חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

טוכולסקי במאמר של אילנה המרמן – השוואה בין אז לעכשיו

נושאים זכויות אדם ב 22.11.15 1:02

התופעה של אזרחים העומדים מן הצד בזמן שמתנכלים לאזרחים אחרים, התקיימה בעבר וקיימת היום. אילנה המרמן כותבת על התופעה של עמידת אזרחים מן הצד בזמנים רעים לאזרחים אחרים בארצם, ומשווה בעניין זה בין מה שקרה בגרמניה ב-1938 לבין מה שקורה היום בישראל

אילנה המרמן במאמרה "אפשר וצריך להשוות" (הארץ 20.11.2015) מציינת את ליל הבדולח שהתרחש בגרמניה ב-9 בנובמבר 1938 ובימים אלה מציינים 77 שנים להתרחשותו. בלילה זה פרעו אזרחים גרמנים ביהודים ואזרחים אחרים עמדו מן הצד ולא עשו דבר.

המרמן משווה אירועים אלה לתופעות המתרחשות במציאות הישראלית בה אזרחים יהודים מתנכלים לערבים, ואחרים עומדים מן הצד ואינם עושים דבר. המרמן מסבירה שאין הבדל בין שתיקת ישראלים לנוכח מה שנעשה לאוכלוסיה הערבית בקו הירוק ומעבר לו, לשתיקת הגרמנים בשנים 1933- 1938.

בהקשר זה מזכירה המרמן את המשפטים החקוקים במוזיאון "יד ושם" פרי עטו של הפובליציסט הגרמני קורט טוכולסקי: "ארץ אינה ניכרת רק במעשיה אלא גם במה שהיא מוכנה לשאת." טוכולסקי היה חבר המפלגה הסוציאל דמוקרטית בגרמניה וביקר אותה על חולשותיה. הוא ביקר את תופעת הרציחות הפוליטיות בתקופת רפובליקת ויימר והיה חרד לאופייה הדמוקרטי הנשחק של הרפובליקה. טוכולסקי הגן על הדמוקרטיה אל מול אויביה המושבעים בשורות הצבא, במערכת המשפט ובמינהל הציבורי, שנותרו בשליטת האליטות הישנות שתמכו במונרכיה ובימין השמרני. הוא גינה את הרציחות הפוליטיות שזעזעו את רפובליקת ווימאר בשנותיה הראשונות. טוכולסקי דיווח מבתי המשפט על ההליכים כנגד הרוצחים, והבחין כי השופטים היו שותפים לעמדות השמרניות והמלוכניות שהביאו לשורת הרציחות. (ראו פה).

המרמן מדמיינת מה היה אומר טוכולסקי אילו היה חי במדינת ישראל בימים אלה. הוא היה מחיל גם עליה את המשפט החקוק במוזיאון "יד ושם". בהמשך מאמרה היא מתייחסת לדברי פרימו לוי, שהזהיר מראיית האחר כאויב ומפיתוח חשיבה שיטתית שמובילה להשמדתו במחנות ריכוז.

ואת כל ההשוואות הללו לדברי טוכולסקי ולדברי פרימו לוי רצתה אילנה המרמן להביע בראיון קצר בערוץ 2, אלא שהזמן היה קצר והמסר לא הועבר. והמסר שהמרמן רצתה להעביר: "שכאן יש סכסוך פוליטי לאומי שלא היה קיים כמוהו בגרמניה, …שעוד לא נברא סכסוך פוליטי שיצדיק שליטה צבאית ואזרחית קבועה של בני עם אחד על מיליוני בני עם אחר, שלילת כל זכויות האדם והאזרח מהם, גזילת אדמותיהם, הריסת בתיהם, העמדת מאות אלפים מהם למשפטים צבאיים וכליאתם במחנות מעצר ובבתי-כלא. שליטה זו, ששנים רבות הייתה אידיאולוגיה סמויה, עכשיו היא כבר פרי אידיאולוגיה גלויה ורשמית, לאומנית וגזענית. כן יש מקום להשוואה בין החברה שמאפשרת את כל אלה במעשה ובעמידה מן הצד, לבין החברה שאפשרה את הפוגרום בלילה שבין 9 ו-10 בנובמבר לפני 77 שנים…."

תמונת טוכולסקיבתמונה: קורט טוכולסקי. מקור: ויקיפדיה

 

אספה את המידע: דליה

נערך על ידי דליה
תגיות: , , ,

2 תגובות

  1. מיכאל לינדנבאום :

    אלו שתי תופעות שונות

    בארץ מאבק לאומי מלווה באפלייה ובטירור.
    בגרמניה הטירור היה טירור מדינה של המשטר הנאצי.היהודים היו מיעוט קטן ושוחר שלום ובודאי לא טירוריסטים.

    כל זאת לא מצדיק כמובן מעשי עוול כאשר אזרחים עומדים מהצד.

  2. מנחם לוריא :

    העמידה מן הצד...:

    אחת התופעות הקשות למחקר בכל מה שקשור לסכסוך דמים,בכלל,על רקע לאומי לאומי/דתי,בפרט,היא השתיקה – אחת החידות הלא פתורות.

    למשל:העיתונות המקוונת היום (22/11/15) מסכמת את קציר הדמים של מאורעות הטרור בתקופה/בחודשיים האחרונים.

    אבל…:לא מציינת את הטרגדיה של המבצעים ("מחבלים" בלשון העם) שרובם (המדאיג מאוד) קטינים ובין הקטינים האלה אזרחים ישראלים…

    האם העמידה מן הצד – או השתיקה,הם סממן להודיה,לישור קו עם דעת הרחוב/הרוב או שמא חוסר מעשה הגובל במחדל – ושניהם גם יחד?

    חשיבה חברתית מיוצרת על ידי השיח החברתי. וכשהשיח הציבורי מתעלם/שותק מהיבטים,כאלה או אחרים,של הסכסוך השתיקה הופכת:מחדל!

    השיח הציבורי בישראל 2015,מעודד שתיקה שכן מי שלא מישר קו עם החשיבה של "הם" ו"אנחנו" של מחבלים וקורבנות,של מחרימים ואנטישמים – כל מי שלא מישר קו עם זה זוכה לסטיגמה הגלומה במילת הרחוב (ודגש על מילת הרחוב) שמאלני שיחד איתה או מצורף אליה:עוכר ישראל/אנטישמי או סתם ניאו ציוני וכו וגו'.

    באווירה כזו – השתיקה כמוה כמחדל.

    נזכיר: בישראל 2015 לא שונו (והדגש הוא על הלא) סמכויות מעצר/עיכוב חיפוש ושימוש בכוח הנלווים אליהם. גם סמכויות המעצר והשימוש בנשק לאזרחים לא (והדגש על לא) שונו. כן היה שיח בממשלה שצריך לשנות והשיח הזה "ירד" לרחוב.

    כתוצאה משיח ממשלתי,לא ממש אחראי,מי ששומע ברחוב "אללה אכבר" ולא מכלה מכותיו בזועק עד מוות ו/או ולחילופין לא יורה בו למוות ובלי לשאול שאלות – הוא בכלל "עומד מן הצד".

    ובמקרה הזה ל"עומד מן הצד" או "שותק" אני מכוון למי שלא מיישר קו עם התיאוריה שכוח יענה בעוד יותר כוח וחיי אדם – הם הפקר אם הם חוסים תחת הנחת העבודה שמדור במפגע.

    מכאן…המדרון חלקלק היום זה מי שזועק "אללה אכבר" מחר זה מי שמסרב לנשק מזוזה ולהוסיף "בעזרת השם" או כל דעה אחרת שרק תרצו.

    יש הרבה מן המשותף (ובצער רב) בין השתיקה וחוסר הדיון הציבורי הרציני במצב האלימות ברחובות שלנו – ובישור הקו עם התיאוריה שבכוח נלחמים בעוד כוח,לבין מה שניסה,בזמנו,קורט טוכולובסקי לעמוד כנגדו כשעוד היה בין החיים.

    השתיקה איננה הודיה או תחילת הודיה אך בהחלט תחילת המסע במדרון החלקלק לאיבוד הדעת בשיח הציבורי.

    מנחם

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.