חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אומרים לנו שיש מס אחר

ברני סנדרס: עלייתו של האנטי-מועמד

נושאים דעות, פוליטי ב 11.04.16 1:23

מה יכול ללמוד השמאל בישראל מהמרוץ לבחירות של ברני סנדרס בארה"ב

מאת: א. קוריאל

אם היינו צריכים להרכיב באופן תיאורטי דמות של אנטי-מועמד לבחירות בארה"ב, ברני סנדרס היה מן הסתם יוצא מן המכונה. והנה, באופן בלתי צפוי לחלוטין האנטי-מועמד הזה סוחף אחריו מאות אלפים, ונמצא בעמדה ממשית לזכות במינוי הדמוקרטי לבחירות לנשיאות.

ברני סנדרס הוא דמות קלאסית של אנטי-מועמד לבחירות בארה"ב: יהודי קשיש בן 74, שנראה יותר כמו סבא שבא להקריא סיפור לפני השינה מאשר כמפקד העליון של הצבא; סנטור ממדינה קטנה וחסרת השפעה; שייך לשולי השוליים של הפוליטיקה האמריקאית (עצמאי שמזדהה עם הדמוקרטים); מדבר במבטא משונה שבו הוא מביע רעיונות שעד לא מכבר נחשבו הזויים לחלוטין בפוליטיקה האמריקאית; ומגדיר את עצמו כסוציאליסט – מלה שנחשבת קללה של ממש.

והנה, אותו אנטי-מועמד מצליח לערער את היסודות של הפוליטיקה האמריקאית. עצרות הבחירות שלו מלאות עד אפס מקום. בדרום ברוקלין הוא משך כ-19 אלף איש. בסיאטל שבמדינת וושינגטון התקבצו למעלה מ-10 אלפים איש באיצטדיון כדי לשמוע אותו, ועוד כמה אלפים נותרו בחוץ להאזין לנאום ולראותו מעל מסכים. סנדרס בן ה-74 פופולארי במיוחד בקרב המצביעים הצעירים, בין 18 – 35. בקרב קהל זה הוא מנצח את הילרי קלינטון בפערים של עשרות אחוזים. בניגוד לתעמולה הממסדית, סנדרס היהודי אהוד מאוד אצל מוסלמים וערבים: בבחירות במישיגן שבה אוכלוסייה ערבית ניכרת הוא זכה ברוב משמעותי אצל מצביעים אלה. סנדרס התחיל את מסע הבחירות בפער של מעל 30% לעומת הילרי קלינטון, וכיום הוא משתווה אליה בסקרים הארציים. בסקרים שבודקים את המועמדים הרפובליקנים מול המועמדים הדמוקרטים, סנדרס גובר על כל המועמדים הרפובליקנים בפערים גדולים מאלה של הילרי קלינטון (במקרה של המושל ג'ון קאסיק הדבר בולט יותר: קאסיק מנצח את קלינטון אך מפסיד לסנדרס, לפי הסקרים).

איך קורה הדבר? מהו "סוד הקסם" שהופך אנטי-מועמד כל כך מובהק לטוען רציני לכתר המועמדות הדמוקרטית והנשיאות? ובכן, אין סוד ואין קסם. פשפוש קל בהיסטוריה של המועמד מוורמונט מגלה שהוא נאבק על אותם נושאים מאז אמצע שנות ה-80, כאשר החל את הקריירה הפוליטית שלו כראש עיריית ברלינגטון. הקמפיין של סנדרס פשוט למדי וכולל כמה מסרים קצרים ואפקטיביים שעליהם הוא חוזר בווריאציות אלה ואחרות:

  • ביטוח בריאות אוניברסלי, לכולם
  • לימודים אקדמיים חינם במוסדות הציבוריים
  • שכר מינימום של 15$ לשעה
  • השוואת שכר לנשים ולגברים
  • הגבלת סכום התרומות של יחידים וחברות למועמדים לבחירות
  • העלאה חדה במסים שמוטלים על המאיון והאלפיון העליון.

את אלה שואף סנדרס להשיג בעזרת מהפכה פוליטית, כהגדרתו, שמשמעותה צירוף עשרות ומאות אלפי אזרחים אמריקאים שאיבדו אמון בתהליך הפוליטי והפסיקו להשתתף בו. אזרחים אלה באים מקרב המעמדות הנמוכים ומקרב קבוצות הגיל הצעירות, שכאמור תומכות בו בשיעורים ניכרים. סעיף נוסף במהפכה הוא ויתור מוחלט על תרומות של גופים גדולים והישענות מוחלטת על תרומות מהציבור. מהלך זה הוכיח את עצמו באופן מעורר השראה: עד כה גייס סנדרס מעל 150 מיליון דולר ממיליוני אמריקאים, שכל אחד מהם תרם בממוצע 27 דולר. מהלך זה נעשה כנגד התרומות הענקיות המועברות ל"ועדות הפעולה הפוליטיות" (super PACs), ומאפשרות לעשירי ארה"ב לתרום למועמדים בצורה בלתי מוגבלת ובכך "לקנות את הבחירות" ע"פ הגדרתו של סנדרס.

המסע מעורר ההשראה של ברני סנדרס, גם אם לא ייגמר בבית הלבן, ואף אם יפסיד להילרי קלינטון במאבק על מועמדות המפלגה הדמוקרטית, צריך ללמד אותנו שיעור חשוב: אל לנו לחכות לאיזשהו מושיע בדמות "ביטחוניסט"/"מועמד של קונצנזוס"/"מקובל על המרכז" או כל קלישאה אחרת שהתרגלנו להאמין בה בתקווה נואשת לחזור לשלטון. הדבר היחיד שיכול להחזיר את השמאל לשלטון הוא היצמדות מתוך אמונה לערכים של השמאל: צדק חברתי; שוויון; אחוות עמים; סולידריות חברתית ומעמדית; הגנה על הסביבה – ולתרגם ערכים אלה למסרים פוליטיים קליטים, בהירים ופשוטים שיכולים לדבר אל כל האזרחים ללא הבדל לאום, עדה ומעמד.

נערך על ידי דליה
תגיות: , , , ,

8 תגובות

  1. מיכאל לינדנבאום :

    סנדרס ממש כמו שלי שלנו "לא עובד בשביל אף טייקון"

    סנדרס ממש כמו שלי שלנו "לא עובד בשביל אף טייקון".
    שיהיה לו בהצלחה!!!

  2. דליה :

    סנדרס הוא דוגמא טובה להראות שכאשר אתה מתנגד לסדר הקיים, אתה מצליח. הרצוג מנסה לחקות את הסדר הקיים. זה לא יוביל להצלחת המחנה הציוני.

  3. ק. טוכולסקי :

    אני חושב שהגיע הזמן שחד"ש תצטרף לעבודה ודב חנין ירוץ לראשות המפלגה. מה שסאנדרס עושה בארצות הברית מראה לי איך זה יכול לעבוד.

  4. דליה :

    טוכולסקי,
    נראה לי שאתה מרחף בשדות רחוקים.

  5. ק. טוכולסקי :

    מאוד רחוקים, בדיוק כמו מפלגת העבודה מהשלטון.

  6. א. קוריאל :

    פה זה לא אמריקה

    חד"ש לא יצטרף ל"עבודה" ודב חנין לא יכבוש אותה מבפנים. ישראל היא לא ארה"ב, ואצלנו התהליכים הם שונים לגמרי.
    עתידה של מפלגת העבודה מאחוריה משום שהיא מזוהה לחלוטין עם הסיפור הציוני שהקים את המדינה, והסיפור הזה הולך להשתנות יחד עם השתנותה של ישראל ממדינה יהודית-דמוקרטית למדינה אחת בכל א"י.
    התקווה של השמאל הוא באיחוד בין שמאל העבודה, מרצ, חד"ש וכוחות חוץ-פרלמנטריים להקמת מפלגה חדשה על בסיס סוציאליסטי על-לאומי שיוכל לאחד את כל המאבקים לשיוויון.

  7. משתמש אנונימי (לא מזוהה) :

    יצא לי להיות בארה"ב בתקופת בחירות.
    המשל לא דומה לנמשל.
    השיטה שם שונה לחלוטין מכל שיטה מוכרת.
    נבחרים דלגטים. ההצבעה היא לא למועמד עצמו.
    מי שזוכה לרוב הדלגטים – לוקח את כולם.
    אחרי ההצבעה! הם יכולים לשנות דעתם.

    בסוף קובע מי נבחר לנשיאות.

    לא בטוח שכבר יודעים לנתח את התופעה של סנדרס, הרבה פעמים מזנבות במועמד הממסדי, דמויות מן הקצה והבוחרים רומזים דרכם למועמד הראשי מה הוא צריך לעשות כדי לזכות בקולות שלהם ביום הדין.

    זה תהליך מורכב.
    אם כבר ראשות הלייבור בריטניה (שגם שם השיטה שונה אבל הרבה פחות מורכבת) יכולה לשמש בסיס להשוואה.

  8. ק. טוכולסקי :

    קוריאל אין ממש הבדל בין מה שאני אומר למה שאתה מציע בשש, סמנטיקה זה לא חשוב. אם העבודה נכבשת מבפנים ועדיין נקראת העבודה אף אחד לא יזכור את הטהרנים בדיוק כמו שסאנדרס סוחף אחריו. אם העודה תשאר כמו שהיא אפילו בפח האשפה של ההיסטוריה לא יהיה לבדיחה הזו מקום.

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.