החלק הראשון במאמר עוסק בהתפתחויות האחרונות בשוק ה-LNG בעולם. בחלק השני תוצג תמונת המצב האבסורדית בישראל בתחום מחירי הגז הטבעי
מאת: אמנון פורטוגלי
מחיר הגז הטבעי בישראל נקבע ע”י מונופול הגז בחסות ממשלת ישראל. בעוד שמחירי הגז ברחבי העולם נמצאים כיום ברמה שנעה סביב ה-2 עד 5 דולרים, הרי שמחיר הגז המופקע שמשלמים אזרחי ישראל למונופול הגז נע סביב 5.5 – 6 דולרים, ומחירי הגז הגבוהים בישראל משליכים כמובן על מחיר החשמל ויוקר המחיה. גם הממשלה וגם המונופול פועלים באותו הכיוון ומבקשים להגן על מחיר הגז. במקום לפעול להורדת מחיר הגז המופקע בישראל, נוקטים בפתרונות חלם, מעמידים לטובת זכיין הפרויקט להקמת מפעל אמוניה בנגב רשת ביטחון בסך 480 מיליון שקל, ולאחרונה התבשרנו על פתרון חלם שני, ייבוא גז נוזלי(LNG) שמחירו נמוך ממחיר הגז בישראל.
מדוע צריך לרכוש גז שמקורו בטרינידד וטובאגו שבאיים הקאריביים כאשר אפשר לרכוש את הגז בארץ? תאגידי הגז והממשלה מפליגים בסיפורים על אפשרויות יצוא הגז לטורקיה. טורקיה מייבאת כיום גז נוזלי במחיר בין 4.5 עד 5 דולר ליחידת חום ולפי הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה (IEA) אלו יהיו המחירים בשנים הקרובות. מחיר הגז ב'פי הבאר' בישראל לייצוא לטורקיה צריך לכן להיות בסביבות 3 עד 4 דולר ליחידת חום כדי לכסות את עלויות הצינור והובלת הגז. לעומת זאת מחיר הגז לחברת החשמל ולתעשייה בישראל עומד על 5.5 – 6 דולר ליחידה. פער עצום זה קורא לפעולה שבעולם הסחר וההון נקראת ארביטראז'.
אפשר להקים חברה, נקרא לה דולפין-אוס שתעסוק בשיטת ישראבלוף, בייצוא גז מישראל לטורקיה ולמדינות אחרות. למעשה החברה תמכור את הגז שרכשה לייצוא, לחברת החשמל ולצרכנים אחרים בישראל במחיר הנמוך מהמחיר שחברות אלו משלמות עבור הגז מתמר. מדינת חלם כבר אמרנו? (ראו טבלה)
התחזית האחרונה, של הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה (IEA) מיוני 2016 קובעת שמחירי ה- LNG ישארו נמוכים גם לשנים הבאות. לעומת זאת, לפי ההסכם עם חברת החשמל, מחירי הגז בישראל ימשיכו לעלות. לפי תזרים המזומנים של ישראמקו במאזן ל-2015, מחירי הגז בישראל יעלו מרמה של 5.42 בשנת 2016 לרמה של 8.21 ליחידת חום ב-2034.
מחירי ה-LNG הנמוכים הביאו לפתיחת חוזים חתומים לאספקת גז. בסוף דצמבר 2015 נמסר על סיומו המוצלח של משא ומתן לשינוי תנאי החוזה ל -25 שנה לרכישת גז נוזלי LNG בהיקף של 7.5 מיליון טון לשנה (כ- 10 BCM) בין RasGas מקטאר לבין Petronet יבואן הגז הגדול ביותר של הודו. כתוצאה מכך תהייה ירידה של כמעט במחצית במחירים שהיבואן ההודי משלם. בנוסף, בהסכם המתוקן אין התחייבות 'קח או שלם'Take or Pay והחברה הקטארית ויתרה על הקנס ש-Petronet היתה צריכה לשלם על לקיחת פחות גז מהכמות שבחוזה, קנס שהגיע בשנת 2015 לכ- 1.8 מיליארד דולר.
חייבים לפקח ולהוריד את מחירי הגז הטבעי, והממשלה צריכה לפעול להורדת מחיר הגז הטבעי בישראל. למדינה יש זכות וחובה להתערב במחיר הגז הטבעי הישראלי ולהגן על האינטרס הציבורי. הממשלה ורשויות שלטוניות מתערבת בהרבה מקרים בקביעת המחירים גם אם יש בדבר כדי להשפיע על שינוי מחירי שנקבע בחוזה חתום, כאשר טובת הציבור דורשת זאת.
הבעייה המרכזית היא עם החוזה החתום לאספקת גז לחברת החשמל שמתווה הגז כלל לא מטפל בו. במקום לבקש לייבא גז במחירים נמוכים, חברת החשמל יכולה וצריכה לפעול לפתיחת החוזה, לשנות את מחירי הנפט ואת ההצמדה האבסורדית למדד האמריקאי, כמו שנעשה היום ברחבי העולם (להלן).
משרד האנרגיה והממשלה צריכים וחייבים לגבות מהלך כזה.
בחלק הראשון של המאמר אציג את ההתפתחויות האחרונות בשוק ה-LNG בעולם. בחלק השני אציג את תמונת המצב האבסורדית בישראל בתחום מחירי הגז הטבעי.
שוק ה-LNG . היצע גבוה מדי, ביקוש נמוך מדי ומאוחר מדי מכדי לשנות.
לפי דוח סוכנות האנרגיה הבינלאומית (IEA) מיוני 2016 על שוק הגז בטווח הבינוני, חמש השנים הקרובות יעצבו מחדש את הסחר העולמי לגז. מקורות חדשים לאספקת גז טבעי נוזלי (LNG) נכנסים לשוק בדיוק כאשר הביקוש לגז נחלש בחלק מהשווקים הגדולים, וגורמים לשינויים מהותיים בדפוסי הסחר העולמי בגז טבעי. תחזית חלשה ליפן ולקוריאה, שני רוכשי LNG מובילים בעולם, משמעותה שמקורות האספקה החדשים יצטרכו למצוא שווקים אחרים. סין, הודו ומדינות אסיאתיות אחרות יהיו 'שחקני המפתח' בשוק זה.
מגמות סותרות אלו ישפיעו הן על הסחר בגז וימשיכו ללחוץ על מחירי הגז לאספקה מיידית (ספוט).
בנוסף, השילוב של פחם זול וצמיחה חזקה בתחומי האנרגיה מתחדשת חוסמים את ההרחבה המהירה של השימוש בגז במגזר החשמל.
הדו"ח השנתי IEA, מספק ניתוח מפורט ותחזיות לחמש שנים לביקוש לגז טבעי ולהתפתחויות בתחום האספקה והסחר בגז טבעי.
הביקוש ל- LNG גדל ב -1% בלבד בשנת 2014 וב -2.5% בשנת 2015, עקב מגוון רחב של סיבות, כמו מזג אוויר נוח, כלכלות בצמיחה חלשה מהצפוי, וכו'. הביקוש גדל בפחות משיעור הצמיחה השנתי של 5% עד 7% שעליו התבססו רוב ההחלטות להקמת מפעלי הנזלה ומתקני יצוא LNG חדשים בעלויות של מיליארדי דולרים. כתוצאה מכך, הפער בין יכולת מפעלי ההנזלה הזמינה לפעולה לבין הביקוש ל- LNG צפוי להמשיך ולצמוח במשך העשור הנוכחי, גם אם הגידול בביקוש ינוע לעבר רמת הציפיות המקוריות האלה.
סוכנות האנרגיה צופה שהביקוש העולמי לגז יעלה ב -1.5% בשנה עד סוף תקופת התחזית, בהשוואה לצמיחה של 2% שנחזתה בתחזית של השנה הקודמת. לפי הדוח, הצמיחה האיטית בביקושים לאנרגיה הצפוייה עד סוף העשור יחד עם גורמים נוספים בשוק האנרגיה, ימתנו מאוד את הצמיחה בביקוש לכל הדלקים המאובנים, בעיקר בביקוש לפחם ולנפט. חלקו של הגז הטבעי בתמהיל האנרגיה, עדיין צפוי לגדול, אם כי ברמה נמוכה עד 2021.
לדברי מנכל IEA, ד'ר בירול: 'אנו רואים כמויות אדירות של יצוא LNG בצד ההיצע, למרות מחירי דלק נמוכים, בעוד שהביקוש לגז ממשיך להחלש בשווקים המסורתיים….אנו עומדים ככל הנראה, בפני תקופה רבת שנים של שפע היצע LNG ומחירי LNG נמוכים'.
בעוד שהביקוש לגז צפוי להישאר חלש, יצוא גז טבעי נוזלי – LNG העולמי יגדל בצורה משמעותית. בשנים האחרונות נכנסו לפעולה, ובשנים 2016 – 2020 צפויים להכנס לפעולה מפעלי הנזלה שיגדילו את כושר ההנזלה בכ- 140 מיליון טון בשנה, או כ-180 BCM לשנה. גידול של כ- 45% ביכולת הנזלת הגז העולמית לכ- 450 מיליון טון לשנה (575 BCM לשנה).
אוסטרליה צפוייה להוסיף כ- 50 מיליון טון לשנה, או כ-65 BCM לשנה, וארה"ב תוסיף יכולת הנזלה בהיקף של כ-62 מיליון טון גז לשנה או כ-80 BCM לשנה. עד 2021, אוסטרליה תתחרה בקטאר כיצואנית LNG הגדולה בעולם, ובארצות הברית לא תהיה רחוקה מאחור.
התוצאה מהגידול בהיצע ה-LNG, בשילוב עם צמיחה מועטה מדי בביקוש ל-LNG, היא שמחירי LNG נמוכים כיום ועשויים להישאר נמוכים עד לשנות 2020 המוקדמות. מחירי LNG לאספקה מיידית, Spot, עומדים כיום על מתחת ל -5 דולר ליחידת חום (מיליון בי.טי.יו – MMBtu).
'אנחנו בתחילתו של פרק חדש בשווקי הגז האירופיים'.
ההתפתחויות היסודיות שצוינו לעיל מצביעות על עודף היצע של גז טבעי בשוק במשך תקופת התחזית בדוח, שאמור ללחוץ על מחירי הגז לאספקה קרובה בעולם. אספקת LNG 'לא רצויה' תחפש 'בית' באירופה, בשל הגמישות של מערכת הגז שלה ובשל שוק הספוט המפותח שלה. כתוצאה מכך, תתפתח תחרות עזה בקרב מפיקי הגז לשמר או לקבל גישה ללקוחות באירופה.
אספקה שופעת של LNG באירופה תשפיע גם על השווקים מחוץ לאירופה. ביקוש חלש מהצפוי באסיה ישאיר מספר קונים גדולים באזור של LNG עם אספקת יתר בחוזים שלהם. מצב זה אמור להאיץ את המעבר למבנים חוזיים גמישים יותר. יתר על כן, עם שוקי הנפט שצפויים להגיע לאיזון לפני שווקי הגז, צפוי לצוץ מחדש ולפני סוף העשור, לחץ לתמחור לפי המחירים במסופי הגז ולהפחתת החשיפת למחירי נפט בחוזים ארוך טווח.
עודף בכושר היצור של LNG, המשולב בצמיחה חלשה בביקוש, כבר לחצו על מחירי LNG. בתחילת 2014 מחירי ה- LNG היו מעל 15 דולר ליחידת חום, אבל כיום, הודות לקריסת מחירי הנפט מאז אמצע 2014, המחיר הינו הרבה מתחת ל- 10 דולר ליחידת חום. בגלל שרוב חוזי LNG ארוכי טווח היו צמודים למחירי הנפט, בדרך כלל עם השהיה של כמה חודשים, מחירי LNG בחוזים אלו ירדו בעקבות הירידה במחירי הנפט.
מחירי ה- LNG באסיה ובאירופה לאספקה מיידית, ספוט, ירדו אפילו מהר יותר, עקב ביקוש חלש מהצפוי וכעת הם עומדים על פחות מ -5 ליחידת חום.
בתנאי השוק האלו, מתחולל מאבק כלכלי עז על נתח שוק בין ספקי LNG וגז ותיקים לבין מתחרים חדשים. בנוסף, הספקים החדשים, בעיקר מארה"ב , מציעים דרך חדשה ושונה לאופן שבו LNG מתומחר ונסחר.
לדוגמא, RasGas וקטארגז, שני ספקי LNG בקטאר, כבר חתמו עסקאות אטרקטיביות לרוכשים שנועדו לשמור על מעמדה של קטאר כספקית LNG הגדולה בעולם.
בסוף דצמבר 2015 נמסר על סיומו המוצלח של משא ומתן לשינוי תנאי החוזה ל -25 שנה לרכישת גז נוזלי LNG בהיקף של 7.5 מיליון טון לשנה (כ- 10 BCM) בין RasGas מקטאר לבין Petronet יבואן הגז הגדול ביותר של הודו. כתוצאה מכך תהייה ירידה של כמעט במחצית במחירים שהיבואן ההודי משלם.
שר הנפט של הודו אמר לכתבים בניו דלהי שעל פי תנאי ההסכם המתוקן Petronet תשלם ל RasGas 6-7 דולר למיליון יחידות תרמיות בריטיות (יחידת חום), לעומת כ- 13 דולר ליחידת חום בחוזה המקורי.
בנוסף, בהסכם המתוקן אין התחייבות 'קח או שלם'Take or Pay והחברה הקטארית ויתרה על הקנס ש- Petronet היתה צריכה לשלם על לקיחת פחות גז מהכמות שבחוזה, קנס שהגיע בשנת 2015 לכ- 1.8 מיליארד דולר.
בסוף יוני ובתחילת יולי השנה, קטארגז חתמה על עסקה לספק במשך 20 שנה, 1.3 מיליון טון לשנה LNG (כ- 1.7 BCM לשנה) לפקיסטן החל מ- 2018 ועל עסקה לספק במשך 7.5 שנים 11. מיליון טון לשנה LNG לתאגיד הסחר הגרמני RWEST.
תאגיד הענק גזפרום הרוסי, הגדיל כבר את משלוחי גז בצינורות לאירופה ולאחרונה העלה את הרעיון להנחת צינור גז '’Nord Stream 2, צינור 'תאום' של קו '’Nord Stream בקבולת כ- 55 BCM לשנה העובר מתחת לים הבלטי מהקצה המערבי של רוסיה לגרמניה. הגדלת האספקה של הגז הרוסי תקטין את פוטנציאל הצמיחה של ייבוא LNG מארה"ב לאירופה.
גם הרוכשים של LNG החלו לשתף פעולה כדי להגביר את יכולת המיקוח שלהם. לדוגמה JERA, תאגיד רכש האנרגיה בן השנה, מיזם משותף של שתי חברות חשמל יפניות, מרוכשי LNG הגדולים בעולם.
בנוסף, רוכשי LNG ותיקים מקטינים את חלק הרכישות הנעשות באמצעות עסקאות לטווח ארוך ומגבירים את רכישות ה-LNG שלהם בשוק לאספקה קצרת טווח.
עם אספקה זמינה ובשפע של LNG, יש רשימה הולכת וגדלה של מדינות המעוניינות להפוך ליבואניות של LNG או להרחיב את יבוא ה-LNG שלהם בצורה משמעותית. אבל, כאשר שוקלים את ההשפעה של מחירי LNG נמוכים על הביקוש ל- LNG, חשוב לזכור כי לקונה LNG צריכה להיות תשתית ספציפית יקרה יחסית כדי לקבל LNG באונייה, לאחסן אותו, לגזז אותו regasify, ולחבר את הגז המיובא למערכת הצינורות המספקת גז לצרכנים: לתחנות כוח, למפעלי דשנים, וללקוחות תעשייתיים אחרים.
הקבלה / אחסון / תשתית הגיזוז יכולה להיות יבשתית, או ביחידה צפה לאחסון ולגיזוז FSRU – Floating Storage and Regasification Unit. כיום יש תשתית כזו ל- 34 מדינות. שלוש מדינות: מצרים, ירדן ופקיסטן, הצטרפו לשורות מדינות המסוגלות לקבל LNG ב- 2015, ועוד חמש: אבו דאבי, קולומביה, ג'מייקה, מלטה, והפיליפינים צפויות להביא את מספר המדינות האלו ל- 39 עד סוף 2016. כל המדינות האלו מייבאות LNG באמצעות FSRUs. כמעט כל הקונים החדשים האלו של LNG מתכננים להשתמש בגז המיובא כדלק בתחנות כוח חדשות או בתחנות כח שעברו הסבה לגז.
התוספת של מדינות חדשות ליבואני LNG יכולה עזור, ולו רק במעט, כדי לקזז מה שהיה ביקוש די שטוח ל-LNG ידי הרוכשים הותיקים, יפן ודרום קוריאה, שהם שני הצרכנים המובילים בעולם של גז טבעי נוזלי.
יש מספר מקרים שמחירי LNG נמוכים הביאו לביקוש מוגבר ל- LNG. הודו, יבואנית LNG הרביעית בגודלה בעולם, ייבאה ב- 2015, 14.6 מיליון טון LNG, כ- 19 BCM . הודו הפכה לפי דיווחי התקשורת, לאחד הקונים הגדולים של LNG בשוק הספוט, בשנת 2015 ובמחצית הראשונה של 2016, ולמעשה לקחה כל כמות LNG שהתשתית הקיימת שלה יכלה לקבל.
עם זאת, חשוב לזכור שלא רק LNG נסחר במחירים נמוכים, כך הם מחירי נפט ופחם, ובמקומות רבים, באירופה וביפן, גם מחירי אנרגיה ממקורות מתחדשים. התחזית של הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה (IEA) מניחה מחירי LNG נמוכים לשנים הבאות. לפי התחזית עיקר העלייה בביקוש ל- LNG בחמש השנים הקרובות תגיע מסין, הודו, ומארצות אחרות באסיה שאינן חברות ב- OECD ומחברות OECD באירופה.
תחזית זו מרמזת כי בעוד מחירי LNG נמוכים עשויים לעודד שימוש מוגבר של גז טבעי נוזלי, הכמויות העצומות של יכולת ייצור LNG שהתווספה ותתווסף בשנים הקרובות יביאו לכושר ייצור LNG מספיק עד תחילת שנות ה- 2020 גם ללא כל בנייה חדשה של מתקני LNG בשנה-שנתיים הקרובות. הנסיונות של מפיקי הגז לקצץ בהשקעות ולהתרכז בהפחתת עלויות וחיסכון תקציב, עלולים לבוא מאוחר מדי מכדי לאזן את שווקי הגז העולמיים בעשור הזה, אבל יכולים לזרוע את הזרעים בשווקים מאוזנים יותר לעשור הבא.
עם זאת צריך לזכור כי לוקח מספר שנים לפיתוח מפעלי הנזלה גדולים, וזה אפשרי, אבל לא בטוח, כי עד אמצע שנות 2020, העודפים הנוכחיים הגדלים של כושר ייצור LNG ייתכן וידוללו עד לנקודה שיהייה צורך לבנות מתקנים חדשים. לכן, סביר להניח כי בתוך כמה שנים יתחילו לדבר מחדש על היכן להקים את הסבב הבא של פרויקטים להנזלת גז טבעי. אפשר להיות בטוח שארה"ב וקנדה יהיו בין מקומות אלו.
אמנון פורטוגלי הוא חוקר במרכז חזן במכון ון-ליר
Tags: גז-טבעי, יבוא, מונופול הגז, מחירי הגז, ממשלת ישראל, פיקוח-מחירים