עבודה שחורה » Sic transit gloria mundi

כך חולפת תהילת עולם, תמר בן יוסף על מלון פאלאס שנעשה משרד התעשייה ועכשו שוב מלון, הפעם וולדורף אסטוריה ירושלים

קפה ומחשבות, בניין פאלאס

במפגש הקפה האחרון שלי עם חברה, היא סיפרה לי על הסיור בבניין פאלאס שבו השתתפה. פאלאס, הלא-הוא מלון היוקרה וולדורף אסטוריה ירושלים, היה ביתי במשך חמש-עשרה שנה, מקום משכנו של משרד התעשיייה והמסחר. חברתי דיווחה בצער על חזות הבניין ששונתה, על גרם המדרגות שאיבד מפארו, ועל הלובי שפעם היכה בתדהמה את כל באיו, ועכשיו נראה מגומד.

נדברנו לשתות שם את הקפה הבא, ואני בירכתי את עצמי בליבי על שני ביקורי הפרידה שעשיתי במקום. ביקרתי בבניין פעמיים לפני שהמשרד הועתק ממנו לקריית הממשלה. היה לי ברור שעיצובו המקורי מסוף שנות העשרים של המאה שעברה לא יישמר, ובאתי לראות אותו בפעם האחרונה. עליתי בגרם המדרגות המפואר, סרקתי בעיניי את מעקות הברזל היפהפיים, הרמתי את ראשי לצוהר התקרה המואר, הסתובבתי במסדרונות, ואמרתי תודה למקום שעשה לי בעיקר טוב.

זה לא רק רצפת השיש האפורה ועיטורי הגבס בתקרה, שגרמו לי להתקשר למקום. זה גם האתוס של משרד ממשלתי, משרד מקים תעשייה ומדינה, שדיבר אליי. המשרד אמנם כבר לא היה בשיאו בשנותיי שם, 1977 עד 1991, אך הוא בכל זאת שמר על לא-מעט מרוחו המקורית. סביבה נאה, נוסטלגיה, וגם כמה מהפרטים היבשים שם דיברו אליי. הם, כך אני מקווה, ידברו אל כל מי שמתעניין בכלכלה ובתפקוד ממשלה.

לקריאת המאמר השלם…