תכנית אנרגיה וגז חדשה לישראל – פרק אחרון, בטחון אנרגטי, לויתן, יצוא והסכמי סחר

נושאים דעות, כלכלה ותקציב ב 2.06.16 0:58

בפרק המסכם את הסדרה מתייחס אמנון פורטוגלי לשאלת הבטחון האנרגטי הרעוע בשל התלות באסדת הפקה יחידה ובצינור אחד, לעניין היצוא מתמר שאם יהיה יגרע גז נחוץ מהמשק הישראלי שמפתח תלות בגז הזה, בעניין הספק בפיתוח שדה לויתן ובסכנות הגלומות בהסכם הסחר עם קפריסין

בטחון אנרגטי

תכנית אנרגיה וגז חדשה לישראל - פרק שלישי, יתירות

בפרק השלישי דן אמנון פורטוגלי בשאלת היתירות, שניתן להגדירה כמצב שבו תהיה מערכת ההפקה וההולכה בעלת כוש לספק את כל הביקושים הצפויים במשק ולא לעמוד במצב שבו יהיה מחסור בגז. מה שלקוי ב"מתוה" ומה שצריך לעשות כדי להבטיח יתירות גז

לקריאה נוספת

בעיית הבטחון האנרגטי נובעת מתלות בשדה גז אחד. כיום אין לישראל מקור שני גדול לגז טבעי, יש מקור שני לאנרגיה מפחם ומנפט שיש להם חסרונות סביבתיים מהותיים.
משק הגז בישראל אינו ‘במצב רגיל’. כיום כ- 50% מהחשמל בישראל מופק מגז טבעי. רוב מפעלי התעשייה הגדולים תלויים בגז טבעי ולכן אמינות אספקת הגז הינה בעלת חשיבות עליונה.
כיום, אספקת הגז הטבעי לישראל מגיעה משדה גז אחד, במערכת צינורות אחת ומאסדת הפקה אחת. במצב כזה כל תקלה, טכנית או אחרת, תשבש את אספקת הגז, ותביא להפסקות חשמל – Blackout, ולכך יהיו השלכות קשות על המשק הישראלי.
כדי להקטין סיכונים אלו ולהבטיח את אספקת הגז הנדרשת למדינה, תאגיד הגז חויבו בהנחת צינור נוסף ממאגר תמר. מתווה הגז הסיר דרישה זו.

פיתוח שדה לוויתן, או שדות גז גדולים אחרים יפתור את בעיית הבטיחות האנרגטית בצורה מלאה.

אלא שמאגר לוויתן, שלפי שטר החזקה, היה אמור להיות מפותח ולהזרים גז לישראל בתחילת 2018, ידחה על פי מתווה הגז עד ל-2020, ואינו וודאי. יש להדגיש, המתווה אינו מבטיח את פיתוח לוויתן, כל דחיה או תקלה בפיתוח לוויתן או בהרחבה של תמר עלולה להביא למחסור בגז לצרכי השוק הישראלי. במצב זה הפתרון הנכון לבעיית הביטחון האנרגטי של ישראל הוא הרחבת תמר בשילוב עם פיתוח לויתן.

פיתוח לוויתן
מתווה הגז המקורי והמתוקן מתבססים על ההנחה שניתן יהיה לממן את פיתוח לוויתן באמצעות יצוא. אלא שההנחה ששוקי היצוא פתוחים ומשוועים לגז הישראלי לא היה לה בסיס כבר בעת שהוקמה ועדת קנדל ולבטח לא כאשר אושר מתווה הגז המתוקן.

אין כיום למי לייצא גז במחיר ובכמויות שיצדיקו את הפיתוח הכלכלי של לוויתן.

כניסת שדות גז ענקיים באוסטרליה ובארה"ב לשוק העולמי, משולבת בהאטה בקצה הגידול בביקוש העולמי לגז, הורידה את מחירי הגז בעולם לשפל.

אפשרות ייצוא גז למצרים עלתה על שרטון עקב תנופת הפיתוח של שדות הגז במצרים [1], ובעיקר בעקבות גילוי שדה הגז הענק Zohr ידי Eni במי הים של מצרים באוגוסט 2015. מכירת גז למצרים אינה עוד אפשרות ריאלית עבור ישראל מאחר ומצרים תוכל לספק את צרכי הגז שלה בסוף העשור, עם עודפים לייצוא. האפשרות למכור גז טבעי למתקני הנזלת הגז במצרים בצינור, וממנה לאירופה כגז טבעי נוזלי (LNG) אינה ריאלית במחירי הגז נוכחיים. בנוסף, מו"מ ליצוא גז למצרים לא הבשיל לחתימת הסכם מחייב, וספק רב אם יתקיים מו"מ כזה בעתיד. המצרים הקפיאו כל מו"מ על יצוא עד לפתרון המחלוקת בעניין הפיצוי לחברת החשמל על הפסקת הזרמת הגז ב-2011.

ייצוא גז בצינור לטורקיה, תלוי בהסדרים פוליטיים בין ישראל וטורקיה, בין טורקיה וקפריסין ובין טורקיה ורוסיה. ייצוא גז לטורקיה, תלוי בין השאר, בהסדרים כלכליים בין רוסיה וטורקיה ובאפשרויות הנוספות שיש לטורקיה כמו צינור הגז טרנס אנטוליה TANAP מאזרביג'אן שיתחיל לפעול ב-2019.

פתרונות לבעיית הבטחון האנרגטי

כאמור, הציר המרכזי מבחינת בטחון אנרגטי צריך להיות פיתוח לוויתן. מכיון שאין ככל הנראה שווקים לייצוא הגז בכמויות ובמחירים מתאימים, צריך ליצור שוק מקומי לגז מלויתן. לדוגמה בדרך של איסור מכירות נוספות של גז מתמר שיסופקו החל מ-2020.
תאגידי הגז יחויבו לפתח את לוויתן עד 2018 בכפוף לתנאים בשטר החזקה. באם התאגידים לא יעמדו בתנאים אלו הזיכיון יחזור למדינה כאשר יתברר שהם לא יעמדו בהתחייבותם, ולא יאוחר מ-2018.
יש לבדוק את האפשרות לממן את הפיתוח של לוויתן בדרך של ערבויות ממשלתיות לתאגידים / השקעה ממשלתית ישירה בתמורה לכניסת המדינה כשותף בחלק נכבד מהמאגר (כמו בהולנד ובנורבגיה).
המדינה תפעל לקביעת והכנת שני מקומות חדשים לכניסת גז לחוף. בכלל זה בדיקה מחדש של המקומות שנפסלו בעבר.

יצוא גז טבעי מישראל
הממשלה אישרה במתוה הגז, לייצא גז מתמר עוד בטרם פיתוח לויתן וחיבורו לחוף בישראל, בניגוד להחלטה קודמת – החלטת הממשלה 442 מיום 23 ליוני 2013 בנושא זה.
ייצוא גז מתמר לפני חיבור לווייתן לחוף, אם יתממש בהיקפים בהם מדובר, ירסק את היתירות, את רשת הבטחון האנרגטית שיש לנו היום בתמר. גרוע מזה, לא רק שלא תהייה יתירות, אלא עלול להיוצר מחסור בגז. ייצוא גז מתמר יביא לכך שבעוד שנים ספורות יהייה צורך בייבוא גז לישראל במחירים הגבוהים פי כמה מהמחיר בו ייוצא הגז עתה.

המלצות בענין ייצוא גז טבעי מישראל

יש לאסור על ייצוא גז מתמר עד שמאגר לוויתן יפותח, יפיק גז ויחובר לישראל, לפי החלטת הממשלה 442 מיום 23 ליוני 2013, שבה אושר הייצוא על פי עקרונות וועדת צמח.
יוטל היטל ייצוא, לפחות מבחינת מיסוי, כך שמחיר הייצוא לא יהייה פחות ממחיר הגז בשוק המקומי.

היבטים משפטיים, נובל אנרג'י והסכמי הסחר

לבטל מוקדם ככל האפשר את הסכם הסחר עם קפריסין וכל הסכמי הסחר הכוללים סעיף 'הסדרי סכסוכים משקיע-מדינה. לחתום מחדש על הסכמים אלו בתנאי שסעיף זה או דומה לו לא יופיע בהם.
לבדוק את האפשרות לשנות בסעיף ההגדרות בשטרי החזקה של לויתן צפון ודרום את הגדרת "הדין" כך שתהייה 'הדין החל במדינת ישראל, כפי תקפו מעת לעת', במקום ההגדרה הנוכחית: 'הדין החל במדינת ישראל, כפי תקפו מעת לעת, וכן אמנות בין לאומיות שישראל צד להן, בין אם אומצו בדין המקומי ובין אם לאו;
לדרוש שהדיונים על מתווה הגז יהיו מול נובל אנרג'י מדיטרניאן או נובל אנרג'י ארה"ב ולא לקיים מעתה כל דיונים עם נובל באמצעות החברה הבת של נובל בקפריסין.
לדרוש שנובל אנרג'י מדיטרניאן לא תוכל להעביר את זכויותיה בלויתן לגוף אחר בלי אישור מוקדם של המדינה.
לענין זה אציין שלפי שטרי החזקה ללוויתן צפון וללוויתן דרום, בעלת החזקה בהיקף של 39.66%, היא חברת Noble Energy Mediterranean Ltd., שבסיסה במקלט המס באיי קיימאן. נובל אנרג'י מדיטרניאן היא חברת בת (subsidiary) של נובל אנרג'י אינטרנשיונל. נובל אנרג'י אינטרנשיונל היא גם בעלת הזכויות בשדה הגז אפרודיטה שבקפריסין.
לבדוק בחיוב את האפשרות שהמדינה תרכוש את חלקה של קבוצת תשובה בתמר, ואת מאגרי הגז כריש ותנין יחד עם מפעיל זר מנוסה, במסגרת חברת בת ממשלתית ישראלית. כך שלישראל תהייה בעלות חלקית בשדות הגז כמו בנורבגיה.
לבדוק בחיוב את האפשרות שהמדינה תרכוש חלק נכבד מממניות נובל אנרג'י בבורסה במטרה להפוך אותה לחברת בת ממשלתית ישראלית. כך שלישראל תהייה בעלות בחברת נפט כמו שלנורבגיה יש את סטאטאויל.
המטרה העיקרית כאן היא שליטה על הידע ולא רווחים בורסאיים.
במחירי השוק הנוכחיים ידרשו כ- 5 מיליארד דולר לרכישת 25% ממניות נובל אנרג'י, סכום שנמצא ברזרבות המטח בבנק ישראל וניתן להשתמש בו לאחר חקיקה מתאימה.