חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

על משמעות הקצאת 15 מיליארד ₪ למגזר הערבי

נושאים כלכלה ותקציב, עלו ברשת ב 3.01.16 0:38

ההקצאה משקפת היגיון הכלכלי של כלכלה גלובלית המכוונת לנצל כוח כלכלי של 20% מאזרחי המדינה הערבים. היא מנוגדת להיגיון הפוליטי של ממשלה ימנית קיצונית הפועלת להדגיש את אופייה היהודי של המדינה על חשבון אופייה הדמוקרטי

מאת: יעקב בן אפרת

הביטוי "החלטה היסטורית" מתגלגל שוב ושוב על לשונם של פוליטיקאים ערבים ויהודים מכל הקשת הפוליטית. הממשלה הימנית והגזענית ביותר שידעה ישראל, אישרה תכנית סיוע בהיקף של 15 מיליארד שקל, הגדולה ביותר שהוקצתה אי פעם למגזר הערבי. איך זה יתכן?

רק אתמול הוצא הפלג הצפוני של התנועה האסלאמית מחוץ לחוק, בצעד שנתפש על ידי כולם כהחרפת מסע הרדיפות נגד המיעוט הערבי בישראל, שנפתח עם קריאתו של נתניהו "המצביעים הערבים נעים בכמויות אדירות אל הקלפי". נציגי עמותות השמאל מתכוננים לענוד טלאים צהובים; הספר, "גדר חיה", שעוסק ברומן בין יהודייה לערבי, נפסל על ידי משרד החינוך; מילים כמו שתולים או להבדיל ניאו פשיסטים, משתלטות על השיח הציבורי הרותח. והנה לפתע, לכמה שעות, השפיות כאילו חוזרת. כולם – ימין ושמאל, יהודים וערבים – מאוחדים מאחורי התוכנית, המתבטאת בשלוש מילות הקסם: "תיקון מנגנוני ההקצאה". אותם מנגנונים, אשר אפשרו עד כה את האפליה של המגזר הערבי, יהפכו מעתה למנגנונים יוצרי שוויון. הללויה.

המשמעות הכלכלית של התכנית טרם התבהרה, אולם תוכנה הפוליטי ברור, והוא באמת היסטורי. מדינת ישראל מכירה, בפעם הראשונה, בכך שאזרחיה הערבים הם כאן כדי להישאר. מעתה, יקצו כל משרדי הממשלה תקציבים למגזר הערבי, על פי חלקו היחסי באוכלוסייה. כפי שהגדירה זאת הפרשנית הכלכלית מירב ארלוזורוב: "לוקחים מהיהודים את מה שלא הגיע להם ונותנים לערבים את מה שכן מגיע להם." (דה מרקר, 31.12.2015) אותה ממשלה, הפועלת להדגיש את אופייה היהודי של המדינה על חשבון אופייה הדמוקרטי, משנה לפתע כיוון, ומאמצת החלטה של העדפה מתקנת לערבים, המחזקת את הפן הדמוקרטי השוויוני.

חלק מהמבקרים הערבים של התכנית טוענים שהממשלה נאלצה לקבל אותה בלחץ ארגון המדינות המפותחות (OECD) והאיחוד האירופי, וכי התוספת האמתית לתקציב תעמוד על 2.5 מיליארד שקל בלבד ולא על 15 מיליארד כפי שהוצהר. בקורת זאת, גם אם היא נכונה, אינה מגלה את כל האמת. כדי להבין כיצד נוצר קונצנזוס לאומי יהודי-ערבי סביב החלטה של ממשלה ימנית קיצונית, צריך להיכנס לנבכי המציאות הישראלית, שבה הפוליטיקה והכלכלה לא תמיד הולכות יד ביד.

חלפו עברו ימי ייהוד הארץ מבית מדרשו של בן גוריון. בכרמיאל, בנצרת עלית, שקמו כדי לבסס רוב יהודי בגליל, מתגוררות משפחות ערביות רבות שעזבו את הכפרים הצפופים כדי לזכות במרחב מחייה משופר. אפילו בעיר היהודית עפולה קום תקום שכונה של ערבים. בישראל של היום, המשולבת היטב בכלכלה הגלובלית, מתקיימות למעשה שתי מערכות נפרדות. לצד הצבא, שירותי הביטחון, והמנגנונים הפוליטיים; פועלת מערכת אזרחית, לא פחות חשובה ואסטרטגית לקיומה של המדינה. מערכת זו מנוהלת על ידי הדרג המקצועי באוצר ובבנק ישראל. כשם שהגנרלים מסתמכים על הערכות מודיעיניות, כך אנשי האוצר ובנק ישראל מסתמכים על גרפים וסטטיסטיקות. המודל הכלכלי הנוכחי לפיו פועל המשק הישראלי מעוות ואינו יעיל, בעיקר משום שעשרים אחוז מאוכלוסיית המדינה בקושי משולבים בכלכלה. ציבור זה צורך בריאות, חינוך, רווחה ותשתיות, אבל תרומתו למשק נמוכה מאוד, מאחר ואפליה ממוסדת, שנובעת ממניעים פוליטיים, דחקה אותו לשוליים. הפוליטיקאים, שבמשך שנים רבות מנעו כל שינוי מבני שיאפשר לאוכלוסייה הערבית להשתלב בכלכלה הישראלית, פעלו בניגוד להגיון הכלכלי.

מי שמכיר את תחום התעסוקה והכלכלה במגזר הערבי, יודע היטב, שמאז שישראל התקבלה לארגון OECD, ואפילו קודם לכן, משרד האוצר פועל על פי אמות מדה מקצועיות, הרחוקות ולעתים מנוגדות לעמדת הפוליטיקאים. כבר מספר שנים שהאוצר ומשרד ראש הממשלה מקצים משאבים, כדי להתמודד עם שיעור ההשתתפות הנמוך של נשים ערביות בשוק העבודה. יזמים ערבים לא מחכים לממשלה, ומנסים שוב ושוב לפרוץ את דרכם הכלכלית, רבים מהם בהצלחה לא מבוטלת. ההשתלבות של בעלי מקצועות חופשיים ערבים בכלכלה הישראלית, היא מציאות קיימת. האזרח הערבי השכיל לממש את אזרחותו, למרות הסטייה הימנית קיצונית והגזענית של החברה הישראלית, ועל אפם וחמתם של הפוליטיקאים.

החלטת הממשלה החדשה, שבאה למעשה לברך על המוגמר, איננה סוף פסוק, אלא רק התחלתו. כדי להתגשם, זקוקה התכנית להרבה השקעה ורצון טוב. גם אם נניח שכל השרים יקיימו את החלטת הממשלה, ומשרדיהם יקצו תקציבים לאוכלוסייה הערבית על פי חלקה היחסי באוכלוסייה, עדין נשארת פתוחה שאלת היישום. האם ידעו נציגיה ומוסדותיה של האוכלוסייה הערבית לעשות שימוש מושכל בתקציבים שיוזרמו אליהם? שימוש מושכל בתקציבים דורש את ההשתתפות הפעילה של שלושה גורמים מקרב האוכלוסייה הערבית: הדרג הפוליטי, היינו – הרשימה המשותפת; ארגוני החברה האזרחית הכוללים את העמותות הרבות שקמו במשך השנים; והגורם השלישי החשוב מכולם – השלטון המקומי.

להמשך קריאה

נערך על ידי דליה
תגיות: , , , ,

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.