כיצד המדינה מדרדרת חייבים לעוני

דו"ח של האגודה לזכויות האזרח סוקר את הכשלים במנגנוני גביית החובות בישראל, ומציע פתרונות שאפשר ליישם באמצעות שינויי חקיקה או מדיניות

מאת: פלי אייזנשטט

על רקע יוקר המחיה, זמינות האשראי, פרימת רשת הביטחון הסוציאלי שמספקת המדינה ומדיניות הפרטת השירותים החברתיים אשר מונהגת בעשורים האחרונים, מצוקת החובות הפכה להיות אחת הבעיות המרכזיות שעמה מתמודדים תושבי ישראל (מעמד העניים והמעמד הבינוי-נמוך).

חובותיהם העיקריים של העניים הם: פיגור בתשלום למשכנתא או לשכירות, חברות אשראי, משיכת יתר, חובות לרשות המקומית, לחברת החשמל ועוד. יש קשר הדוק בין מעמד סוציו-אקונומי נמוך לבין כניסה לחובות. זאת ועוד, העובדה שהחייבים משתייכים לשכבות הנמוכות מגדילה את ההשפעות ההרסניות של משברים כלכליים עליהם.

הועדה למלחמה בעוני ("ועדת אלאלוף") , מצאה, שהקושי העיקרי בפני יציאה ממעגל העוני נובע מהעובדה שמעמד העניים והמעמד הבינוני-נמוך, שקועים בחובות. החובות מונעים מהם לצאת מהעוני וגורמים להעמקת העוני. קיומם של חובות בקרב אוכלוסיות אלה, ובעיקר חוסר היכולת לעמוד בהם, מעמידים בסכנה ממשית את זכויות היסוד של החייבים ובני משפחותיהם: לקיום בכבוד, לקורת גג, לביטחון תזונתי, לבריאות ולחינוך.

בישראל הקבוצות הפגיעות ביותר הן האוכלוסייה הערבית, מחוסרי עבודה וקשישים. בישראל לא מונהגת מדיניות לאומית רחבה שמטרתה להעניק לחייבים מענה ופתרונות מיטביים ולסייע להם לצאת מעומק החוב והעוני.

הדו"ח מציין 3 שלבים שונים של מצוקת החובות ומציע דרכי ההתמודדות עמם:

  1. צעדי מנע: צמצום האפשרות להיווצרותם של חובות/חייבים

על מנת להפחית את מספר המסתבכים בחובות מלכתחילה מוצע לפעול להורדת יוקר המחייה ומחירי הדיור, הוזלת השירותים החיוניים (ארנונה, מים וחשמל), חיזוק שירותי הרווחה ורשת הביטחון הסוציאלי שמספקת המדינה, העלאת קצבאות הקיום, חיזוק שירות התעסוקה, הענקת ליווי וחינוך להתנהלות כלכלית נכונה ורגולציה הדוקה יותר על שוק האשראי.

  1. שלב יצירת החובות: בלימת תהליך העמקתם

כותבי הדו"ח ממליצים  להעניק ליווי כלכלי לחייבים וכן על מתן הלוואות נוחות וארוכות טווח מטעם המדינה בריביות נמוכות לכיסוי מידי של החובות

בנוסף, עידוד הנושים, ובהם גופים ציבוריים כמו תאגידי המים ורשויות מקומיות, להגיע להסדרי תשלומים נוחים בטרם נקיטה בהליכי גבייה מצדם.

  1. שלב הגבייה: השלב האחרון של מצוקת החובות

בשלב זה החייב נמצא בתוך מערכת ההוצאה לפועל ו/או בעיצומו של הליך הגבייה המינהלי. שלב זה הוא קריטי במיוחד מכיוון שמערך גביית החובות בישראל הוא מבוזר ולא אחיד, ויש בו פוטנציאל לגרום לפגיעה קשה בזכויות האדם של החייבים. המשמעות של מערך גבייה מבוזר היא שבמצב של ריבוי חובות החייב נדרש להתעסק בו-זמנית עם כמה גובים, הפועלים תחת מערכות חקיקה שונות, באופן שאינו מאפשר לו להסדיר את כלל חובותיו בצורה התואמת את נסיבות חייו. קושי אחר הוא העובדה שחלקים נרחבים ממערכי הגבייה בגופים הציבוריים הופרטו לחברות גבייה פרטיות, המונעות משיקולי רווח ופועלות ללא שום פיקוח ובקרה אפקטיביים.

מבוסס על דו"ח שכתבה עוה"ד רעות כהן מהאגודה לזכויות האזרח.  את הדו"ח היא הקדישה לזיכרו של משה סילמן ז"ל, שהצית את עצמו למוות ביולי 2012 בעת הפגנה בתל אביב במחאה על מצבו הכלכלי הקשה, בתקווה שמקרים מסוג זה לא יתרחשו עוד במדינת ישראל.

לעיון בדו"ח המלא

Print Friendly, PDF & Email

Tags: , , ,

4 Responses to “כיצד המדינה מדרדרת חייבים לעוני”

  1. משתמש אנונימי (לא מזוהה) הגיב:

    על פי החוק, וללא צו שיפוטי יכולה עיריה לעקל חשבונות בנק של חייבי ארנונה, גם כשמדובר בסכומים קטנים ובאיחורים לא משמעותייים.
    חלק מהעיריות גובות את התשלום השנתי באופן חד פעמי ורבים לא עומדים בכך.
    העיריות מקשות על פריסת התשלום (ישנן עיריות שעדיין מחלקות תלושים חודשיים).
    לצרכי ×”× ×—×” ופריסת החוב מחויב התושב לתת הוראת קבע בבנק – שם הוא מסובך עם הלוואות בריבית נשך, כדי להתחיל את החודש.

    לפני שנים התבצעה פניה לאגודה בעניין העיקולים החפוזים והתשובה הייתה – שהעיקולים חוקיים.
    טוב – את ×–×” ידענו.

    עכשיו חשוב שהאגודה תתקדם עוד כמה צעדים ותתייחס לחלוקת העושר בין הון לעבודה.

    במצב שבו השכר החציוני עומד על קצת יותר מ6000 ש"ח ברוטו
    הורדת יותר המחיה היא סיסמה ריקה, והגדלת קצבאות היא בבחינת אקמול.

    בקיצור – בהסתיגות המתבקשת שהדברים מבוססים על קריאת תקציר הדו"×— כפי שמופיע פה – האגודה מיצגת תפיסה של מדינת רווחה שאריתית, ומציעה מנגנוני ×”×’× ×” על ×”"חלשים", שכאילו אינם תוצר של המדיניות שבה גם יציאה לעבודה משאירה אותך ×¢× ×™. זאת, במקום לכוון קצת יותר גבוה. למדיניות ס"ד.

  2. אני לא מכאן הגיב:

    תגובה 1 נכתבה על ידי.

    והאמת – לא בטוח למה להתאמץ, חוץ מאשר לנצל את ההזדמנות ולהזכיר למי שמוכן להיזכר – שבקצב ×”×–×” – תתרחש פה מהפכה הרבה לפני שייושם הדו"×— החלבי השאריתי של האגודה.
    ומהפכות כידוע "תמיד באות בהפתעה" בזמן אמת ולעולם אינן סימפאטיות.

  3. אני לא מכאן הגיב:

    עם טיפ טיפה מזל, באחד הימים שבהם אאסוף כוח לסדר קצת את הבית (ספק אם זה הולך לקרות)
    אולי תצוף התכתובת עם האגודה בעניין הזה בדיוק שבו עוסק הדו"ח.

    מה שבטוח, זה היה במאה הקודמת.
    לקרוא היום את התשובה – מי יודע, אולי בשביל ×–×” שווה לסדר את הבית.

    אם כי, עד שהאגודה זזה צצות בעיות חדשות שאי אפשר לדחות את הטיפול בהן עד שהאגודה תכתוב דו"ח בעוד 20+ שנה.

  4. משתמש אנונימי (לא מזוהה) הגיב:

    http://www.blacklabor.org/?p=57385

Leave a Reply