חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

על תהליכי הייבוש וההפרטה של דואר ישראל

נושאים דעות, כלכלה ותקציב ב 16.02.16 0:50

דואר ישראל העניק שנים רבות שירות איכותי לאזרחי ישראל. מדיניות ההפרטה של ממשלת ישראל דרדרה את שירותי הדואר במטרה להעבירם לידיים פרטיות. סקירה של ח"כ יוסי יונה על תהליכי הייבוש וההפרטה של דואר ישראל

על תהליכי הפרטה המאפיינים את המדיניות הניאו ליברלית מדבר גם ברני סנדרס, מועמד המפלגה הדמוקרטית לנשיאות ארה"ב. תורת ההפרטה-ברני סנדרס

לפני 7 שנים, (בשנת 2008) נפתח שוק הדואר הישראלי לתחרות. סוג הדואר שנפתח לתחרות הוא "הדואר הכמותי" כלומר דברי דואר שנשלחים על ידי בנקים, גופים ממשלתיים, חברות תקשורת, גופים עסקיים וחברות פרסום. היה זה צעד ראשון של הצהרת כוונות בדרך להפרטת שירותי דואר ישראל.
דואר כמותי נקרא גם "דואר חכם". משום שגופים גדולים מדפיסים את הדואר החודשי שלהם במחשב, מעבירים אותו לדואר כשהוא ממוין ברובו ובצורה שהמכונות הממוחשבות של הדואר יכולות לסיים לבדן את הטיפול בו.
דואר פרטי נקרא "דואר לא חכם". משום שהוא מגיע כדברי דואר בודדים למרכזי המיון של הדואר. עובדי דואר צריכים לקרוא את כתובתו של כל מכתב ולעיתים קרובות אף לעמול על פיענוח הכתב, השלמת מיקוד, תיקוני איות ומיון ידני.
ההיגיון מאחורי הפרטת הדואר הכמותי בלבד הוא לתת לחברות החדשות את הזמן והיכולת להעמיד את עצמם כלכלית לקראת תחרות מלאה מול דואר ישראל. האזור שנפתח לתחרות הוא אזור "חדרה – גדרה" בלבד. על חברת דואר ישראל נאסר להשתתף בתחרות ולכן היא נאלצת להשאיר את המחירים כפי שהיו טרם התחרות. שתי החברות המתחרות נותנות שירותים בחצי מהמחיר של חברת דואר ישראל.
המצב כיום הוא שדואר ישראל מספק שירותים בעיקר לפריפריה הרחוקה. החברה אינה שחקן בתחרות על הלקוחות הגדולים. היא מפסידה למתחרותיה באזור מרכז הארץ בין חדרה לגדרה.

בשנת2011 התפרסם סקר שוק מושקע שעסק באופן שבו הציבור תופס את החברות הממשלתיות בין השנים 2001-2011. הסקר ממצב את חברת דואר ישראל כחברה הממשלתית הפופולרית בציבור, עם שביעות רצון הנושקים לציון המקסימלי. אבל הנה הגיעה שנת 2016 והמערכון הסטירי של 'ארץ נהדרת', המבקר את שירותי דואר ישראל, זוכה להזדהות ציבורית רחבה.
אז מה קרה מאז?

את שנת 2008 סיימה דואר ישראל ברווח של 40 מיליון ₪;
בשנת 2010 ירדו רווחיה של דואר ישראל ל 14 מיליון ₪;
בשנת 2012 ירדה חברת הדואר להפסד שנתי של 11 מיליון ₪;
את 2013 סיכמה חברת הדואר בהפסד של 6 מיליון ₪;
בשנת 2014 הפסידה דואר ישראל 55 מיליון ₪;
את שנת 2015 סיימה דואר ישראל ברווח של 20 מיליון ₪.

בעשור האחרון פוטרו מחברת דואר ישראל למעלה מ 3000 עובדים במה שמכונה "תהליכי התייעלות". רוב הפיטורין נעשו בשיתוף פעולה עם וועד העובדים של הדואר.

למעשה חברת דואר ישראל עוברת תהליכים שמטרתה העברתה לידיים פרטיות. כפי שכתבתי בפוסט הקודם, הדבר נעשה בשלבים והוא מתייחס לשירותים ציבוריים רבים הממומנים על-ידי המדינה ומנוהלים על ידה.
תחילה הממשלה מייבשת את השירותים הציבוריים, אחר כך היא מאשימה את העובדים בחוסר יעילותם ואז היא מציעה את ההפרטה כמוצא אחרון לשיקומם.
אני מפנה את הקוראים שמסרבים לקבל שאלה הם פני הדברים לקרוא את דו"ח מבקר המדינה משנת 2013 על הדרך שבה דרדרו משרדי האוצר והתקשורת את חברת הדואר והביאוה למצבה הקשה.
פתיחת השוק לתחרות, קובע הדוח, הייתה חלקית ופגעה בדואר ישראל. תעריפיו נותרו מוגבלים בחוק בעוד מתחריו יכלו להוריד אותם כמה שרצו וכך לזכות במכרזים.
המתחרים גם הוגבלו לעבודה באזורים האטרקטיביים שבין גדרה לחדרה, בעוד הדואר חויב לתת שירות בכל חלקי הארץ, שירות שהוא הרבה פחות רווחי מאשר במרכז הארץ. אז קוראים יקרים, גם אם אתם חסידי התחרות, הרי שעליכם לראות שהיא לא מתקיימת באמת ובתמים. מה שקורה פה זה ייבוש מכוון של חברה ממשלתית וזאת כדי לעודד את כניסתם של חברות פרטיות כדי שייקחו את מקומה.
זאת ועוד, הרשו לי לגלות לכם שבמהלך העשור האחרון דואר ישראל מתחנן שבמסגרת הרפורמה הנכפית עליו, תינתן גם לו האפשרות לפתח את בנק הדואר תוך שימוש נרחב בסניפי דואר ישראל כבנק החברתי הגדול במדינה. משרד האוצר כמובן מתנגד בתוקף. גם לעניין הזה התייחס מבקר המדינה באותו דו"ח. המבקר אומר דברים ברורים: "המדינה לא מאפשרת לדואר לממש את הפוטנציאל שלו, על ידי פיתוח ומתן אפשרויות פעולה לבנק הדואר".

אוסיף ואגלה לכם שחברה גדולה היוצאת לתחרות מבקשת בדרך כלל לגייס הון באמצעות הנפקת מניות. כמובן שמניותיה של חברת הדואר לא הונפקו לציבור הרחב. גם לכך מתייחס מבקר המדינה בדו"ח משנת 2013.

הנה כי כן, ניסיונותיה של חברת הדואר להסתמך כלכלית על מקורותיה שלה בלבד אינן מקבלות אישור. כתוצאה מכך היא נדרשת להסתמך על הקופה הציבורית, כענייה בפתח. ואמנם, התקציב שמועבר לדואר ישראל בשנים האחרונות הוא כזה שנועד "להשאיר לה את האף מעל המים." אבל הציבור, וגם חלק מהמגיבים על הפוסט הקודם, לא מודע לעובדה זו. רבים אומרים ש"ממשלת ישראל צריכה להפסיק להזרים כספים לגוף החולה הזה".

כפי שאתם רואים, האמת נמצאת במקום אחר: בשנת 2010, כשמשרדי האוצר והתקשורת בוששו להנפיק את מניותיה של חברת הדואר בבורסה, הנפיקה דואר ישראל לציבור הרחב אגרות חוב עם תאריך פירעון לשנת 2015. תקוותה הייתה שעד שנת 2015 תסיר ממשלת ישראל את החסמים שמונעים מהחברה להתנהל בזכות עצמה, בתחרות אמתית, בהנפקת מניות וכו'.
אגרות חוב אלו בסכומים של כחצי מיליארד ₪, היוו כלי נוסף לממשלה לחנוק את חברת הדואר. הממשלה "סחבה" את חברת דואר ישראל בקיפאון מוחלט עד שנת 2015. ואז מגיע זמן פירעון אגרות החוב כשהחברה עומדת בפני שוקת שבורה.
התנאי של הממשלה למימון החזרי החוב היה פיטורים של 2000 עובדים נוספים.
הציבור הרחב קרא בעיתונים כותרות על הזרמה ממשלתית של מאות מיליוני שקלים לדואר ישראל והתקומם. הבקיאים בנושא הבינו את התרגיל, אבל הם מתי מעט בלבד.

חברת דואר ישראל של טרם הרפורמה הייתה חברה רווחית ביותר שאינה נזקקת לשקל אחד ממשרדי הממשלה. כה רבה הייתה איתנותה של דואר ישראל שהיא הצליחה לשמור על מאזן רווחי שלוש שנים אחרי כניסת הרפורמה לתוקף.
רק לאחר שהתבססו מתחרותיה נתנה ה"תחרות" את אותותיה גם על מאזן הרווח של חברת הדואר הממשלתית.
לו היה הציבור נשאל בשנת 2007 אם יעדיף "רפורמה" שכזו, הציבור היה מתנגד בתוקף. זו בדיוק הסיבה שלא שאלו את הציבור. זו בדיוק הסיבה שהאסטרטגיה השיווקית של הרפורמה נועדה להמאיס את החברה על הציבור, טיפין טיפין ולאורך זמן.

חלק מהמגיבים רצו לדעת מה מעמדם של שירותי הדואר במקומות אחרים בעולם. ובכן, ברוב מדינות המערב חברת הדואר היא חברה ממשלתית/ציבורית. כלומר חברה בבעלות ממשלתית שהונפקה בבורסה וכיום היא ציבורית. לחברת הדואר שלנו אין הפריווילגיה שיש לאנגלים, לשוויצרים, לגרמנים, לשבדים ולעוד מדינות. הסיבה לכך ברורה – המטרה של הממשלה היא לסגור את החברה הממשלתית ולא לאפשר לה חלילה להתקיים בזכות עצמה.

במשך שנים אני מנתח את התפיסה הניאו-ליברלית ששואפת לצמצם עד למינימום את מעורבותה של הממשלה בכלכלה. (ראו בקישור המצורף דבריו של ברני סנדרס המתייחס לתופעה זו). היא לא מבחינה בין חברות ממשלתיות יעילות ובלתי יעילות – היא מאמינה שאין זה תפקידה לנהל, נקודה. המאמצים להפריט את הדואר מקבלים את ההשראה שלהם מאותה השקפת עולם.

בשנת 2006 חברת דואר ישראל היא חברה ממשלתית רווחית, המפרנסת קרוב לעשרת אלפים משפחות ישראליות, זוכה לפופולאריות עצומה בסקרי דעת קהל, מתקדמת בצעדי ענק לשורה העליונה של חברות הדואר הבינלאומיות. עשר שנים אחר כך חברת דואר ישראל היא חברה ממשלתית שנאבקת על חמצן, נסמכת על תקציבי האוצר, מפרנסת כמחצית מהמשפחות שנותרו מלפני עשור, ממותגת כ"נושנה ופרימיטיבית", שנואה על חלקים גדולים בציבור ונאבקת על מקומה השברירי מול מקבילותיה מהעולם. וכל זאת נעשה מתוך מטרה להפריט את שירותי הדואר.

אני רוצה לסיים ב"דברי כפירה". אני מגדיר את עצמי כסוציאל דמוקרט. אבל במקרה של הדואר אנחנו אפילו לא זקוקים לתפיסה סוציאל דמוקרטית כדי להבריא אותו. די אם נאמץ את המוטו הקפיטלסטי ונקרא לממשלה ל"אפס מעורבות בדואר" כדי שהדואר יבריא ויחזור לעמוד על רגליו. לא מדובשך ולא מעוקצך – אל תתנו נדבות ואל תשימו חסמים. החברה המופתית הזו שקיימת מאז קום המדינה רק זקוקה שהממשלה תפסיק להפריע לה ולפגוע במאמציה להיות חברה יעילה, רווחית ופופולארית.

המאמר פורסם לראשונה בפייסבוק של יוסי יונה

נערך על ידי דליה
תגיות: , , , ,

5 תגובות

  1. פרנצ'סקה בראון :

    מייבשים ומוכרים למקורבים בעלי הון

    ככה מדרדרים שירותים ציבוריים . מדינת כל טייקוניה 🙁

  2. מיכאל לינדנבאום :

    מאז הייצוב הכלכלי המתועב של 1985 המדינה נשלטת על ידי משטר פושעי ההפרטה

    מאז שהמפריטנים הניאו-ליבראלים של העבודה והליכוד חברו יחד באורגייה של הייצוב הכלכלי המתועב של 1985 המדינה נשלטת על ידי משטר פושעי ההפרטה.
    אותם פושעי ההפרטה של 2 המפלגות ממשיכים במלאכת ההרס שלהם לצהלת אוליגרכיה צרה שמחזיקה את כולנו בכיס הקטן.
    כל הפשעים הכלכליים נגד הציבור הישראלי נעשו על ידי הפוליטיקאים,וגם שיקום מדינת הרווחה שהיתה פעם בארץ לפני 35 שנה תלוי בפוליטיקאים הסוציאל-דמוקראטיים.

    העם בישראל מחכה לברני סנדרס הישראלי.

  3. אין דוור :

    ניתוח מבריק של המצב

    האמת כואבת, אבל מוצגת במאמר הזה במלוא מערומיה. תחזקנה ידיך!

  4. שלמה עיני :

    מאמר ממש לא מדוייק

    כבעל חברת שילוח דואר בינלאומית ,הכותב שכח לציין פרטים רבים
    1חברת הדואר היא חברה כושלת,לא בגלל מגבלות שהוסמו מהרגולטור אלא בגלל ניהול כושל ,כוח אדם מנופח,וועד כוחני ולא אחראי שמשבית את הדואר מדיניות תמחירים בעיקר בבינלאומי הפסדית ,ראה דואר EMSשמפסיד דואר רשום בינלאומי שמפסיד,דואר ים מפסיד דואר חבילות מפסיד דואר עיתונים מפסיד ,כל מה שנתנו לדואר לתמחר בעצמו ולא דרך הרגולטור זהוא שרות מפסיד כלומר ברגע שהדואר ראה שאין מגבלה מיד הוריד מחירים כנגד המתחרים .ללא ראייה כלכלית נבונה.
    דואר ממשלתי יכול להרשות לעצמו הפסדים במשלוחים מסוימים ולהרויח במשלוחים אחרים ועל ידי כך ליצור סבסוד צולב המנוגד לחוק (דואר מוגדר כמונופול) ראו מה קרה בדואר עיתונים רשומים ,הדואר הוריד מחירים לחברות המסחריות וגרם לאזרח לממן את הפעולה ההפסדית
    הדואר זקוק דחוף לידים פרטיות שינהלו אותו כלכלית באופן נכון וריווחי ,ושתתנהל תחרות הוגנת בצד חברות פרטיות שקיימות ומפרנסות משפחות רבות בישראל.

  5. משתמש אנונימי (לא מזוהה) :

    חברות פרטיות לא משרתות את האזרח הבודד הפשוט.

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.