חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

המחאה נגד הרס החקלאות בישראל

נושאים כלכלה ותקציב, מכתבים ב 6.11.15 1:02

ביום שני 9 בנובמבר תתקיים עצרת מחאה של החקלאים נגד צעדי הממשלה להרס החקלאות. במכתב ששלח דובי אמיתי, נשיא התאחדות האיכרים והחקלאים בישראל הוא מבקש את תמיכת חברי הכנסת

 לכבוד

חברי הכנסת

שלום רב,

הנדון: "המחאה החקלאית" – הבעת תמיכה בחקלאי ישראל

על הרס החקלאות אין כפרה

להלן מכתב ששלחו חקלאים לראש-הממשלה בנימין נתניהו בבקשה לפתור את בעיות החקלאים. אם לא תיענה בקשתם, הם מאיימים לעזוב את משקיהם ובכך לעצור את הספקת התוצרת לשווקים

לקריאה נוספת

לאחר שניסינו בכל דרך להשפיע על הממשלה לעצור את הצעדים שיביאו להרס החקלאות בישראל הגענו למסקנה שרק לחץ מסיבי שלכם חברי הכנסת עשוי להביא את הממשלה לנקיטת צעדים נכונים.

הצוות המשותף שהוקם ונתנו בו תקוות רבות פתח את פעולתו בסבסוד!!! ייבוא עגבניות בשעה שמשקים חקלאיים מתמוטטים או נמצאים על הסף.

איננו זקוקים לזריקת אספירין ולמילים טובות.

אנו כאנשים שבאו לבסס את החקלאות לאור החזון הציוני, חשים מושפלים וחסרי מעמד.

איננו זקוקים לזריקת אספירין ולמילים טובות אלא דורשים את:

  • הסרת כל המיסים המושתים על החקלאי בגין העסקת עובדים זרים.
  • הורדת מחיר המים לעלות ההפקה בלבד.
  • הצעת חוק ממשלתית לצמצום פערי התיווך, פירוק הריכוזיות והמונופולים המוסווים.
  • השוואת התמיכה בחקלאי ישראל, לתמיכה בחקלאים במדינות ה – O.E.C.D שישראל מתגאה בחברותה בו (על מנת לאפשר לחקלאי הישראלי להתמודד בייצוא מול חקלאי אירופה).
  • הוצאת הפטם מידית מחוק ההסדרים לתקציב 2015-2016.
  • הארכת חוק הגליל ב- 10 שנים נוספות עד שנת 2027 (ביטול חוק הגליל יחסל את החקלאים וההתיישבות בגליל ובגבולה הצפוני של המדינה).
  • בניית שוק סיטונאי חדש

ביום שני ה-09.11, נצא ב-10:00 למסע של כ-100 טרקטורים מכלא עופר עד גן הורדים בכנסת, נקיים עצרת ונשתתף בישיבות הועדות והסיעות בכנסת.

אנו קוראים לכם להצטרף למאבקנו למען קיום חקלאות כחול לבן.

הצטרפותכם תוכיח שמאבקנו איננו מאבק סקטוריאלי, אלא מאבק צודק על עקרונות לאומיים.

דובי אמיתי

נשיא התאחדות האיכרים והחקלאים בישראל

נערך על ידי דליה
תגיות: , , , , ,

8 תגובות

  1. ק. טוכולסקי :

    החקלאים דורשים גם להגדיל את העושק מהעובדיםה זרים ל-1,000 בחודש.
    המאבק שלהם מוצדק אבל הם מלכלכים אותו בניצול שהם מנצלים את העבדים הזרים שלהם.

  2. אריה רפפורט :

    אטימות הכאילו חברתיים

    בכל פעם שעולה על הפרק סוגייה או בעייה כלכלית , תמיד יצוץ האויל החברתי שמכול המצוקות שבעולם הוא מעלה על נס פרט שולי ומציג אותו כנגד בעיות חובקות עולם .
    האם אותו אחד שמתייחס לנושא העובדים הזרים שקל ולו לרגע את משמעות טיפת הרפש שהטיל על החקלאים .האם החוכמולוג הזה ניסה להבין את מצוקת החקלאים האם ניסה יום אחד לעבוד ולהתייסר בעומס של המקצוע הזה . האם לא ראה את מצוקת אלו שעובדים יומם וליל ואין להם מספיק להשגת עובדים. מעט מאד עובדים ישראלים מסכימים לעבוד בזיעה ובשמש. האם החוכמולוג הזה מבין מה המשמעות של לעבוד עונה שלמה ואז כל היבול נהרס על ידי סופה וברד או שפתאום בכנסת הורסים ענף שלם כמו ענף הפטמים .ואולי באמת בארופה החלב זול כי הוא מסובסד ולכן כל הגבינות הקשות זולות כל כך
    ומה עם פער תיווך של 1 ל-8 בין המחיר למגדל והמחיר לצרכן – על זה עלינו לשים את כל כובד משקלנו ולדאוג לרווחת הסקטור החקלאי . ראוי לשמור על כבוד העובד הזר – אבל תמיד לזכור שהוא בחודש עבודה כאן מרוויח הכנסה של שנה בארצו והוא כאן מתוך בחירה ולא בכפיה .

  3. לקסי :

    אריה רפפורט, איזו "בחירה"?

    המלים הטובות והנכונות שאמרת בזכות החקלאים מאבדות מערכן במשפט האחרון שלך.
    חבל שנכתב.
    האם זו באמת "בחירה" חפשית? כאשר החלופה היא רעב למשפחה?
    האם קנה המידה להשוואה צריך להיות מצב העובדים בארצות המוצא שלהם או מצב העובדים כאן (שגם הוא לא מזהיר…).

  4. אריה רפפורט :

    מהי בחירה חופשית

    לבחירה יש משמעויות רבות . הכי טוב היה אם אנשים אלו היו נשארים בביתם ומתפרנסים בכבוד תחת עצי הבאובב. אבל מצבם שם קטסטרופלי ובתנאים אלו הבחירה ללכת לעבוד בישראל שם השכר הינו פי שלישים ורביעים – זו בחירה חופשית ומאד כדאית להם . האם ניתן ורצוי לשפר את מצבם כאן , שוב זו בעיה של כדאיות ושל היתרון יחסי בשימוש בכוח עבודה זול לעומת המצבור הישראלי . ברור שהשוואת תנאי התעסוקה לרמה הישראלית יעשה להם טוב , אבל יחסל כל כדאיות להמשיך להעסיקם הם ישארו בארצם וימשיכו להנמק במחסורם. ואז מה הועילו מתקני עולם בתקנתם .

  5. לקסי :

    אריה רפפורט

    שנינו מכירים בעובדות שהבחירה בין עבדות לגויעה ברעב היא הבחירה שבפניה ניצבים "מהגרי העבודה" (מה מידת ה"חופש" בבחירה הזו? האם אין כאן יותר משמץ זלזול במושג החופש?)
    המחלוקת העיקרית היא בפרשנות.
    המחלוקת היא על היות העבדה כזו בלתי מוסרית.
    אתה בא בשם התועלת העיסקית וגם אומר משהו על התועלת החסרה ל"מתקני עולם".
    איזה עולם יהיה לנו ולבאים אחרינו בלי "מְתַקְּנִים"?

  6. חקלאי מהגליל :

    דובי הוא הבעלים של עמיר!

    1.הוא היבואן של התאילנדים!
    בגלל זה הוא מבקש שלא ישימו לו חסמים על היבוא.
    2. הבעיה עם המים – מי החקלאות הם מים מושבים, קולחין מטוהר. לא ייתכן שהמים שכבר טוהרו בעלות מלאה ע"י השלטון המקומי בכספי הארנונה שלנו ימכרו לנו שוב בעלות מלאה כאילו היו מים שפירים.
    מר רפפורט היקר – ניתן לקיים חקלאות בישראל גם ללא עובדים זרים כלל. זו לא גזירת שמיים וישראלים רבים שמחים לעבוד בחקלאות למרות חום השמש וצינת החורף.

  7. חקלאי מהגליל :

    הבעיה של הפטם היא השחיטה הכשרה

    צוואר הבקבוק בפטם הוא הנער שמגיש את העוף לשוחט במשחטה. אם הרבנים יאפשרו להשתמש בסכין אוטומטית ייעודית, כמו במשחטות באירופה, מחיר הפטם לציבור ירד ב-25%.

  8. חקלאי מהגליל :

    חיזוק המחקר והפיצו"ח

    דווקא חיזוק המחקר והפיצו"ח הם שנותנים את היתרון לתוצרת הישראלית ושומרים על איכות התוצרת בשווקים.
    דובי וחובריו מציעים לצמצם את ההיטלים הנגבים מהחקלאים על כל טון משווק ומשמשים לסבסוד אותם גופים. פעולה כזו תפגע אנושות ביתרונות של החקלאות הישראלית ותביא להשתלטות יבואנים על השוק.

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.