מנוי דוא"ל
RSS
בפייסבוק
בטוויטר
הליקויים במסמך פורום קוהלת על ארגוני-העובדים בישראל – חלק ראשון
פורום קוהלת, מכון מחקר מוטה לימין, פרסם ניתוח על ארגוני-עובדים בישראל. זהו מסמך שטחי, רשלני ונראה ככזה שנוצר רק כדי לתקף את דעות כותביו
מאת: עמיר סגל
סקירת נייר העמדה של פורום קוהלת "ארגוני עובדים בישראל: ניתוח כלכלי והמלצות חקיקה"
פורום קהלת, מכון מחקר הממוקם בירושלים ובשלוש השנים האחרונות צמח, גדל והתרחב מאד הוציא נייר עמדה בנושא ארגוני העובדים בישראל – בו סקר את ארגוני העובדים והוציא כמה המלצות ליישום. את הדו"ח חיברו ד"ר מיכאל שראל, עו"ד צביה זיכרמן ואמיר פדר.
בצד החיובי אפשר לציין ראשית את עצם הבחירה לקיים דיון בסוגיית ועדי העובדים בישראל אשר בהחלט זקוקה לדיון מעמיק. שנית את הנגיעה בנייר העמדה בכמה נקודות שהשיח הציבורי לא מכסה בצורה מספקת והן התחרות בין ארגוני העובדים השונים והקשר שבין ועדי העובדים החזקים ותופעת עובדי הקבלן. אך לצד נקודות אלו, עיקר הדו"ח הוא מסמך שטחי, רשלני ונראה ככזה שנוצר רק כדי לתקף את דעותיהם של כותביו – ועושה זאת בצורה בלתי מספקת בעליל.
ראשית, חומרי הרקע למחקר הם מעטים לעומת ההיצע הרחב הקיים ומתוכם אפשר לראות לא מעט מאמרים בעיתונים או ניירות עמדה שעמדת כותביהם מוכרת כמתנגדים לועדי עובדים. שנית, אין קשר לוגי ברור בין הסקירה שבוצעה בדו"ח זה לבין ההמלצות ונראה כאילו מרבית ההמלצות גובשו בנפרד מהסקירה (השטחית כאמור) שבוצעה. שלישית, יש שלל טעויות, אי דיוקים וסתירות המופיעים בכל חלקי הדו"ח – לעיתים סתירות בין אמירות שונות קורות באותו העמוד פסקה אחר פסקה. בנוסף, ארגון עובדים אחד לא מוזכר לכל אורך הדו"ח – ההסתדרות הלאומית, מלבד תהייה על כך שהארגון איננו מופיע לא ברורה הבחירה להשמיט את ארגון העובדים השני בגודלו בישראל. לבסוף, לצד הנקודות אליהן כן התייחסו יש התעלמות משלל היבטים הקשורים בהתאגדות עובדים כגון צמצום פערי שכר, הגנה על עובדים חלשים או מוחלשים, ייצוגיות חלקית של עובדי ארגונים שונים, תופעת עובדי דור א ודור ב' והיחס בין ועדי עובדים ומחלקות משאבי אנוש.
חלק משטחיות נייר העמדה והעמדה הפוליטית האוטומטית של כותביו אפשר לראות למשל בפרק ב' של נייר העמדה (עמ' 5) בו תחת הכותרת "השלכות המצב הקיים" כותבים כי שכר העובדים במגזר הציבורי לא נקבע על פי יכולות, ניסיון או תפוקות. אמירה שאיננה נכונה. מרכיבי השכר במגזר הציבורי כוללים את מרכיב הניסיון בצורה משמעותית מאד, וכן מרכיבי השכלה והכשרה מקצועית. כמו כן, דירוגי שכר של שלל מרות נקבעים על פי "צרכי שוק" של המגזר הציבורי לגווניו – כך ברשויות מוניציפליות, בשירות המדינה, בצה"ל ובשלל זרועות שונות של המגזר הציבורי. כמובן שאין הלימה מוחלטת בין השכר לבין יכולות, ניסיון או כישורים, ובוודאי שלא תפוקות (אותן קשה מאד למדוד ברבים מהמקצועות הציבוריים) אך אמירה כה גורפת נראה שאיננה יותר מדעה כללית של הכותבים.
בנוסף, מצוין כי אי האפשרות לפטר עובדים בישראל היא גורם הפוגע במשילות ובהליך הדמוקרטי. כנראה כהד לעמדות שאנו שומעים בתקופה האחרונה על הגמשת האפשרות למנות מינויים פוליטיים. זה צמצום הסוגיה לשיח פוליטי לא כל כך מעניין, בעוד הסוגיה עצמה של קשיחות ההעסקה במגזר הציבורי היא רצינית מאד ונייר עמדה מעניין לגביה פורסם למשל על ידי אנשי מעש בו הראו כי האפשרות לפיטורים במגזר הציבורי בישראל מצומצמת, ביחס לרבות ממדינות העולם המערבי. אך הבעיה בקשיחות העסקה זו אינה דווקא "פוליטית" או קשורה ל"משילות" אלא ליעילות ואפקטיביות השירות הציבורי, לשחיקת עובדים ולאפשרות לרענן את מצבת העובדים במקום עבודה. היא אף קשורה לנושא התעמרות במקום העבודה שהולך ותופס מקום בשיח הציבורי והאקדמי. קשירתה לסוגיה פוליטית במהותה היא עוול לסוגיה ומעידה, כאמור, על שטחיות הדיון בנייר העמדה.
מצוין בנייר העמדה גם כי יש בעייתיות בתחרותיות בין ארגוני עובדים שונים מול "ההסתדרות הכללית" ובעייתיות במעמד ההסתדרות כאגודה עות'מנית. אלו סוגיות חשובות, טוב שעולות לדיון, אך הן אינן מקבלות את המקום הנדרש להן ונראה כי הן עולות רק ככלי לניגוח אפשרות השביתות בישראל. כך למשל המעמד של אגודה עות'מנית רלונטי לא רק להסתדרות העובדים הכללית, אלא לעוד שלל ארגונים בישראל ביניהם "מועדון השחמט הירושלמי" או "איחוד יוצאי כורדיסטן ירושלים". רוצים לבטל את מעמד האגודה העות'מנית? בסדר גמור, זה נושא סביר לדון בו – אבל מה הקשר להתאגדות עובדים? מילא היה הדבר מוסבר בנייר העמדה אך מלבד טענה כללית על שקיפות (הרלונטית לכל האגודות העות'מניות) אין התעמקות בסוגיה. אגב, איגוד עובדים נוסף המשמש כאגודה עות'מנית הוא "התאחדות העובדים הלאומית" אשר, כאמור, כלל לא מופיע בנייר עמדה זה.
גם בפרק הסקירה ההיסטורית-משפטית של נושא ההתאגדות יש שלל אי דיוקים או התעלמות מהקשרים שונים של התאגדות עובדים. כך למשל מצוין כי התאגדות שליש מהעובדים במקום עבודה גורמת להקמת ועד שאין אפשרות להחליפו. זה לא מדויק עד כדי לא נכון. התאגדות שליש העובדים אכן מספקת להקמת הועד, אך בכל רגע נתון יכולים מעל שליש העובדים להתארגן בוועד אלטרנטיבי – מאבקים כאלו בין ועד קיים וועד מתחרה מתרחשים גם בימים אלו. בנוסף מצוין בתמיהה כי אסור למעסיק למנוע התארגנות עובדים, למרות ש"מדיניות מוטעית של ארגון עובדים עשויה לפגוע בעסק וביכולתו להתחרות בשוק (כך בנייר העמדה)" תוך התעלמות מהניסיונות העיקשים של לא מעט מעסיקים לעצור כל התארגנות עובדים, גם בכוח פיטורים בלתי מוצדקים. כמו כן, האשמת איגוד עובדים בכשלי העסק כמוה כהאשמת כל חלק מחלקי הארגון בכישלון – ארגון העובדים, ההנהלה, מנהלים זוטרים או בעלי מניות. יש שלל התייחסויות לכך בספרות הסוקרת ארגונים וחברות, ובישראל בפרט המחקר בנושא עשיר למדי. גוף מחקר שגם ממנו התעלמו כותבי נייר העמדה.
נייר העמדה כה רשלני עד שהוא רצוף סתירות כמו הטענה בעמוד 8 כי התאגדויות עובדים עלולות להגביר שביתות ולפיכך פגיעה במשק, ובמקביל כי יש ירידה משמעותית בהיקף התאגדויות העובדים בעולם (שתי אמירות שנסמכות על אדנים מחקריים רעועים למדי), יחד עם האמירה באותו עמוד כי עלייה משמעותית של כמות העובדים לא הביאה לירידה באבדן ימי עבודה בשנים 2013-14. כלומר, יש היקף בהתאגדות עובדים, אבל גם עלייה בכמות העובדים המאוגדים. התאגדות עובדים מגבירה שביתות, אבל זה לא מה שקרה בשנים האחרונות. או בקיצור, סלט של רשלנות מחקרית.
עמיר סגל משמש כמנכ"ל עמותת "עובדים"- המשמשת כמרכז מידע וליווי בעולם העבודה הישראלי
תגיות: ארגוני-עובדים, אתר "עובדים", ניאו ליברליזם, עמותת "עובדים", פרום קוהלת
קישור קבוע
3 תגובות
Email This Post
29 במרץ, 2016 בשעה 1:47
בחוקי היסוד של הדמוקרטיה הישראלית המופלאה חסרים כמה אדנים בסיסיים – אחד מהם "חופש ההתארגנות".
החסר הזה בולט במיוחד לנוכח חוק יסוד חופש העיסוק.
האמת היא שזה לא משנה כל כך כי גם חוק יסוד ניתן לפרום בהצבעה של רוב מקרי.
זה קרה היום.
29 במרץ, 2016 בשעה 2:38
חוכא ואטלולא
ראו כאן
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4784299,00.html
"לפני ההצבעה הודיע היועץ המשפטי של הכנסת, עו"ד איל ינון, ליו"ר הכנסת יולי אדלשטיין כי רצוי שהצעת חוק ההשעייה תעבור ברוב של 61. "ההצעה אינה מתקנת סעיף משוריין, אך נשאלת השאלה אם יש בה שינוי במשתמע של העקרונות הקבועים בסעיף 4 לחוק יסוד: הכנסת, ובפרט עקרון השוויון בבחירות. יש להביא בחשבון שתיטען טענה שהשעיית ח"כ, היכולה להגיע עד כדי הדחתו, מהווה פגיעה בעיקרון השיוויון הקבוע בחוק יסוד הכנסת", כתב ינון".
באופן משתמע שינוי הסעיף דורש רוב מוחלט.
וממה משתמע המשתמע?
מאיזה עניין פעוט ""עקרון השוויון בבחירות"
במילים אחרות החוק המוצע שקובע ש- 90 חברי כנסת יוכלו להדיח חבר מכהן – כם ממנו אפשר יהיה לגרד איזה ניכוי במקור ולהסתפק ברוב מקרי למרות הסתייגות של היועץ המשפטי לכנסת.
בקיצור – תסיקו את המסקנות.
אם הציבור בארץ לא יקח אחריות, ובהנחה שזה כבר לא מאוחר – אפשר כבר לדבר על מדינת ישראל בלשון עבר. היא פשוט לא תחזיק מעמד, או שתהפוך לישות שבמקום ח"כים מנהלים אותה ההאיטולות.
1 בדצמבר, 2016 בשעה 13:25
הביקורת הזו שטחית לא פחות
הכותב לא מבדיל בין ניסיון לוותק. המשמעות היא שבשירות המדינה עובד חדש בעל ניסיון רב בתחום בשוק הפרטי יתחיל עם שכר נמוך הרבה יותר מזה של עובד ותיק יותר עם ניסיון כולל נמוך יותר בתחום. זה ההבדל בין ותק לניסיון.