר הגז הטבעי בישראל. הבעייה המרכזית היא עם החוזה החתום לאספקת גז לחברת החשמל שמתווה הגז כלל לא מטפל בו. במקום לבקש לייבא גז במחירים נמוכים, חברת החשמל יכולה וצריכה לפעול לפתיחת החוזה, לשנות את מחירי הנפט ואת ההצמדה האבסורדית למדד האמריקאי, כמו שעשתה פטרונט ההודית, כמו שעושה כיום חברת הנפט הלאומית של סין (להלן) וכמו שעושות חברות רבות ברחבי העולם, ומשרד האנרגיה והממשלה צריכים וחייבים לגבות מהלך כזה.
אלא שהממשלה ובעיקר משרד האנרגיה טומן את ראשו בחול ומתעלם ממחירי הגז הגבוהים בארץ בעוד שמחירי הגז והאנרגיה בעולם צונחים. לא פלא, שכן בכירי המשרד הם שבשלו לנו את הדייסה הזו, את מחירי הגז הגבוהים ואת הפיאסקו הקטסטרופלי של הצמדת מחירי הגז למדד (פרוטוקול מס' 906 מישיבת ועדת הכלכלה, 4 ביולי 2012).
למדינה יש תפקיד בהגנה על האינטרס הציבורי, והממשלה ורשויות שלטוניות מתערבת בהרבה מקרים בקביעת המחירים גם אם יש בדבר כדי להשפיע על שינוי מחירי שנקבע בחוזה חתום, כאשר טובת הציבור דורשת זאת. למדינה יש זכות וחובה להתערב במחיר הגז הטבעי הישראלי.
"ככלל, יש לכבד התחייבות חוזית, והדבר חל גם על רשות שלטונית. אלא שעל רשות כזו חלה חובה ציבורית להשתחרר מהסכם כאשר צרכי ציבור חיוניים מחייבים זאת.…. הלכת ההשתחררות מוחלת כתנאי מכללא בחוזה שלטוני."
שופטת בית המשפט העליון איילה פרוקצ'יה בפסיקת בית המשפט העליון מה- 22 לאוגוסט 2010.
"לא יעלה על הדעת כי משהוענק רישיון כללי – ולו מכוח חוק – יהיה הוא בלתי מוגבל בהיקף, במהות, במקום ובזמן, והשר לא יוכל לעולם להפעיל את שיקול דעתו לפי אותו חוק עצמו אם יחול שינוי במדיניות הממשלה או בצרכי המשק, ותתקיימנה העילות המסמיכות אותו לעשות כן".
בג"צ מס' 1255/94 "בזק" בע"מ נגד שרת התקשורת. ברק, בך, ט' שטרסברג-כהן.
אמנון פורטוגלי הוא חוקר במרכז חזן במכון ון-ליר
Tags: אינטרס ציבורי, בית-המשפט-העליון, גז-טבעי, יבוא, מונופול הגז, מחירי הגז, ממשלת ישראל, פיקוח-מחירים
http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001141908