מנוי דוא"ל
RSS
בפייסבוק
בטוויטר
אריה דרעי – דרכו חזרה למשרד הפנים
שיבתו של יו"ר ש"ס למשרד ממנו הודח בקלון התאפשרה רק משום שהעריך (נכונה) שבציבור, וגם באופוזיציה, המהלך יתקבל בהשלמה
מאת רון שביט
מינויו של אריה מכלוף דרעי כשר הפנים אינה עובדה מוגמרת. היא תלויה ועומדת בפני בג"ץ שיכריע בסוגיה סופית. שוב עומד דרעי בפני אותו בג"ץ אשר הרחיקו ממשרד הפנים לפני 22 שנה. דרעי ידע זאת היטב כשנכנס למהלך ובכל זאת בחר להסתכן ולקרב פניו אל הלהבה. בכך הפך את דבריו מלפני שבעה חודשים, כי הוא קשוב לביקורת ציבורית ועל כן לא יהיה שר הפנים. הוא נמלך בדעתו והחליט להתעקש ולשוב אל הזירה אשר ממנה יצא לגלות פוליטית ארוכה.
אמנם משרד הפנים אינו עוצמתי כשהיה. הוא נעדר את אחד מעמודי התווך שלו – מינהל התכנון. בכל זאת הוא מהווה בהקשר המדובר סמל תדמיתי משמעותי מאוד. מנהיג ש"ס מעוניין בטיהור פסיכולוגי. בתיקון. הוא מבין אמנם שהכתם לא יימחה לעולם, אך בהוויה הישראלית הנוירוטית בהחלט יש לו סיכוי לדהות. היותו פסול לאחד ממשרדי הממשלה היא מציאות, בו עמוד הקלון שלו לא התמוטט לגמרי. לא תיתכן רהביליטציה מבחינתו ללא החזרת כַּשְׁרוּתוֹ למשרד ממנו הודח לפני שנות דור. לכך יש להוסיף רכיב פסיכולוגי נוסף: אלי ישי, יריבו המר, אשר לא ויתר, כנראה, על חזרה לפוליטיקה, עדיין נושף בתודעתו וממתין לשעתו. מדובר בפייבוריט של נתניהו, ודרעי לא יכול לאפשר סיטואציה בו ישי כָּשֵׁר למשרה מיניסטריאלית כלשהי והוא לא.
אך לתשוקתו הברורה של דרעי נדרש תנא דמסייע. למהלך החזרה למשרד הפנים תרמה האווירה הציבורית והפוליטית הנוכחית. היא נוחה עשרות מונים משהייתה ערב הקמת הממשלה. האופוזיציה בישראל מבינה את מעמדו הפוליטי הרם של דרעי ונזהרת שלא להרחיק לכת במתקפותיה נגדו. הרי יו"ר ש"ס מחזיק בשולי אדרתו את המפתחות לכל ממשלה אפשרית. יצחק הרצוג יודע זאת. יאיר לפיד יודע זאת. האחרון נשא אמנם את נאום הנגד התקיף ביותר בכנסת נגד המינוי, אך הייתה בדבריו גם הסתייגות חשובה. הוא הטעים כי אינו נושא נאום נגד דרעי האיש אלא רק נגד התופעה העקרונית.
ההתקרבות של לפיד לחרדים והניסיון לטהר את האווירה הקשה ביניהם קשורים לביטחונו של דרעי כי המהלך שלו יצלח. השינוי שחל בשבעת החודשים האחרונים אצל לפיד (ומפלגתו) הוא מרתק. לפיד היה היריב האידאולוגי הקשה ביותר. בעימות ערב הבחירות הוא תקף את מנהיג ש"ס בחריפות רבה והציע לשקם אותו ולעזור לו כעבריין מורשע. לאחרונה התגמש והתבטא, כי החקיקה שיזם נגד חזרה לפוליטיקה של מורשעים בדין אינה רטרואקטיבית. רוצה לומר, גם לפיד מבין כי נוכחותו של דרעי היא עובדה מוגמרת ושהוא בעל ברית פוליטי הכרחי . גם ח"כ יעקב פרי, שהתנגד למינוי, סבר כי דרעי יהיה שר פנים מצוין ואף הוסיף נופך אישי מפרגן כי "אריה הוא איש חכם. איש לבבי".
ההתמתנות של יש עתיד והגישה הפרגמטית בה נקטה מפלגתו, יצרה אצל דרעי את התחושה כי האווירה הציבורית תאפשר את חזרתו ללשכה ממנו הוגלה בעבר. ההכרעה של בג"ץ אמנם בפתח, אך דומה כי המבחן הפסיכולוגי הציבורי כבר הוכרע. הוא מושפע הן מפרק הזמן הארוך שבו היה דרעי מחוץ למערכת והן מהמתינות היחסית של האופוזיציה הפוליטית כלפי חזרתו.
תגיות: אריה דרעי, בג"ץ, יאיר-לפיד, יצחק-הרצוג, משרד-הפנים, רון-שביט
קישור קבוע
6 תגובות
Email This Post
18 בינואר, 2016 בשעה 1:26
כשר אבל מסריח? עלול להסתיים בהרעלה.
לצורך העניין אי אפשר בלי הבדיחה הבאה:
יהודי אביון הביא ביום שישי מבית הכנסת אדם חסר בית וכשהעירה האשה שאין מה להגיש לו\ בקושי יש מעט בשר לילדים, הזכיר לה האיש את הדגים מאתמול.
כשהאשה השיבה שהדגים לא כל כך טריים הפציר בה בעלה להגיש אותם לאורח.
הזר לקה בהרעלה והמארח הלך לדרוש בשלומו.
אבל החולה נפטר מההרעלה וכשחזר האיש מהלווויה שיבח את אשתו על שזיכתה אותו בשלוש מצוות
הכנסת אורחים
ביקור חולים
לווי המת.
עכשיו השאלה – באיזה שלב נמצאת החברה הישראלית?
האם היא האביון שמשחק אותה מקיים מצוות, קלה כחמורה, או שהיא כבר אוכלת דגים מקולקלים, או שמא כבר מורעלת?
18 בינואר, 2016 בשעה 8:56
אריה דרעי נמצא אשם ונידון לעונש, הוא ריצה את עונשו, אפשר היה לדון אותו לעונש שכולל אי חזרה לממשלה.
בית המשפט החליט אחרת, הוא דן אותו לעונש שלא כולל סעיף כזה.
אני חושב שאריה דרעי יכול למלא כול תפקיד, ואם יש הסגות יש לשנות את החוק.
לסיכום, אילו היה שמו אולמרט לא היה נכנס לכלא, אם רוצים שלא ימלא תפקיד כל שהוא יש לבוא בטענות למחוקק, לא לדרעי.
18 בינואר, 2016 בשעה 11:51
עמית
אני לא מסכימה אתך. יש חוק ויש נורמות. הנורמה הציבורית הזאת היא חמורה מאוד. היא מתירה לאנשים שפשעו להיות בשלטון. גם אולמרט פסול לתפקיד בעתיד בשל התנהלותו הלא נקייה בתפקידיו השונים. עלינו לעמוד מאחורי נורמות האומרות שרק נקיי כפיים, שליחי ציבור אמיתיים, משרתי ציבור הם אלה שיהיו בשלטון ולא רודפי שררה וכסף למיניהם.
18 בינואר, 2016 בשעה 11:54
צד נוסף בסיפור פה הוא היועץ המשפטי לממשלה. התנהלותו של היועץ ויינשטיין מחלישה את מעמד היועץ המשפטי המכשיר את השרץ. בהיבט המשפטי היועץ מקל על החשודים בעבירות. הדוגמא הבולטת ביותר היא אי הגשת כתב אישום נגד ליברמן, למרות שהצטבר בלשכתו חומר מרשיע רב מאוד נגד ליברמן. היועץ לא מציב רף משפטי גבוה השומר על איכות השלטון לא מבחינה משפטית ולא מבחינה ציבורית.
19 בינואר, 2016 בשעה 12:22
אריה דרעי במשרד הפנים זאת לא הבעיה שלנו. שלטון הימין המשחית והמושחת הוא הבעיה שלנו. אנשים כמו דרעי תמיד יעדיפו ממשלות ימין שיאפשרו להן לשמר את כוחם וגם זאת הבעיה שלנו. דרעי לא מושחת יותר מליברמן שזוכה או מאולמרט שהורשע או מביבי שלא נשפט.
19 בינואר, 2016 בשעה 18:13
צביעות
להזכירכם אריה דרעי לא נכנס לכלא בגלל עבירות שביצע בכהונתו כשר פנים אלא על עבירות שהיו בטרם קמה ש"ס כך שאין כל סיבה הגיונית שהוא יחזור למשרד הפנים שהיה בסך הכל התחנה האחרונה שלו בממשלה אך לא יותר מזה