חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

נחוצה רשות תעסוקה ישראלית

נושאים דעות, זכויות עובדים ותעסוקה ב 22.03.16 1:27

מאפיין מרכזי של עולם העבודה היום הוא חוסר ביטחון תעסוקתי וחוסר מדיניות תעסוקה. רבים הם הנזקקים לסיוע בעולם התעסוקה. קיימים גופים רבים ממשלתיים ופרטיים העוסקים בענייני תעסוקה, אך אין גוף שיתאם ביניהם וישיב את אחריות המדינה לנושא התעסוקה. לשם כך נחוצה רשות תעסוקה

מאת: עמיר סגל

רשות התעסוקה הישראלית

עכשיו, בכנות, כשאתם מחפשים עבודה, כמה מכם ניגשים אל שירות התעסוקה? כשחבר מספר לכם שהוא מחפש עבודה, כמה מכם מציעים לו לגשת אל לשכת שירות התעסוקה הקרובה אליו לקבלת סיוע? אם אחד מכל עשרה מכם הרים את היד (מטאפורית, מילולית, איך שתבחרו) הרי שניצחתם את הסטטיסטיקה, המספר אמור להיות נמוך יותר. יותר מזה, אם בחרתם לגשת לשירות התעסוקה מבחירה ולא כי אתם חייבים לגשת שמה בשביל קצבה כלשהי, הרי שניצחתם את מנכ"ל שירות התעסוקה, את יו"ר שירות התעסוקה ואת שאר אלו שרוצים לקצץ בשירות זה, ונמצאים בהנהלתו.

כשהסתיים חודש דצמבר 2013, שלח מנכ"ל שירות התעסוקה הודעה לעובדים. בהודעה שיבח את עובדי השירות. אבל מרבית העובדים לא היו מרוצים, המחמאות הגיעו מכיוון שהייתה ירידה (גם אם קטנה) במספר הפונים אל השירות בחודש זה. מה שמבחינת המנכ"ל מוכיח שהעובדים עושים את עבודתם, שהיא לטעמו הרחקת מקבלי קצבאות מקצבאותיהם. העובדים חשבו אחרת, אבל לא התעניינו בדעתם.

בפברואר 2014 נאבקו מנכ"ל שירות התעסוקה, בועז הירש, ויו"ר שירות התעסוקה, שרגא ברוש, כדי להוציא מידי השירות את תכנית "מעגלי תעסוקה". התכנית מכונה בצדק רב "ויסקונסין 2", אך מבלי להיכנס לפרטיה, יש להודות כי לעומת תכנית ויסקונסין הייתה, אם הייתה מיושמת כפי שתוכננה, עשויה להועיל לדורשי עבודה. מוזר שמנכ"ל ויו"ר ארגון מנסים להוציא שירות מידם, כך שהארגון שהם עומדים בראשו יקטן וייפגע? מוזר. אך כך היה.

רק מאבק עיקש של יו"ר ועד עובדי שירות התעסוקה, עופר לוי, ושל ח"כ חיים כ"ץ הביא להודעה כי הפעלת שירות "מעגלי תעסוקה" תתבצע ע"י עובדי שירות התעסוקה. ועדיין, כמה ימים אחרי הפרסום. הופיעו עובדי חברת "יעדים" בסניף ירושלים של השירות, שבאו ללמוד את עבודת עובדי שירות התעסוקה – כדי שיוכלו להפעיל את סדנאות "מעגלי תעסוקה" בהמשך. מוזר? מוזר. אך כך היה. גם לא כל כך מזמן.

מוזר עוד יותר אולי שבשנתיים שעברו מאז מצב השירותים שנותן שירות התעסוקה לדורשי העבודה שבאים בשעריו רק הורע. שעות ייעוץ עם יועץ תעסוקה צומצמו משמעותית, שעות ייעוץ עם פסיכולוג תעסוקתי הופסקו, הרשאות (ואוצ'רים) להכשרות מקצועיות מטעם משרד הכלכלה הועברו אל שלל גורמים שאינם שירות התעסוקה – שלל עמותות, חברת המתנ"סים ועוד גורמים. זה בסדר לתת אפשרות לגורמים שאינם שירות התעסוקה לחלק אותם, אך המילה מוזר חוזרת בכך שיכולות השירות לחלק הרשאות אלו צומצמו משמעותית.

כל הדיון הזה יכול להישאר תחת המסגרת של "הפרטה" או של "מאבק עובדים". אלו מסגרות חשובות, חשובות מאד, גם נכונות – במקרה זה ואחרים. אך יש מסגרת לא פחות חשובה מהן. זו המסגרת של מדיניות תעסוקה. האמת, זו מסגרת לא קיימת.

אם במקום השאלה אתה פתחתי את המאמר הייתי שואל אתכם "כמה מכם היו זקוקים לסיוע או ייעוץ בנושאי תעסוקה בשנה האחרונה?" אם תשעה מתוך עשרה מכם היו מרימים את היד, הרי שהתוצאה הייתה תואמת את הסטטיסטיקה היטב. כולם מחפשים עבודה או לכל הפחות נתקלים בבעיות בעבודה – משפטיות, התנהלותיות, בתכנון המשך הקריירה, ביציאה ללימודים, במחשבה על מקום העבודה הבא, ביחסים עם הממונה, ביחסים עם הקולגות או ביחסים עם מי שעליו ממונים.

לא אמורה להיות בעיה למי לפנות כדי שיסייע בנושא תעסוקה. יש תקציבים גדולים וארגונים רבים שמסייעים בנושא תעסוקה. למשל, שירות התעסוקה הוא גוף ממשלתי המעסיק כשש-מאות עובדים ותקציבו הוא כמאתיים מיליוני שקלים. בנוסף אליו יש עשרות ומאות מחלקות ותכניות תעסוקה ממשלתיות, מוניציפליות ואחרות. לתב"ת של הג'וינט בלבד יש כ-45 תכניות שונות. בעיריית ירושלים יש לפחות שלוש מחלקות שונות העוסקות בתעסוקת צעירים, וסך הכל עשרים מחלקות ואגפים שעניינם תעסוקה. מרכזים רבים מספקים קורסי הכשרה שונים, בקלות אפשר לראות גם את המוסדות האקדמיים כמוסדות של הכשרה מקצועית (אם כי מורכבת וארוכת טווח). וגורמים אלו, יחד עם חברות פרטיות, ממומנים בסכומים גדולים על ידי המדינה או רשויות מוניציפליות.

יחד עם כל אלו פועלות בישראל עשרות חברות פרטיות בנושא תעסוקה – חברות הכוון תעסוקתי, השמה, כוח-אדם, ייעוץ למשאבי אנוש, פיתוח אישי, בניית קריירה, הכוון מקצועי ועוד תחומים דומים ושונים.

עולם העבודה היום

מאפיין מרכזי של עולם העבודה היום הוא חוסר ביטחון תעסוקתי. גם העובד המצטיין לא יכול לדעת בוודאות האם ימשיך לעבוד במקום עבודתו בחודש הבא, בשבוע הבא. יש שטוענים שהפתרון לכך הוא עצירת גלי פיטורים. למרבה הצער הם טועים. יש יותר ויותר מקרי פיטורים שהופכים בלתי נמנעים. לא מרוע ליבו של מנהל או בעלים, אלא משום שבתקופה כה סוערת – לפעמים באמת אין כל אפשרות אחרת.

במקביל קיימת תופעה של העסקת קבלן ללא כל הצדקה, מלבד פשיטת רגל של יחסי עובד-מעסיק. ובמקביל לכך גם פיטורים שתכליתם הימנעות ממתן זכויות לעובד שיקבל וותק מינימלי. לפעמים גם פיטורים שנובעים תגובה מכוערת לתופעה המבורכת של עוד ועוד התארגנויות עובדים (כפי שקרה לי בעיריית ירושלים, כשהועסקתי דרך החברה הקבלנית "אריאל").

במקביל בישראל תופעה רחבה, רחבה מאד, של עבירות מתמשכות על חוקי העסקה או תנאי העסקה מחפירים. אי תשלום משכורות או אי מתן תנאי שכר בסיסיים. בהטרדות עובדים (מיניות ואחרות) וכאמור, בפיטורים שאין להם כל הצדקה. זה קורה כששעות העבודה בישראל הן מהארוכות יותר במדינות ה-OECD, במפתיע או שלא, הנתון הזה בא יחד עם פריון מהנמוכים שבמדינות ה-OECD. יש להעיר, כי מדיניות אכיפה מוגברת בשנה וחצי האחרונות מתחילה לשנות את מגמת הפרת חוקי התעסוקה הנרחבת.

למרות כל העוסקים בנושאי תעסוקה – עמותות, סוכנויות ממשלתיות, מחלקות מוניציפליות, חברות ייעוץ ארגוני ואסטרטגי, חברות פרטיות, ועדי עובדים וכמובן שירות התעסוקה, ההסתדרות הכללית, כוח לעובדים ועוד רבים – אין מי שיענה לצרכיהם של רבים מאלו הנזקקים לסיוע. במקרים רבים יש סיוע כזה, אבל הוא ניתן רק בתשלום רב.

רשות התעסוקה הישראלית

כל הסקירה הזו באה כדי להראות כמה חסר הגוף שאמור היה להתקיים. הגוף שיתאם בין כלל הגופים העוסקים בתעסוקה. הגוף שיבחן האם שירות התעסוקה אכן עושה את עבודתו כראוי. הגוף שיבחן האם הכספים הרבים המועברים אל עמותות או חברות פרטיות כדי שיעסקו בקידום תעסוקתי אכן מביאים לתוצאות הרצויות. הגוף שיבחן את הנזקים הכלכליים המתמשכים של הימנעות מאכיפת חוקי עבודה, של יחס גרוע לעובדים, של פיטורים ללא הצדקה. הגוף שיבחן כיצד ניתן לשתף את ועדי העובדים בהתנהלות הארגונים בהם הם קיימים, במקום לראות בהם אויב, יריב או חסם. הגוף שישיב את אחריותה של המדינה אל הדבר הכול כך בסיסי – עבודה, תעסוקה.

יש מרכזים רבים הסוקרים את עולם העבודה הישראלי. יש לציין את מרכז אדוה, מרכז טאוב ואחרים. טוב שהם קיימים, מזל שהם קיימים. עם זאת, גם הם סוקרים את כלל שרשרת התעסוקה – מהכשרה מקצועית, רכישת השכלה, חיי עבודת האדם, חסכון פנסיוני ובעיקר, תחום שכמעט לא נחקר, הוא שירותי התעסוקה בישראל, כולל תמיכה במפוטרים. זה לא מוריד במאומה מפעילותם (או מפעילות כל גוף אחר), אך מראה עד כמה נדרש גוף מתאם רחב.

הגוף הזה צריך להיות רשות התעסוקה. רשות כמו Authority, להבדיל משירות התעסוקה (Service). כמובן, יש צורך אדיר בשירות תעסוקה, אבל לא כמו שהוא מתנהל היום. כיום שירות התעסוקה הוא גוף שמבחינה מעשית עיקר תכליתו ומעשיו הם היות גורם מעכב בדרך אל קצבת האבטלה או הבטחת ההכנסה. מרבית הסיוע שהשירות מספק נובע מרצונם הטוב של העובדים הזוטרים (שלא מבינים את המנכ"ל, וניכר שהוא איננו מבין אותם) או כשמתמזל המזל ומעסיק גדול בפריפריה פתאום זקוק להרבה עובדים. כשירות ממשלתי – שירות התעסוקה הוא כעת בעיקר גוף בזבזני שעובדיו עושים עבודה קשה, מתישה, בתנאים קשים – וללא גיבוי, הבנה או הכוונה מקצועית ראויה.

עמיר סגל משמש כמנכ"ל עמותת "עובדים"- המשמשת כמרכז מידע וליווי בעולם העבודה הישראלי

המאמר פורסם לראשונה באתר "עובדים"

נערך על ידי דליה
תגיות: , , , , , ,

2 תגובות

  1. מיכאל לינדנבאום :

    ללא מדינת רווחה סוציאל דמוקראטית אין שום ערך לדיבורים ריקים על רשות תעסוקה

    ללא מדינת רווחה סוציאל דמוקראטית אין שום ערך לדיבורים ריקים על רשות תעסוקה ש"תנוהל" על ידי הקלגסים הניאו-ליבראלים של ביבי או משתפ"יו מכל המפלגות.

  2. מיטל :

    מסכימה עם השורה התחתונה אבל נשמט בדרך...

    לשירות התעסוקה עוד דרך ארוכה לעבור כפי שיש לכל השירותים במגזר הציבורי. יחד עם זאת, ציינת מה היה ב2014 במעגלי תעסוקה שחשבו שהיא ויסקונסין ולא הצגת את התוכנית כיום נכון למרץ 2016, זמן הכתבה. תוכנית מעגלי תעסוקה היא תוכנית המאפשרת לדורש העבודה לקבל כלים רבים שיסייעו לו לחזור לשוק העבודה ולמשרות מקדמות קריירה עם אופק תעסוקתי. ישנם מאות סיפורי הצלחה ואלפי אנשים שנמצאים בתוכנית. ראוי היה לציין זאת.

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.