חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אומרים לנו שיש מס אחר

ארכיון המדינה – פרסומיו יוכפפו לצנזורה הצבאית, תמנע גישה למסמכי מקור מנייר

נושאים חינוך ותרבות, עלו ברשת ב 18.04.16 1:06

באתרים  "שיחה מקומית" ו"העין השביעית" פורסמו מאמרים על רפורמת הדיגיטציה המתבצעת בארכיון המדינה ועל הכפפת מסמכי הארכיון לצנזורה הצבאית. כל זאת, ללא דיון ציבורי. מסמכי ארכיון הם המקורות המשמשים את ההיסטוריון במחקריו

המאמר ב"שיחה מקומית" מאת חגי מטר

ללא התראה מספקת או דיון ציבורי סוגר ארכיון המדינה את שעריו ומעביר את כל פעילותו לאינטרנט. הצנזורה תתווסף למעגל מאשרי החשיפה. המשמעות: גם מסמכים שכבר שוחררו לציבור יוכלו להיעלם מחדש. אקדמאים אף מוחים על הנזק שיגרם למחקר בהעדר גישה לנייר

ארכיון המדינה עומד למנוע מחוקרים ומהציבור הרחב גישה לכל הניירות הקיימים בארכיון, וכן החל להכפיף את חשיפת המסמכים ההיסטוריים המקוונים לאישור הצנזורה הצבאית. המשמעות של שילוב שני המהלכים הוא שלא תתאפשר גישה למסמכים בארכיון, לרבות כאלה שכבר פורסמו, ללא בקרה של הצנזורה – וזאת בניגוד למצב הקיים כיום. לדברי חוקרים ומשפטנים, המהלך כולו צפוי לגרום לצמצום בחשיפה של מסמכים, להסתרה של מסמכים שכבר נחשפו ולקשיים רבים חדשים בעבודת המחקר ההיסטורית.

המהלך הדרמטי הזה, שמקודם יחסית בסתר וצפוי להתחיל בימים אלה ממש, מוצג כחלק מפרויקט הדיגיטציה של הארכיון, וזאת על אף שבכל העולם מתקיימים פרויקטים דומים מבלי למנוע גישה למסמכי המקור הפיזיים. בתגובה למהלך מתארגנים חוקרים למחאה מול ארכיון המדינה, וגם האגודה לזכויות האזרח פנתה לגנז המדינה, היושב במשרד ראש הממשלה, בקריאה לשמור על גישה פתוחה לניירות. אלה גם אלה מברכים על תהליך הדיגיטציה עצמו, אך מתנגדים להסתרת עותקי הנייר וכן להוספת מסננת בין המסמכים לציבור בדמות הצנזורה.

[עדכון, 13.4: בעקבות ראיון עם גנז המדינה מתברר שבמידה רבה מעורבותה המשמעותית של הצנזורה בפעילות הארכיון אינה חדשה, והיא מקיפה אף יותר משקובע החוק. מה שכן, המהלך הנוכחי אכן ישלים את הכפפת הארכיון לשיקולי הצנזורה. קראו את הראיון המלא כאן]

בחזרה לצללים: מסמך ששוחרר כן יצונזר

התוכנית החדשה התגלתה לראשונה בסוף פברואר, כשבחדר העיון של הארכיון בירושלים הופיעו עלונים שבישרו על "הפסקת השימוש בתיקי נייר". בעלונים, החתומים על ידי גנז המדינה, ד"ר יעקב לזוביק, מצוין כי הארכיון יפתח באפריל אתר אינטרנט חדש ובו למעלה מ-10 מיליון עמודים סרוקים (כלומר, רק כ-2.5 אחוז מ-400 מיליון המסמכים של הארכיון). עוד מציין לזוביק כי ניתן יהיה להזמין תיקים לסריקה ואלה יעובדו תוך כשבועיים (בניגוד ליומיים במקרה של הזמנת תיקים מנייר), וגם – בסוף – ש"במסגרת ההכנות יהיה עלינו לחדול מהשאלת תיקי הנייר המקוריים". ניתן לקרוא את ההודעה המלאה כאן, או בתחתית הפוסט.

למרבה האירוניה, ההודעה על פרויקט הדיגיטציה הגדול וחיסול הגישה לנייר מופיעה רק על הנייר הזה בארכיון, ולא באתר הדיגיטלי החדש עצמו, שאכן נפתח.

פרסום המסמך הוביל קבוצה של חוקרים לפנות בדחיפות לגנז, ובפגישה שהתקיימה במשרדו התבררו בהרחבה פרטי התוכנית. "את תוכנית העבודה ארוכת השנים לדיגיטציה אנחנו מכירים כבר מזמן, אבל זו הפעם הראשונה שאומרים שיופסק העיסוק במסמכי נייר, שלא לדבר על העניין עם הצנזורה", אומר נעם הופשטטר, חוקר במכון "עקבות", שעוסק בחקר ההיסטוריה של הסכסוך הישראלי-פלסטיני ובהרחבת הגישה הציבורית לארכיונים ממשלתיים.

חוק הארכיונים מחייב כיום פרסום של חומרים שונים ממשרדי הממשלה בחלוף 15 שנים מכניסתם לארכיון. לאחר 15 שנים (או יותר במקרים חריגים) יכולה ועדת שרים מיוחדת להחליט על המשך חיסיון של מסמכים בשל שיקולים של בטחון המדינה, יחסי החוץ שלה, צנעת הפרט או אי חשיפת סודות מסחריים. עם זאת, בפועל, מזה כשמונה שנים לא התכנסה הוועדה, וגנז המדינה הוא שמחליט על חשיפה או המשך הסתרה של מסמך. כבר כיום, אגב, בוחר הארכיון בעצמו לסווג מחדש אפילו מסמכים שכבר הותרו לפרסום.

להמשך קריאה ב"שיחה מקומית"

המאמר ב"העין השביעית"

כמה עולה הגישה לתולדות ישראל

במסגרת העברת ארכיון המדינה לאינטרנט הוחלט למנוע אפשרות עיון במסמכים עצמם • ד"ר נעם הופשטטר מסביר בשיחה עם "קול העין" מדוע פירוש הדבר הדרת הציבור מההיסטוריה שלו עצמו

בימים האחרונים פורסם כי המהפכה המבורכת שעוברת על ארכיון המדינה, שבמסגרתה נסרקים מיליוני מסמכים ומועלים לעיון ברשת, מלווה בצעדים המעוררים חשש לחופש העיון של הציבור. לצד הנגשה דיגיטלית של האוצרות הגלומים בארכיון הוכרז על הפסקת האפשרות לעיין במסמכי הנייר המקוריים. לצד זאת התברר כי הדיגיטציה מלווה בהגדלת דריסת הרגל של הצנזורה בעבודת הארכיון.

ד"ר נעם הופשטטר, חוקר במכון עקבות, שוחח על המהפכה הדיגיטלית והבעיות שנובעות ממנה בתוכנית האחרונה של "קול העין".

"זו אליה וקוץ בה", אומר ד"ר הופשטטר. "יש כאן שינוי מבורך של פתיחת חומרים מארכיון המדינה לעיון באינטרנט, וזה דבר שאינו רק בזמנו וחיוני, אלא שקשה להמעיט בחשיבותו. אבל הקוץ הוא שבמקביל לפתיחת העיון באינטרנט סוגרים את העיון לחומרי הנייר באולם הקריאה. לעניין הזה יש כמה השלכות מרחיקות לכת.

"עם העלייה לאינטרנט קורה משהו מעניין ביותר. ברגע שהחומרים עולים לאינטרנט הם נחשבים לפרסום פומבי, ואז חלות על הפרסום הגבלות חדשות ורחבות. המשמעות היא שכדי להעלות לאינטרנט בלי שיש ערוץ חלופי אתה מוותר מרצון על המון חומרים, ודווקא חומרים מעניינים במיוחד שהציבור כבר לא יוכל לעיין בהם.

"אבל הצנזורה היא רק חלק מהבעיה. בארכיון המדינה, גם בלי קשר למהלך הזה, פועלת מערכת חשיפה וחיסיון מאוד מדוקדקת לפי חוק הארכיונים ותקנות העיון. עד כמה היא מדוקדקת אפשר להבין מכך שעד היום רק 5% לכל היותר מהחומרים הותרו לעיון הציבור. 95% מהחומרים בארכיון המדינה אינם אסורים בעיון, אלא 'לא נתונים לעיון', כי הם לא נבדקו עדיין. והפקק הזה של הבדיקה לא הולך להשתנות.

להמשך קריאה ב"העין השביעית"

נערך על ידי דליה
תגיות: , , ,

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.