חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

תגובה לדו"ח מבקר המדינה על ההוצאה לפועל – נגע רק בקצה הקרחון

נושאים דעות, משפט ופלילים ב 8.05.16 0:45

מבקר המדינה פרסם לאחרונה דו"ח ביקורת מיוחד וחריף על מנגנון גביית חובות בהוצאה לפועל. משה כהן הגיב לדו"ח במאמר זה. הוא מברך על הדו"ח, אך מציין כי הדו"ח נוגע בקצה קצהו של קרחון הבעיות בהוצאה לפועל

יש לברך על הדוח הזה, כי הוא BETTER THAN NOTHING, אבל לא הרבה יותר מזה, כי הוא נגע רק בקצה-קצהו של הקרחון – וגם זה רק בקצה-קצהו של המזלג.
המבקר לא נגע במימשק שבין מערכת ההוצל"פ לבין באי-כוח הזוכים.
כך, למשל, המבקר קבע כי "אין פיקוח" על פתיחת התיקים וניהולם, דבר שהביא לריביות אסטרונומיות (דוד מדיוני, עם כניסתו לתפקיד הצהיר שהוא "יילחם" בתופעה הזאת, אבל הוא נכשל בכך – אם בכלל הוא התכוון ברצינות למה שאמר – וכאשר המבקר נכנס לתמונה הוא ברח מהספינה הטובעת, ערך לעצמו מסיבת-פרידה ראוותנית, גרף מחמאות משרת המשפטים, וכיום איש לא זוקף לחובתו את כל המחדלים הקיימים במנגנון שהוא הקים).
הקביעה ש"אין פיקוח" היא נכונה חלקית, אבל מחמיצה את הנקודה האמיתית: במקום שב"כ הזוכים יגישו בקשות מסודרות לכל הוספת חוב, קביעת ריבית (כבר עם פתיחת התיק) או העלאתה, הבקשות תוגשנה לתגובת החייבים ותונחה על שולחנו של הרשם להחלטה (אשר תירשם בתיק ובדף החשבון, וניתן יהיה לערער עליה) – המציאות היא שהמערכת נותנת לב"כ הזוכים יד חופשית "להזין" לתיק כל מה שמתחשק להם וכשמציגים לרשם את דף החשבון, החייב צריך "להוכיח שאין לו אחות".
כל הפעולות האלה צריכות להיעשות ע"י עובדי המערכת עצמה, אשר תקצה חלק מתאים ממשאביה לפיקוח פנימי, אבל זה לא נעשה, והמבקר לא נתן דעתו על כך.
מי מרוויח מניפוחי החובות? הזוכים לא מרוויחים דבר, כי הם מקבלים מבא-כוחם את החוב האמיתי, ולמה שישאלו שאלות, כאשר הם באו על סיפוקם?
לכאורה "עודפי-הניפוח" האלה נשארים בידי מייצגי החייבים, אבל אין מצב בו מי שמאפשר להם להתעשר ישתוק ולא יגרוף את חלקו בשלל – כר נרחב להתפתחותה של השחיתות בהוצל"פ, וכאשר הנהלים והאווירה מאפשרים את השחיתות – ואין כל פיקוח – אך שאלה של זמן היא כדי שהשחיתות תחגוג.
למבקר המדינה אין כלים ואין משאבים לכך, ואם ביובל שנותיו של חוק ההוצל"פ, תשכ"ז-1967, איש לא נגע בשרשי השחיתות הזאת – רק פתי יאמין שהיא לא קיימת.
והמסקנה: יש להקים ועדת חקירה ממלכתית, או פרלמנטרית, שתשמע את נפגעי ההוצל"פ, עם כל הסמכויות וה"שיניים".
מקרה פרטי: שחיתות ה"סולמית"
בנושא הזה מדובר על שחיתות שהיא קיימת, ונחוצה רק חקירה פלילית.
מה שמצריך כאן חקירה ממלכתית היא השאלה מדוע רשויות החוק מסרבות להילחם בשחיתות הזאת, גם כאשר יש להן הרבה מאוד "קצות חוט".
תמצית הנושא: כאשר רשם ההוצל"פ ממנה כונס לנכס מנכסי החייב (לעולם זה ב"כ הזוכה), והכונס מוכר את הנכס בלמעלה משיעור החוב – התשלום כולו צריך להירשם לזכותו של החייב, כך שהסכום העודף ייצור יתרת-חוב "שלילית" (דהיינו יתרת-זכות, אותה יש לשלם לחייב).
בפועל מנהלי ההוצל"פ מחלקים את התקבול לשני חלקים: האחד – כגובה החוב (וזה "מאפס" את היתרה), והשני (העודף) – מסומן כגודל "לא מספרי", דבר אשר "מוחק" את יתרת-הזכות של החייב.
בשלב הזה הכונס חובש את כובע "ב"כ הזוכה" ומבקש "לסגור את התיק ולשחרר את הכונס".
רשם ההוצל"פ מחליט "כמבוקש", וכאשר החייב מגלה מה עשו לו, ומבקש את המגיע לו, הרשם נותן החלטה: "התיק סגור, הכונס שוחרר מתפקידו, הבקשה נדחית".
אם החייב מבקש את כספו לפני שהכונס/ב"כ הזוכה ביקש לסגור את התיק ולשחררו, הרשם "מזכיר" לו לבקש לסגור את התיק, וההמשך הוא כאמור.
אין מצב בו הרשמים פועלים בתום-לב – הם אבן-הראשה לשחיתות הזאת, הם יודעים שהכסף לא מגיע ליעדו, וצריך להיות תמים ללא תקנה כדי להאמין שהם נותנים לאחרים להתעשר בלי לגרוף את הנתח שלהם.
ניהול הכספים האלה, רישום התקבולים ותשלום העודף לידי החייב הם פעולות מנהליות ללא שיקול דעת (אלא אם יש מחלוקת על סכום העודף) ועל הדרג המנהלי לבצעו בעצמו, אבל הדרג המנהלי מסתתר מאחורי סינריהם של הרשמים. כך, כאשר החייב מבקש את כספו, אומרים לו "תגיש 'בקשה מסודרת' לרשם" וכך הם מעבירים את החייב – ללא כל סמכות חוקית – מהמסלול המנהלי אל המסלול השיפוטי, בו כל בקשה או ערעור מצריכים אגרות וערבויות, וממנו אין חזרה למסלול המנהלי.
להמשך קריאה בפייסבוק של משה כהן

נערך על ידי דליה
תגיות: , ,

2 תגובות

  1. דליה :

    ארגון רבנים למען זכויות האדם מדווח: ההוצאה לפועל היא אחד הגופים המאיימים ביותר מבחינתם של אנשים הנמצאים בבור כלכלי. למן הרגע שנפתח נגד אדם תיק בהוצאה לפועל נדמה שהוא נמצא במערבולת שכמעט בלתי אפשרי להיחלץ ממנה. דו"ח מבקר המדינה האחרון קבע שהליקויים בפתיחת תיקים בלתי נסבלים ומגדילים עוד יותר את הבור שבו נמצאים החייבים. ב175 אלף תיקים של חובות לרשויות המקומיות נמצא כי נגבתה ריבית גבוהה מהמותר בחוק, באחד התיקים נמצא חוב לבנק בריבית של 195% לשנה! בטעות כמובן, אבל את החייב לא ידעו בכך וגם ליקויים בפתיחה של 40% מהתיקים החדשים. כל הטעויות האלו משמעותן עשרות ומאות אלפי שקלים עבור החייבים. זה יכול להיות ההבדל שבין לצאת מהבור לבין לטבוע בו סופית. מה עושים ברשות לאכיפה וגביה כדי לשנות את המצב הזה? האזינו לראיון של קרן נויבך עם מנהל רשות האכיפה והגביה תומר מוסקוביץ', הרב סיגל אשר, מנהלת מרכז הזכויות שאנו מפעילים בחדרה, שמביאה לנו את סיפורה של חייבת להוצאה לפועל, דורה ומכתב הכלכלה של עיתון "כלכליסט", מיקי פלד.
    http://rhr.org.il/heb/2016/05/24349/

  2. דליה :

    כתבה על ההוצאה לפועל ב"סדר יום" קרן נויבך
    https://soundcloud.com/reshet-bet/iybswdibygay

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.