לאחרונה נודע כי חברת נובל אנרג'י תמכור 3.5% ממאגר תמר לקבוצת ביטוח הראל. העסקה מעוררת שאלות רבות וגם אינה מטפלת בבעיות הבסיסיות במתווה הגז. כמו כן עולה שאלת המחיר המופקע במכירה זו
מאת: אמנון פורטוגלי
ערן אזרן ואסא ששון מדווחים בדה-מרקר כי לאחר מו"מ של כמה חודשים, חברת האנרגיה האמריקאית נובל אנרג'י תמכור 3.5% ממאגר תמר לקבוצת הפיננסים והביטוח הראל בתמורה לכ-400-350 מיליון דולר. העסקה תיעשה בשיתוף עם גופים מקבוצת קרן תשתיות לישראל (תש"י) – קרן השקעות פרטית, שהוקמה על ידי חברת הביטוח הראל, ומנוהלת על ידי יהודה רוה וירון קסטנבאום. הקרן, שהיקף נכסיה מגיע לכ-1.1 מיליארד דולר, פועלת בתחומי התשתיות, האנרגיה והתחבורה. הראל אישרה כי היא אכן במו"מ עם נובל, במסגרתו היא מתכוונת לרכוש 3% מהזכויות במאגר, עם אופציה לרכישת 1% נוסף.
העיסקה מעוררת שאלות קשות מנקודת ראות הציבור.
מטה מאבק הגז מסר בתגובה כי "חברת הראל נכנסת כשותפה זוטרה של מונופול שמעוות את הדמוקרטיה הישראלית. חברת הראל אינה מספרת לציבורי חוסכיה שהיא קונה את חלקה במאגר תמר במחיר מופקע על חשבון חוסכי הפנסיות. מחירי הגז ברחבי העולם נמצאים כיום ברמה שנעה סביב ה-2 דולרים, בעוד מחיר הגז המופקעים שמשלמים אזרחי ישראל למונופול הגז נע סביב ה-5.5 דולרים. בתרגיל המכירה של מאגר תמר לחברות הביטוח, דואג מונופול הגז לכך שחברות הביטוח ידאגו לשמר את המחירים הגבוהים, כהורדה למחירו הריאלי יסכן את הפנסיה של החוסכים. מהתרגיל החדש של נובל ומונופול הגז מול חברת הראל, יפסידו בכל מקרה, כל אזרחי ישראל".
יש הרבה אמת בטיעונים של מטה מאבק הגז, אך אסור שניתן משקל יתר לטיעון כי יקשה, או אי אפשר יהייה, להוריד את מחיר הגז הטבעי בארץ בגלל ההשקעות של הציבור דרך קרנות הפנסיה והגמל וחברות הביטוח בתחום הגז. יש לזכור שכבר היום הציבור מושקע בתאגידי הגז ובתמר ישירות ודרך כספי הפנסיה והגמל שלו, והעיסקה המדוברת לא תשנה את מהות מצב זה. אם יש או יהייה רצון פוליטי וחברתי, אפשר יהייה לפקח ולהוריד את מחירי הגז. ראינו שאפשר לעשות זאת, כפי שהורדו המחירים בשוק הסלולרי, למרות ההשקעות של הציבור בתאגידי הסלולר.
חברת הכנסת שלי יחימוביץ במכתב לממונה על שוק ההון והביטוח דורית סלינגר, תובעת לברר האם הראל שיקללה אפשרות שמחיר הגז ייפול ב-25% בעת פתיחת החוזה עם חברת החשמל ב-2021, או כתוצאה ממכירת מאגרי תנין וכריש. במידה שלא – יחימוביץ' תובעת מסלינגר לפסול את ההסכם המסתמן.
"מעבר לעובדה שהעסקה מכניסה את אזרחי ישראל למסלול של פגיעה ודאית – או שמחירי הגז ויוקר המחיה יישארו גבוהים, או שהחיסכון הפנסיוני יפגע – קיימות בהסכם לפחות שתי תעלומות מהותיות בלתי מוסברות", כותבת יחימוביץ'.
אפשר וצריך יהייה להוריד את מחירי הגז, גם אם כספי החוסכים יפגעו ולמרות זעקות השבר הצפויות מצד תאגידי הגז שישתמשו בטיעון "לא נורא שמחירי הגז יישארו גבוהים, הרי הפנסיות של הציבור מושקעות בזה". אם יש או אם יהייה רצון פוליטי וחברתי, אפשר יהייה לפקח ולהוריד את מחירי הגז. הינו במצב הזה מאז ועדת ששינסקי הראשונה, וראינו שאפשר לעשות זאת, כפי שהורדו המחירים בשוק הסלולרי, למרות ההשקעות של הציבור בתאגידי הסלולר.
אני לא מתעלם מהלחץ שמנהלי הראל ודומיהם יפעילו על הממשלה אם אכן תעלה על הפרק הצעה לפיקוח ולהורדת מחירי הגז, לאחרונה ראינו דוגמה לכך עם הקמפיין של משרד הבריאות בנושא הסוכר.
כאן המקום לציין כי רוב המשקיעים בקרנות הפנסיה והגמל בכלל ובהראל בפרט הם העשירונים העליונים. הרווחים ממחירי הגז גבוהים וממחיר החשמל הגבוה, עוברים לבעלי ההון ולמשקיעים בקרנות הפנסיה, בעוד שאת חשבונות החשמל משלמים כולם. מחירי החשמל הם מס רגרסיבי שמוטל על הציבור. כך גדל אי השוויון, לוקחים מהרבים כדי לשלם לעשירונים העליונים.
שאול אמסטרדמסקי טוען שהמחאה שנועדה לשכנע את הראל ביטוח לא להשקיע במאגר תמר חסרת היגיון.
אמסטרדמסקי צודק בחלק מהטיעונים, טועה באחרים ומפספס את התמונה הגדולה.
הבעייה המשנית היא שהעסקה נעשית במחיר מופרז וכך הציבור משלם פעמיים. או שמחירי הגז ומחיר החשמל ויוקר המחיה יישארו גבוהים, או שמחירי הגז ירדו לרמה ריאלית והציבור יפסיד בחיסכון הפנסיוני שלו.
הבעייה העיקרית בעסקת הרכישה של הראל שונה. מחייבים את החוסכים להשתמש בחברות ניהול קרנות חסכון וגמל כמו הראל, שמנהליהן מקבלים זכות בלעדית להחליט היכן להשקיע ולאן לנתב את כספי החוסכים, והשיקולים שלהם אינם בהכרח לטובת ציבור החוסכים. בעייה זו מוכרת באקדמיה כ'בעיית הנציג'. העיסקה הנוכחית היא תוצאה של מדיניות זו, והגיע הזמן שהמדינה תחשוב אם ואיך לפקח על כך.
בניגוד לרושם המתקבל מדברי אמסטרדמסקי, הבעייה אינה מי יהיה הבעלים של חלק מהזכויות על המאגרים, בעייה חשובה יותר היא שעיסקת המכירה משמרת את העמדה השלטת והמונופוליסטית של נובל במאגר תמר ובמשק הגז.
ובעיקר, עיסקת המכירה מסיטה את הדיון ואינה מטפלת באף אחת מהבעיות הבסיסיות והמהותיות במתווה הגז:
- המתווה לא מוריד את מחירי הגז, לא מביא לתחרות בין תאגידי הגז ולא למכר גז בנפרד, כפי שאף נשקל בעבר ואינו מבטיח פיקוח אמיתי על מחירי הגז. להיפך, המתווה מקבע את מחירי הגז המונופוליסטיים הגבוהים שחברת החשמל משלמת ואת ההצמדות האבסורדיות של מחירים אלו.
- המתווה אינו מביא לבטיחות אנרגטית ואף פוגע בבטיחות האנרגטית הקיימת.
- המתווה מאיין את היתירות, שיש לנו היום בתמר, ע"י התרת הייצוא מתמר לפני חיבור לווייתן לחוף, בניגוד להחלטת ממשלה קודמת. גרוע מזה, לא רק שלא תהייה יתירות, אלא עלול להיוצר מחסור בגז.
המחיר המופקע של העיסקה
לפי ערן אזרן ואסא ששון, משמעות תנאי העיסקה היא שהעסקה תיעשה בפרמיה של 10% ביחס לשווי שוק של 10.5 מיליארד דולר לתמר, כפי שנגזר מתמחורה של השותפה ישראמקו (לפני תמלוגים וחוב).
במאמר מצוטט יהונתן שוחט, אנליסט האנרגיה של לידר שוקי הון: "שווי מאגר תמר כפי שמשתקף משווי השוק של ישראמקו הוא כ-10.7 מיליארד דולר, כך שפרמיה של 10% על שווי השוק, משמעותה שווי מאגר של כ-11.7 מיליארד דולר. עם זאת, יש לזכור כי קיימת אפשרות להשבחה נוספת של ערך המאגר, בהנחה והיצוא למתקן ההנזלה של יוניון פנוסה (UFG) במצרים יצא לפועל".
שווי השוק של ישראמקו יכול להיות אינדיקציה קצרת טווח לשווי של מאגר תמר, אבל אסור להסתמך עליו לקביעת ערך תמר בעיסקה המדוברת. אני לא בטוח שקיימת אפשרות ריאלית להשבחה נוספת של ערך המאגר (אין כמעט סיכוי למכור גז למתקן ההנזלה של יוניון פנוסה (UFG) במצרים בכמויות מהותיות, במחיר סביר, ולתקופה ארוכה), אבל בהחלט קיימת אפשרות ריאלית לירידה משמעותית בערך מאגר תמר.
אם הדיווח במאמר נכון, הכתבים ידועים כאמינים וכבעלי מקורות טובים, והמחיר שישולם הינו המחיר שדווח, הרי שהמחיר שקבוצת הפיננסים והביטוח הראל תשלם בעיסקה עם נובל לרכישת 3.5% ממאגר תמר בתמורה לכ-400-350 מיליון דולר, משקף שווי שוק של 10.5 מיליארד דולר לתמר. מחיר זה הינו מחיר מופקע בעשרות אחוזים.
דוח תזרים המזומנים מתמר לשנים 2016-2035 לפי דוחות ישראמקו ל-31 בדצמבר 2015, (עמ' א-45) מניח אספקה יציבה של גז בעשרים השנים הקרובות, ומחיר גז עולה מרמה של 5.42 בשנת 2016 לרמה של 8.21 ליחידת גז ב-2034.
ההנחה הסמויה שמחירים מופקעים אלו הם ברי-קיימא וישררו במהלך עשרים השנים הבאות, מבוססת על כרעי תרנגולת. להיפך, בעוד כחמש שנים, חברת החשמל תוכל לדרוש הורדה במחיר הגז הטבעי בהיקף של 25%. לתאגידי הגז יהיה קשה מאוד לעמוד בדרישה זו שכן באותו הזמן יכנס שחקן חדש-ישן לשוק. מצריים תוכל אז לספק גז לחברת החשמל, והיא תשמח לעשות זאת במחיר של 4.5 דולר ליחידת גז.
הורדת מחירי הגז בכ-25% החל מתחילת העשור הבא, וביטול ההצמדה המוטעית למדד האמריקאי שהביאה למחירי גז עולים, תקטין בצורה משמעותית את תזרים המזומנים ממאגר תמר שצריכה להשליך על שווי המאגר ולבטח על שעור הסיכון, התשואה וריבית ההיוון. כך שברור כי הערך של 10 מיליארד דולר שהוא בסיס העיסקה של קבוצת הראל עם נובל הינו מוגזם ביותר.
בסיכומו של דבר, לא ברור מדוע הראל מסכימה לשלם את המחיר שצויין בכתבה ומה האינטרסים של בעלי ומנהלי קבוצת הראל בעיסקה זו.
http://www.themarker.com/markets/oil-and-gas-exploration/1.2986797
http://www.themarker.com/markets/oil-and-gas-exploration/1.2987522
http://www.themarker.com/markets/1.2989938
http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3692068,00.html
http://www.blacklabor.org/?p=58098
אמנון פורטוגלי הוא חוקר במרכז חזן במכון ון-ליר
Tags: חברת ביטוח הראל, מאגר תמר, מתווה הגז, נובל-אנרג'י
הרבה יותר קשה ליצור עבדות מודרנית באלימות מאשר על ידי נייר ודיו שסובל הכל.
250 מיליון תושבי ניגריה מנוצלים על ידי ברוני הגז והנפט המקומיים והבינלאומיים.
ה"מודל" הניגרי משמש כהשראה ל"תשובות המקומיות ומשת"פיהם בארץ ובחו"ל.
קרנות הפנסיה שלא מבטיחות את עתידו של אף חוסך משמשות שוט יעיל כנגד האינטרס הציבורי. צריך להלאים את קרנות הפנסיה ואת משאבי הטבע גם יחד.
קורט.זה מה שאני מהיום הראשון שתחילו ההפרטות בארץ.
כדי לחסל את הסרטן הזה יש רק תרופה לה אני מטיף זה עשרות שנים.
להלאים את כל מה ש"הופרט" ,כלומר נפל קורבן לפשע המאורגן המסוכן ביותר במדינה.גנגסטריזם דרך הפוליטיקה.
[…] המאמר שלי על עסקת הראל-נובל הסתיים בשאלה "בסיכומו של דבר, לא ברור מדוע הראל מסכימה לשלם את המחיר שצויין בכתבה ומה האינטרסים של בעלי ומנהלי קבוצת הראל בעיסקה זו." ההודעה של הראל לבורסה מיום 4 ביולי על חתימת העיסקה הולכת דרך ארוכה לפתרון השאלה, אבל העיסקה נראית עוד יותר בעייתית. […]
It is difficult to make predictions, especially about the future…
ממש לא ברור כי "ברור כי הערך של 10 מיליארד דולר שהוא בסיס העיסקה של קבוצת הראל עם נובל הינו מוגזם ביותר", מחירי הגז יעלו וירדו בהתאם לסייקל הסחורות בכלכלה (אנו כפי הנראה בשלב של ירידת מחירי כלל הסחורות תופעה אשר החלה בשנת 2012).
מה שכן ברור הוא שדברי ההבל והשטות בדבר "הלאמה" לעולם לא יתרחשו, העגלה הזו נסעה מזמן…