חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

מילכוד 22 בסעיף היציבות במתווה הגז נוסח סוסונוב

נושאים התמונה הגדולה, כלכלה ותקציב ב 10.05.16 2:03

לדעתו של עו"ד דון סוסונוב, לסעיף היציבות במתווה הגז אין משמעות משפטית ולכן אפשר לאשר את המתווה. הוא מתעלם בכך מן האפשרות לתביעה משפטית בבוררות בינלאומית. בניגוד לדעה זו, כותב המאמר מנמק מדוע יש לעכב את מתווה הגז

מאת: אמנון פורטוגלי

במאמר "אין טעם והיגיון בסעיף היציבות, כדאי לחברות הגז לוותר עליו" (דה-מרקר 26 לאפריל) כותב עו"ד דון סוסונוב, כי לסעיף היציבות לפיו "הממשלה מתחייבת לא ליזום חוקים לשינוי מהותי במיסוי רווחי הזכיינים במשך עשר שנים, ולהיאבק בכל חקיקה נגד הוראות המתווה…אין משמעות משפטית אמיתית."  לכן גם אם  סעיף היציבות היה נשאר במתווה הגז, אין סיבה לעכב את אישור מתווה הגז, שהרי ממילא אין כל נפקות משפטית אמיתית לסעיף היציבות.

זה מילכוד 22 חדש, נוסח סוסונוב. הממשלה יכולה להכניס במתווה (ובכל הסכם) התחייבות שאינה חוקית או חוקתית (שאין לה כל נפקות משפטית אמיתית), שכן, מכיון שהיא אינה חוקית, בית המשפט יפסול אותה. אפשר לספק לסוסנוב את ההוכחה לכך, בגץ פסל את סעיף היציבות כלא חוקתי.

אפשר גם להמשיך את האיגיון הזה. הממשלה יכולה להכניס בהסכמים עובדות שגויות וטענות שקריות, שכן, מכיון שהן שגויות או שקריות, בית המשפט יפסול אותן.

לפי סוסונוב: "אין סיבה לעכב את אישור מתווה הגז במתכונתו הנוכחית [עם סעיף היציבות]. הרי ממילא אין כל נפקות משפטית אמיתית לסעיף היציבות." אבל אם לא יעכבו מתווה הגז במתכונתו הנוכחית (עם סעיף היציבות), תהייה פנייה לבגץ. ובגץ לפי סוסונוב, יפסול את סעיף היציבות שהרי אין לו כל נפקות משפטית אמיתית. אבל בגץ כבר פסל את סעיף היציבות ומה הועילו חכמים בתקנתם. מילכוד 22 כבר אמרנו.

סוסונוב אינו רואה כלל אפשרות אחרת, שנובל תתבע את המדינה לא במערכת המשפט הישראלית עליה סוסונוב מסתמך בטיעוניו, אלא בבוררות בינלאומית. ישראל חשופה לתביעות ענק מצד נובל בפני טריבונל חשאי, פרטי, אקס־טריטוריאלי, ונובל מאיימת לעשות זאת.

מירב ארלוזורוב כתבה בספטמבר 2015 כי "אם לא יאושר מתווה הגז בקרוב, צפויה החברה האמריקאית נובל אנרג'י לתבוע את מדינת ישראל במיליארדי דולרים, ובאמצעות שימוש בכלי המשפטי שהוא הכי עוין והכי לא נוח לישראל – הכלי של בוררות בינלאומית בז'נווה". בבוררות זו, להתחייבות של הממשלה ליציבות רגולטורית יש משקל רב. זו טקטיקה מוכרת של תאגידי משאבי טבע בכל העולם. הם מכוונים לבוררות בינלאומית כאשר הם מבקשים להכניס סעיפים מסויימים לחוזים עם ממשלות.

במאמר מספטמבר 2015  כותב גיא רולניק כי המשנה ליועץ המשפטי לממשלה לעניינים פיסקליים וכלכליים, אבי ליכט, נתן חוות דעת משפטית בעל פה בישיבת הממשלה שבה אושר מתווה הגז. בחוות הדעת ליכט הזהיר בנחרצות מאישור מתווה הגז:

"סעיף הוודאות הרגולטורית [התחייבות של הממשלה למנוע כל שינויי חקיקה בנושא משק הגז בעשר השנים הקרובות] הוא חריג בהיקפו ובזמן". בדרך כלל, הסביר ליכט, אנחנו נותנים למשקיע שיפוי שנפצה אותו אם נבצע שינוי. כאן אנחנו נותנים לו ודאות רגולטורית. הסעיף הזה יאפשר לנובל לתבוע אותנו במיליארדי דולרים במידה שנשנה את הרגולציה. ליכט הזהיר כי נראה שנובל כבר עושה הכנות לתביעה. היא פתחה חברה בת בקפריסין והעבירה אליה את הפעילות, כנראה כדי להשתמש בעת הצורך בהסכם הבילטרלי שיש לישראל עם קפריסין, מה שיאפשר לחברה בוררות חובה בינלאומית במידה שנעשה שינוי ברגולציה.

יתרה מזאת, ממשלות 'חדשות' אינן ששות לפעול לפי הלכת ההשתחררות עליה מסתמך סוסונוב. הלכה זו, לא רק שאינה מחסנת את המדינה בפני תביעה בינלאומית, אלא שגם משתמשים בה במקרים נדירים וחריגים.

בניגוד לדעתו של סוסונוב, יש הרבה סיבות לעכב את אישור מתווה הגז.  ביטול מתווה הגז והשעייתו לשנה ע"י בגץ הוא הזדמנות פז לתקן את המתווה שהוא אסון למדינה, שיש בו מספר בעיות בסיסיות מהותיות: סעיף היציבות הרגולטורית הוא רק אחד מהם. כך לדוגמה ואף מהותית יותר, המתווה לא מוריד את מחירי הגז, ולא מביא לתחרות בין תאגידי הגז. להיפך, המתווה מקבע את מחירי הגז המונופוליסטיים הגבוהים שחברת החשמל משלמת ואת ההצמדות האבסורדיות של מחירים אלו. בנוסף, המתווה אינו מביא לעצמאות אנרגטית של מדינת ישראל ואף פוגע בבטיחות האנרגטית הקיימת. המתווה מאיין את היתירות, שיש לנו היום בתמר, ע"י התרת הייצוא מתמר לפני חיבור לווייתן לחוף, לא רק שלא תהייה יתירות, אלא עלול להיוצר מחסור בגז. המתוה לא מתייחס לבעיות המשפטיות והאחרות הנובעות מהקשר והתלות בנובל אנרג'י.

והבעייה העיקרית, המתוה לא מדבר כלל על מדיניות האנרגיה של ישראל. מדיניות האנרגיה של ישראל צריכה להיעשות במסמך מדיני נרחב ולא במתווה –  מתווה הגז אמור ליישם חלק מאותה מדיניות.

יש לבנות תוכנית אנרגיה חדשה למדינה שמטרותיה הן: להביא לעצמאות אנרגטית, למחירי גז, חשמל  ומים נמוכים, ליוקר מחיה יורד, לאויר נקי ולסביבה איכותית, לפתח מקורות אנרגיה מתחדשים, ולשימוש ברווחי הגז למטרות ציבוריות-חברתיות.

אמנון פורטוגלי הוא חוקר במרכז חזן במכון ון-ליר

נערך על ידי דליה
תגיות: , , ,

2 תגובות

  1. עמיחי :

    פורטגולי אתה סכנה!

    פורטגולי אתה סכנה!

  2. לקסי :

    עמיחי (1)

    פרט, הסבר
    שנבין למה

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.