חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

חיים אורון, לא ראוי שהפרסומאי ארדן ינהל קמפיין למפלגת מר"צ

נושאים עלו ברשת, פוליטי ב 22.12.08 6:04

עידו קינן קורא במכתבו לח"כ חיים אורון לא לשכור את שירותיו של הפרסומאי ערן ארדן שניהל בבחירות הקודמות את הקמפיין לקדימה. הנה המכתב

 לכבוד ח"כ חיים אורון,
יו"ר מפלגת מרצ

מכובדי,

הופתעתי לשמוע דיווחים בתקשורת על כך שהפרסומאי ערן ארדן ינהל את הקמפיין של מרצ באינטרנט בבחירות הנוכחיות.

בבחירות הקודמות עבד ארדן עם מפלגת קדימה. במסגרת עבודתו זו שיקר ארדן במצח נחושה לעיתונאים, ואני ביניהם, כשפברק פריצה של האקרים איראנים לאתר קדימה והעביר את המידע לתקשורת, זאת כדי לספק חשיפה תקשורתית לקדימה ולאתרה.

ארדן לא הסתפק בשקר הזה, שוודאי לא היה מתגלה לעולם אלמלא החליט לחשוף אותו בספרו שסיכם את הבחירות, "קדימה תקליק", ואף התגאה שהצליח למכור אותו לתקשורת.

ארדן כתב בספרו:

פרסמנו ידיעה המתארת את תקיפת האתר על ידי האיראנים, כאשר במקביל לפרסום הידיעה שתלנו קבצים עוינים באתר על מנת להשלים את התמונה. הופצה ידיעה על פריצה למסד הנתונים של קדימה. הוגשו תלונות פומביות.

[…]

המוצר בסוף היום הוא הפתק בקלפי. […] כל גולש שנכנס לאתר הביע כוונת קנייה. […] התפקיד שלנו כמנהלי קמפיין הוא לגרום לקהל הפוטנציאלי לזכור רק דבר אחד כשהוא נמצא מעבר לפרגוד – לשים במעטפה את הפתק הנכון, פתק המותג.

[…]

במצב […] של מחסור בצוות ובתקציבים מוגדרים, אחד הכלים החזקים ליצור תנועה באתר שלך היא לייצר ‘ספין' תקשורתי אנונימי. הכוונה היא לשימוש באתרים קיימים המפיצים תוכן באמצעות ידיעות שמעלות את המותג לסדר היום הציבורי, [שבעקבותיהן] נוצר שיח ברשת והתגלגלו שמועות במסדרונות הווירטואליים של הרשת ומשם גם לעיתונות הכתובה. נוצרה מראית עין של פעילות שוקקת מתחת לפני השטח. תכונה של רחשים ומזימות. דימוי של קדוש מעונה אף פעם לא הזיק.

נכון, זה נשמע ילדותי וקנטרני, אבל חשוב להבין שכל ספין כזה מגדיל את כמות הגולשים במאות אחוזים. מאות אחוזים בעלות אפסית כמעט וללא מאמץ לוגיסטי. אלה חוקי המשחק, בין אם נאהב אותם ובין אם לאו.

בדבריך עם בחירתך לראשות מרצ אמרת בין השאר כי "השתכנעתי שיש לנו סיכוי של ממש לחזור ולהפוך את מרצ לאופציה ריאלית עבור מאות אלפי ישראלים שמחפשים מפלגת שמאל שמייצגת פוליטיקה אחרת". בחירתך בארדן לקדם את מרצ באינטרנט משדרת מסר של פוליטיקה ישנה ורקובה, פוליטיקה בה שקרים הם דבר חיובי, מותר ואף רצוי במסגרת מסע בחירות. מי שיעבוד מול מרצ יידע שאסור לו לסמוך על אף מילה שיוצאת מהמפלגה עד יום הבחירות, משום שייתכן מאוד שארדן שוב החליט למכור שקרים כדי למכור את המפלגה. שכירתו לקידום מרצ משליך גם על תדמיתה של המפלגה עצמה, שאמורה לייצג יושר ונקיון כפיים אך באותה נשימה משתמשת בשירותיו של אדם שהתגאה בשקר ככלי עבודה לגיטימי.

הדבר הנכון עבור מרצ לעשות הוא להיפרד מארדן לשלום ולבחור איש קמפיין נקי וישר, שפיו ולבו שווים.

אודה לך על התייחסות למכתבי זה, אותה אפרסם ואפיץ ברבים.

בברכה,
עידו קינן
בלוגר, חדר 404

נערך על ידי דליה
תגיות: , , ,

15 תגובות

  1. מכתב פתוח ליו”ר מרצ: מפלגה שמייצגת נקיון כפיים לא יכולה לעבוד עם ערן ארדן : חדר 404 • הבלוג של עידו קינן :

    […] פורסם גם בעבודה שחורה 21.12.2008 / 20:49 | בנושאים 404, פוליטיקה, פרסום […]

  2. אבי לב :

    עידו שלום,

    נראה לי (וכמובן אין לי מידע על כך יותר מלך) שהרכבת על הנושא הזה כבר עזבה את הרציף. מהיכרותי את הנפשות הפועלות במרצ דבריך יכלו להיות בעלי משקל של ממש אילו נאמרו קודם חתימת ההסכם עם ארדן.
    בשלב זה אני משער לעצמי שהפרסומאים הקליברים כבר תפוסים ואלו שפנויים ידרשו כסף רב הרבה יותר שכן הם יודעים שאין למרצ הרבה אופציות.

    אני גם חייב לומר לך שאתה מזכיר לי קצת את הדיון על מייקל מור – הבמאי של באולינג לקולומביין. מבחינתי מייקל מור החזיר לימין בארה"ב במטבע שלהם והעובדה שרבים מדבריו לא היו אמיתות היא לא נאותה אך במציאות של היום ומכיוון שמדובר במשחק סכום אפס, אני מעדיף שהפרסומאים הללו יעבדו בשירות השמאל ולא נגדו.

    (גילוי נאות – אני חבר מרצ וע"פ של צביה גרינפילד ועם זאת כל הדעות שהבעתי הן שלי לחלוטין)

  3. דרור יהודה :

    אז אחד שקוראים לו ערן ארדן אחראי לפיאסקו עם ה"ברק לא נורמאלי" (הבזיון היה גם בגראפיקה הגרועה של ברק)?

    והקו הפירסומי "מגיע לנו טוב יותר מברק, ציפי, וביבי" המבולבל עם ההגיון, מכיון שהתשובה הלוגית היא: מגיע לנו ג'ומס. אבל כידוע הוא לא מועמד לראשות הממשלה, ?.
    מעבר לכך הוא מסוכסך עם הקו שפורסם שמרצ בונה בלוק חוסם – כן, ביחד עם אלה הגרועים מהמודעות: ציפי וברק.

    או אולי אחראים אלה שלא מפקחים עליו (מה, ביחוד בהתחלת קמפיין לא כל פיפס עובר לפחות 3 חתימות אישור? . כך מגיעים להיות מופתעים ממשהו שכבר לפחות 12 שעות ממלא את כל הרשת).
    כנראה שוב נותנים לפירסומאים להיות "אסטראטגים", ומשום מה, מסקנות לגבי תיפקודם יוסקו רק אחרי הבחירות.
    והפתיח של שירשור זה רק ביסוס נוסף.
    ( חבר מרצ )

  4. לדרור יהודה מאבי לב :

    אין שום פיאסקו ושום נעליים.

    ובתור חבר מרצ אני ממליץ לך בחום להפסיק להתבטל לפני מפלגת העבודה:
    כאשר ציפי לבני ניסתה להקים קואליציה היה זה אהוד ברק, ראש מפלגת העבודה, שסירב להכניס את מרצ לתוך הקואליציה. אותו הדבר קרה כאשר פרץ נכנס לקואליציה ב2006 – במקום להתעקש על גוש שמאל בתוך הקואליציה הוא העדיף לסגור לבד עם אולמרט ולהשאיר את מרצ בחוץ.

    הנזק שמפלגת העבודה גרמה לשמאל הוא גדול יותר מכל הגורמים האחרים ביחד – מתוך רצונה האובססיבי להיות נוכחת בכל קואליציה שתקום היא מתייגת את עצמה כמפלגת מרכז וחונקת את השמאל הציוני בישראל.

    עמוס עוז אמר שמפלגת העבודה סיימה את תפקידה ההיסטורי הוא היה נחמד אפילו נחמד מאוד: מפלגת העבודה, מבחינתי, היא שופר התעמולה האפקיטבי ביותר שיש לקדימה ולליכוד מזה שנים.

    גם עכשיו לא הוספת פרט חשוב: אהוד ברק מסרב להתחייב שלא ללכת עם נתניהו ומסרב לבנות גוש חוסם עם השמאל והמרכז.

    אני לא בעד לתקוף את מפלגת העבודה עתה כי אני חושב שמדובר בבאר קולות יבש למדי. אבל אני בטח לא חושב שאנחנו במרצ חייבים משהו למפלגת העבודה.

    ולבסוף, מאז ש"עלה התאנה" של מפלגת העבודה, שלי יחימוביץ, קיבלה את תפקיד אחראית על התגובות היא לא חדלה מלתקוף את מרצ. בין היתר אמרה "להצביע מרצ זה סוג של התפנקות. היא לעולם לא תבקיע את המעוזים היאפים, ולעולם לא תגיע לשכבות רחבות כמו העבודה", "מרצ היא מפלגת נישה מובהקת" ועל דברי עמוס עוז אמרה: "דברי עוז הזויים ומעידים על חוסר הרלוונטיות של מרצ".

    (כל ההתבטאויות הללו לפני הקמפיין של מרצ)

    מדוע אנחנו, מצביעי ותומכי מרצ, צריכים להסכים ליחס המזלזל הזה מחברי מפלגת העבודה (ובמיוחד כאשר מדובר בשטויות מטופשות כמו שמפלגת העבודה קשורה לאוכלוסיות רחבות: אני משער שהיא מתכוונת לתומכי פואד המחפשים למנהיגם שריון, לאוכלוסיות שמחכות לג'ובים משרי מפלגת העבודה כאשר יכנסו לממשלה עם נתניהו, או אוכלוסייית עסקני שלום שמחון המחפשים ג'ובים).

  5. לאבי לב :

    מצד אחד אני מסכים עם כל הביקורת שלך על מפ' העבודה ועל התנהלותה של "צוות התגובות" שמזכיר מאוד את תפקידה בבחירות בת"א. הפוסלת במומה פוסלת – שכן אותן "שכבות רחבות" שבאו אל העבודה בזכות פרץ ב-2006 לא יחזרו להצביעו לה ב-2009, בגלל שלברק המלחמה בפרידמן היתה חשובה יותר מהמלחמה על שכר המינימום.

    למרבה הצער "השכבות הרחבות" הללו לא ילכו למרצ אלא לביבי או פשוט לא יצביעו.

    מצד שני, עליך נטל ההוכחה:

    תביא הוכחות לכך שמרצ באמת פורצת את הבועה של יאפים/אקדמיה/קיבוצים.

    לגבי העבר: כמה אנשים הצביעו למרצ בשנים האחרונות בעיירות הפיתוח, בשכונות עוני, כמה עולים מרוסיה ואתיופיה הצביעו למרצ לאחרונה?
    לגבי העתיד: האם הרשימה והקמפיין של מרצ באמת מתמקדים באוכלוסיות הללו ש"מחוץ לבועה" או רק מנסות לזנב כרגיל באגף שמאל של מפלגת העבודה בעזרת עמוס עוזים למיניהם?

    איתי

  6. אבי לב :

    לאיתי,

    לצערי הרב, בשנים האחרונות (מאז שיוסי שריד ניסה לעשות מהמפכה במשרד החינוך ולסייע לעיירות הפיתוח) מרצ לא עשתה מספיק על מנת להתקרב לשכבות נרחבות בעם.

    עם זאת, ואני בטוח שתסכים איתי, לשים עכשיו, כ-50 יום לפני הבחירות, בקדמת הרשימה פעיל/ה חברתית שאין לו שום קשר למרצ יראה כמו אקט בחירות שקוף וחסר כל ערך אלקטוראלי או אחר. והדוגמא המצוינת היא רומן ברונפמן.

    בשלב הראשון מרצ לא תפרוץ את הבועה אלא תזרים דם חדש, אנרגיה ורעננות אליה – וכבר רואים את התוצאות כאשר אילן גילאון ומוסי רז נבחרו במקום הראשון והשלישי במרצ.

    השלב השני, הוא לקחת את האנרגיה הזו ולבנות מפלגה סוציאל-דמוקרטית שתהווה חלופת שלטונית לקדימה ולליכוד.

    לשם כך החשיבות שיש לפעילים החברתיים במרצ ובתנועה החדשה היא מכרעת, כי יהיה מפקד משמעותי במפלגה ושינוי ממשי של מוסדות המפלגה והכוחות הקיימים בה.

    לגבי העבר, שכבות מאוד גדולות בעם שלנו לא הפנימו את מהות הדמוקרטיה ומצביעות למפלגות שמרעות עימן מתוך נאמנות שבטית ואמוציונאלית. העובדה שמרצ כשלה בלגייס שכבות נרחבות בעם אינה הוכחה שמדובר במפלגה שלא פעלה כמיטב יכולתה על מנת לסייע לאותן שכבות. היכולת האמיתית של מרצ ליצור חיבור עם אותן שכבות הוא בראש ובראשונה דרך שיפור מערכת החינוך. ערכים אוניברסליים לעומת ערכים מסורתיים דורשים רוחב אופקים שרק חינוך נאות יכול לספק. וזו עובדה ידועה שככל שאדם משכיל יותר כך הסיכוי שהוא יתמוך בערכי השמאל גבוה יותר.

    לגבי העתיד, כמו שכתבתי מקודם, למרצ אין יכולת בחודש וחצי הנותרים לחזר אחרי קולות שמתחבאים באזורים משופעי ליכודניקים. מרצ פונה בקמפיין הנוכחי לאותם אנשי שמאל שלא טרחו ללכת להצביע ואלו שהצביעו הצבעות מחאה לגמלאים, עלה ירוק וכדומה… (או כמו שג'ומס אמר "מפלגת המיואשים" ו"מפלגת המדוכאים"), מרצ פונה למצביעי השמאל הטקטיים שרוצים להצביע לקדימה בגלל שהם רוצים את לבני כראש ממשלה (והם לא מכירים את החוק שאומר שלא המפלגה הגדולה ביותר מקבלת עליה את משימת הרכבת הממשלה אלא המפלגה עם סה"כ התמיכה הגדולה ביותר אצל הנשיא)ולבסוף מרצ פונה למאוכזבים הרבים מאוד של מפלגת העבודה שיברחו למפלגות ימין או לא יצביעו אם לא נחזר אחריהם.

    בברכה,
    אבי לב

  7. לאבי :

    הגדרת היטב את קהלי היעד של מרצ לבחירות הקרובות, אני לא בתוכם.

    אני מסכים איתך מאוד שכדי להפוך את מרצ לס"ד צריך התפקדות המונית של בעלי סדר יום ס"ד (אמיתי), כזו שתגרום לשינוי משמעותי בסדרי העדיפוית, סגנון השיח וקהלי היעד.

    אלא שיש פרדוקס שאינני יודע כיצד לפתור אותו: אנשים נמשכים למקום שבו הם כבר מרגישים שמתחולל שינוי מהסוג שהם רוצים לראות, והם רוצים לחזק אותו. אנשים נרתעים ממקום שבו הם רואים הליכה בניגוד לכיוון אותו רצו.

    לכן התפקדתי למרצ כאשר רן כהן הכריז על התמודדות מול ביילין.

    לכן התפקדתי לעבודה לאחר שפרץ ניצח וביחד עם הצטרפות יחימוביץ' וברוורמן.

    לכן המוטיבציה להישאר חבר קטנה כשברק ניצח, וקטנה עוד יותר לאחר הפריימריס האחרונים, בהם המנצחים הגדולים הם חבריו.

    אילו הייתי מרגיש בחודשים האחרונים שמרצ בהנהגת אורון באמת משדרת תנועה אמיתית לכיוון המפלגה הס"ד שאותה הייתי רוצה לראות זה היה מעודד אותי להתפקד למרצ כדי לקחת חלק בשינוי.

    אלא שבסה"כ ראיתי את רן כהן הס"ד המצטיין מוחלף באילן גילאון הס"ד המצטיין, וכל השאר נראה בערך כמו מרצ הישנה והבועתית, שלא ממש מושכת אנשים עם סדרי עדיפויות כמו שלי.

    מהלך החבירה לעמוס עוזים הועיל למרצ בסקרים, אותי זה דווקא הרחיק. למעשה, מרצ ללא "התנועה החדשה" היא יותר אטרקטיבית עבורי מאשר הרשימה המעורבבת (ולא אתפלא אם כך הדבר לגבי אנשים רבים).

    לכן בין אם בסופו של דבר אצביע למרצ (סיכויים קטנים אך לא אפס) או לא – אני מחכה שמרצ תוכיח לי במעשים ששווה לי להתפקד כדי להשפיע.

    איתי

  8. לאבי לב :

    "לגבי העבר, שכבות מאוד גדולות בעם שלנו לא הפנימו את מהות הדמוקרטיה ומצביעות למפלגות שמרעות עימן מתוך נאמנות שבטית ואמוציונאלית. העובדה שמרצ כשלה בלגייס שכבות נרחבות בעם אינה הוכחה שמדובר במפלגה שלא פעלה כמיטב יכולתה על מנת לסייע לאותן שכבות. היכולת האמיתית של מרצ ליצור חיבור עם אותן שכבות הוא בראש ובראשונה דרך שיפור מערכת החינוך. ערכים אוניברסליים לעומת ערכים מסורתיים דורשים רוחב אופקים שרק חינוך נאות יכול לספק. וזו עובדה ידועה שככל שאדם משכיל יותר כך הסיכוי שהוא יתמוך בערכי השמאל גבוה יותר."

    הציטוט הזה מייצג טוב את ההתנשאות והזלזול של מרצ במעמדות הנמוכים בחברה הישראלית, ואת היומרה של אנשי העאלק שמאל שלה לחנך את הציבור הישראלי, שכמובן לא יודע מה טוב לו, כי מרצ הרי מבינים יותר מכולם במה ש"יהיה יותר טוב".

    שמע, אבי, ה"שכבות" האלה לא יצביעו למרצ גם אם יוסי שריד יהיה שר החינוך, שר החוץ וראש הממשלה באותו הזמן, במשך עשר שנים רצוף. הם לא יצביעו לכם כי אתם מצביעים באופן קבוע נגדם. כי אתם ממשיכים להכניס לכנסת את אותה גווארדיה אליטיסטית ישנה, כי אתם ממשיכים להוביל את אותו קו אליטיסטי ישן, בקיצור, כי אתם המפלגה של (חלק מ)האליטה הישנה. והאליטה החדשה, יחד עם אלה שלא יהיו אליטה בעתיד הנראה לעין, לא אוהבים אותכם. לא בגלל שהם לא מחונכים, אלא בגלל שהם מבינים שגם אתם לא אוהבים אותם.

    אלא אם כן הם "מחונכים", כמובן…

  9. דרור יהודה :

    לאבי לב, כדי שתבין מה שכתבתי:
    "אבי לב לא נורמאלי".

    לדעתי לא לגטימי.

    מסכים עם מה שהעלית נגד המערך.
    – אבל בכלל לא קשור לביקורתי על ה"סיפתח" הפירסומי שחווינו. עיקרה: פירסומאי של מפלגה פוליטית תפקידו להחדיר תיקשורתית לציבור את מדיניות ואופי המפלגה עם ארגז הכלים המיקצועי שלו.
    שלא יבלבל שמפלגה (ועוד ערכית כמו מרצ) זה עוד מוצר, ינווט עצמו לעמדת אסטראטג בגרוש, וישאר ללא פיקוח הדוק מצד אלה ששכרו שירותיו.

  10. 3 תגובות :

    איתי,
    לצערי הרב המלחמה בפרידמן לא עניינה את ברק בכלל וההתנהלות של מפלגת העבודה בנושא הייתה שערורייתית. לעומת זאת אני רוצה להבהיר שבניגוד לברק, אני כן חושב שהמלחמה בפרידמן חשובה מהמלחמה להעלאת שכר המינימום. בנוסף, אני רוצה להבהיר שהייתי מצביע לעמוס עוז על פני פרץ + ברוורמן + יחימוביץ מבלי למצמץ – אבל זו כמובן רק דעתי ויש כאלו שמסכימים איתי במרצ ורבים אחרים שלא.

    לגבי תגובה 8,
    אני עומד מאחוריי דברי ב-100% ואני גם לא חושב שהם חדשניים במיוחד. ההפך, הם הוכחו בעשרות רבות של מחקרים: יש בישראל הצבעה שבטית ויש קורלציה ברורה בין השכלה לבין הצבעה לשמאל.
    לגבי כל הקטע של ההתנשאות והגוורדיה הישנה – תעשה לי טובה! מאז 1979 הימין שולט במדינה יותר מ-20 שנה ובראש הליכוד תמיד עמדו אשכנזים משכילים ועשירים ומשום מה עדיין השמאל הוא העליתה. אני לחלוטין לא מתנשא ואני אומר חד משמעית: אם האוכלוסיות הסוציו-אקונומיות הנמוכות בוחרות להצביע לביבי אז הם צריכים לשאת בתוצאות כמו כל אזרח – זאת דמוקרטיה.
    אני מבטיח לך שבתור בן למעמד הבינוני-גבוה אני אפגע פחות מהגזרות של נתניהו מאשר המצביעים שלו. העובדה, שאותם אנשים שהימין דופק, חוזרים להצביע לו שוב ושוב מעידה על חוסר ההבנה המהותי שלהם את נושא הדמוקרטיה.
    ואם לשיטתך השכבות הללו לא יצביעו לשמאל גם בעוד 100 שנה הרי לנו (השמאל) יש, בנוסף לחובה המוסרית והאידיאולוגית, גם אינטרס אלקטוראלי מהמעלה הראשונה להוציא את אותם שכבות מהמצב הכלכלי הקשה שלהם. והדרך הטובה ביותר לעשות זאת היא דרך שיפור מערכת החינוך שתפתח בפניהם אופציות רבות יותר בחיים.

    דרור יהודה,
    אני חושד שהמפרסם באמת חזר לסורו בנושא של "לא נורמאלי" ועשה פה איזה טריק פרסומי לא ראוי. אני מקווה שמעכשיו ראשי ההסברה של מרצ יחזיקו אותו ברצועה יותר קצרה.

    בברכה,
    אבי לב

  11. לאבי לב :

    שלא תבין אותי לא נכון – אני בהחלט בעד חינוך. אבל אני פשוט חושב שהדיבור של מרצ על חינוך הוא ביטוי לכמה שאתם מתנשאים, מנוכרים ותקועים, עד כדי כך שאתם לא מבינים איך זה שאתם כל כך צודקים וה"טמבלים חסרי החינוך" מהשכבות החלשות לא מבינים את זה. הרי אתם, כולל יוסי שריד, שולמית אלוני ואמנון רובינשטיין, הם אלה שבנו את הבסיס להפרטת מערכת החינוך כדי שיהיה לעשירים בתי ספר פרטיים לשלוח אליהם את הילדים, וכדי שלמדינת הבורגנים לא תהיה סיבה להשקיע בחינוך ממלכתי איפה שבאמת צריך אותו.

    הסיבה לכך שהמעמדות הנמוכים בישראל לא מצביעים מרצ או העבודה היא ברורה – היום, אחרי שלושים שנות היחלשות והתערערות של ההגמוניה, אתם כבר לא יכולים להציע להם כלום. אם עד שנות השבעים עוד הייתם קרובים לצלחת ויכולתם לחלק משם פירורים, הרי שהיום אתם אלה שנלחמים על הפירורים במערכת הפוליטית מול ש"ס וליברמן. אבל מערכות אליטיסטיות מחוץ לפוליטיקה (כמו בתי המשפט, וכמובן המגזר הפרטי) ודורות של הון פיננסי ותרבותי נצבר עדיין עוזרים לשלוח את הילדים לבית ספר פרטי ולהרגיש שיש סיבה להתנשא על כל העולם. אז גיליתם את צירוף הקסם "סוציאל-דמוקרטיה", שיכול לצייר את הפוליטיקה של חמלה והתנשאות שלכם בצבעים שיקרצו לדור החדש של צעירים אידיאליסטים שחושבים שצריך פה שינוי אמיתי. אבל זה עדיין עוד מאותו דבר, למרות הגמגומים בכיוון כביכול סוציאליסטי.

    במילים אחרות, זה לא שהשמאל מתנשא ולכן לא מצביעים אליו, אלא שמה שמרצ ומפלגת העבודה מוכרות זה פשוט לא שמאל.

  12. ג’ומס נשאר עם ארדן : חדר 404 • הבלוג של עידו קינן :

    […] מספר ימים פרסמתי פה ובעבודה שחורה מכתב ששלחתי ליו”ר התנועה החדשה מרצ, חיים […]

  13. אבי לב למס' 13 :

    יש אנשים שיעשו סלטות באויר ופליקלק לאחור על מנת להוכיח שהאשמה במצבם של האוכלוסיות הסוציו-אקונומיות הנמוכות הוא אך ורק על ראשם של אחרים.
    אפילו המציאו לזה שם חדש במקום "אוכלוסיות חלשות" – "אוכלוסיות מוחלשות" יעני, מאקטיב לפאסיב. אני לא קונה את זה.
    זה לא שלא קיים מעגל עוני בישראל וזה לא שהעליתות לא מנסות לשמר את עצמם אבל לטעון שאדם הוא לחלוטין חסר ישע לגבי גורלו – זאת ההתנשאות האמיתית!

    אני חושב שגם אדם חסר אמצעים וחסר השכלה יכול ללכת לקלפי ולהצביע למה שהוא חושב שטוב עבורו. ואם הוא בוחר להצביע לקפיטליסט שידפוק אותו – זאת באמת בעיה שלו.

    אני מאמין שאחת הסיבות העיקריות של אוכלוסיות רחבות בעם לכך שהן תקועות במעמד כלכלי נמוך קשורות ישירות לאורח החיים שלהם השמרני שלהם שאינו מעודד אקטיביות בכלל ורכישת השכלה בפרט. כאשר אנשים גם מתוך הפריפריה ועיירות הפיתוח בוחרים לאמץ דפוסי התנהגות כאלו – התוצאות ניכרות: דוגמא אחת מיני רבות היא גיסי (בן לעדות המזרח שנולד בנתיבות) ומשפחתו. גיסי נולד להורים ששניהם לא למדו מעבר לכיתה ח' ועם זאת הם התעקשו (וקרעו את התחת) שכל אחד מחמשת ילדיהם ילמד באוניברסיטה ואכן כל אחד מחמשת הילדים סיים את האוניברסיטה והוא מצליח מאוד בתחומו.

    בכלל הגישה הזו מעוזה עלי – שאם מישהו מאופקים יגיד לי שחשוב להתקרב לדת ו/או להקים משפחה אז זה בסדר ואם אני אומר לו שחשוב שירכוש השכלה ו/או יהיה סובלני למיעוטים – אז אני מתנשא?!
    מדוע אני לא יכול להביע את דעתי? במה דעתי יותר מתנשאת משלו?

    הצביעות חוגגת!

    ולבסוף, המשפט שזרקת בנונשלנטיות על שרי החינוך של מרצ פשוט לא נכון. בתי הספר הפרטיים היא תופעה בצמחה בשנות ה-90 ביחד עם הצמיחה הכלכלית ושרי החינוך של מרצ בכלל לא עודדו אותה – ההפך. אני זוכר שיוסי שריד, לדוגמא, פשוט נת אישורים להקמת בתי ספר עוקפי אינטגרציה.

  14. אבי לב למס' 13 :

    פשוט נתאישורים = פשוט לא נתן אישורים

  15. משתמש אנונימי (לא מזוהה) :

    אבי, התיאור שלך פשוט לא תואם את המציאות.
    למשל, הנגישות לחינוך איכותי ולהשכלה גבוהה בנתיבות ובתל אביב.
    למשל, העובדה שמזרחי משכיל ירוויח בממוצע פחות מאשכנזי משכיל.

    אפשר לקחת דוגמא אחת, ו'הנה, אתם רואים, אין אפליה'. אבל מעבר לעובדה שזה חסר ערך (איך אתה יודע לאן היה מגיע אם היה נולד בת"א להורים אשכנזים), זה לא מבוסס על עובדות וזה רגרסיבי.

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.