חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

הסכמי סחר בינלאומיים – צינור הנפט קיסטון בארה"ב ומתווה הגז בישראל

נושאים התמונה הגדולה, כלכלה ותקציב ב 13.03.16 0:37

מהן דרכי הפעולה האפשריות של ממשלת ישראל להגן על האנטרס הציבורי שלה בהסכמי סחר בינלאומיים בינה לבין תאגידים בינלאומיים חזקים. הסכם צינור הנפט קיסטון הוא דוגמא אמריקאית הממחישה את הבעיה. מתווה הגז בישראל הוא דוגמא נוספת. אם לא ימומש, יחשוף את מדינת ישראל לתביעות משפטיות של נובל אנרג'י. מהן הדרכים להימנע מכך?

מאת: אמנון פורטוגלי

בנובמבר 2015, הודיע הנשיא אובמה הודיע כי ממשלו החליט לא לאשר את הנחת צינור Keystone XL[1] שתאגיד טרנס-קנדה הציע לבנות בין קנדה וארצות הברית. הוא עשה זאת בצטטו שיקולים של איכות הסביבה, בעיקר את הצורך שארה"ב תהייה 'מנהיגה עולמית כאשר מדובר בפעולה רצינית כדי להילחם בשינוי האקלים.' זו החלטה נכונה וצריך לתמוך ולשמוח עליה ועל ההיגיון מאחוריה.
מה שלא משמח וצריך להתנגד לו הוא שיום קודם לכן ממשלת ארה"ב פרסמה את נוסח הסכם השותפות הטרנס-פסיפית TPP, הסכם סחר והשקעות בין 12 מדינות באיזור הפסיפי שיעבור לקונגרס.

אירועים אלו, שלכאורה אינם קשורים, למעשה מחוברים. הניסיון עם צינור Keystone צריך להביא לכך שהקונגרס יחשוב מחשבה נוספת לגבי אישור הסכם TPP. הסיבה לכך היא שההחלטה לא לאשר את הנחת צינור Keystone נוגדת לכאורה את מה שמותר למדינה לעשות לפי סעיף 'יישוב סכסוכי משקיע מדינה' (ISDS) בהסכם TPP. לפיכך, לתאגיד טרנס-קנדה יש עילה לתבוע את ארצות הברית תחת הסכם הסחר החופשי בצפון אמריקה מ-1994, NAFTA. הסכם NAFTA השיק את העידן המודרני של כללי השקעה המוטים מאוד לטובת התאגידים, ומשמש כמודל לפרק ההשקעה בשותפות הטרנס-פסיפית TPP, שעכשיו מממתין לאישור בקונגרס בארה"ב ובגופי החקיקה של 11 מדינות ההסכם האחרות.

בינואר 2016 מסר תאגיד טרנס-קנדה לממשלת ארה"ב 'הודעת כוונה'[2] על תביעה נגדה לפי הסכם NAFTA. בהודעה טען התאגיד כי הפסיד 15 מיליארד דולר בגלל ההחלטה לא לאשר את בניית הצינור. בהודעת הכוונה של טרנס-קנדה, התאגיד טוען[3] כי ארצות הברית מעולם לא דחתה צינור חוצה גבולות וכי מחקרים חוזרים ונשנים על ידי מחלקת המדינה של ארצות הברית הראו כי לצינור לא תהיה השפעה סביבתית מזיקה על האקלים. לטענת טרנס-קנדה אי-אישור הצינור, כשבע שנים לאחר בקשתם, היא החלטה פוליטית שאינה מותרת על פי כללי NAFTA.

תאגיד טרנס-קנדה, בתגובתו השערוריתית, אם כי מוצדקת מבחינה משפטית, מורה לנו על המציאות. הסכמי סחר והשקעות בינלאומיים כוללים פרקים וסעיפים שאסור היה לקבלם, שהממשלות תחת לחץ כבד מצד תאגידים גלובליים, הכניסו להסכמים אלו. אנו צריכים גם לשקול את המתקפה על הדמוקרטיה שהסכמים אלו ותביעת טרנס-קנדה מייצגים.

בארה"ב הנחת צינורות חוצי גבולות, כמו הצינור הטרנס-פסיפי שעכשיו נאסר, מותנים בקבלת היתר נשיאותי, ומחלקת המדינה היא שעוסקת בכך. מחלקת המדינה עשתה בדיוק זאת כאשר אסרה בנובמבר 2015, את הנחת הצינור. המחלקה ציטטה 'חששות לגבי ההשפעה של הצינור על קהילות מקומיות, אספקת המים, ואתרי המורשת התרבותית'. היא טענה כי אישור הצינור 'יערער באופן משמעותי את היכולת שלנו להמשיך ולהוביל את העולם במלחמה נגד שינוי האקלים'. מחלקת המדינה גם ציינה כי נפט מחולות הזפת Tar sands oil שיזרום בצינור הינו 'דלק מלוכלך במיוחד'. כל הסיבות האלו הן סיבות צודקות, ראויות ולגיטימיות לממשלה בדמוקרטיה לדחות פרויקט עסקי.

התביעה של טרנס-קנדה אינה משהו חדש. כבר היו וישנן הרבה תביעות תאגידיות שערורייתיות אחרות המסתמכות על כללי 'יישוב סכסוכי משקיע-מדינה' שערערו על הרצון הדמוקרטי של אנשים במדינות אחרות. לדוגמה, התביעה של תאגיד הכרייה הקנדי-אוסטרלי OceanaGold נגד ממשלת אל סלבדור. תביעה זו כמו התביעה של טרנס-קנדה, מנסה לסרס פעולות של ממשלת אל סלבדור להגנת הסביבה, במקרה זה מפני כריית זהב רעילה המאיימת על אספקת המים של למעלה ממחצית הציבור בסלבדור. התארגנות אזרחית רחבה באל-סלבדור, עם בעלי ברית בצפון אמריקה, נלחמת זו השנה השביעית כנגד התביעה של תאגיד OceanaGold. עלות התביעה למשלמי המסים באל-סלבדור נאמדת, עד היום, במיליוני דולרים.

ישראל חתומה על כ-40 הסכמי סחר והסכמי הגנה[4]  על השקעות חוץ בילטרליים, רובם המכריע של הסכמים אלה כולל את מנגנון 'יישוב סכסוכי משקיע-מדינה' המכפיף את ריבונות המדינה, אפשרויות חקיקת הכנסת, עצמאות בתי-המשפט וזכויות אזרחי ישראל להחלטות של משקיעים ותאגידים רב-לאומיים בעלי עצמה וחושף את המדינה לתביעות מתאגידים אלו בהיקף של מיליארדי דולרים.

כתוצאה מכך, ישראל תצטרף ככל הנראה למועדון המדינות הנתבעות על פי הסכמי הסחר דרך תביעה מנובל אנרג'י.

בנושא זה כדאי לקרוא 'ישראל חשופה לתביעות ענק מצד נובל'[5], הסכמי סחר בינלאומיים הם פתח לתביעות נגד ישראל [6], המבקר בודק: האם הועברה השליטה במאגרי הגז בישראל לנובל בקפריסין[7].

על האפשרות והסיכוי לתביעה של נובל אנרג'י כנגד המדינה אומר פרופ' תומר ברודי: "לא פשוט לנצח בבוררות בינלאומית על בסיס אמנת השקעות" [8], ועו"ד ד"ר דפנה קפליוק, טוענת כי אין כל ודאות שנובל תורשה לנהל הליך בוררות[9], בייחוד אם ישראל תוכיח כי נובל העבירה את פעילותה לקפריסין בהסתר ושלא בתום לב.

לנובל אנרג'י יש כיום מספר תמריצים לתבוע את המדינה. בין השאר מכיון שכמעט ואין סיכוי ריאלי ליצא את הגז מלוויתן בכמויות ובמחיר שיצדיקו את ההשקעות בפיתוח לוויתן. אם בגצ יפסול את סעיף היציבות הרגולטורית במתווה, נובל תפרש זאת כאי-אישור מתווה הגז בידי בג"ץ, ותגיש תביעה כנגד המדינה. בנושא זה, כדאי לקרוא את דבריו של ביני זומר מנהל נובל אנרג'י בישראל [10] שדיבר על מתווה הגז בכנס כנרת שנערך ב-8 למרץ. לדברי זומר:

"השקענו את הכסף של בעלי המניות שלנו – חברה ציבורית בבעלות הציבור האמריקאי ויש לנו אחריות גם כלפיהם, לקבל החזר על ההשקעה הזו. אנו מעדיפים להחזיר את הכסף לפיתוח מאגרים, אבל אם המדינה מונעת מאתנו לעשות את זה אנו נממש את הערך שקבלנו והשקענו כך או אחרת".

זה אינו איום חדש.. ב-3 לספטמבר פרסמה נובל אנרג'י הודעה[11] ובה מאיים דיוויד סטובר, יו"ר ומנכ"ל החברה: 'נובל מוכנה במלואה, והיא ממוצבת היטב, לעשות את הפעולות הנחוצות כדי להגן על ערכם של נכסיה'.'Noble Energy remains fully prepared, and is well positioned, to take the actions necessary to protect the value of its assets

אין ספק שהצלחת תביעה כזו אינה ברורה כלל וכלל. אבל אפשר לסמוך על עורכי הדין של נובל שהם ימצאו את הסיבות וההצדקות לתביעה כזו מהגורן ומהיקב. וכאמור נובל, במצבה הרעוע הנוכחי, חייבת לנסות ולהוציא כסף מלוויתן, אם בדרך של הפקת גז ומכירתו ואם בדרך של תביעה נגד המדינה.

חזקה על עורכי הדין של המדינה שידעו להשיב לתביעה של נובל אם תוגש. במקביל יש לפעול לסיכול תביעות דומות בעתיד. הדרך הנכונה היא לעקור מהשורש את האפשרות לתביעה כזו.

הבעייה הבסיסית היא שלמרות הפוטנציאל ההרסני בהסכמי הסחר הבינלאומיים על מדיניות הממשלה, על אפשרויות החקיקה בכנסת ועל החשיפה לסיכונים פיננסיים אדירים, ההסכמים אינם מפוקחים ע"י הכנסת ואינם עומדים לדיון ציבורי.

לישראל יש כיום מספר דרכי פעולה אפשריות[12]:

  • לבטל מוקדם ככל האפשר את הסכם הסחר עם קפריסין[13] שנחתם ב-13 לאוקטובר 1998 ונכנס לתוקף ב-17 ליוני 2003. הסכם זה תוקפו פג, אם לא הוארך, בתום 10 שנים מחתימתו/כניסתו לתוקף.
  • לא לאשרר הסכמים הכוללים פרק/סעיף 'יישוב סכסוכי משקיע-מדינה'.
  • לא להאריך הסכמי סחר הכוללים סעיף 'הסדרי סכסוכים משקיע-מדינה'. ובמידת האפשר, לבטל את כל הסכמי הסחר הכוללים סעיף זה.
  • לחתום מחדש על הסכמים אלו בתנאי שסעיף זה או דומה לו לא יופיע בהם.
  • לחוקק חוק המגדיר ומסדיר את הסמכויות והליכי קבלת ההחלטות והדיונים בתחום הסכמי סחר חוץ והסכמים דומים. החוק יאפשר פיקוח פרלמנטרי, שיתוף הציבור ויחייב אישור הכנסת לחתימה על ההסכם.

אמנון פורטוגלי הוא חוקר במרכז חזן במכון ון-ליר

[1] http://www.cbc.ca/news/business/keystone-xl-pipeline-obama-1.3307440

[2] http://www.keystone-xl.com/wp-content/uploads/2016/01/TransCanada-Notice-of-Intent-January-6-2016.pdf

[3] http://www.wsj.com/articles/why-were-suing-obama-over-keystone-1452729039

[4] http://www.moital.gov.il/NR/exeres/10BF167F-F977-465E-9A56-C3A74751A848.htm

[5] http://www.themarker.com/opinion/1.2776823

[6] http://www.themarker.com/opinion/1.2837229

[7] http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001088578

[8] http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001089189

[9] http://www.themarker.com/dynamo/1.2853742

[10] http://www.tashtiot.co.il/2016/03/09/%D7%92%D7%96-%D7%98%D7%91%D7%A2%D7%99-1164/

[11] http://investors.nobleenergyinc.com/releasedetail.cfm?ReleaseID=930193

[12] http://www.blacklabor.org/?p=57113

[13] http://www.nevo.co.il/law_html/Law09/AMANA-1417.pdf

 

נערך על ידי דליה
תגיות: , , , , ,

2 תגובות

  1. עבודה שחורה » מכרה הפוספטים בערד – עובדים עלינו :

    […] אמנון פורטוגלי בעבודה שחורה 13.3.2016 מפקיעים את המשפט! היי ריבונות, מישהו…? […]

  2. גדי ניסנהולץ :

    גם ישראל נמצאת במו"מ במסגרת הסכם סחר מולטי-לטרלי

    פקידי מינהל סחר החוץ במשרד הכלכלה מייצגים בשנים האחרונות את ישראל במו"מ במסגרת "הסכם הסחר בשירותים" (TiSA). המו"מ מתנהל בהאפלה תקשורתית, אולם במסמכים שהודלפו מתוכו קיים ראש פרק לסעיף 'יישוב סכסוכי משקיע מדינה' (ISDS) כפי שמתואר במאמר לעיל.
    לפרטים נוספים בקרו בדף הפייסבוק – "הסכמי הסחר הבינלאומיים נחשפים":
    https://www.facebook.com/%D7%94%D7%A1%D7%9B%D7%9E%D7%99-%D7%94%D7%A1%D7%97%D7%A8-%D7%94%D7%91%D7%99%D7%A0%D7%9C%D7%90%D7%95%D7%9E%D7%99%D7%99%D7%9D-%D7%A0%D7%97%D7%A9%D7%A4%D7%99%D7%9D-877001165745132/

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.