חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אומרים לנו שיש מס אחר

להוריד את החוב זה טוב

נושאים דעות, כלכלת בית ב 18.01.16 23:25

הנתונים על ירידת יחס חוב-תוצר בישראל מעודדים. השאלה היא כיצד תנצל המדינה את ירידת החוב – האם כדי להשקיע באזרחיה, או שמא לקיצוץ במסים עבור בעלי ההון

מאת ק. טוכולסקי

בשבוע שעבר התפרסם שיחס החוב הציבורי מול התוצר הגיע ל-64.9%. שעון מקולקל מראה את הזמן הנכון פעמיים ביום, ממשלות ביבי נאלצות מפעם לפעם לזרוק פירורים אבל במקרה של הורדת החוב הציבורי מ-75% ל-64.9% תוך שבע שנים, צריך להודות שהממשלה קידמה מטרה ראויה. צריך לקרוא טוב טוב את האותיות הקטנות ולהבין איזה חלק מהחוב קטן ומה ההשלכות אבל בגדול הקטנת החוב היא דבר טוב.

הקטנת החוב היא דבר טוב, כי אם וכאשר יקרה הנס ובמדינתנו יהיה שמאל שיצליח להביס את הימין בבחירות ולעלות לשלטון, אנחנו רוצים שהחוב יהיה קטן ככל הניתן. הרי אנחנו יודעים איך המנגנון של שלטון ההון עובד במקרה שבו נציגיו הישירים מאבדים את השלטון. בואו נראה מה קרה ביוון, פורטוגל וספרד כשממשלות שמאל עלו בהן לשלטון במחצית השנייה של העשור הקודם. החוב הציבורי נוצר בהן אמנם בזמן כהונת ממשלות ימין שהורידו מסים  לתאגידים וטייקונים ולא קצצו בהוצאות בהתאמה, אבל את המחיר שילמו ממשלות שמאל מרכז שפתאום נאלצו להתמודד עם הורדה בדירוג האשראי בשל החוב וכתוצאה מכך בעלייה בגובה הריבית שהן נדרשו לשלם. אם וכאשר השמאל בישראל יצליח לעלות לשלטון כדאי שהחוב יהיה כמה שיותר נמוך כדי שהטריק החביב הזה של שלטון ההון לא ייושם עלינו. נכון תמיד אפשר לעשות מה שאיסלנד עשתה ולשמוט את החוב במקום להחזיר אותו, אבל מאז שאיסלנד הראתה לנו את האור, כולם בחרו להמשיך בחושך, כולל ממשלות השמאל החדשות ביוון ופורטוגל. מתוך הכרות עם השמאל מרכז הישראלי, ניתן להניח בבטחה ששמיטת חובות לא תהיה פה ולכן עדיף שהחוב הקיים יהיה קטן.

עם זאת, נשאלת השאלה מה מוריד את החוב? האם מדינת ישראל מחזירה יותר חובות לגורמים חיצוניים ולוקחת פחות הלוואות? זה טוב אבל לא בטוח שזה עיקר המשקל בהקטנת החוב הציבורי. עדיף לה למדינה שלא יהיו לה חובות ואם כבר שיהיו לה חובות עדיף לה למדינה להיות כמו יפן, מדינה שהחוב שלה הוא לאזרחיה שלה ולא לנושים חיצוניים. נראה לי שעיקר הקיטון בחוב הציבורי של ישראל נובע דווקא מירידה בחוב וההתחייבויות של המדינה לאזרחיה שמקבילה לגידול בחוב של משקי הבית הפרטיים וממשחקים חשבונאיים שמאפשרים למדינות בשנים האחרונות במגוון תחומים לשפר את המאזנים שלהם. לא בטוח שהקטנה למשל בכמות האג"ח בעלות הריבית המובטחת לפנסיה היא לטובת הציבור למרות שקיצוץ בהתחייבות הזו תשפר את מאזן החוב-תוצר. לכן כדאי לבדוק טוב בפרטים הקטנים.

חשוב מכך הוא שהקטנת החוב הציבורי תחת ממשלות שלא מוכנות להשקיע בציבור ובצרכיו את הכסף שנחסך  נותנת לגיטימציה להקטנת סל השירותים שהממשלה מעניקה ולהנצחה של הפגיעה באזרחים באמצעות צמצום שירותים. לכן צריך בצד הברכות על צמצום החוב, להתחייב שכל סכום שנחסך מהחזרי חובות ותשלומי ריבית יושקע בצמצום פערים וחיזוק מדינת הרווחה ולא בקיצוצי מסים לתאגידים וטייקונים. את זה לא יבטיחו ביבי ולא שותפיו, את זה ניתן ליישם רק באמצעות ממשלת שמאל שתפעל להקטנת החוב ותשחרר כמה שיותר תקציב לטובת שירותים ולשם אנחנו צריכים לשאוף.

לסיכום, הורדת החוב שהשיגו שלושת ממשלות ביבי האחרונות היא דבר חיובי בגדול שיוכל לשרת ממשלת שמאל כשתגיע לשלטון ולהוריד את עצמת הפגיעה של שלטון ההון העולמי בה. צריך רק לראות שהחוב מצטמצם במקומות הנכונים ושהכסף שמתפנה משמש לצמצום פערים והעלאה של רמת החיים לכל אזרחי ישראל ולא להפחתות מס לתאגידים וטייקונים. את זה תוכל להגשים רק ממשלת שמאל.

 

נערך על ידי רביב נאוה
תגיות: , , ,

תגובה אחת

  1. ק. טוכולסקי :

    מאז כתבתי את המאמר התפרסם שיחס החוב תוצר ירד אבל החוב עצמו עלה קצת, כלומר התוצר גדל. זה עדיין עדיף על חוב שגדל ושיעור שעולה אבל אנחנו עדיין עם חוב גדול מאוד.

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.