חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

בעקבות הצפייה ב"משל האיקליפטוס"

נושאים דעות, חינוך ותרבות ב 27.04.16 0:07

בעקבות הצפייה ב"משל האיקליפטוס". במרכז הסרט עומדת שאלת כריתת עצי איקליפטוס המקור. רשות הטבע והגנים, האחראית על שמורות הטבע בישראל החליטה לכרות עצים אלה בשמורות טבע. סביב יוזמה זו החל ויכוח בין המומחים בתחום. האם הויכוח הוא מדעי בלבד, או שעומדת מאחוריו אידיאולוגיה?

מאת: דליה בלומנפלד

רשות הטבע והגנים (רט"ג) – הגוף האחראי של שמורות-הטבע בישראל לפי חוק שנחקק ב-1998- החליטה לכרות עצי איקליפטוס המקור המצויים בשמורות טבע. למרות שאחריותה של רט"ג היא לשמור על המצב הקיים של צמחים בשמורות טבע, ולהגן עליו מפני שינויים, היא החליטה להכרית את איקליפטוס המקור מהשמורות ובכך לשנות את אופי השמורות.

המדען הראשי של רשות הטבע והגנים, שהתראיין בסרטו  של אורי רוזנברג "משל האיקליפטוס" נמק את יוזמת הכריתה: איקליפטוס המקור הוא צמח זר, לא ישראלי, לא מהותי לשמורה וצריך לכרתו. הוא הגדיר את עצמו "לאומני", "לא ליברלי" ביחס לעצים, התומך בשמירה על צמחים ישראלים בלבד. איקליפטוס המקור הוא לא "ישראלי" ואין מקומו בשמורות טבע בישראל. הוא הסביר שהוא רואה את תפקיד רשות הטבע והגנים בשמירה על מיני הצמחים הישראליים. איקליפטוס המקור לדידו, הוא צמח זר מאוסטרליה, לא ישראלי. בטבע ישראלי צריך שיהיו מינים ישראליים. האיקליפטוס חייב כָּרֵת. המדען הראשי של רשות הטבע והגנים רוצה להכריתו מן הארץ.

התירוץ המדעי לכריתה הוא: איקליפטוס המקור הוא צמח פולש, ועלול לדחוק את הצמחים הישראליים בשמורות-הטבע.

מומחים בתחום, שנזדעקו לשמע כריתות האיקליפטוסים, העלו לדיון את התכונות החיוביות של האיקליפטוס ואת חשיבותו בהתפתחות יערות ובייצור דבש.  תשובתו של המדען הראשי לכך: אם האיקליפטוס חשוב לדבוראים לצורך האבקה וייצור דבש, אפשר לדידו לנטוע אותו בשטחים חקלאיים, לצורך חקלאי, לא בשמורות טבע.

איקליפטוס המקור הובא מאוסטרליה ב-1884מתוך כוונה שיסייע בייבוש הביצות שהיו אז בארץ. אמנם את הביצות הוא לא ייבש, הן יובשו באמצעות תעלות ניקוז, אך מאז התאקלם בארץ ונפוץ במקומות רבים. האיקליפטוס הפך חלק מהנוף הישראלי המצוי, ורבים נהנים מצילו בחורשות ובגנים. ב-1920  78% מנטיעות הקרן הקיימת בישראל היו האיקליפטוסים.  האיקליפטוס היה בעבר הרחוק עולה חדש, אך מאז התאזרח, והפך חלק מהותי בנוף הישראלי וגם התרבות הישראלית התעשרה בזכותו ("ביער בחדרה", "חורשת האיקליפטוס"). הוא מסמל את ההתיישבות הציונית בישראל. הערבים קשרו את שמו עם ההתיישבות היהודית וכינו אותו "עץ היהודים".

באזור נחל אלכסנדר  נכרתו ביוזמת רשות הטבע והגנים מאות עצי איקליפטוס. אמנם בתקופת המנדט הבריטי, ב-1926 נחקק חוק פקודת היערות, האוסר על כריתת עצים. אך פקיד היערות הארצי של משרד החקלאות שיתף בתחילה פעולה עם רשות הטבע והגנים ואישר את כריתת האיקליפטוסים בנחל אלכסנדר. לאחר תלונותיהם של דבוראים על הנזק העצום שנגרם לפרנסתם, עצר פקיד היערות את הכריתה.

36 מומחים בתחום פרסמו ב-29 בינואר 2016 מודעה גדולה בעיתון "הארץ" וכותרתה: "אל תכרתו קליפטוסים".

כותרת כתבה בעיתון הארץ שפורסמה ב-22 בינואר 2016 רומזת שהמחלוקת חורגת מתחומה המדעי: "גם העצים מתווכחים מי היה פה קודם". (הצגת המאמר כולו)

האם היוזמה למחוק טבע מצוי המהווה חלק מהנוף הישראלי הנפוץ במראהו היא יוזמה למחוק פרקים מההיסטוריה הישראלית-ציונית הקשורה בתולדות הבאת האיקליפטוס מאוסטרליה לישראל?  האם כריתת האיקליפטוס המצוי מסמלת מגמה המכוונת לכרות פרקים מהעבר ההיסטורי מהחוויה ומהתודעה, לייהד את הארץ ולטהרה מ"זרים"?

Eucalyptus Rachelהתמונה מתוך הסרט "משל האקליפטוס"

נערך על ידי דליה
תגיות: , ,

תגובה אחת

  1. משתמש אנונימי (לא מזוהה) :

    מייהדים את הנוף. מייהדים את ירושלים
    http://www.haaretz.co.il/st/c/prod/heb/2016/musaf/04/jeruz/

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.