ספר האזרחות המשוכתב – עוד חוות דעת ביקורתית שלא מנעה את אישורו

נושאים חינוך ותרבות, עלו ברשת ב 11.01.16 0:17

להלן סיפורה של המומחית חנה לרנר שהתבקשה לחוות דעתה על ספר האזרחות ששוכתב, והמליצה לא להשתמש בו במערכת החינוך. חוות דעתה מצטרפת לשתי חוות דעת נוספות שהמליצו אותה המלצה. הביקורת החריפה לא מנעה ממשרד החינוך להתהדר במגוון המומחים האקדמיים וגם לאשר את הספר

מאת: יוסי דהאן

להיות אזרחים בישראל: הערות המומחים שלא שמעתם

כותבי הספר מעורר המחלוקת ״להיות אזרחים בישראל״ התהדרו ב״מגוון מומחים אקדמיים״, אולם שכחו לציין שחלקם זכו לניתוק מגע מצד משרד החינוך לאחר ששלחו את הערותיהם הביקורתיות. אנו מביאים כאן לראשונה את חוות דעתה של אחת מהן, ד״ר חנה לרנר, שקבעה כי ״כתב היד אינו מותאם ללימוד אזרחות בקרב כלל המגזרים״

בתגובה לביקורת החריפה שהופנתה כלפי הגירסה המשוכתבת החדשה של ספר האזרחות, "להיות אזרחים בישראל", הוציא משרד החינוך הודעה לתקשורת בה נטען כי תהליך הכתיבה היה ממושך וכלל "עיון, קריאה והערות של אקדמאים ומומחים בתחומי המדינה והמשפט בעלי גישות מגוונות. בהליך מדויק ומעמיק, התייחס צוות הכתיבה למאות הערות שהתקבלו במהלך הדרך".

על טבעו של הליך הכתיבה הארוך, המקצועי והיסודי של כתיבת הספר ומגוון הגישות הכלולות בו, ניתן היה ללמוד מהתייחסותו של צוות הכתיבה למומחיות ולמומחים האקדמאיים שאליהם שלח גרסאות של הספר. נדמה שאלה האחראים על כתיבת הספר, ביניהם ד״ר אסף מלאך – המפקח המרכזי על מקצוע האזרחות, מרצה במרכז שלם ובמכללה למדינאות, מוסד אקדמי בעל אוריינטציה פוליטית ימנית, וד״ר אביעד בקשי – מרצה בקריה האקדמית אונו, במכללה למדינאות וחבר "פורום קוהלת" בעל האוריינטציה הימנית פוליטית וכלכלית, היועץ האקדמי היחיד של הוועדה, פנו אל המומחים רק על מנת לציין שהספר נכתב "תחת פיקוח צמוד של מומחים אקדמיים". נראה שמלכתחילה לא היה לצוות הכתיבה ולאחראים עליו שום עניין בהערות של המומחים. הם יכתבו את הערותיהם ואנחנו נתעלם מהם. נכתוב ספר אזרחות לילדי ישראל על פי החזון של "מרכז שלם" "המכללה למדינאות" ו"הבית היהודי". תתחולל מהומה תקשורתית קטנה של כמה ימים, הספר יאושר וילדי ישראל, יהודים וערבים, יעוצבו בחזוננו.

בחזרה "להליך העמוק והיסודי" של כתיבת הספר. אחת מהמומחיות שצוות הכתיבה פנה אליה היא ד״ר חנה לרנר, מרצה בכירה בחוג למדע המדינה באוניברסיטת תל אביב, שהיא גם שותפתי למחקר בנושאים אחרים. ד״ר לרנר כתבה מסמך ארוך, מקיף ויסודי בן 27 עמודים על הגרסה של הספר שנשלחה אליה. מסקנת סקירתה הייתה: "לאור כל זאת, אני ממליצה שלא לפרסם את ספר הלימוד במתכונתו הנוכחית. במקום, אני ממליצה להשתמש בספר ׳המערכת הפוליטית בישראל׳ מאת יצחק גל-נור ודנה בלאנדר (הוצאת עם עובד, 2014) כבסיס להוראת האזרחות בכלל המגזרים במערכת החינוך".

מובן מאליו שבמשרד החינוך התעלמו מהמלצתה. היא גם לא זכתה לראות את הגרסה המתוקנת של הספר ולהעיר עליה. היא גם לא זכתה לדעת אלו מהערותיה אומצו ואלו נדחו. משרד החינוך פשוט ניתק עמה את הקשר לאחר ששלח לה מספר פרקים מצומצם שעברו שינויים קלים ביותר. באותה דרך פעולה נקט צוות הכתיבה כלפי פרופ' תמר הרמן מהאוניברסיטה הפתוחה, לאחר קבלת הערותיה הרבות ומסקנתה שאין לפרסם את גרסת הספר שנשלחה אליה בשל "חוסר האיזון המובנה בו כמעט לכל אורכו, ובעיקר במחצית הראשונה, בין הדגש היהודי לדמוקרטי. הספר מציג תפיסת עולם פרובינציאלית ואתנוצנטרית, ומקומו לא יכירנו על מדף ספרי הלימוד במדינה דמוקרטית", נעלמו חברי צוות הכתיבה. כפי שדיווח אור קשתי ב"הארץ", באותה טקטיקת של ניתוק מגע והתעלמות הם פעלו גם כלפי פרופ' אסעד גאנם מהחוג למדע המדינה באוניברסיטת חיפה שסבר אף הוא שקיים חוסר איזון בין המרכיב היהודי לדמוקרטי בספר וכן שהספר מטפל באופן לקוי בזהות הערבית. אני לא מכיר הליך שיפוט אקדמי, שבו טקסט שנפסל באופן כל כך חד משמעי עדיין זכה להתפרסם.

להמשך קריאה ב"העוקץ"

לקריאה נוספת:

הדיון בוועדת החינוך: ועדת החינוך דנה בספר הלימוד החדש באזרחות בעקבות תלונות שהספר שם דגש רב יותר על הממד היהודי בחיי המדינה מאשר על זה הדמוקרטי

אור קשתי: האזרחות החדשה הרבה יותר יהודית – חוות הדעת הביקורתיות של פרופ' תמר הרמן ופרופ' אסעד גאנם