א. קוריאל רואה בהשבת נסיעות החינם של החיילים ברכבות יום א' – נצחון להפרטה הגוברת ומאשים בכך את חברת הכנסת מרב מיכאלי
"חברתיים נמאסתם" קרא ח"כ אילן גילאון מעל דוכן הכנסת. השבוע באה חברת הכנסת מרב מיכאלי מ"המחנה הציוני" והראתה בדיוק למה הכוונה. "הצלחנו" הכריזה הח"כית החרוצה מעל דף הפייסבוק שלה, והתגאתה בכך שהשאילתה שהגישה גרמה לשר התחבורה, ישראל כץ, לבטל את חובת התשלום של חיילים ברכבת בימי ראשון בבוקר. מעתה יוכלו שוב החיילים לנסוע חינם ברכבת ביום ובשעות העמוסות ביותר. אכן הישג "חברתי" להתפאר בו.
אלא ש-
אלא שאין פה הישג ואין פה שום דבר חברתי. התוצאה של המהלך היא אחת: חיילים ואזרחים יחזרו להצטופף כסרדינים בקופסה ברכבות של יום א' בבוקר; הדוחק בתחנות יהיה בלתי נסבל; העומס יגרום לאיחורים, עיכובים ואי-עמידה בלו"ז; ובשורה התחתונה כולם יסבלו – גם החיילים וגם האזרחים. בעבר קראתי שלא לתפוס טרמפ על "הרכבת החברתית" ולא להיגרר אחר הפופוליזם של "הדאגה לחיילים", שמאפשר למערכת הביטחון להתחמק מחובתה הבסיסית לדאוג להסעות לחיילים מהבסיס וחזרה. לצערי חברת הכנסת מיכאלי בחרה להיכנע לפופוליזם ולקצור רווח קצר מועד על חשבון הציבור.
אלא שזו הבעיה הקטנה. הבעיה הגדולה היא שהמעשה של ח"כ מיכאלי משרת את משטר ההפרטה ואת היגיון הפעולה של הימין, בדיוק כמו שמסביר פרופסור דני גוטווין בפרק השלישי והמצוין של הסדרה "מגש הכסף".
בואו נראה מה היה לנו:
- בימים הרחוקים של תחילת שנות ה-90 היו הסעות לבסיסים מהערים הגדולות. אני, כחיל צעיר, קיבלתי פקודה להתייצב עד השעה שנקבעה בחניון ההסעות. שם היה מפקד תורן שהיה סופר את החיילים ובודק שכולם הגיעו. האוטובוס היה יוצא לבסיס עד השעה שנקבעה, ומי שאיחר נענש.
- עם השנים השתפרו שירותי התחבורה הציבורית, ובמיוחד שירותי הרכבת. בנקודת זמן כלשהי ראתה מערכת הביטחון כי טוב והחליטה לקצץ בהסעות ובמקום זאת לשלם לרכבת עבור החיילים שיסעו בה חינם.
- מספר החיילים עולה עם השנים, וכך גם מספר הנוסעים ברכבת ישראל. תוספת הנוסעים שגורמים החיילים ביום א' בבוקר היא מעבר ליכולת הקיבולת של הרכבת וגרמה לצפיפות בלתי נסבלת, לדוחק ולעיכובים בלוח הזמנים.
- משרדי התחבורה והביטחון הגיעו להסדר: נסיעת החינם תבוטל, ובמקומה יוצעו הסעות לחיילם שבוחרים לא לשלם. כך הושלם מהלך ההפרטה: החיילים בוחרים את אמצעי הנסיעה. מי שידו משגת משלם, ומי שלא – מנותב להסעה.
ראוי לשים לב שמדובר בהפרטה למרות שרכבת ישראל היא חברה ממשלתית. הפרטה אינה רק העברת תחום כלשהו לחברה פרטית, אלא מהלך של התנערות המדינה מאחריותה, והעברת האחריות לצד שלישי. משרד הביטחון ראה שיש שירותי רכבת סבירים, וחיש קל מיהר להתנער מאחריותו לחיילים. במקום לספק בעצמו הסעות הוא שולח אותם להסתדר ברכבת יחד עם האזרחים. וכמו במהלכי הפרטה אחרים שבהם המדינה נסוגה מאחריותה, גם כאן מוצאות עצמן שתי אוכלוסיות חלשות – נוסעי התח"צ וחיילים צעירים– נאבקות זו בזו נואשות על הפירורים העלובים שהשלטון זורק להן.
ומה עושה חברת הכנסת הנכבדה מהשמאל? האם תבעה ממשרד הביטחון ומצה"ל לחזור ולקחת אחריות על החיילים ולספק להם הסעה לבסיס? האם נזעקה לשמור על רכבת ישראל כשירות תח"צ איכותי שמשרת מיליוני אזרחים ומסייע להוריד רכבים פרטיים מהכבישים העמוסים? הס מלהזכיר! מיכאלי בחרה לפעול כאחרונה נציגת המגזרים ולקושש מחיאות כפיים מתומכיה על "דאגתה" לחיילים.
כל עוד חברי כנסת מהשמאל ימשיכו לשרת את משטר ההפרטה, לא נוכל להציג חלופה אמתית לשלטון. החלופה היא מדינת הרווחה. מדינה שלוקחת אחריות כלפי אזרחיה ומספקת להם את השירותים הבסיסיים. במקרה זה צריך לתבוע בקול מצה"ל וממשרד הביטחון לספק הסעות לחיילים. ההסעות צריכות להיות חובה. צבא אינו תכנית כבקשתך, ואין מקום ל"שוק חופשי" בדרכי ההגעה מהבית לבסיס. רכבת ישראל צריכה להמשיך ולספק שירות חיוני יעיל ומהיר לאזרחים, לרווחת כולנו.
לקריאה נוספת – בוגי יעלון, החזר את החיילים לרכבת
Tags: דני גוטווין, הפרטה בצה"ל, מגש הכסף, מרב מיכאלי, רכבת ישראל
[…] […]
גם היום יש מערך הסעות לבסיסים מערים גדולות. צה"ל צריך לארגן את מערך ההסעות שלו, אוקי. נשאלת השאלה איך חיילים מגיעים עד 12:00 יום ראשון לבסיסים ועליה יש לתת תשובה.
חברי כנסת טובים רבים במחנ"צ כמו מירב מיכאלי, לא כל כך מבינים מה הם עושים כל הזמן. גם לכך צריך לתת את הדעת כי דווקא הדרעקפרעסרים יודעים בדיוק מה הם עושים.
מדינת רווחה זה שקר, המדינה בחיים לא תדע לספק שירותים טובים כמו חברה פרטית שמתחרה בחברה אחרת, במקרה של המדינה היא מונופול ואין לה שום אינטרס לשפר את השירותים שלה והם רק מדרדרים עם השנים ומספר העובדים גדל, וגם המיסים שכולנו נשלם
לצערי, זה היה צפוי מראש:
http://www.news1.co.il/Archive/001-D-374378-00.html