האם ראוי שיו"ר הוועדה לזכויות הילד תיזום חוק להוריד לגיל 13 עבודת נוער בחופשה?

ח"כ יפעת שאשא-ביטון יזמה תיקון לחוק המציע להפחית את ההיתר להעסקת ילדים לגיל 13 במקום 14. האם בכך היא מגינה על זכויות הילד? האם טובת הילד עומדת לנגד עיניה?

מאת: דליה בלומנפלד

ח"כ יפעת שאשא-ביטון (כולנו) היא יו"ר הוועדה המיוחדת לזכויות הילד. ועדה זו קמה לאחר שישראל חתמה על האמנה הבינלאומית לזכויות הילד של האו"ם ב-1991. האמנה מעמידה את טובת הילד כשיקול ראשון ומכירה בזכויותיו הבסיסיות לחינוך, טיפול רפואי ועוד, ובהגנה עליו מפני עינויים, הזנחה, סחר, ניצול בעבודה ועוד.

הצעת החוק שיזמה שאשא-ביטון, יחד עם ח"כ רועי פולקמן (כולנו) מעלה תהיות לגבי תפיסת התפקיד שלה ומעוררת את השאלה האם היא מעמידה בראש את טובת הילד, או את טובת שוק העבודה.

החוק ששאשא-ביטון הציעה הוא לתקן את חוק עבודת הנוער התשי"ג 1953 גיל עבודה בחופשת לימודים, ולהוריד את גיל ההיתר לעבודת נוער בחופשה מ-14 שנים ל-13 שנים. יו"ר הוועדה לזכויות הילד יזמה היתר להעסקת ילדים בני 13 בשוק העבודה. האם בכך היא מגינה עליהם ושומרת על זכויותיהם?

שוק העבודה בישראל הוא שוק נצלני של עובדי קבלן עם פיקוח רופף של המדינה על זכויותיהם. זהו שוק מעסיקים נצלני שהמדינה מאפשרת אותו. ההיתר להעסקת בני 13 בשוק העבודה היא מתנה למעסיקים שרוצים לנצל עובדים. בני 13 אינם מבינים בזכויות עובדים ובניצול. יו"ר הוועדה לזכויות הילד מפקירה את הילדים לשוק עבודה מופקר ונצלני.

דברי ההסבר המצורפים להצעת החוק והמנסים להצדיקה משקפים תמונת מציאות שוממת בה חיים ילדים. מציאות בה אין סדר יום ויש בטלה, והרי "בטלה מביאה לידי שעמום, והשעמום מביא לידי חטא". (האם דברי חכמים אלה מכוונים לילדים בני 13?) זוהי תמונת מציאות שבה המדינה לא קיימת ואין מערכות העשרה, חינוך, רווחה לילדים, ואין קייטנות של החופש הגדול. יש רק שיממון ובטלה. זוהי תמונת מציאות שאינה משקפת את מצבם של כל הילדים בישראל, אלא של העניים שבהם. ילדי שכבות מבוססות הולכים לקייטנות פרטיות, הולכים לחוגים, נוסעים לחו"ל ומנצלים את החופשה לבילוי, הנאה והעשרה. הפערים הכלכליים בחברה הישראלית גדולים.

במקום למלא את תפקידה כיו"ר הוועדה לזכויות הילד ולפעול לגיוון חופשתם של ילדים ממשפחות מעוטות יכולת, ליזום פעולות העשרה יחד עם משרדי הממשלה האחרים ולדאוג שגם ילדים כאלה ייהנו מהחופשה ויזכו בה לרווחה והנאה, יזמה שאשא-ביטון חוק המקפח את זכויותיהם.

הציבור מכיר את קורות חייו ואת ספריו של צ'רלס דיקנס על העסקת ילדים בבריטניה. הוא מכיר את תופעות עבודת ילדים וניצולם, וגם את תופעת הילדים אורגי השטיחים באיראן, בנפאל ובאפגניסטן. האם זה מה שיש לשאשא-ביטון להציע לילדי ישראל?

הצעת החוק אושרה בוועדת השרים לענייני חקיקה. בכתבה בחדשות 2 הבטיחה שאשא-ביטון שתקדם מנגנוני אכיפה ופיקוח למניעת ניצול הילדים העובדים. העובדה שמיהרה להציג את הצעת החוק אך לא פעלה לטפל בתופעת הניצול של ילדים עובדים עד היום וגם לא במקביל להצעת החוק, מלמדת על גישתה. שמירה על זכויות הילד אין פה.

Print Friendly, PDF & Email

Tags: , , , ,

2 Responses to “האם ראוי שיו"ר הוועדה לזכויות הילד תיזום חוק להוריד לגיל 13 עבודת נוער בחופשה?”

  1. ×§. טוכולסקי הגיב:

    לא, לא ראוי. מצד שני ראוי שבוחרים שהצביעו לכולנו יקבלו את מה שמגיע להם וזה בהחלט מה שמגיע להם. מדינה של המון עבדים וכמה טייקונים שמימנו לעצמם עוד מפלגה.

  2. × ×’×” תדמר הגיב:

    מכיוון שדליה הזכירה ברשימתה המאלפת את השימוש המטורלל בפתגם "הבטלה מביאה וכו' " חשבתי שאצטרף לטרנד. ועכשיו, מעט יותר ברצינות, הערה קטנה.
    בצדק מטילים ספק בסיכוי לאכיפת דיני עבודה לטובת עובדות-ים צעירים, ויש לשים לב לאפשרות נוספת: צירוף בני 13 לעבודת ילדים בחופשות יגרום לביצוע על ידם של עבודות שנעשו קודם ×¢"×™ גילאים גבוהים יותר, "יותר עבודה – בפחות כסף". ובעברית פשוטה, ניצול עלוב.

Leave a Reply