לבנט אין סמכות לאסור כניסת "שוברים שתיקה" לבתי-הספר – מכתב המורים לבנט ונהלי משרד החינוך

קבוצה של מורים שלחה מכתב לשר החינוך נפתלי בנט במחאה נגד הודעתו על איסור כניסת "שוברים שתיקה" לבתי-הספר. למשרד החינוך נהלים בדבר כניסת גורמים חיצוניים לבתי-הספר. להלן מאמר המפרט את הנהלים המעידים שהודעת בנט לא יכולה להתבצע לגבי "שוברים שתיקה"

שר החינוך נפתלי בנט הודיע כי ימנע כניסת אנשי "שוברים שתיקה" לבתי-הספר. קבוצה של מורים שלחה מכתב לבנט בו היא מוחה על כך. במכתב מצוין שמערכת החינוך פתוחה לשלל הנאראטיבים בחברה הישראלית. המורים מציעים לבנט לפעול עמם בשיתוף פעולה כדי ליישם תכנית פדגוגית שתאתגר את מחשבתם של התלמידים ולא תצמצם אותה לנאראטיב פוליטי חד-מימדי. להלן המכתב:

 מורים לבנט על שוברים שתיקה

גיל גרטל הכותב על ענייני חינוך באתר "שיחה מקומית" פרסם מאמר בשם: "לנפתלי בנט אין סמכות לאסור כניסת שוברים שתיקה לבתי הספר". במאמר זה הוא מסביר את הנהלים המנוסחים בחוזרי מנכ"ל של משרד החינוך לגבי כניסת גורמים חיצוניים לבתי-הספר. הסמכות להכניסם היא בידי מנהלי בתי-הספר ולא בידי שר החינוך. הנה:

"השאלה מי כן ומי לא נכנס לבתי ספר מוסדרת בחוק ובנהלים של משרד החינוך. מנהלים יכולים להחליט על זה, וכך גם ועדות מיוחדות. לא שר החינוך

שר החינוך נפתלי בנט ניכס לעצמו השבוע את תפקיד הפוליטרוק הלאומי, ובהתייעצות לילית חפוזה קיבל החלטה לאסור על כניסת ארגון "שוברים שתיקה" לבתי הספר. כמובן שהוא מיהר לספר על כך לחבר'ה בפייסבוק, והאחים היהודים גמלו לו בעשרים אלף לייקים.

ספק אם מי מהם מבין שמדובר בהצגה תקשורתית, אנטי דמוקרטית. ישראל היא מדינה מתוקנת למדי, ואין לשר סמכות לאשר או לאסור כניסת מרצים אורחים לבתי הספר. הסמכות נתונה בידי מנהלי בתי הספר, בכמה תנאים פשוטים והגיוניים למדי.

הרצאת אורח – מותר

ראשית צריך להבחין בין הרצאה מזדמנת של אורח בבית ספר, לבין הפעלה של תוכנית חינוכית של ארגון חיצוני במערכת החינוך. בהרצאות אורחים הנוהל הוא ממש פשוט – הכל מותר! או אם תרצו בהיפוך: אין נוהל שאוסר על הרצאת גורם חיצוני בבתי ספר. הגורם המאשר הוא מנהל בית הספר, ולהדרכתו נקבעה הוראה אחת קצרה וברורה:

מנהלי בתי הספר מתבקשים לשמור על איזון בשעה שהם מזמינים הרצאות שיש בהן כדי להשפיע על עמדות התלמידים ועל חשיבתם.

זה אמנם חוזר מנכ"ל מחייב, אבל שימו לב ללשון העדינה – "מתבקשים לשמור". מישהו, פעם, ידע להעריך את המקצועיות ואת שיקול הדעת של מנהלי בתי הספר, ולא פיזר החלטות גורפות מעל לראשיהם.

תוכנית של גורם חיצוני – מותר

בכל הקשור להפעלת תוכנית חינוכית בבית ספר, הנוהל הוא קצת יותר מורכב, אבל עדיין מעיד על כבוד של ממש לחירות המחשבה ולחופש ההוראה בישראל. כל אחת ואחד מאיתנו יכולים להציע תוכנית חינוכית למערכת החינוך, ולהכניס אותה אל מאגר התוכניות החיצוניות המופעלות במערכת החינוך. הנה כאן. התנאי היחיד שאתם נדרשים לעמוד בו, הוא לחתום על הצהרה: "אנו מתחייבים לפעול בהתאם למטרות החינוך הממלכתי".

במטרות החינוך, הנה כאן, מופיע: "לחנך אזרח נאמן למדינת ישראל", ומופיע גם: "לחנך לחתירה לשלום ולסובלנות ביחסים בין בני אדם ובין עמים" ואפילו: "לפתח יחס של כבוד לזכויות האדם, לחירויות היסוד, לערכים דמוקרטיים, לשמירת החוק, לתרבותו ולהשקפותיו של הזולת". אתם ודאי מתחילים להבין, שגם מקרב החוגים המקורבים לאחים היהודים יהיה מי שיתקשה לפעול בהתאם למטרות החינוך הממלכתי.

יש בנוהל עוד סייג אחד (סעיף 3.1.3), והוא יופעל במידה ויגיע למשרד החינוך מידע שהתוכנית נוגדת "את ערכי משרד החינוך, או שיש בה משום פגיעה אפשרית בתלמידים". במקרה כזה, תמונה ועדה על ידי היחידה לניהול תוכניות ושותפויות במשרד החינוך, לבדיקת התוכנית. אם ימצא שאכן התוכנית נוגדת את ערכי משרד החינוך, הוא תסומן ככזו שאסור להפעילה במערכת החינוך. ככל שבדקתי, לא סומנה עד היום תוכנית כלשהי באיסור זה. כללו של דבר, יש סדר גם באיסורים ובמניעות, וזה בטח לא החלטה לילית של שר בפייסבוק.

שיח חינוכי בנושאים שנויים במחלוקת – רצוי

ראוי להזכיר כאן את חוזר המנכ"ל בנושא "השיח החינוכי על נושאים שנויים במחלוקת". ככל שהבנתי, זה החוזר שבו ביקש השר לשתול את דרישתו לגבי איסור כניסתם של שוברים שתיקה לבתי הספר. אני מניח שהגורמים המקצועיים במשרד עדכנו את השר שהחוזר נועד לסייע בידי עובדי מערכת החינוך לגבי הדרך שבה ראוי לנהל שיח חינוכי בכיתות. החוזר לא עוסק כלל בכניסה של גורמים חיצוניים לבתי ספר.

גם אם היה עוסק בזה, הרי החוזר הזה, כמו האחרים שהוזכרו פה, הוא כליל השלמות בכל הקשור לכבוד המקצועי שהוא רוכש למורות ולמורים. שכן הוא במפורש מחפש את מה שמותר ורצוי, ולא את מה שאסור:

מטרת חוזר זה היא לעודד את המורים לנהל בכיתה שיח המתייחס לשאלות של זהות אישית, שיח אזרחי ושיח ערכי על נושאים שנכון וראוי להגיע להסכמות לגביהם ועל נושאים השנויים במחלוקת ציבורית והמעוררים דילמות מוסריות.

ועוד:

חשוב שהמורה יעלה לדיון שאלות שעל סדר היום הציבורי ויעורר בכיתה שיחה בנושאים שנויים במחלוקת. עידוד שיח מהסוג הזה הוא חלק מהחינוך למעורבות אזרחית-חברתית והוא מדרבן ללקיחת אחריות של הפרט בחברה. שיח כזה מעודד תלמידים לפתיחות, לסובלנות, לדיאלוג ולחשיבה מעמיקה, שהם ממטרות החינוך הממלכתי."

להמשך קריאה ב"שיחה מקומית"

Print Friendly, PDF & Email

Tags: , , ,

Leave a Reply