חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

ארגון אמנסטי לשר הפנים: הגן על מבקשי המקלט מאריתריאה

נושאים זכויות אדם, חדשות ב 3.12.15 2:33

ארגון אמנסטי אינטרנשיונל פרסם דו"ח על תנאי החיים הקשים איתם נאלצים להתמודד המגוייסים בכפייה באריתריאה ומבקש משר הפנים, סילבן שלום, להעניק למבקשי המקלט הבורחים מגיוס כפוי באריתריאה הגנה קבועה ומספקת. להלן תקציר הדו"ח

קבוצת מבקשי המקלט והפליטים השלישית בגודלה בעולם כיום היא מאריתריאה. נכון לסוף שנת 2014 לפי ה- UNHCR מדי חודש בורחים מאריתריאה כ- 5,000 מבקשי מקלט, 90% ממבקשי המקלט האריתראים המגיעים לאירופה הם בגילאי 18-24.

הסיבה העיקרית בגינה כל כך הרבה אריתראים בורחים מאריתריאה ומחפשים מקלט בטוח היא השירות הלאומי (אזרחי וצבאי) הכפוי והלא מוגבל בזמן. השירות הלאומי אותו נאלצים אזרחי אריתריאה לבצע הוא בעצם מערכת של עבודות כפייה המפרה את זכויות האדם שלהם ואת החוק הבינלאומי ומהווה עילה מספקת לבקשת מקלט והגנה בינלאומיים. אלו המוחזרים לאריתריאה נמצאים בסכנה לשלומם ולחייהם, עריקתם מהשירות הלאומי וכן על עצם עזיבתם את המדינה, פעולה שאיננה חוקית באריתריאה לאזרחים בגיל גיוס או לקראת גיל גיוס.

שירות זה יוסד ועוגן בחקיקה באריתריאה ב-1995 כאשר באופן פורמאלי מוגדר כי השירות הוא חובה לכל אזרח/ית בוגר/ת ומשך השירות הוא 18 חודשים. אולם, בפועל משך השירות הוא בלתי מוגבל. במציאות אין תאריך שחרור וישנם א/נשים באריתריאה המשרתים בשירות כפוי זה כבר מעל 20 שנה. כמו כן, מגויסים ילדים החל מגיל 16. שירות לאומי או צבאי חובה אינו לא חוקי מלכשעצמו, אלא ישנם תנאים ששירות כזה חייב לעמוד בהם. במקרה של אריתריאה, אין עמידה בתנאים אלו. תקופת השירות אינה מוגבלת ונמשכת למשך עשרות שנים, השירות מוצג כצורך צבאי עקב עימות מתמשך עם אתיופיה אולם בפועל המגויסים מועבדים בכפייה בתפקידים אזרחיים שונים כגון בנייה, חקלאות ועוד ללא כל קשר לעימות צבאי או הגנה. לא ניתן להשתחרר משירות זה, גם אנשים עם מוגבלויות, גם סרבני מצפון, קטינים, נשים ואוכלוסייה מבוגרת מגוייסים ללא הבחנה.

בשנים האחרונות, מדינות שונות ניסו לדחות את בקשות המקלט של אריתראים על בסיס הטענה כי בריחה משירות לאומי או צבאי אינה סיבה מספקת לקבלת הגנה בינלאומית, מדיניות בה גם משרד הפנים בישראל נוקט. ב 2014 ו 2015 מדינות שונות כגון אנגליה ודנמרק, טענו כי מצב השירות הלאומי השתפר עד כדי כך שלאלו הבורחים ממנו כיום אין עילה לקבלת מקלט. טענות אלו מבוססות בין היתר על הבטחות שניתנו למנהיגי מדינות אלו על ידי נציגי ממשלת אריתריאה מסוף 2014 לפיהן משך השירות בפועל אכן יוגבל ל-18 חודשים כפי שכתוב בחוק. כתוצאה מטענות אלו, ממשלת אנגליה דחתה 66% מבקשות המקלט של אריתראים במהלך הרבעון השני של 2015.

תחת הנסיבות הללו אמנסטי אינטרנשיונל לקחה על עצמה לחקור את המציאות הנוכחית של השירות הלאומי באריתריאה, במטרה לקבוע האם אכן נעשו שינויים משמעותיים באופיו של השירות הלאומי או באופן טיפולה של הממשלה באלו המנסים לצאת מהשירות הלאומי או מאריתריאה בשנתיים האחרונות (2014-2015). מחקר זה מוכיח כי לא השתנה דבר לא בשירות הלאומי ולא באופן בו ממשלת אריתריאה מתייחסת למעוניינים להשתחרר משירות זה או לצאת מהמדינה. השירות הלאומי לא מסתיים לאחר 18 חודשים לפי החוק או כמובטח, אלא מוסיף להיות בלתי מוגבל בזמן וללא אופצית שחרור. המגויסים ממשיכים להיות מוצבים במגוון של תפקידים צבאיים ואזרחיים באופן העונה על ההגדרה של עבודות כפייה, המהווה עבירה על החוק הבינלאומי.

הפרות זכויות אדם נוספות במסגרת השירות הלאומי באריתריאה:

גיוס של ילדים וילדות מגיל 16, זקנים, הורים לילדים קטנים בעלי נכויות וסרבני מצפון (עדי יהווה).

הענישה של המגויסים בשירות הלאומי וכן של אזרחים ואזרחיות שאינם גויסו אך נמצאים בגיל גיוס או מואשמים מבריחה מגיוס היא שרירותית, מתבצעת ללא הגשת כתב אישום, ללא משפט וללא אפשרות לייצוג של עורך דין או ערעור. "יש לי אח גדול ששירת בצבא ונשלח למעצר ל 8 שנים, אחר כך הוא ברח מאריתריאה. אני לא רציתי ללכת לשירות הלאומי כי לא רציתי לחיות במעצר" (בחור בן 23, אריתריאה).

האשמים נענשים באמצעות מעצרים ממושכים ללא כל ידיעה על משך המעצר, בתנאים לא אנושיים וסובלים מהתעללות ועינויים. תאי המעצר ברובם נמצאים מתחת לאדמה, לרוב מדובר בקונטיינרים, בתנאי סניטציה מחפירים, גישה מוגבלת מאוד לאוויר, מזון ומים או בצפיפות לא אנושית או בתנאי בידוד לא חוקיים.

כך מעיד נער שנתפס בדרכו לחצות את הגבול לאתיופיה כדי לברוח מהגיוס הכפוי שלו: "בשנה שעברה, כשהייתי בן 15, נתפסתי בדרך לגבול עם אתיופיה ונלקחתי למעצר. הם ווידאו שאני תלמיד וקטין. כמוני עוד קטינים הוחקו במעצר יחד איתי. היינו כ-50 איש בתוך מכולה, היה בה חלון אחד וג'ריקן אחד לכולנו לעשות בו את צרכינו. קיבלנו פרוסת לחם אחת בבוקר, ועוד אחת בערב. הוחזקתי במעצר זה במשך חצי שנה" טספלם, אריתריאה.

הפרת הזכות לחופש תנועה – יציאה מאריתריאה מוגדרת כפעולה לא חוקית, למעט מקרים יוצאי דופן לא ניתנים אישורי יציאה, המדינה מגבילה את חופש התנועה של אזרחיה אף בתוך גבולות המדינה ואוכפת מגבלות אלו באמצעות מחסומי דרכים וענישה באמצעות מעצרים בנתאים לא אנושיים הכוללים התעללות ובאמצעות מדיניות של ירי לשם הריגה לעבר כל מי שמנסה לעבור את הגבול מאריתריאה לאתיופיה.

הפרת הזכות לעבוד ולהתקיים בכבוד – המגויסים מקבלים סכום זעום שאינו מספיק למחייתם ולקיום משפחותיהם, בחלק מהמקרים המגויסים לא מקבלים כל תמורה, למשל האוכלוסייה המבוגרת (עד גיל 70) ואף אמהות. מי שמסרב להיות מגוייס תחת תנאים אלו מסתכן, פרט למעצר בתנאים לא אנושיים, גם בהחרמה של רכושו, עסקיו, תלושי המזון מהמדינה וגישה לשירותי המדינה. ילדים נאלצים לצאת לעבוד כדי לפרנס את המשפחה או שחיים בעוני מחפיר.

הפרת הזכות לחיי משפחה – אין אפשרות לקיים חיי משפחה, מגויסים מגיעים לביקור פעם בחצי שנה/שנה כאשר חשוב לציין שמדובר בשירות למשך זמן בלתי מוגבל כשלעיתים עמה מחברי המשפחה נמצאים בשירות לאומי ואינם נמצאים בבית.

לדו"ח המלא באנגלית: דוח אמנסטי

נערך על ידי דליה
תגיות: , , , , ,

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.