חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

המציאות לא מאפשרת עלייתו של בארני סאנדרס ישראלי

נושאים דעות, פוליטי ב 22.02.16 0:10

פוליטיקת הזהויות לא תסייע לשיפור מצבו של העם. כך מבינים בארה"ב ובבריטניה. בישראל לא מבינים זאת. מתי יתבגר הבוחר הישראלי, יחזור לפוליטיקה המעמדית ויאחד את השורות במאבק נגד שלטון האוליגרכיה של ההון והפירוד שהיא זורה?

מאת: קורט טוכולסקי

המרוץ בארצות הברית עוד ארוך, לפחות חודש ואולי אפילו חודשיים עד שיוכרע מי יהיה המועמד הדמוקרטי לנשיאות, מה שכן דבר אחד כבר ברור, כנגד כל הסיכויים ובניגוד לרוב רובם המוחלט של הסקרים רק לפני שבועות ספורים, בארני סאנדרס סנטור סוציאליסט מוורמונט הקטנה והשמאלנית, הוא מועמד ריאלי לתפקיד המועמד הדמוקרטי לנשיאות ארצות הברית. בתקופה שלאיש השמאל הישראלי צריך להיות ברור לפחות מהפייסבוק שלו שכדי להיות מועמד של השמאל אתה יכול להיות הכל חוץ מגבר אשכנזי, עושה רושם שבארצות הברית של אמריקה הדברים נראים אחרת. אחרי נשיא אפרו-אמריקני שבצד מעשים גדולים וחשובים, הראה גם כי אינו מתכוון לשבור את שלטון הבנקים והתאגידים במדינה ומועמדת ראשונה ריאלית לנשיאות שנשאת על כפיהם של תאגידים וטייקונים לתפקיד, נראה כי הציבור האמריקני הבין כמה מעט יכולה לתרום פוליטיקת הזהויות לשיפור מצבו של העם, של הבוחרים, של העובדים, של ה-99%.

בארני סאנדרס יכול עוד להפסיד לקלינטון שנתמכת ע"י הממסד המפלגתי ולה הון ומנגנון העולים על שלו, הוא יכול גם להפסיד למועמד רפובליקני או למועמד ממסדי מפתיע שעשוי להישלח לזירה בידי האוליגרכיות כדי למנוע ממנו את הניצחון (למשל המיליארדר מ. בלומברג ראש עיריית ניו יורק הקודם שכבר בוחן את האפשרות לרוץ כמועמד של המרכז מול סאנדרס משמאל וטראמפ או קרוז מימין). אבל הוא שם, לא עוד מועמד אזוטרי שירוץ כעצמאי משמאל לדמוקרטים ועשוי למנוע מהם ניצחון (כמו ראלף ניידר הירוק בבחירות 2000) לא עוד יוג'ין דאבס רדיקלי, אלא מועמד של אחת משתי המפלגות המובילות בארצות הברית. הציבור האמריקאי מוכיח בגרות ולמרות כל הלעג גם עלייתו של טראמפ במפלגה הרפובליקנית היא חלק מההליך הזה, שבו אפילו הבוחרים השמרנים מעדיפים מישהו, שלפחות לא נתפס כנמצא בכיסו של מישהו אחר. לא פוליטיקאים כמו ראש הממשלה שלנו שגדלו מינקותם בכיס של מישהו ומאחורי הרטוריקה האלימה הגזענית והמגוחכת שלהם מסתתר רק שירות נאמן לשלטון ההון. טראמפ אולי לא מתאים לפוקס נויז ולאחים קוך אבל הוא בהחלט לא גרוע או הזוי יותר מקרוז ורוביו.

בזמן שבארצות הברית פוליטיקת הזהויות הולכת ונשחקת, ככל שאזרחי המדינה מבינים שהאינטרסים שלהם לא יזכו לייצוג קידום והגנה בידי נשיאים בשל צבע עורם או מינם, אלא רק בשל דעותיהם, בישראל שלנו אנחנו כרגיל מאחור. הניאו-ליברליזם והניאו-שמרנות של הימין עושים בנו שמות כבר שנים, ועדיין כל פעם שמנסים ליצור משהו בשמאל, יוצאים להם סוכני השלטון הפוסט מודרניסטיים ומתחילים ללהג, אשכנזים/מפא"י/DDT לא משנה מה יגיד המועמד/ת של מחנה השמאל, הוא לא מספיק טוב כי הוא לא התנצל/ה על הציונות/המעברות/העלייה/הפנקס האדום.

זה לא עובד ככה, ואת זה כבר מבינים בארצות הברית, ובבריטניה, באירלנד ובקנדה, לא מספיק להיות מישהו שמייצג את הזהות הכי טובה של כל מגזר באמצעות הנתונים המולדים שלו, צריך להאמין, להתחייב ולהראות קבלות על פעילות שמקדמת את המעמד. בארני סאנדרס לא הופיע מהשמיים הוא פעיל פוליטי ונבחר ציבור כבר עשרות שנים, שבעבודת שטח עיקשת וסיזיפית הגיע לאן שהגיע. גם מולו מנסים לשלוף את קלף הזהויות, פוליטיקאים ואנשי ציבור מהקהילות האפרו והלטינו אמריקאיות, שמזוהים עם מחנה קלינטון, כבר הטיחו בו האשמות בסגנון הזהותני הרווח בישראל, אבל זה לא תפס, כי מהר מאוד יכלו לראות מי מנהיגי הקהילות בצד של קלינטון וכמה הם לא מייצגים שום דבר בפועלם חוץ מכסף גדול ופירוד כוחות. סאנדרס נישא על כפיהם של מי שרוצים עתיד משותף ולא על כפיהם שמי שרוצים לשלוט בקהילות שונות, הוא נתמך בידי אלו שרוצים מדינה למען העם ובידי העם ולא סיסמאות זהותניות ומריונטות של שלטון ההון בתפקידי מפתח.

מתי זה יקרה בישראל? מתי השמאל הישראלי יתבגר או לפחות יידע לבודד ולהתעלם מסוכני שלטון ההון שמחדירים לתוכו את החיידק הפוסט מודרניסטי ומעקרים כל סיכוי של מאבק מעמדי למען העם בסיסמאות זהותניות? אין לי תשובה. בארני סאנדרס אולי לא יהיה נשיא ארצות-הברית הבא ואולי אפילו לא המועמד הדמוקרטי לנשיאות, ג'יימי קורבין אולי לא יהיה ראש ממשלת בריטניה הבא, אבל הם גברים לבנים זקנים, אחד מהם אפילו יהודי אשכנזי, מסמלים את התקווה הגדולה של השמאל המהותי, לא בגלל שהם גברים אשכנזים וכן הלאה, אלא בגלל שפיהם וליבם שווים, בגלל שהם מאמינים בסוציאליזם ולא מחרטטים לנו פוליטיקת זהויות בשירות שלטון ההון.

כשבישראל נלך אחרי מנהיג כזה בלי להתבייש, נוכל גם אנחנו לנסות לפחות בצורה רצינית להגיע לשלטון, כשיהיה או תהיה לנו מנהיג/ה סוציאליסט/ית שידברו על מה שטוב לכולנו, הדברים ייראו אחרת. יכול להיות שמבין המנהיגים שיש לנו בפוליטיקה היום כבר יש מי שמתאים לכך, עמיר פרץ או דב חנין, שלי יחימוביץ או אילן גילאון, יכול גם להיות שזה מצריך הנהגה חדשה, אבל זה בעיקר מצריך מאיתנו הבוחרים והפעילים להתבגר, לחזור לפוליטיקה המעמדית לאחד את השורות במאבק נגד שלטון האוליגרכיה של ההון, כנגד השנאה והפירוד שהיא זורה.

נערך על ידי דליה
תגיות: , , , ,

6 תגובות

  1. א. קוריאל :

    האשכנזים של אמריקה הם הוואספ – גברים לבנים פרוטסטנטים ממוצא אנגלו-סכסי. יהודים לא נופלים בקטגוריה הזו.
    המפלגה הדמוקרטית מתרחקת מהוואספים. היה לה נשיא שחור ועכשיו מועמדת אשה נגד מועמד יהודי

  2. רפי לאופרט :

    מסקנה נכונה והנמקות שגויות .

    המציאות מתאימה פתרונות למצב הקיים ולמגמות ההתפתחות הפועלות בו. כך הדבר בישראל וכך הוא גם בארה"ב, בריטניה ודמוקרטיות נוספות ב"מערב המתקדם". המדינות הללו נתונות בדימדומי שינוי שילכו ויתחזקו עם חילופי הדורות והעמקת השפעות הטכנולוגיות החדשות על המשקים הלאומיים והבינלאומיים. מותר ונכון לצפות לתובנות חדשות באשר למשמעויות החיוביות והשליליות של הגלובליזציה בגלגולה הנוכחי, בין היתר בהגברת המאבק בין תומכי המדינה כאבן-יסוד למבנה החברתי-פוליטי העולמי לבין תומכי המערכים האירגוניים-אינסטיטושונליים הבינלאומיים על ההגמוניה.
    הופעת סנדרס בארה"ב היא פרי השפעת ההגירה המסיבית לארה"ב בדור האחרון והשינויים הפוליטיים שהגירה זו חוללה במאזן הכוחות הפנימי. להערכתי, שינויים אלה עדיין לא יציבים ותוצאות הבחירות הקרובות יכריעו במידה רבה לגבי כיוון ההתפתחות בעתיד.
    ברני סנדרס לא יהיה נשיא בארה"ב וברני סנדרס הבריטי – יהיה מי שיהיה – לא יהיה ראש ממשלה בבריטניה. בשני המקרים, הברני סנדרס המקומי הוא תופעה חריגה, שמנסה לקדם אידיאולוגיה סוציאליסטית מיושנת במדינות שעברו כבר מזמן את עידן מלחמת המעמדות. ישראל שייכת גם היא לקבוצת מדינות זו ועל כן גם לא צפויה כאן עלייתו של ברני סנדרס ישראלי לשלטון כראש ממשלה.
    המגמה השלטת במערב "המתקדם" היא של כלכלה משוכללת, מווסתת ומרוסנת ע"י רגולציה ממלכתית בהרכב ומימון אדפטיביים לשינויים המשקיים המתרחשים במשך כל הזמן. יעילות הרגולציה ומידת הרציונליות שבה היא פועלת, קריטית למציאות החדשה.
    המפתח להמשך ההתפתחות המשקית במדינה – ואני חסיד המבנה המדינתי כאבן-יסוד למבנה החברתי העולמי – טמון ביצירת מנגנון משקי ובכלל זה חקיקה מותאת, שבו פועלות בהרמוניה מירבית המגמות הבאות:
    א. צמיחה משקית ריאלית (הגדלת העושר הלאומי הריאלי).
    ב. אינטגרציה של הטכנולוגיה עם מערכות הייצור והשירותים בתהליכים רציונליים.
    ג. שינויים בהרכב כוח העבודה, הכשרתו ומשך הזמן התקני שבו ישמש כגורם יוצר ויצרני פעיל. משמעות הדבר היא ריסון וויסות כמות ואיכות כוחות עבודה זרים שיקלוט המשק הלאומי וויסות וריסון הגירת זרים. שכן משמעותה המרכזית של הגירה מסיבית – מוצהרת או בלתי-מוצהרת – היא שינוי התמהיל הדמוגרפי של האוכלוסיה המקומית על כל הנגזר מכך.
    ד. חלוקה שיוויונית יותר של פירות הצמיחה בין רובדי האוכלוסיה בסיוע הרגולציה הלאומית. יצירת קשר סיבתי ברור בין השתתפות במעגל העבודה במובנו הרחב לבין השתתפות שוות-משקל בפירות תוספת העושר הלאומי.
    ה. הגנה על נכסי העובדים וחסכונותיהם והבטחת הכנסה בסיסית לכל תקופת החיים באמצעות שכר, תנאים סוציאליים וקרנות פנסיה מבוטחים על ידי המדינה.
    ו. שינויים קונספטואליים יסודיים בכללים המנחים את התאוריות המשקיות ובכלל זה איזון הריווחיות של הכוחות היזמים עם מדדים כמותיים ואיכותיים רצויים לתמורה שמקבלים הכוחות היצרניים והשירותיים במשק.
    ז. שימור האופי הדמוקרטי של מערכות קבה"ח הציבוריות, ע"י מנגנוני ריסון של העוצמות הכלכליות, הפוליטיות ותקשורתיות במשק, באמצעות ביזור סמכויות, מניעת קשרים צולבים, חילופי גברי בעמדות-כוח ומנגנוני פיקוח ציבוריים יעילים ועצמאיים.
    ח. מנגנונים ממלכתיים וציבוריים למעקב ותיקון כמותיים של רמת החיים של היחיד לרמת היכולת המשתנה של המשק הלאומי, בכפוף לאמור לעיל.

  3. מיכאל לינדנבאום :

    ייחודי לישראל:פוליטיקה מעמדית בשרות שלטון ההון

    יש תומכי הפרטה וטייקונים מסיבות "זהותניות",אבל יש כל האחרים שעושים אותו דבר מסיבות "מעמדיות".
    יש סקטור המושבניקים,סקטור הקיבוצניקים,סקטור המחוברים לעטינים הציבוריים בשלטון המקומי,סקטור המחוברים לאותם עטינים דרך צבא הקבע ומערכת הבטחון,סקטור אנשי מיקור החוץ שמקווים להרוויח מהתפוררות העבודה המאוורגנת.
    אני נדהם להיווכח עד כמה גדול מספרם של האנשים האדישים לקורבנות ההפרטה ,ולקורבנות עולם תעסוקתי אכזרי,כאילו הם לא מתפרנסים מעבודה שכירה בצורה זו או אחרת.

  4. ק. טוכולסקי :

    אני מצטט מתוך כתבה שקראתי בעיתון גרמני ובה פעיל שמאל אמריקאי מסביר את סאנדרס ולמה הוא ולא קלינטוןף "אחרי נשיא שחור ראשון על כל המשמעות הסמלית האדירה היה טבעי לבחור בנשיאה ראשונה, אבלה בחירה באובמה למדה אותנו גם את מגבלות הבחירה הסימבולית. מצבם הסוציו אקונומי של השחורים בארצות הברית הדרדר בתקופת אובמה ויותר שחורים ולטינו אמריקנים נכלאים כיום מבעבר"
    פוליטיקת הזהויות היא שקר וככל שנתפכח ממנה יותר מהר כך יותר טוב.

  5. מיכאל לינדנבאום :

    שמאל ניאו-ליבראלי

    בפגישות המפלגתיות בהם יש רוב לצעירים ובני דור הביניים,יש לי תמיד ההרגשה שנושאי מדינת הרווחה,הפרטה,טייקונים,עובדי קבלן,עתיד תעסוקתי ופנסיוני,ממש לא בראש של החבר'ה.
    מקסימום ,הם רוצים ל"תקן" את המשטר,ולא להציע חלופה סוציאל-דמוקראטית למשטר ההפרטה.

  6. אני לא מכאן :

    אין כבר דבר כזה ישראלים.

    החברה הנקראת ישראלית הצליחה להגיע למצב של "וגר זאב עם זאב". לא כולם מרגישים באופן מיידי את כל ההשלכות.

    אבל זו המציאות כאן.
    שם כיסוי – פוליטיקה של זהויות.

    רבים מאלה שמרוויחים מהמצב הזה – בעצמם עוזבים ועוברים לגור בחו"ל.

    לישראלים רבים יש דרכון שני.
    זו חברה שמתארגנת לזוז מכאן.

    וכל המקדים ייטב לו.

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.