ילדים בשירותי הרווחה – תגובה ל"פנים האמיתיות של זעקת ילדי הרווחה" – חלק שני

מנהלת שירותי ילד ונוער במשרד הרווחה מגיבה לכתבה של אמנון לוי בתכניתו "הפנים האמיתיות של זעקת ילדי הרווחה" על הוצאת ילדים מביתם. חלק שני מתוך שלושה חלקים

מאת: דליה לב שדה

[בוקסה=57792]תהליך קבלת החלטות על הטיפול בילדים, נוער ומשפחותיהם:

  • הוועדה לתכנון טיפול והערכה היא הפורום המקצועי המרכזי הפועל בשותפות המשפחה
  • הוועדה כוללת חברים ממערכת החינוך, בריאות וכמובן הרווחה המנהלת את התהליך. חובה על הוועדה לשתף את ההורים ואת הילד בהתאם לגילו.
  • עו"ס משפחה לעולם אינה יכולה לקבל החלטה על השמה חוץ ביתית על דעת עצמה!
  • רוב הילדים מוצאים מביתם רק לאחר מיצוי תהליכי טיפול במשפחה בקהילה
  • כל החלטה מתקבלת בכובד ראש תוך בחינת כל האפשרויות

תקציב שירות

ניתן לראות את הפיתוח בתקציבים הקהילתיים שרובם ככולם מיועדים לחיזוק הכוחות המשפחתיים ולטיפול בילד בקרב משפחתו.

לתקציב הקהילתי יש להוסיף עוד כ – 50 מיליון ₪ תקציב המרת המכסות מתקציב חוץ ביתי לתקציב קהילתי ועוד 35 מיליון ₪ של מכסות הפנימיות היום.

כמו כן, כמובן, שכאשר מדברים על השקעה בחיזוק משפחות ובטיפול בילדים ובני נוער חובה עלינו להוסיף את החלק מתקציב שירות פרט ומשפחה המיועד לטיפול במשפחות, כמו: נושמים לרווחה – טיפול במשפחות עניות, אלימות במשפחה, תחנות לטיפול משפחתי וצרכים מיוחדים. יש להוסיף גם את החלק היחסי בתקציבי שירות נוער וצעירים המיועד לנוער. בנוסף, לא ניתן להתעלם מתקציבי משרד החינוך המיועד לרווחה חינוכית. ההערכה שבסך הכל מדובר בתוספת של לפחות כ – 400 מיליון ₪ נוספים.

בסיכומו של דבר התקציב הקהילתי גדול בלפחות 585 מיליון ₪ נוספים ועומד על למעלה ממיליארד ₪, הרבה מעבר לתקציב להשמה חוץ ביתית!

עם זאת, ברור התקציב לילד בהוצאה חוץ ביתית עולה על התקציב בקהילה. הדבר דומה, להבדל בין עלות רפואה מונעת בקהילה לעלות אשפוז במחלקה רגילה (פנימייה), או חדרי ניתוח וטיפול נמרץ (מרכז חירום). האם יעלה על הדעת לסגור את בתי החולים כדי שאפשר יהיה להפנות את תקציבם לרפואה קהילתית? יש צורך גם לזה וגם לזה.

הפרטה:

מערך הפנימיות בישראל הופעל באמצעות ארגונים חברתיים ועמותות עוד בטרם הומצאה המילה הפרטה.

כפרי הנוער והפנימיות קמו 50 שנה לפני קום המדינה כמענה לגלי העליות, כדי לפנות את זמן ההורים לפיתוח מדינת ישראל וכצורך חינוכי לילדים. תוך כדי היווצרות החברה בארץ, נוספו גם צרכי רווחה כמו: יתמות, מחלות, נטישה וכד' וכך התפתחו גם פנימיות וכפרי ילדים כמענה לצרכים יותר טיפוליים.

לאחר מלחמת העולם השנייה ועם קום המדינה, היה צורך לקלוט את הילדים היתומים ושרידי משפחות שהגיעו מאירופה ומערך הפנימיות התרחב.

כיום, לאור עקרונות השוויוניות והשקיפות, עומד מערך הפנימיות בפני תהליך מיכרוז, על מנת להסדיר קיומן.

משרד הרווחה מפעיל מערך סטנדרטים ברור ואיכותי המוטמע באמצעות מערך מפקחים. פנימייה שלא תעמוד בסטנדרטים – תיסגר. בעשור האחרון נסגרו כ – 12 פנימיות לפחות.

באומנה, אכן הוחלט על הפרטת האומנה למספר ארגונים וזאת מתוך הבנה שהמחלקות לשירותי רווחה אינן מצליחות להתפנות למשימות הנדרשות והמורכבות של האומנה: איתור משפחות, הכשרתן, ליווי והדרכה, חיזוק הקשר עם ההורים ועוד. התוצאות מדברות בעד עצמן: מספר המשפחות גדל, הועמק הטיפול, הליווי וההדרכה, פותחו תכניות ייחודיות, גויסו תרומות.

חשוב לציין, שהטיפול בילדים דורש גמישות והתאמה לצרכים משתנים ומערכת ממשלתית המחויבת למודלים תעריפיים, מתקשה במתן פתרונות מידיים וגמישים, לכן, ההפרטה הוכיחה את עצמה, תוך פיקוח אינטנסיבי ללא פשרות, על תהליכי העבודה בארגונים.

אפשרויות ההשמה:

מרכז חירום – ילד מושם במרכז חירום, כאשר נדרשת מחד גיסא הגנה לשלומו ומאידך גיסא הערכת מצבו והערכת היכולת של הוריו לדאוג להתפתחותו ולהבטיח את שלומו. תהליך האבחון וההערכה, אורך כשלושה חודשים שבתומם מתקבלת החלטה ע"י ועדת תכנון טיפול והערכה של הרשות המקומית ממנה מגיע הילד. בדיון, מוגשים כל החומרים לוועדה ועליה לקבל החלטה על המשך עתידו של הילד. ב – 30% מהמקרים הילד יחזור לביתו עם תכנית טיפול מותאמת בקהילה. הילדים האחרים יופנו למשפחות אומנה, פנימיות או אף להליך אימוץ ע"פ צרכי הילד ומצב הוריו.

ישנם ילדים ששוהים משכי זמן ארוכים במרכזי החרום. העיכובים בהפניית הילד להמשך טיפול לעולם אינן נובעות מהחלטת מרכז החירום, אלא בשל צורך בתהליך אבחון ארוך יותר לילדים שהגיעו במצב הזנחה ובתהליך הבירור במרכז התברר שיש צורך לאבחונם כבעלי פיגור שכלי, ככאלה שנמצאים על הספקטרום של האוטיזם או זקוקים לשירותי השיקום. כמו כן, עולה קושי מהיעדר פתרונות מתאימים זמינים. בכל רגע נתון נמצאים במרכזי חירום כ –175 ילדים סה"כ, כאשר כ – 60 מהם חוזרים לביתם בתום הטיפול.

השמה במשפחות אומנה – רוב הילדים המוצאים מביתם בגיל הרך ועד גיל 8 מופנים למשפחות אומנה, מתוך ההבנה שילד בגילאים אלו עדיין זקוק להתקשרות מיטיבה ולמודל משפחתי. בנוסף, פוטנציאל שיקום ההתפתחות שלו, הינו גבוה. משפחות האומנה, הינן משפחות נפלאות, שפתחו ביתם וליבם בהתנדבות לקליטת ילד בסיכון ומקבלות החזר הוצאות בלבד.

עמותות האומנה תפקידן לגייס משפחות, להכשירן, להדריכן וללוות אותן. כמו כן, עליהן לייצור קשר בינן ובין המשפחות הביולוגיות לשמירה על הקשר בין ההורים הטבעיים של הילד לילדם.

הדלתא של הליווי וההדרכה מחושבת כלכלית ע"י משרד הרווחה על פי דרישות הצוות המקצועי, הקובע את הסטנדרטים של הטיפול.

סך הילדים במשפחות אומנה עומד על כ – 2,300 ילדים בכל רגע נתון.

לאחרונה עבר חוק האומנה בכנסת, המסדיר את זכויותיהם של ילדים באומנה, את מעמד ההורים האומנים והקשר עם ההורים הביולוגיים.

השמה בפנימיות – ילדים מופנים לפנימיות על פי מאפיינים וצורכי הטיפול בהם. ילדים עם פוטנציאל תקין ונורמטיבי, אך עם פערי לימוד וקשיים רגשיים יופנו לפנימיות שיקומיות. ילדים עם צרכים טיפוליים והשמה של חינוך מיוחד, יופנו לרוב לפנימיות טיפוליות. ילדים לאחר אשפוזים פסיכיאטריים עם בעיות נפשיות מורכבות והפרעות התנהגות קשות, יופנו לפנימיות פוסט אשפוזיות. כמובן, שהתעריף שנבנה ע"י אנשי המקצוע של המשרד, מותאם לפרופיל הילדים.

פנימיות לפי סיווגאומנה לפי סיווגבהשמה חוץ ביתית – 10,800 ילדים. כלומר, סך הילדים במרכזי חירום מהילדים בהשמה חוץ ביתית עומד על פחות מ – 2%. היכן בדיוק האינטרס הכלכלי?

ילד בפנימייה פוסט אישפוזית עולה למדינה כ – 12,000 ₪ לחודש . ילד במחלקה פסיכיאטרית עולה כ – 1,200 ₪ ליום X 30 ימים = 36,000 ₪ בחודש. היכן האינטרס הכלכלי?

לשם ההשוואה: באירופה, אחזקת ילד בפנימייה ובמרכז חירום עולה בין 20 ל – 30 אלף אירו בהתאמה. היכן האינטרס הכלכלי?

יש כ – 800,000 ילדים עניים בישראל . גם אם כל הילדים בהשמה חוץ ביתית היו עניים (ואנו יודעים מנתונים שרק חלקם עניים), הרי שהם היו מהווים כ – 1% מכלל הילדים העניים. היכן האינטרס הכלכלי?

 

 

Print Friendly, PDF & Email

Tags: , , , , , , , , , ,

4 Responses to “ילדים בשירותי הרווחה – תגובה ל"פנים האמיתיות של זעקת ילדי הרווחה" – חלק שני”

  1. דליה הגיב:

    בנושא תהליך קבלת החלטות לגבי השמה חוץ ביתית כתוב: "הוועדה כוללת חברים ממערכת החינוך, בריאות וכמובן הרווחה המנהלת את התהליך. חובה על הוועדה לשתף את ההורים ואת הילד בהתאם לגילו."
    ברור שעובד סוציאלי לבד אינו קובע את ההשמה. יש ועדה. מעניין לדעת מי הם אנשי המקצוע היושבים בוועדה? מי הם אנשי המקצוע ממשרד החינוך, ממשרד הבריאות?
    בוועדה צריך לשתף את ההורים ואת ילדם שבגורלו דנים. נראה שאם אכן משתפים את המשפחה, הכוחות אינם שווים. יושבים נציגי הממסד מצד אחד והמשפחה מהצד האחר. אם המשפחה מסכימה להשמה, אין בעיה בכך. אך מה קורה אם המשפחה מתנגדת להשמה החוץ ביתית? כופים עליה?

  2. דליה הגיב:

    משרד הרווחה הוא אחד המשרדים המופרטים ביותר בממשלה. דווקא השירות לאוכלוסיות הנזקקות לרווחה עבר להפרטה ומיכרוז. מחקרים מראים שהפרטה אינה משביחה את השירות. הפרטה מכניסה את שיקולי הרווח הכספי ומשפיעה על איכות השירות. המיכרוז של הפנימיות אינו מסדיר את קיומן, אלא יאפשר הכנסת מספר חברות שישתלטו על תחום הפנימיות ויפעלו למיקסום רווחיהן הכספיים. משרד הרווחה יעביר להן תקציבים, אך הן ייקחו בחשבון את שיקולי הרווח שלהן. עמותת "הכל חינוך" פעלה להעברת משאבי החינוך לידי חברות עסקיות. אחד החברים בוועד המנהל שלה הוא אבי נאור. אבי נאור הוכנס לתחום הפנימיות בסיועו של שי פירון שיזם השתלטות על תחום כפרי הנוער והפנימיות. אבי נאור משקיע כספי תורמים בחלק שווה עם המדינה בשיטת המצ'ינג. מה שנקרא שותפויות. זה מתחיל בשותפות אך בהמשך יוצא שהמדינה משקיעה והחברה מרוויחה.

  3. דליה הגיב:

    מגמת החיזוק של הפנימיות וכפרי הנוער והפרטתם ומיכרוזם יוצרים אינטרס לשלוח להשמה חוץ ביתית. האם הגורמים המקצועיים עומדים בפני האינטרס הזה והלחץ הזה? הכנסת שיקולי רווח כספי על ידי החברות הזכייניות מקלקלת את השורה ואת האיכות.

  4. משתמש אנונימי (לא מזוהה) הגיב:

    את באמת שואלת היכן האינטרס הכלכלי?!
    מוציאים עשרות אלפי ילדים, לגורמים פרטיים שמתפרנסים מכך, ואת שואלת היכן האינטרס הלכלכלי?..האם חמדת לצון? או שמא כולם מטומטמים בעינכם?

Leave a Reply