מנוי דוא"ל
RSS
בפייסבוק
בטוויטר
מחירי הגז בישראל – משגה בסיסי במתווה הגז ולא כשל שוק
בכל העולם, מחירי הגז הטבעי והנפט צנחו ביותר מ-50% מאז אמצע 2014. רק בישראל, בגלל מתווה הגז, מחירי הגז הטבעי יציבים וגבוהים
מאת: אמנון פורטוגלי
בכל העולם, מחירי הגז הטבעי והנפט צנחו ביותר מ-50% מאז אמצע 2014. ברוב המכריע של החוזים לרכישה ולאספקת גז באירופה, מחירי הגז צמודים למחיר הנפט ולפיכך יש בחוזים אלו התאמה אוטומטית של מחירי הגז הטבעי למחירי מקורות אנרגיה חלופית. הארכת חוזים קיימים וחוזים חדשים לרכישה ולאספקת גז באירופה נחתמים עם מחירי גז בסיסיים נמוכים בהשוואה לחוזים הקיימים. רק בישראל, בגלל מתווה הגז, מחירי הגז הטבעי יציבים וגבוהים. אבל מבחינת ההשפעה של מחירי הגז בישראל יש הבדל תהומי בין הצרכנים השונים, בין חברת החשמל, יצרני החשמל הפרטיים ומפעלי ההתפלה, לבין מפעל האמוניה, פניציה ומפעלי תעשייה אחרים. הראשונים פועלים כמונופול ויכולים לגלגל את עלויות הגז הטבעי הגבוהות על הצרכנים, מפעל האמוניה, פניציה ומפעלי תעשייה אחרים לא יכולים לעשות זאת ולא יכולים לשאת במחירי הגז בישראל.
מפעל האמוניה
אמוניה שהיא נוזל רעיל יחסית, משמשת לקירור מזון וכחומר גלם לתעשייה הכימית. כיום מייבאים אמוניה לישראל באוניה מיוחדת פעם בחודש ומאחסנים אותה במיכל אחסון בן כ- 25 שנה המכיל כ- 12 אלף טון אמוניה הנמצא במסוף הכימיקלים שבצפון אזור הקישון בנמל חיפה. מיכל האמוניה הוא אחד הסיכונים הסביבתיים הגדולים ביותר במדינת ישראל. במשך שנים ארגונים סביבתיים קראו לסלק את מיכל האמוניה ממפרץ חיפה מחשש להשפעות ההרסניות של דליפת חומרים מסוכנים ממנו או מפיצוץ. גם מבקר המדינה, יוסף שפירא, התייחס לנושא בדוח המבקר לשנת 2012. כדי לפתור בעייה זו ולנטרל את הפצצה המתקתקת במפרץ חיפה, החליטה הממשלה באוקטובר 2013 "לקדם הקמה של מפעל לייצור אמוניה באזור מישור רותם שבנגב, במהירות האפשרית ובכפוף לכל דין, במטרה ליצור חלופה למיכל האמוניה הקיים במפרץ חיפה, החל משנת 2017, אך מבלי לפגוע בהבטחת אספקה שוטפת של אמוניה לכלל צורכי המשק בכל עת, ולפעול לשם כך כדלקמן:
בפברואר 2016 היו אמורים המתמודדים במכרז להקמת מפעל האמוניה להגיש את הצעותיהם, אבל מסתבר כי אף אחד מבין ששה התאגידים שאושרו להמתמודד במכרז לא יציג הצעות. הסיבה היא שמחיר הגז הטבעי בישראל שהוא חומר הגלם לייצור אמוניה גבוה בהרבה לעומת מחירו במדינות שמהן ישראל מייבאת כיום את האמוניה. לדברי אחד המתמודדים על הקמת מפעל האמוניה שצוטט בתוכנית 'אנליסט' של מתן חודורוב:
"אף אחד לא מייצר אמוניה במחירי גז של 5 דולר אלא יותר באזור ה-2-3 דולר". נזכיר שמחיר הגז במתווה הגז עומד כיום על כ- 5.5 דולר. ובהמשך "למה שמתווה הגז יעניין את שתי החברות שקונות אמוניה? אם הוא יכול לקנות את האמוניה ב-400 דולר לטון ואנחנו נאלץ בגלל מחיר הגז [הגבוה] לייצר אותו ב-600 דולר לטון, אז הוא יקנה ב-400……..כפי שהוא [ מחיר הגז] כיום אני לא מאמין [שאפשר יהייה להגיש הצעות למכרז] בחודש הבא, מאחר ושום בנק לא יממן את ההסכם."
מחירי הגז הגבוהים אינם בגדר חדשות והמידע הזה עמד לרשות צוות קנדל שיצר את מתווה הגז. עוד לפני הקמת צוות קנדל, בנובמבר 2014, כתב על זה צפריר רינת:
"הדחייה בהפסקת פעילות המכל נובעת מהקשיים שבהם נתקלו המשרד להגנת הסביבה ומשרד הכלכלה בגיבוש תנאים מתאימים לפרסום מכרז שבו תיבחר החברה שתקים מפעל לייצור אמוניה באזור מישור רותם בנגב. הקושי העיקרי הוא הבטחת מחיר גז טבעי שיבטיח את הכדאיות הכלכלית של מפעל זה. תפקידו של הגז לשמש חומר גלם לייצור אמוניה. המשרדים עוד לא הצליחו לגבש הסכמות עם חברת הגז נובל אנרג'י לגבי מחיר. אפשרות נוספת היא שהממשלה תבטיח רשת ביטחון כלכלית ליזם שיקים את המפעל."
וכתבה על זה הדי כהן במאי 2015:
"מחיר הגז הטבעי בישראל הופך את ייצור האמוניה ללא כלכלי והמדינה תצטרך לסבסד חלקית את מחירו", אמר ל"גלובס" אחד היזמים שעבר את שלב ההליך המוקדם במכרז. על פי דוח שהוגש למשרד להגנת הסביבה ב-2011, אין היתכנות לייצור אמוניה מקומי בהיקף שיספק את צורכי השוק המקומי בלבד, אלא אם כן מחירי הגז הטבעי יירדו לחצי מערכם הנוכחי."
התוצאה של מחירי הגז הגבוהים בישראל, היא שלא כדאי להקים את מפעל האמוניה החדש בדרום הארץ, אלא להמשיך ולייבא את האמוניה ולאחסן אותה במפרץ חיפה ולהמשיך לפגוע בבריאות תושבי האזור הגרים סמוך למתקן האיחסון באופן שוטף ולסכן את חייהם במקרה של תקלה. כדי לפתור את בעיית מפעל האמוניה מציעים לנו פתרונות חלם. יש כאלו שלוחצים לכך שהמדינה תסבסד את מחיר הגז למפעל האמוניה, שאומרים שבמקום שנוריד את מחירי הגז הטבעי, שהמדינה תסבסד את מחירי הגז הטבעי. הצעות חלם אלו אומרות שבמקום לחייב את תאגידי הגז להוריד את מחירי הגז המונופוליסטים המופקעים, עומדים לחייב את כולנו בסובסידיות למפעל האמוניה ובאותו הזמן גם לממן את רווחי העתק לתאגידי הגז. זה קורה מכיון שמתווה הגז מאפשר קיום מונופול ששולט על משק האנרגיה של המדינה, זה קורה כשחותמים על מתווה גז המאפשר למונופול הגז לגבות בארץ מחירים מופקעים לגז הטבעי גם כאשר בעולם מחיר הגז והנפט צונחים.
פניציה
מפעל הזכוכית פניציה הנמצא באזור התעשייה ציפורי בגליל, נאבק במשך תקופה ארוכה כדי לקבל גז טבעי בטענה כי הוא יוזיל את העלויות. המדינה השקיעה 60 מיליון שקלים בחיבור המפעל לגז. הגז החל לזרום למפעל לפני כשנה ומנהל המפעל אף השתתף בתשדיר שירות של נובל אנרג'י. עכשיו מתברר שמנהלי המפעל רוצים לחזור לשימוש במזוט המזהם יותר, מכיוון שהוא זול יותר עבורם. מנהל פניציה, ערן חיימוביץ, ביקש אישור מהמשרד להגנת הסביבה, לעבור למזוט. במכתבו הוא הסביר כי בגלל ירידת מחירי הנפט בעולם המפעל משלם כיום 150,000 שקלים יותר בכל חודש, מאשר בשימוש אלטרנטיבי במזוט, בשל עלויות הגז.
מנהל המפעל אישר בשיחה עם חדשות 2 את הפרטים והסביר: "המדינה אמנם דאגה לחבר אותי לגז, אבל לא דאגה למחירים נמוכים ואטרקטיביים מספיק". חיימוביץ מתעלם מאחריותו לנושא, מחתימתו על חוזה לאספקת גז ממאגר תמר, בו נקבע שמנגנון ההצמדה למחירי הנפט יופעל כל עוד מחיר חבית נפט ינוע בין רצפה של 60 דולר לבין תקרה של 320 דולר לחבית. צלילת מחיר הנפט בעולם אל מתחת לרצפה של 60 דולר לחבית הביאה לכן לנזק 'על הנייר' בסכומים של עד מיליוני שקלים מדי חודש, לפניציה ולתעשיינים גדולים אחרים בישראל שחתומים על חוזים דומים.
בעקבות הודעתו של מנכ"ל פניציה כינס אבי גבאי השר להגנת הסביבה, מסיבת עיתונאים בהשתתפות מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה, ישראל דנציגר, ומנכ"ל מפעל פניציה, ערן חיימוביץ. לדברי אבי גבאי "ההודעה אתמול [של פניציה] היא חלום הבלהות של המשרד להגנת הסביבה. מעבר של מפעל מגז טבעי למזוט מזהם, זו 'משיכת השטיח' מתחת לכל הפעולות שאנחנו עושים במשרד לצמצום זיהום האוויר."
מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה, ישראל דנציגר, אמר: "התנענו תוכניות משמעותיות מאוד במאות מליוני שקלים כדי לצמצם את זיהום האוויר – כל זה לא יקרה עם מחיר גז גבוה פשוט, כי זה לא כדאי לאף אחד עכשיו."
מנכ"ל פניציה, ערן חיימוביץ, אמר כי "הגז הטבעי, חייב להתחרות בכל אנרגיה תחליפית שיש בעולם על מנת שנצרוך אותו. אי אפשר לרבע את המעגל. הדרך היחידה והפשוטה בסופו של דבר זה שמחיר הגז הטבעי, יהיה תחרותי ואלטרנטיבי. אני בעד הגז הטבעי ואני רוצה לצרוך גז טבעי וזה נכון שכולם יצרכו גז טבעי במדינת ישראל. אבל תראו מה קורה, אף אחד לא רוצה להתחבר לגז טבעי בישראל, כי הוא יקר וכולם ירדו מתחת לרדאר. אני עשיתי מאבק בשביל להתחבר בימים שמחיר החבית היה 120 דולר והיום הוא 30 דולר ומחיר הגז הטבעי ביחס למזוט היה שליש באותם ימים. היום מחיר הגז הטבעי הוא יותר יקר.
בסופו של דבר התעשייה בישראל צריכה להתחרות בכל העולם. אם אנחנו לא נדע לייצר תחרות כזו ויתרון כזה לתעשייה על בסיס הגז הטבעי שיש לנו הוא שלנו, אז הפסדנו את כל היתרון ואת כל הברכה הזו שקיבלנו……אנחנו בנקודה של כשל שוק שמי שיכול לפתור אותו הוא או ממשלת ישראל או בעלי באר הגז. את כשל השוק הזה נורא קל לתקן בזמן אפס, זה עניין של החלטה. החלטת ראש ממשלה ושני בעלי עניין שסוגרים את העניין הזה אחת ולתמיד. אנחנו צריכים להיות עם היתרון של הגז הטבעי במקום לריב על זה כל הזמן. אני בעד מתווה הגז כי הוא מייצר יציבות אנרגטית למדינת ישראל, אבל עכשיו אין תמריץ, מי ירצה לעשות דבר כזה ולפתח את לוויתן ולהניח צינור ולהשקיע מיליארדים אם אין לקוחות."
מה קורה בעולם
מחירי הגז הטבעי והנפט בעולם צנחו ביותר מ-50% מאז אמצע 2014. מחירי הגז הטבעי בעולם ובכלל זה גז טבעי נוזלי, יורדים בין השאר, בגלל ההצמדה למחירי הנפט. רק בשבוע האחרון של ינואר נמסר על שלשה מקרים של משא ומתן להורדת מחירי הגז הטבעי באירופה. ליטא תחתום על חוזה חדש לרכישת גז טבעי נוזלי עם תאגיד סטאטאויל הנורבגי במחיר זול יותר, אם כי לא בצורה משמעותית, ובכמויות קטנות יותר מבעבר. תאגיד הסחר Litgas, ו- Statoil הסכימו על מחיר גז נמוך יותר, המשקף את מחירי הגז הנמוכים בצפון-מזרח אירופה.
ארמניה מבקשת הנחה על מחיר הגז הרוסי שהיא רוכשת בהקשר של מחיר הנפט הנמוכים. שר האנרגיה של ארמניה אמר שהשיחות רק החלו והתוצאות עדיין לא ברורות, אבל העיתון הארמני Haykakan Zhamanak ציטט מקורות "קרובים לממשלה" שארמניה מבקשת הוזלה של 20% במחיר הגז. יצרן הדשנים Achema של ליטא, שהוא צרכן גז התעשייתי הגדולבמדינות הבלטיות, צפוי לחתום על עיסקת יבור גז טבעי נוזלי עם תאגיד Statoil הנורבגי שעשויה להוריד את המחיר של גז טבעי הנרכש מגזפרום.
מחירי הגז בישראל, לא כשל שוק אלא משגה בסיסי במתווה הגז.
מנכ"ל פניציה ערן חיימוביץ תאר היטב את הבעייה במתווה הגז, אבל טעה בהגדרתו. קיבוע מחירי הגז, על הצמדתם למדד האמריקאי במקום למחירי הנפט, אינו כשל שוק, הוא משגה בסיסי (אחד מכמה משגים) של ועדת קנדל שיצרה את מתווה הגז. ועדת קנדל החליטה ביודעין שלא לפתוח את חוזה הגז עם חברת החשמל, לא לשנות את מחיר הגז, ולא לפקח על מחירי הגז. התוצאה היתה קיבוע מחירי הגז המונופוליסטיים הגבוהים שחברת החשמל משלמת וההצמדות האבסורדיות של מחירים אלו. הטענה של פרופ' יוג'ין קנדל, היתה שהניסיון העולמי הוכיח כי ממשלות לא יודעות לפקח על מחירי הגז, וכי כל תוצאה של פיקוח מחירים תגרום לנזק. לדבריו "פיקוח על מחירים זה רעיון מאוד אטרקטיבי בהתחלה – ומתברר כאסון בהמשך. אין מדינה שניסתה פיקוח על מחירים בענף האנרגיה – והצליחה בו".
מעניין לדעת באיזה עולם קנדל חי. מחירי הבנזין והמזוט בארץ מפוקחים מזה שנים. יתרה מזאת, פרק ד 'מחירים' במתווה הגז עוסק כל כולו במחיר הגז ובשיטת העדכון וכולל נוסחאות מורכבות ומפותלות, מעין המצאה חדשה של הגלגל. גם אם קנדל צודק ופיקוח על מחירי הגז יגרום לנזק, הרי שהועדה התעלמה לחלוטין מהנזקים שעלולים להגרם כתוצאה מהחלטה שלא לפתוח את חוזה הגז עם חברת החשמל, לא לשנות את מחיר הגז, ולא לפקח על מחירי הגז. לדוגמה, הפגיעה בבריאות תושבי חיפה וסביבתה וסיכון חייהם, נזקים שאנו רואים כיום בצורה ברורה במקרה של מפעל האמוניה ופניציה.
מי שיכולה וחייבת לתקן טעות זאת היא ממשלת ישראל ואפשר לעשות זאת במהירות, זה עניין של החלטה. החלטת ראש ממשלה ושני בעלי עניין שסוגרים את העניין הזה אחת ולתמיד. המדינה היא הריבון ואין מקום לתחינות ולבקשות מתאגידי הגז שיואילו בטובם להוריד קמעה את מחירי הגז, כפי שעשה השר אבי גבאי. תאגידי הגז יטענו כנגד פתיחת ההסכמים האלו וקביעת מחירי הגז ברמות התואמות למה שמתרחש בשטח, ברמות מחירים שיתחרו במחירי אנרגיה תחליפית שיש בעולם. הם יאיימו בהפסקת פעילויות, בהשבתת מתקני הגז, בתביעות בינלאומיות. אין להבהל מאיומי סרק אלו, שכל ישר והיכרות עם התחום בארץ ובעולם יראו שהם נשענים על כרעי תרנגולת. את התשובה הניצחת לטיעונים אלו נתנה שופטת בית המשפט העליון אילה פרוקצ'יה בפסיקת בית המשפט העליון מה- 22 לאוגוסט 2010:
"ככלל, יש לכבד התחייבות חוזית, והדבר חל גם על רשות שלטונית. אלא שעל רשות כזו חלה חובה ציבורית להשתחרר מהסכם כאשר צרכי ציבור חיוניים מחייבים זאת. הלכת ההשתחררות מוחלת כתנאי מכללא בחוזה שלטוני."
אמנון פורטוגלי הוא חוקר במרכז חזן במכון ון-ליר
תגיות: איכות-הסביבה, אמנון-פורטוגלי, גז-טבעי, ממשלת ישראל, מתווה הגז
קישור קבוע
4 תגובות
Email This Post
2 בפברואר, 2016 בשעה 7:04
מחירי הגז יציבים וגבוהים וגם מחירי הדיור עולים בהתמדה בזמן שבעולם מחירי האנרגיה יורדים ומחירי הדיור לא התאוששו מהמפולת של 2008. מה אנו למדים על המדיניות של ממשלת ישראל מכך? שהכל כרגיל, הממשלה משרתת אינטרסים זרים במגזר העסקי כדי לשמור על מראית עין של צמיחה בזמן שהציבור מתרושש כתוצאה מנטל הפסודו-צמיחה הזו.
29 במרץ, 2016 בשעה 1:59
[…] לאינטרס הציבורי בהורדת מחירי הגז הוא סילוק מיכל האמוניה ממפרץ חיפה […]
31 במאי, 2016 בשעה 13:31
[…] דורשת זאת. דוגמה לאינטרס הציבורי בהורדת מחירי הגז הוא סילוק מיכל האמוניה ממפרץ חיפה […]
20 באוקטובר, 2016 בשעה 2:38
[…] השלכות חיוביות לצרכנים ולתעשייה, גז זול יאפשר את הקמת המפעל לייצור אמוניה בנגב והסרת איום מיכל האמוניה במפרץ חיפה, […]