משה יעלון, האם יקודם הקצין שהצדיק אלימות נגד פלסטינים?

נושאים זכויות אדם, מדיני-בטחוני, מכתבים ב 29.03.16 1:54

לפני מספר ימים נודע כי הרמטכ"ל החליט למנות את מפקד אוגדת עזה, תא"ל איתי וירוב, לראש מטה מפקדת זרוע היבשה בכפוף לאישורו של שר הביטחון. צפריר קוסט שלח לשר הביטחון שתי שאלות בעניין. האם יאשר שר הביטחון את המינוי או ימנע אותו?

תא"ל וירוב פיקד על חטיבת כפיר – החטיבה ממנה יצא החייל החשוד שירה לכאורה ללא הצדקה ובניגוד לנהלים במחבל פלסטיני "מנוטרל" בחברון. כמפקד חטיבת כפיר, שירתו תחת פיקודו מאות לוחמים שעיקר שירותם באיו"ש מול אוכלוסייה פלסטינית אזרחית.

הנה דברים של איתי וירוב, מעדותו במשפטו של סגן אדם מלול, בעת שהיה מח"ט כפיר:

כאפות לפלסטינים, שואלת התובעת, מותר או אסור? וירוב: "הפעלת אלימות ואגרסיביות שתמנע הסלמת מצב וצורך להשתמש באלימות יותר גדולה, היא לא רק מותרת, היא לעתים חובה. מכה, דחיפה, גם כשהאנשים אינם מעורבים בסיטואציה מבצעית במידה שיכולה לקדם את ביצוע המשימה היא בהחלט דבר אפשרי…

וירוב: "חיפוש אחרי כתובת יכול להביא להפעלת לחץ על עובר אורח תמים…  יש הבדל בין ללכת לכפר שאין בו איום ואתה לא חושד בשום דבר, לבין אם אתה הולך למשימה שהוגדרה לך, שם הפעלת אגרסיביות היא בהחלט דבר שכיח כלפי כל אחד מהתושבים בכפר".

וירוב "אני חושב שהצורך באלימות בתשאול מסוג זה הוא בהחלט דבר סביר. נגיחות בקסדה הן דבר לא סביר, זה לא ראוי. יש דברים שלא עושים. גם הצורה שבה מופעלת אלימות צריכה להיות ראויה. סטירה, לפעמים מכה בעורף או בחזה במקרים של חיכוך, לפעמים ברכייה או חניקה לצורך הרגעה היא סבירה. נגיחה, לא. אלימות לשם אלימות זה דבר חמור, עבירה. פורקן אגרסיות הוא פעולה לא ראויה"..

שתי שאלות נשלחו לשר הביטחון בעניין וירוב

שאלה 1
לאור התקרית ביום חמישי בחברון, בה ירה חייל מחטיבת כפיר למוות במחבל מנוטרל, שאלת קידומו הבעייתי של אל"מ איתי וירוב רלוונטית אף יותר, כפי שצוין גם בכתבה ראשית באתר YNET:

"יחד עם זאת, נדמה שהתדמית של חטיבת כפיר ככזו שלוחמיה מעורבים בתקיפות פלסטינים, קיבלה את החיזוק המשמעותי ביותר דווקא ממי שפיקד עליה. מח"ט כפיר ב-2008, תא"ל איתי וירוב – כיום מפקד אוגדת עזה – אמר במהלך משפטו של סמ"פ ולוחם מהגדוד שהואשמו בהכאת פלסטיני בכפר קדום שבשומרון, כי "לעיתים סטירה או מכה לפלסטיני לצורך הרגעה הן פעולות סבירות". וירוב ננזף על אמירה זו על ידי אלוף פיקוד מרכז דאז, גדי שמני, אך האמירה והסערה כבר חלחלו לתודעת הציבור והחיילים בחטיבה."

האם יעשה שר הביטחון את המעשה הנדרש וימנע את קידומו של תא"ל וירוב?

שאלה 2

אדוני שר הביטחון,

רבות נטען כי אין צורך בארגונים דוגמת "שוברים שתיקה", משום שהצבא יודע לבקר ולטפל בעצמו בחריגות ממוסר הלחימה.

כיצד הצהרה זו מתקיימת בצוותא עם קידומו היום בתפקיד של תא"ל איתי וירוב, אשר בעת שהיה מח"ט כפיר הצדיק הפעלת אלימות במהלך פעילויות בשטחים, ואף כנגד אזרחים בלתי מעורבים?

תשובותיו של שר הביטחון, אם יישלחו, יתפרסמו גם הן  ב"עבודה שחורה"

נערך על ידי דליה
תגיות: איתי וירוב, חברון, משה יעלון, ערכים בצה"ל, שר הביטחון

קישור קבוע 3 תגובות

3 תגובות

1. על הכוונת :
   29 במרץ, 2016 בשעה 11:08

   מי שלא עושה לא טועה

   וירוב הוא מפקד מהסוג שעושה, ולכן לעתים גם טועה. קידומו מלמד על מגמה חיובית בתוך צה"ל – סובלנות למי שטעה, למד והוכיח כי הפנים את הלקח. https://galperel.wordpress.com/2014/09/01/%D7%9E%D7%99-%D7%A9%D7%9C%D7%90-%D7%A2%D7%95%D7%A9%D7%94-%D7%9C%D7%90-%D7%98%D7%95%D7%A2%D7%94-%D7%9E%D7%90%D7%AA-%D7%92%D7%9C-%D7%A4%D7%A8%D7%9C/

2. Erez :
   29 במרץ, 2016 בשעה 17:25

   כמי ששירת תחת פיקודו ובצמוד אליו אני יכול לומר שהכל אצלו תלוי במשימה. סטירה תוך כדי הוצאת מידע על פצצה מתקתקת ) וזה מה שהיה אצל אדם מלול( בהחלט מותקת

3. צפריר קוסט :
   30 במרץ, 2016 בשעה 1:12

   האם חזר בו מהצדקת אלימות מכוונת נגד בלתי מעורבים?

   הנה קצת רקע על איתי וירוב, מעדותו במשפטו של סגן אדם מלול, בעת שהיה מח"ט כפיר:

   כאפות לפלסטינים, שואלת התובעת, מותר או אסור? וירוב: "הפעלת אלימות ואגרסיביות שתמנע הסלמת מצב וצורך להשתמש באלימות יותר גדולה, היא לא רק מותרת, היא לעתים חובה. מכה, דחיפה, גם כשהאנשים אינם מעורבים בסיטואציה מבצעית במידה שיכולה לקדם את ביצוע המשימה היא בהחלט דבר אפשרי…
   וירוב: "חיפוש אחרי כתובת יכול להביא להפעלת לחץ על עובר אורח תמים… יש הבדל בין ללכת לכפר שאין בו איום ואתה לא חושד בשום דבר, לבין אם אתה הולך למשימה שהוגדרה לך, שם הפעלת אגרסיביות היא בהחלט דבר שכיח כלפי כל אחד מהתושבים בכפר".
   וירוב "אני חושב שהצורך באלימות בתשאול מסוג זה הוא בהחלט דבר סביר. נגיחות בקסדה הן דבר לא סביר, זה לא ראוי. יש דברים שלא עושים. גם הצורה שבה מופעלת אלימות צריכה להיות ראויה. סטירה, לפעמים מכה בעורף או בחזה במקרים של חיכוך, לפעמים ברכייה או חניקה לצורך הרגעה היא סבירה. נגיחה, לא. אלימות לשם אלימות זה דבר חמור, עבירה. פורקן אגרסיות הוא פעולה לא ראויה"..

   http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/890/990.html

   אורחת לא קרואה בבית הדין הצבאי
   רשויות הצבא מזמן הכריזו על האמת כבלתי רצויה, אך במשפטו של קצין בחטיבת כפיר הוא זה שחשף אותה כליל

   http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3720246,00.html