מפעל ההתנחלויות – סכנה לדמוקרטיה הישראלית

"על פי תהום", האם ניצחון ההתנחלויות הוא סופה של הדמוקרטיה הישראלית?" זהו שמו של הספר שכתבה עו"ד טליה ששון שהתבקשה על-ידי ראש הממשלה אריאל שרון לחקור את תופעת המאחזים ולהגיש לו דו"ח בעניין
מאת: דליה בלומנפלד

ישראל נמצאת על פי תהום, במדרון חלקלק של הידרדרות ממדינה דמוקרטית למדינה לאומנית וגזענית בעטיים של ההתנחלויות והמאחזים. חקירת הפעילות סביב הקמת המאחזים הלא חוקיים, חושפת עד כמה מפעל ההתיישבות בגדה המערבית, שנכבשה על-ידי ישראל ב-1967, מכרסם באופייה הדמוקרטי של המדינה ומהווה סכנה מוחשית להמשך קיום המדינה כדמוקרטית.

ספרה של עו"ד טליה ששון "על פי תהום, האם ניצחון ההתנחלויות הוא סופה של הדמוקרטיה הישראלית?" מבטא תובנה קשה זו לאור חקירת הדרכים בהן נבנו המאחזים הבלתי-חוקיים בשטחים הכבושים. הספר פורש את סיפור דו"ח המאחזים ואת המסקנות הקשות הנובעות ממנו לגבי אופייה הדמוקרטי של מדינת ישראל.

עו"ד טליה ששון הוזמנה על-ידי ראש הממשלה אריאל שרון, בתקופת כהונתו האחרונה, לכתוב דו"ח על המאחזים הלא חוקיים שהוקמו בשטחים הכבושים. היא הגישה אותו לשרון במרץ 2005. היוזמה לכתיבת הדו"ח נבעה מלחץ שהפעילו הנשיא בוש הבן והממשל האמריקאי על ממשלת שרון שהתחייבה לא לבנות מעבר לקו התיחום בהתנחלויות ולפנות את כל המאחזים שנבנו בתקופת ממשלת שרון הראשונה. על שרון הופעל לחץ לממש את התחיבות הממשלה. זאת לאחר שנציגי הממשל האמריקאי חשפו מאחזים שנבנו בשטחים, בניגוד למידע הרשמי שקיבלו מממשלת ישראל.

בשטחים הכבושים הוקמו מאחזים, אך הממשלה לא ידעה על כך. המינהל האזרחי, שהיה אחראי על השטחים, והיה כפוף למשרד הביטחון, העביר מידע לא אמין לממשלה האחראית עליו. הממשלה לא ידעה במדויק אודות פעילויות התנחלותיות בשטחים הכבושים. נציגי הממשל האמריקאי, שעקבו אחר המתרחש בשטח, חשפו באמצעות תצלומי אוויר, מאחזים שהממשלה לא ידעה עליהם.

מחדל ממשלתי זה של חוסר ידע הוביל ליוזמת כתיבת דו"ח על המאחזים הלא חוקיים, במטרה להחזיר את שליטת הממשלה במתרחש בשטחים ולאכוף את החוק בהם. כמו כן, היוזמה נועדה להראות לממשל האמריקאי שישראל פועלת להדק שליטתה בשטחים הכבושים ולהגביל בנייה לא חוקית בהם.

אריאל שרון בתפקידיו הרבים וכראש ממשלה קידם את בניית ההתנחלויות. האם בתקופת כהונתו האחרונה כראש ממשלה חל מפנה בגישתו והוא החל לפעול לפינויין? התשובה לכך אינה ברורה. לא ברור אם המניע ליוזמת דו"ח המאחזים נבע רק מהלחץ האמריקאי להתחיל לפעול לפינוי המאחזים הבלתי-חוקיים, או מתוך הבנה שבניית מאחזים ללא ידיעת הממשלה מסכנת את שליטתה במדינה ואת אופי המשטר הדמוקרטי בישראל. דמוקרטיה היא שלטון החוק. בניית מאחזים מאחורי גבה של הממשלה ללא היתר היא הפרה של החוק וסכנה לאופייה הדמוקרטי של המדינה.

ממשלות ישראל הראשונות לאחר 1967 קידמו בעצמן הקמת התנחלויות בשטחים. הייתה להן שליטה על הקמת התנחלויות בגדה המערבית והתקיים נוהל מסודר להקמתן. כך היה בין השנים 1967 – 1979 בתחילה הצבא תפס קרקע (גם פרטית של פלסטינים) בנימוק שהיא נדרשת לצורך בטחוני. המפקד הצבאי הוציא צו פינוי, הציע פיצוי כספי (בדרך כלל זעום לבעלי הקרקע). על הקרקע הוקמה התנחלות (שאינה באמת צורך בטחוני).

ב-1977, עם עליית הליכוד לשלטון התקבלה החלטת ממשלה על הקמת התנחלויות בגדה המערבית. בית המשפט העליון העניק למדיניות זו הכשר באופן העוקף את הדין הבינלאומי, האוסר על העברת אוכלוסיה ישראלית כובשת לשטחים הכבושים. הבג"צים שהוגשו בעקבות הקמת ההתנחלויות הובילו למדיניות ממשלתית המתירה הקמת התנחלויות על קרקע ציבורית ולא על קרקע פרטית של פלסטינים.

בשנים אלה הוקמו כ-33 התנחלויות.

בתקופת ממשלת נתניהו מ-1996 הממשלה לא יזמה בניית התנחלויות ולא אישרה הקמתן. אז החלה בניית מאחזים לא חוקיים מאחורי גבה של הממשלה, או לנגד עיניה העצומות למחצה. היא נמשכה בתקופות ממשלת אהוד ברק וממשלת שרון הראשונה. בתקופה זו (1996 – 2005) נבנו כ-105 מאחזים לא חוקיים והוקמו מאות שכונות לא חוקיות מעין הרחבות של התנחלויות קיימות. הבנייה הלא חוקית הייתה בניגוד למדיניות הממשלות השונות ואולי בעצימת עיניהן. אזרחים, בעלי תפקידים וגופי ממשל יזמו בעצמם התיישבויות על הקרקע בלי לקבל אישור פורמאלי מהממשלה. לפי בדיקת הדרך בה הוקמו המאחזים, הגופים ובעלי התפקידים שהיו מעורבים בהקמתם היו: משרד הביטחון, המינהל האזרחי שהיה כפוף למשרד הביטחון. מתאם הפעולות בשטחים שישב במשרד הביטחון. עוזר שר הביטחון להתיישבות. משרד השיכון, משרד הפנים, החטיבה להתיישבות בהסתדרות הציונית, מועצות אזוריות.המימון והתקצוב של פעולות לא חוקיות אלה הוסווה בתוך התקציב הממשלתי..

הקמת יישוב דורשת תהליך מינהלי הקובע את תקינות ההקמה ואת חוקיותה.זה התהליך:

1.החלטת ממשלה על הקמת יישוב.

2.קיומה של תכנית בינוי עיר (תב"ע) מאושרת ומפורטת שמתוכה אפשר להוציא היתרי בנייה.

3.גבול מוניציפאלי מאושר כדין

4.זכות קניינית להחזיק בקרקע.

המאחזים הוקמו בלי לקיים אחד או יותר מפרטי תהליך זה ולכן הם לא חוקיים.

ההתנהלות סביב הקמת מאחז מגרון היא דוגמא אחת לדרך הלא חוקית בה פעלו המתנחלים.

באפריל 2002 ביקשו מצה"ל אישור להציב אנטנה סלולארית על ראש גבעה. הצבא אישר. אחר כך באה בקשה לגדר את האנטנה. הצבא אישר. ואז באה בקשה לחבר את האנטנה לקו חשמל. המינהל האזרחי וחברת החשמל אישרו. אחרי כן ביקשה המועצה האזורית בנימין לחבר גם את בקתת השומר לרשת החשמל. לאחר גידור האנטנה בנו לצידה בניין קטן בטענה שהוא חיוני לספקים של האנטנה. לאחר מכן נפרץ ציר גישה לאנטנה בלי ליידע את הצבא האחראי על השטחים. כעבור זמן מה הוצבו חמישה קרוונים על הקרקע סמוך לאנטנה. מפקד חטיבת בנימין הודיע על כך למינהל האזרחי וביקש הוראות לפעולה. במינהל הודיעו לו שאין אישור להציב קרוונים, אבל גם אין אישור להורידם מהשטח. תגובה זו משקפת תמיכה בלתי-רשמית של המינהל האזרחי בהקמת המאחז. כך קם מאחז מגרון. משרד השיכון מימן את פרישת התשתיות למגרון בסך של כארבעה מיליון ₪. הוא מימן הכשרת קרקע, חיבורי תשתיות מים, חשמל וביוב וכן פריצת דרכים. רשויות ממשלתיות ביצעו את הקמת המאחז תוך התעלמות מהעובדה שהוא הוקם על קרקע פלסטינית פרטית. מגרון הוא המאחז הלא חוקי הגדול ביותר בגדה המערבית.

בעקבות בגצ שהגישה תנועת "שלום עכשיו" בשנת 2006, הורה בגצ לפנות את מגרון. ההוראה ניתנה כעבור חמש שנים מאז הגשת העתירה ומעידה על הרפיסות באכיפת החוק כלפי פורעי חוק מצידה של הממשלה. הממשלה ניהלה מו"מ עם פורעי החוק הללו באמצעות השר בני בגין במטרה לשכנעם לפנות את מגרון בהסכמה. בסופו של דבר, המתנחלים הסכימו שהמאחז יפונה כעבור שלוש שנים וחצי ב-2015. בית-המשפט העליון דחה את הבקשה ודחה את הפינוי בארבעה חודשים בלבד. ביולי 2012 שוב הוגשה עתירה לבגצ על ידי תושבי מגרון והאגודה השיתופית. העתירה ביקשה לבטל את ההחלטה העיקרית של בית המשפט בתירוץ שמקום הפינוי הזמני שהכינה המדינה לתושבי מגרון אינו ראוי. כמו כן, תושבי המאחז הודיעו שרכשו חלק מקרקעות מגרון מידי בעליהם הפלסטינים. המדינה שוב הגישה בקשת דחייה לפינוי. בית המשפט העליון דחה את כל הבקשות. בספטמבר 2012 פונה מאחז מגרון, אך הממשלה הבטיחה למתנחלים שתקים יישוב חדש לא רחוק משם.

שחיקת הדמוקרטיה הישראלית

הדמוקרטיה הישראלית נשחקת עקב הקמת מאחזים לא חוקיים בשטחים הכבושים.. דמוקרטיה היא שלטון החוק. כשממשלות אינן אוכפות אותו, הן מחבלות במו ידיהן בדמוקרטיה.

  1. בעלי תפקידים במשרדי הממשלה פעלו להקמת מאחזים בלי שהממשלה ידעה על כך או ידעה ועצמה עיניים. הקמת מאחזים ללא אישור הממשלה מנוגדת לדין הפנימי בישראל. הממשלה היא האחראית על השטחים הכבושים ועליהם מוחלים דיני הצבא שכפוף לממשלה. פקידי הממשלה הפרו חוק ולא נענשו.
  2. גם כשהממשלה הבינה שהחוק נרמס, היא לא אוכפת את החוק מסיבות פוליטיות. היא לא רצתה לאבד מצביעים המתגוררים בשטחים הכבושים. הממשלה, נציגת החוק, פועלת באופן בלתי-חוקי.
  3. אי אכיפה על ידי הממשלה ניתבה פלסטינים, שאדמתם נגזלה לצורך התנחלויות, לפניות בבג"צים לבית-המשפט העליון. כך הפך בית-המשפט העליון מושא שנאה בעיני המתנחלים שטענו שבית-המשפט מגן על פלסטינים נגד ישראלים.
  4. זלזול במעמד בית המשפט העליון הוא שחיקה נוספת בדמוקרטיה הישראלית.

דו"ח המאחזים הביא למודעות את הנזק החמור שגרמו המאחזים לשלטון החוק ולדמוקרטיה הישראלית. שרון פרסם את דו"ח המאחזים במטרה להפסיק הקמת מאחזים ובמטרה לשפר את מעמד ישראל בעולם.

עיון בספר מומלץ לכל מי שאופייה הדמוקרטי של מדינת ישראל חשוב לו . הוא חושף את דרכי ההתנהלות הפועלות נגד הדמוקרטיה הישראלית ומתווה את הדרך להבין ולפעול נגד מגמות אלה. הספר מכיל סוגיות מהותיות לגבי מדינת ישראל מעבר למה שמופיע בסקירה זו.

על פי תהום תמונה

Print Friendly, PDF & Email

Tags: , , , , , , , ,

9 Responses to “מפעל ההתנחלויות – סכנה לדמוקרטיה הישראלית”

  1. × ×’×” תדמר הגיב:

    באיזו הוצאה התפרסם הספר ?

  2. פרנצ'סקה הגיב:

    חשוב ביותר לשתף את המאמר.

  3. מיכאל לינדנבאום הגיב:

    בסוף ההשתוללות תיגמר כאשר האמריקאים יחליטו שנמאס להם.

  4. דליה הגיב:

    × ×’×”,
    הספר יצא בהוצאת כתר, נובמבר 2015

  5. × ×’×” תדמר הגיב:

    תודה, דליה

  6. × ×’×” תדמר הגיב:

    למיכאל. לאמריקאים אנטרסים משלהם, וישראלנתפסת בעיניהם כנכס
    . עד עתה הם לא הטילו את כובד משקלם, באמת, להשגת הכרעה בנושא הישראלי-פלשתיני. מה יגרום להם 'לאבד את הסבלנות'? על פי כל מה שקרה עד עתה, הדבר יתרחש…יום לאחר שיבוא המשיח.

  7. דליה הגיב:

    המדינה ובג"צ נכנעו לאיומי אלימות מרומזים של מתנחל, בנה של ח"כ אורית סטרוק, ולא תפנה פלישתו לאדמות פלסטיניות במשך שנה ›
    זכויות בשטחים הכבושים, כללי | עו"ד קמר מישרקי-אסעד ‏| 25.12.15

    צביקה סטרוק, בן של ח"כ אורית סטרוק מהבית היהודי, מאיים במרומז על המדינה באלימות באם תפנה פלישה שלו מאדמות של חקלאי פלסטיני, והמדינה נעתרת לתת לו שנה לפינוי הפלישה, למרות שהחלטה בתיק ניתנה כבר לפני שנה, בדצמבר 2014 וכי תלונה נגד הפלישה הוגשה כבר ב-2010, לפני 5 שנים.
    בג"צ מיישר קו עם המדינה ומסכים גם הוא לדחייה. חמור במיוחד שהמדינה מאמצת את ההיגיון וההצדקות של סטרוק, ולמרות שהיא טוענת כי לפי חוות דעת מקצועית אין צורך בשנה לפינוי, היא מסכימה לכך מהטעם של פינויי "בדרכי שלום" – קרי: כניעה לאיומי אלימות המובעים ברמז עבה.
    בימים אלו, כשהטרור היהודי נמצא בלב השיח, מדובר בכניעה מבישה ומסוכנת.

    המדינה ובג"צ נכנעו לאיומי אלימות מרומזים של מתנחל, בנה של ח"כ אורית סטרוק, ולא תפנה פלישתו לאדמות פלסטיניות במשך שנה
    שתפו!
    צביקה סטרוק, בן של ×—"×› אורית סטרוק מהבית היהודי, מאיים במרומז על המדינה באלימות באם תפנה פלישה שלו מאדמות של חקלאי פלסטיני, והמדינה נעתרת לתת לו שנה לפינוי הפלישה, למרות שהחלטה בתיק ניתנה כבר לפני שנה, בדצמבר 2014 וכי תלונה נגד הפלישה הוגשה כבר ב-2010, לפני 5 שנים. בג"צ מיישר קו עם המדינה ומסכים גם הוא לדחייה. חמור במיוחד שהמדינה מאמצת את ההיגיון וההצדקות של סטרוק, ולמרות שהיא טוענת ×›×™ לפי חוות דעת מקצועית אין צורך בשנה לפינוי, היא מסכימה לכך מהטעם של פינויי "בדרכי שלום" – קרי: ×›× ×™×¢×” לאיומי אלימות המובעים ברמז עבה.
    בימים אלו, כשהטרור היהודי נמצא בלב השיח, מדובר בכניעה מבישה ומסוכנת.
    לכתבה המלאה של עמירה הס — >>> http://bit.ly/1YD6ksH
    פורסם באתר רבנים שומרי משפט http://rhr.org.il/heb/2015/12/23000/#more-23000

  8. משתמש אנונימי (לא מזוהה) הגיב:

    .

  9. רפי לאופרט הגיב:

    "הברכות" ו"הקללות" על סיפרה של טליה ששון אינם לעניין והטיעונים המובאים בשיח דלהלן ובתגובות אחרות לכתבות באותו נושא האתר "עבודה שחורה", ברובן, בעיני מגוחכות. לטעון שהממשלות לא ידעו על ההתנחלויות, או לא יכלו למנוע אותן או לא יכלו להכשיר את רובן המכריע, או למנוע מהן סיוע וחסות, או ראו במתישבים פורעי-חוק – כולן כלאם פאדי. ממשלות ישראל, מהשמאל ומהימין גם יחד ידעו הכל. הממשלות בחרו להתנהל בדרך האילתוריזציה, מפני שהדבר איפשר להן לדבר במספר קולות בעת ובעונה אחת. הדבר איפשר להן להשתמש בהתישבות כקלף מיקוח נגד יריבים פוליטיים, נגד חברים סרבנים בקואליציה, נגד המתישבים עצמם, נגד ביקורת בינלאומית וביקורת מבית ונגד הפלשתינאים עצמם ע=כאשר אלה החליטו להתפרע.
    לכן, הדו"×— של ששון לא בא לעשות סדר, הוא בא לשרת את שרון ולספק לו מסמך פסאודו-משפטי לקידום צרכיו האישיים והפוליטיים. באותה מידה יכול ×”×™×” שרון להטיל את העבודה על השופט…. ולההגיע למסמך מצויין ומנומק לא פחות שיראה מה נחוץ לעשות בכל יישוב בכדי להכשירות משפטית, ועל פיו להפעיל תכנית יישום מזורזת. שרון הוכיח לא פעם שהוא בולדוזר כאשר הוא רוצה או כאשר הדבר חיוני להשרדותו.
    יסוד הויכוח איננו ביחסינו עם הפלשתינאים, אלא ביחסינו עם עצמנו. כשלנחליט שאנחנו כאן בצדק ולא בחסד, יוביל הדבר לפתרון מסוג אחד, לדעתי הפתרון הנכון. אם חלילה נחליט שאנו כאן "במקרה" ולשם הקמהמשותפת עם הפלשתינאים של מדינת כל אזרחיה, יהיה אסון. זו הסכנה האמיתית והיחידה העומדת בפני ישראל כיום. כל השאר – צל הרים.
    כאשר מסתכלים על העובדות דרך משקפיים מפוחמים, אפילו השמש נראית ככתם צבע; אולי בכל זאת הגיע הזמן להתפכח?

Leave a Reply