חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

קנטוניזציה של ישראל

נושאים דעות, מדיני-בטחוני ב 30.01.16 23:45

התגברוּת תהליכי ההקצנה משיחיים באורתודוקסיה ה"יהודית" בישראל, על חשבון הזהות הישראלית ההרצליאנית הציונית מסכנת את ישראל. הדרך למנוע זאת היא להפוך את חיפה ותל-אביב למרכזי תרבות "קנטונאליים" פלורליסטיים מאזנים לירושלים המקצינה. כך יוגשם חזון הרצל בדבר "מדינת היהודים" השונה במהותה מ"מדינה-יהודית"

מאת: דוד סנדובסקי

הלכי הרוח במדינת ישראל 2016 הופכים מקוטבים בשל תהליך הקצנה אידיאולוגי גובר של הימין האורתודוקסי-הלאומני. התהליך יונק ממיתוסים עתיקים, המובילים לתרחישי אימים: "מצדה", "עם לבדד ישכון ובגויים לא יתחשב", "מקדש בהר הבית", "מלכות יהודה שתהיה ממלכת כוהנים וגוי קדוש", "העם הנבחר", "גוג ומגוג" ו"אחרית הימים". ספרים אפוקליפטיים כמו: "חמורו של משיח" של ספי רכלבסקי ו"השלישי" של ישי שריד מיטיבים לתאר זאת.

ההיסטוריה היהודית הארוכה מלמדת שהלכי רוח קיצוניים שהתחוללו במהלכה הביאו לקטסטרופות יהודיות. פיצול ממלכת דוד ושלמה לממלכות יהודה וישראל השונות מהותית בצביונן, הביא בסוף התהליך להכחדתן של שתי הממלכות שהיוו את הריבונות הראשונה. בין שתי אלה היה שוני תרבותי ומהותי. ממלכת יהודה, שבמרכזה שבט יהודה בהרי ירושלים ובעיר ירושלים הייתה קיצונית בדתיותה המסתגרת ומנוכרת, בעוד שממלכת ישראל הייתה פתוחה לתרבויות ולבריתות אזוריות, ומתונה כמו כל תרבות השוכנת לחופי ימים.

הריבונות היהודית השנייה עברה גם היא תהליכי הקצנה שהביאו בסופו של תהליך ארוך להכחדתה. בחלק הראשון סולקו היהודים על ידי היוונים מבית המקדש בירושלים ונלקחה מהם האוטונומיה שלהם. בהמשך חודשה הפעילות בבית המקדש בחסות הרומאים, אך עקב תהליכי הקצנה משיחית בקרב ה"פרושים" וה"סיקריקין" שהיו פונדמנטליסטים וקמאיים אשר חתרו נגד הרומאים, הצדוקים ה"מתייוונים", הסובלניים והביאו למלחמת הרומאים בהם, תוך כדי ניהול מלחמה פנימית נגד ה"צדוקים" – הוכחדה הריבונות השנייה.

גם בתקופת האוטונומיה היהודית המאוחדת בתקופת רבי עקיבא (שנכנס ל"פרדס") ובר כוכבא (כוזיבא) שהובילו משיחיות חסרת תוחלת שהביאה למלחמה חסרת סיכוי ותוחלת ברומאים, הביאו קטסטרופה על יהודי ארץ ישראל וכן על יהודי התפוצות שהתפתו ל"מרד הגלויות" (יוכי ברנדס בספרה "פרדסו של עקיבא" מיטיבה לתאר את השתלשלות התהליך). הקיסר הרומי אדריינוס טיפל ביד ברזל במשיחיות זו.

מצעד האיוולת של עם שלא למד דבר מההיסטוריה הארוכה שלו, נמשך גם בימי נתן העזתי, שבתאי צבי ויעקב פרנק שהובילו תנועת "משיחיות שקר". סופן היה רע ומר – המרות דת המוניות לאיסלאם (השבתאות) ולנצרות הקתולית (הפרנקיזם).

עליית התנועה הציונית המדינית-ההרצליאנית על בימת ההיסטוריה היהודית בסוף המאה ה-19, יצרה את המסד לריבונות השלישית המבוססת על עמיות לאומית מודרנית ישראלית-יהודית נפרדת מדת. דבר זה הכשיר את הקרקע לתהליכי הכרת "משפחת העמים הלאומיים והריבוניים" ביהודים כמי שכשירים לממלכתיות ריבונית לאומית מודרנית בישראל. זאת לפי הצהרת בלפור (1917) והחלטת החלוקה באו"ם מ-29.11.1949. זה ייצר את הקמת מדינת ישראל הממלכתית-הדמוקרטית-והפלורליסטית, שהיא "מדינת היהודים" לפי חזון הרצל ולא "מדינה יהודית" בנוסח נתניהו.

היהדות האורתודוקסית התנגדה לציונות ההרצליאנית והעדיפה לחכות ל"בואו של משיח", בזמן עתידי כלשהו. היהדות האורתודוקסית הגלותית דחתה דמוקרטיה, לאומיות, מודרנה, סובלנות ופלורליזם. גם תנועות הרפורמים והקונסרווטיבים הוגדרו על ידם כ"עבודה זרה". זרם מתון-מוטציוני באורתודוקסיה היהודית ראה בציונות "אתחלתא דגאולה", והצטרף כאגף דתי-לאומי לתנועה הציונית. בתחילה היה זרם זה מתון ופרגמטי. בהמשך, בעיקר עם גבור ההתלהבות המשיחית-רליגיוזית בעקבות מלחמת 1967 וכיבוש שטחי ארץ ישראל השלמה ואדמתה ה"מקודשת" – התחיל זרם זה להבליט ולהעצים פרשנויות משיחיות במשנת הרב קוק ובנו צבי-יהודה הכהן קוק, שעמד בראש ישיבת "מרכז הרב" בירושלים. בהמשך נוצר חיבור בין הדתיים הלאומיים-הציוניים, העוברים תהליכי חרדליזציה לבין תורת הרבי מלובביץ מנהיג חב"ד החרדית, שהפכה ליותר ויותר משיחית לאחר מותו. זרמים בימין הלאומני, שמתחברים לזרמי קוק-חב"ד מנסים לשנות את דיסקט הד.נ.א. ותאי הגזע של המדינה ליהודית-אורתודוקסית-הילכתית. התהליך מתחזק עם גבור הזרם המשיחי בחב"ד לאחר פטירת הלובביצ'ר המעצים את הרבי המת לכיוון אתוס ומיתוס "מלך המשיח". התרכובת המסוכנת הזאת של ממשיכי ומעצימי דרך קוק-חב"ד מובילה את תהליך ההקצנה הלאומנית-האורתודוקסית-משיחית בישראל, בשיתוף פעולה וגיבוי של מפלגות הימין בהנהגת הליכוד ו"הבית היהודי" שבשלטון, בישראל 2016.

כדי ליצור מערכת איזונים ובלמים ומשקל-נגד אל מול התהליכים המשיחיים הללו, יש צורך ללמוד את לקחי ההיסטוריה היהודית ולחשוב מחוץ לקופסה. יש לטפח פלורליזם, הטרוגניות ורב-תרבותיות ישראליים.

ירושלים ויו"ש הם ליבת ההקצנה שתוארה. כמו בהיסטוריה הדבר יכול להביא למלחמת אחים או לפיצול המדינה. הדבר יכול להביא גם לירידת השכבות ה"ישראליות" המודרניות מהמדינה לתפוצות חו"ל. זה יגרום לפגיעה בשרידותה של ישראל שהופכת ל"יהודית" במקום "ישראלית".

לאור האמור לעיל יש לפעול לחקיקה שתאפשר קנטוניזציה גיאוגרפית אזורית של תחומים נרחבים כקנטונים עם סמכויות ואחריות החורגים מהמוניציפאליות גרידא. זאת בעיקר בשפלת החוף. בקנטונים האמורים תישמר תרבות ישראלית פלורליסטית, רב-תרבותית והטרוגנית. מדובר באזורים שבהם יישמרו באופן רשתי, רב-שכבתי ורב-ממדי ערכים ונורמות תרבותיים, ישראליים מודרניים, חילוניים, ממלכתיים, דמוקרטיים סובלניים. באזורים אלה ישולבו באופן אינטגרטיבי בני מיעוטים על גוניהם לפי המודל החיפאי או היפואי.

המקומות הראשונים המיועדים לקנטוניזציה שתיקבע בחוק יסוד במסגרת חוקת מדינת ישראל העתידית לאחר פתרון "שתי המדינות" או הפתרון "הדו-לאומי" – הם קודם כל חיפה ות"א-יפו – כמוקדי ישראליות בצביון תרבותי המנוגד ליהודיות של ירושלים. בהמשך יש לפעול כך גם לגבי איזור חיוג 09, איזורים בגליל, אילת וכד'.

נערך על ידי דליה
תגיות: , , ,

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.