חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

הברקזיט – הצבעה בעד ריבונות לאומית ונגד הגלובליזציה

נושאים דעות, כלכלה ותקציב, פוליטי ב 11.07.16 0:49

תוצאות משאל העם בבריטניה בעד עזיבת האיחוד האירופאי מבטאות מחאה נגד שליטת התאגידים וההון ורצון להחזיר ולקיים את השליטה הדמוקרטית של אזרחים על מדינתם

מאת: אמנון פורטוגלי

כדאי לקרוא ראיון עם הפילוסוף הפוליטי  פרופ' מיכאל סאנדל מאוניברסיטת הארווארד  שפורסם 10 ימים לפני משאל העם בבריטניה.  סאנדל העריך אז, כי למרות שחלק גדול מהתעמולה על משאל העם היא על כלכלה, על עבודה ומסחר ושגשוג, הבוחרים יחליטו יותר על תרבות ושאלות של זהות ושייכות מאשר על ההיבט הכלכלי.

הדינמיקה מאחרי משאל העם שהיה בבריטניה מאפיינת כיום את המערב ואת ישראל. ציבור גדול של בוחרים בקרב העובדים השכירים, ובעלי העסקים הקטנים במערב אירופה, בארה"ב ויתכן גם בישראל, חושב ומרגיש שלא רק שההתפתחות הכלכלית השאירה אותם מאחור, אבל גם התרבות הנוכחית.  אנשים אלו מרגישים כי המקורות לכבודם – Dignity, הכבוד לעבודה ולעסקים הקטנים, נשחקו והפכו נלעגים עקב הגלובליזציה, מעליית החשיבות של המערכות הפיננסיות, ומתשומת הלב המורעפת ע"י כל הצדדים בספקטרום הפוליטי על האליטות הכלכליות, העסקיות והפיננסיות. המרכז והשמאל הצליחו לחזור לשלטון פוליטית אחרי הרדיקליזם מעריץ השוק של רייגן ותאצ'ר, אך לא הצליחו להחיות את החזון והייעוד של הסוציאל-דמוקרטיה, שהפכה ריקה ומיושנת.

לפני כ- 90 שנה הכריז הנשיא האמריקאי קולידג' כי "הביזנס של ארה"ב הוא ביזנס".  כמה שנים אח"כ טבע יו"ר חברת ג'נרל מוטורס, ווילסון את האימרה "מה שטוב לג'נרל מוטורס, טוב לאמריקה".

אמרות אלו מתארות בתמצית את המדיניות הכלכלית האנטי-חברתית השוררת בעולם המערבי ובישראל בשלשים השנים האחרונות, שתוצאותיה הביאו להצבעה בבריטניה לצאת מהאיחוד האירופי.

במקום ממשלה של העם ע"י העם ולמען העם של לינקולן, קיבלנו את מימוש האזהרה של הנשיא האמריקני  הייז שבשנת 1884  הכריז כי "זו אינה יותר ממשלה של העם, על-ידי העם ולמען העם. זו ממשלה של התאגידים העסקיים, על-ידי התאגידים ולמען התאגידים".

הסיבה העיקרית להצבעה בבריטניה לצאת מהאיחוד האירופי הייתה התחושה של המצביעים שהמדיניות הכלכלית שהייתה נהוגה בבריטניה בשנים האחרונות לא היטיבה עימם אלא עם חלק קטן מהאוכלוסייה, שהמומחים שהסבירו מדוע צריך להישאר באיחוד הם אותם המומחים שהמציאו ויישמו את את המדיניות הכלכלית המוטית לאינטרסים של תאגידי הענק והמוסדות הפיננסיים הרב לאומיים, שהמציאו ויישמו את המדיניות אשר הקטינה את היציבות הכלכלית של המצביעים, שהגדילה את אי-השוויון, שהתעלמה מאלו שנפגעו ממנה, מאלו ששכרם ירד, שעסקיהם נפגעו, ושהאיצה את השינוי הפוליטי והחברתי לרעה מבחינת מצביעים אלו.

המצביעים עבור יציאת בריטניה מהאיחוד האירופי יצאו נגד המומחים והאליטות שלדעתם לא ניסו כלל לחשוב איך ניתן להפיץ את היתרונות של הגלובליזציה גם להם ולהקל עליהם את השינוי את המעבר לכלכלה העולמית החדשה. דרך ההצבעה הם הציפו את הטענות כי זה לא הוגן ששכבה עשירה דקה יכולה ללכוד כמעט כל הרווחים מגבולות פתוחים וממסחר, בעוד שהתהליך צריך להיות שוויוני יותר. האם מעלים את השאלה האם אנחנו באמת חיים דמוקרטיה, או שהבנקים ותאגידי ענק רב-לאומיים מחליטים בשבילנו? האם ההגירה החופשית באיחוד האירופי טובה, אבל באותו הזמן מתעלמים מאלו שנפגעו ממנה ששכרם יורד.

בהיבט הכלכלי, ההצבעה עבור יציאת בריטניה מהאיחוד האירופי הייתה הצבעת מחאה מצד אלו שמצאו את עצמם בצד המפסיד של הגלובליזציה והמדיניות הכלכלית הניאו ליברלית. הצבעה נגד המדיניות שהורידה אותם להיות צרכנים שצריכים לדאוג לעצמם בשווקים ללא כל הגנה. היא הייתה הצבעת כנגד מדיניות שבודדה יותר ויותר את העובדים השכירים, שהפכה אותם לנתינים של בעלי ההון ולנתונים לחסדיהם, שמצידם פועלים יותר ויותר להפחית את עלויות העבודה ולאסוף ולהעביר את היתרונות של ההתייעלות והרווחים לעצמם בלבד.

אבל ההצבעה בבריטניה מייצגת משהו הרבה יותר גדול מאשר משבר כלכלי או פוליטי. למרות המשחק הציני על הפחדים נגד ההגירה, רוב הפעילים עבור עזיבת האיחוד האירופי – Leave טענו למשהו אחר, לריבונות לאומית ולהגדרה עצמית. קרוב למחצית, 49% מ-17 מיליון הבריטים שהצביעו בעד עזיבת האיחוד האירופי רצו חזרה לריבונות לאומית ולהגדרה עצמית.  לדעת רוב המומחים הסיסמה 'לקחת בחזרה את השליטה'  ‘take back control’ היא הברקה פוליטית המשקפת את רוח הזמן בבריטניה.

“the principle that decisions about the UK should be taken in the UK”.

(סקר של לורד אשקרופט למחרת ההצבעה בקרב 12,369 מצביעים)

הסיסמא הזו של הקמפיין לעזיבת האיחוד דיברה ישירות לתחושה של המצביעים שהם היו והינם פיונים במשחק מכור מראש, שהם נותרו מאחור. שהם אינם חיים באמת בדמוקרטיה, אלא במערכת בה הבנקים ותאגידי ענק רב-לאומיים מחליטים וקובעים עבורם.

ובמבט לעתיד. עדיין מוקדם לזהות בברור את התוצאות של ההצבעה לעזיבת האיחוד האירופי. אבל היא עשויה להיות מכה קשה להסכמי הסחר הבינלאומיים TTIP, TISA ואחרים, לסדר הנוכחי של זרימת הון, אנשים ושל סחר ללא מגבלות.

אמנון פורטוגלי הוא חוקר במרכז חזן במכון ון-ליר

נערך על ידי דליה
תגיות: , , , , , , ,

תגובה אחת

  1. אמנון פורטוגלי :

    שלמה אבינרי 'בשולי מאמרו של זאב שטרנהל'

    "עליית דונלד טראמפ‎ ‎וניצחון הברקזיט‎ ‎גם הם מבטאים תחושות חולשה ותסכול של שכבות רחבות. גם אם לא ‏מדובר בפשיזם, יש כאן בהחלט ניצנים מדאיגים. טראמפ מנגן על תחושות הקיפוח והחולשה של חלקים ‏מהמעמד הבינוני־הנמוך ומעמד הפועלים האמריקאי הלבן, ועל חששותיהם מפני מהגרים מקסיקאים, ומבטיח כי ‏‏"ישיב" להם את מדינתם — החזקה, השולטת בעולם — שהידרדרה בגלל חולשת אובמה. תומכי יציאת ‏בריטניה מהאיחוד האירופי נענו גם הם לתעמולה שניגנה על מיתרים דומים — אובדן השליטה על הגבולות ‏והפחד מהצפת בריטניה בגלי מהגרים. וכך קורה גם בצרפת. בזהירות המתבקשת, כדאי אף לציין כי "גוש ‏אמונים" לא נוצר בתקופת ההתלהמות הכוחנית של ישראל אחרי מלחמת ששת הימים, אלא דווקא אחרי ‏שמלחמת יום הכיפורים עוררה בארץ תחושה (מוצדקת, אך מופרזת) של פגיעות ואולי גם חולשה‎.‎"

    http://www.haaretz.co.il/opinions/.premium-1.3006999‎

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.