מנוי דוא"ל
RSS
בפייסבוק
בטוויטר
חברת החשמל – "הכו בעובדים והצילו את המדינה"
עובדי חברת חשמל הם "זקני ציון" של ישראל בתקופתנו – כל מה שהמופתי לא אחראי לו, הוא באחריותם (טוכולסקי). ביומנים ובעיתונות של סוף השבוע אנחנו צפויים לקבל הרבה מהחומר הממכר הזה ואין מי שיעצור ויגיד רגע! עד כאן!
מאת: נטע חוצן
עובדי חברת חשמל והוועד המיצג אותם אינם חסינים מביקורת ואינם חסינים מטעויות. אבל כשהם מוצגים כפושעים הגרועים מאנסים, פדופילים, ורוצחים ביחד – מה צריך לעשות בן אדם הגון? להצטרף לחגיגה? להמשיך לבקר אותם היכן שראוי ולהתעלם מהדמוניזציה שנעשית להם באופן שיטתי?
במשך שנים ארוכות קיבל האזרח הישראלי חשמל במחיר נוח וברמת שירות גבוהה. חברת חשמל עמדה בביקוש ושמרה על סטנדרטים ראויים גם כשצריכת החשמל עלתה מאוד עקב שימוש גובר במכשירים חשמליים.
רבים מעובדי החברה נמצאים בחוץ ביום בליל בערפל, משתכרים יפה אבל בואו לא נגזים, שכרם איננו מנקר עיניים. הם נהנו מביטחון תעסוקתי, תנאי פנסיה טובים וצ'ופרים כאלה ואחרים, שנהוגים גם במקומות עבודה אחרים, ובדין – ועדיין: האוצר מודה: מרכיב שכר העובדים בהוצאות חב' החשמל זניח – והפרטה תביא דווקא להתייקרות .
השכר קופץ למעלה בשכבת המנהלים ונדמה לי שגם שם לא מדובר בשיאני השכר במשק. אי אפשר להתווכח בכלל שמדובר בעבודה מקצועית קשה ואחראית. אף אחד מאיתנו לא רוצה חאפרים בחברת חשמל. פרופיל העובדים הוא אכן גבוה ביחס למקומות עבודה אחרים, כפי שמצופה ממי שמטפלים בתשתית שכולנו תלויים בה ומתייחסים אליה כמובן מאליו כל ימות השנה, עד שמגיעים יומיים בלעדיה ומסתבר – שום דבר פה לא מובן מאליו.
במקום להעריך קצת את העובדות הופכים עובדי חברת החשמל לשק החבטות של כל האינטרסנטים ושל עדר המתקרנפים ששועט בעקבותיהם. אמרתי עובדות? מה לעזאזל הקשר בין העובדות לבין שצף הקלישאות בשבוע האחרון, שגם אם רציתי לא יכולתי שלא לשמוע ולקרוא תחת כל מיקרופון או זנב מקלדת ?. מה הקשר? מהברברת הזו יכול היה אדם זר להבין שלא מדובר בסתם פושעים -אנסים ורוצחים, אלא במפיצי מחלת הדבר לכל הפחות.
אחד שי שטרן תפס שני עובדים בשטח ודרש מהם להתנצל. האם הגיבור הזה דרש התנצלות מהאחראים על מערכת הניקוז בערי הנוחות בשרון? או מהנהלת חברת חשמל שזורקת כסף על הצבת תשתית עילית חדשה במקום שנחוצה הטמנה? אנחנו כל כך תלויים בזרם הזה, אבל למדינה אין תכנית להטמנת התשתית לא לשנה ולא לעשור. למעשה המדינה מנערת חוצנה מאחריותה לאספקת החשמל כאילו מדובר באיזה מוצר לוקסוס שרק מעטים צורכים אותו. אם המדינה הייתה מפנה רק 5% זלזול שכזה כלפי צה"ל, נסראללה היה שותה היום קפה בדיזנגוף, ותאמינו לי – גם אז היו זורקים את האחריות על עובדי חברת חשמל..
תעצרו רגע ותחשבו – איזה עובד הייתם רוצים שיספק לכם את השירות שאינכם מסוגלים לתפקד שעה בלעדיו? עובד קבלן? שמקבל שכר מינימום? שהיום הוא עובד ומחר עף לכל הרוחות? שעבר הכשרה מינימאלית ואיננו מתמצא באמת בעבודה? כי זה מה שתקבלו כשהרס חברת חשמל (רעפורמה בלעז) יגיע לסיומו. אתם רוצים רופאים כאלה? מורים כאלה? מהנדסים כאלה? גם זה יגיע.
אתם מרגישים שדופקים אתכם בעבודה – אז יאללה שידפקו את כולם? האם זה מה שישפר לכם את תנאי העבודה שלכם? מה אתם רוצים?
וכן אתם – ולא אני. כי די. אפשר להשתגע. בהמשך המאמר שורה ארוכה של קישורים שמפריכים הרבה מאוד מ"מה שאתם יודעים" על עובדי חברת חשמל. אבל זה הרי לא יעזור. זה לא יעזור כי מערכת משומנת היטב של דמגוגיה צינית, מערכת שמשלמת הרבה כסף למשרתיה, כסף טוב מאוד, עובדת 24 שעות כדי לדפוק לאנשים פה את הראש. השיטה נורא פשוטה דופקים את הראש של האחד בראש של השני והרווח על המקום – שני ראשים דפוקים במחיר של אחד.
הסקירה להלן תהיה מטבעה על קצה המזלג.
למען האמת, כל המעוניין יכול להגיע בקלות למידע שממנו עולה תמונה הרבה יותר מורכבת. בתמונה הזאת מככבים – הנהלת חברת חשמל, הרשות לחשמל, ממשלות ישראל לדורותיהן, ראשי הסתדרות ומעל כולם בנימין נתניהו – נביא ההפרטה המובילה ל"תחרות" הנחשקת, שאמורה להציל אותנו מכל צרותינו ומביאה עלינו לעיתים קרובות מדי צרות הרבה יותר גדולות.
* נתחיל בתחרות שהדרך אליה רצופה בהפרטות ועובדים מושלכים בצד הדרך (נציץ באותה הזדמנות בשלומה של רעפורמת הסלולר, ששמועות עקשניות מדווחות על בריאותה הרופפת).
"המהלכים מוצגים ככלכליים. האומנם? "מזה שנים שאנו יודעים כי אחת הבעיות של ישראל היא ההפרטה הגוברת, חלוקת המשאבים הציבוריים למעטים בעלי יכולת שמגדילים את כוחם וכל זאת "בחסותנו". בחסותנו? אכן כן, אנו בוחרים בנציגים שמאפשרים את המערב הפרוע הזה, ואת שקיעתה המתמשכת של ישראל הסוציאל-דמוקרטית. למרות הניסיונות לצייר מהלך זה כמהלך כלכלי, אין לו ולו דבר עם כלכלה – זהו מהלך פוליטי גרידא. בפסטיבל ראש פינה האחרון העלה שר התקשורת משה כחלון נקודה כואבת במיוחד: "חוסר התחרות בענף הסלולר". שוב ניסיון לצייר מהלך פוליטי כמהלך כלכלי". (הני זוביידה).
"בשנים האחרונות לא נפתח לתחרות אף משק חשמל משמעותי בעולם המערבי", אומר פרופ' אשר טישלר, דיקן הפקולטה לניהול באוניברסיטת תל אביב וממארגני הכנס של רשות החשמל, "אם כבר, אז המגמה היא דווקא בכיוון ההפוך של יציאה מתחרות. יש היום הסכמה רחבה, כמעט קונצנזוס בין המומחים, שהתחרות במשק החשמל לא מביאה לירידה במחירים ולעתים היא אפילו מביאה לעלייה במחירים, והיא גם לא משפרת את אמינות אספקת החשמל".
* ייבוש לקראת הפרטה – טבח תקציבי, גידול בחוב, הממשלה זורה כסף לרוח כדי להוכיח שהתחרות "עובדת".
"יצרנית החשמל הפרטי "דליה אנרגיות" עקפה את דרישת הממשלה להשקיע הון עצמי בסך 20% משווי הפרויקט. במקום זאת היא מנפיקה מניות בכורה למוסדיים. התנהלות "דליה אנרגיות" היא דוגמא לאופן בה פועלת הפרטת החשמל. הממשלה מעבירה לתאגידים את רכוש האזרחים, מעבירה להם כספי ציבור, אך האזרחים לא ייהנו מפירות ההפרטה" (אמנון פורטוגלי)
איך אפשר לקצץ תקציב בחצי ולהגיד שנעשה המקסימום בגדר האפשרי והסביר –
"בחברת חשמל היו שמחים אם עיריית ירושלים הייתה מאמצת את המהלך היעיל (אך היקר למדי) של הטמנת קווי החשמל מתחת לפני האדמה. מבצע דומה מתבצע כיום לאורך נתיבי איילון בתל אביב, ועלות הפרויקט מתחלקת בין העירייה לבין חברת החשמל. אלא שהעלות המוערכת של הטמנת כל קווי החשמל בירושלים עשויה להגיע ליותר מ-10 מיליארד שקל".
עכשיו נתאר לעצמנו שהיו מטמינים רק חצי מהרשת בירושלים הותיקה (5 מיליארד) והיו פורשים את זה על פני מספר שנים (ממילא אי אפשר לבצע פרויקט כזה במכה והוא דורש תכנון רב). איזה הוצאות ונזקים בגוף ובחומר היו נחסכים. אבל לעיריית ירושלים אין גם הכסף הזה, כי היא הרי בירת ישראל לנצח אז אין צורך שהמדינה תשקיע בעיר האומללה הזאת, אחת העניות בארץ. למיטב ידיעתנו לא קיים כרגע בצנרת תכנון כזה. אדרבא, חברת חשמל מחליפה רשת עילית ישנה ברשת עילית חדשה.
ובכל הארץ, אפילו דה-מארקר מודה – "בתחילת 2013 חשף TheMarker כיצד השקעות חברת החשמל ברשת ההולכה הצטמקו בעשור האחרון בלא פחות מ–50%. בעוד שב–2004 השקיעה החברה כמעט 900 מיליון שקל בשדרוג קווי המתח ותחנות ההשנאה, ב–2011 הפנתה החברה לטובת השקעות אלה 435 מיליון שקל בלבד. בעוד שבחמש השנים האחרונות גדל כושר ייצור החשמל בישראל בכ–15%, אורך קווי המתח הגבוה (161 קילו־וולט) שפורשת חברת החשמל גדל רק ב–5%, ואילו אורך קווי מתח עליון (400 קילו־וולט) כלל לא השתנה. זאת, כאשר עשרות קילומטרים של קווים ישנים נדרשים כבר בשדרוג ובהחלפה. אלה לא מבוצעים, מחלישים את אמינות רשת החשמל ומגדילים את מספר התקלות לאורכה – מה שגורם לחברה לפספס את היעדים שהיא קובעת לעצמה להגבלת דקות אי־אספקת חשמל".
* ולקינוח
משרד האוצר – האחראי למשבר בחברת החשמל
אמריקה מתפוררת ארה"ב מפסיקה להשקיע בכבישים ותשתיות – הצד הלא מוכר של המשבר
וזה כאמור – על קצה המזלג.
תגיות: הפרטה, חברת החשמל, משה-כחלון, רפורמה בענף החשמל, תחרות
קישור קבוע
9 תגובות
Email This Post
1 בנובמבר, 2015 בשעה 1:34
נתחיל בתחרות שהדרך אליה רצופה בהפרטות ועובדים מושלכים בצד הדרך (נציץ באותה הזדמנות בשלומה של רעפורמת הסלולר, ששמועות עקשניות מדווחות על בריאותה הרופפת).
http://www.blacklabor.org/?p=56237
קיבלנו
הרבה מהחומר הממכר
1 בנובמבר, 2015 בשעה 3:19
מה יש לדבר פשוט נכון.
ועוד קצת תיקונים אפשר לקרוא אצל פויר -http://www.globes.co.il/news/docview.aspx?did=1001076806
1 בנובמבר, 2015 בשעה 12:11
20% מיצור החשמל בידיים פרטיות !
נחשו מי הבעלים של אותן חברות ?
http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3646759,00.html
http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000840484
http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000840484
1 בנובמבר, 2015 בשעה 19:12
בעד מי אני אמור להיות?
היו מי שתיארו פה את עובדי חברת החשמל כ"מסודרים" שעומדים בדרכם של ה"מנושלים" בדרך אל הארץ המובטחת. אז בעד מי עלי להיות?
אנא הדריכו אותי, שמא איאלץ להשתמש בשכל הישר ולגלות, כי שום טיעון איננו עומד ברשות עצמו, אלא משתמשים בו מן המחסנית, לצורך העניין שעל הפרק, ושום דבר לא נכון מחוץ להקשר הפוליטי הרגעי שבו הוא חי באותו רגע. כמו אצל אורוול. אז אנא שחררו אותי מן הצורך להגדיר את עולמי הפוליטי במונחים לא-אורוולייאניים.
תודה מראש
1 בנובמבר, 2015 בשעה 19:43
זו דרכו של משטר ההפרטה הניאו-ליבראלי,הוא כמו סרטן מתפשט על כל הגוף החברתי ומשמידו
זו דרכו של משטר ההפרטה הניאו-ליבראלי,הוא כמו סרטן מתפשט על כל הגוף החברתי ומשמידו.
שני תלייני מדימת הרווחה ,הימין הליכודי ונמערך הניאו-ליבראלי מייבשים,מפריטים ושודדים את כל אוצרות המדינה לטובת 10-20 משפחות אוליגרכיה טייקונית והעם צועק קריאות הידד על כל הפרטה,על כל בזיזה,על כל מעשה נבלה של הפיכת השכירים במדינה לעובדי קבלן.
הכנופייה השלטונית הבוזזת מזה 40 שנה משתוללת ,ואומת הקבצנים היהודים שמחה וצוהלת בנפול חומות מדינת הרווחה המפא"יניקית ,אחת אחר השנייה.פעם זה הגז ופעם זה חברת חשמל,פעם זה אוצרות ים המלח והנגב ופעם זה חברת "פז" הממשלתית.
שיהיה לבריאות לעם ישראל המפקיר כך את עתידו ועתיד ילדיו ונכדיו.
1 בנובמבר, 2015 בשעה 19:52
זה לא הקשר פוליטי רגעי ,זו מזימה פוליטית של כנופייה כלכלית בסגנון אל-קאפונה.
זה לא "הקשר פוליטי רגעי" ,זו מזימה פוליטית של כנופייה כלכלית בסגנון אל-קאפונה.
לתלמיד ההסטוריה: האמנם ארבעים שנות ההפרטה ונישול עם ישראל,מסתכמים בהקשר פוליטי רגעי?.
זה מה שנלמד בהסטוריה? שהכל מקרי ושאין הגיון בתהליכים כלכליים הסטוריים?
5 בנובמבר, 2015 בשעה 18:54
הבנק של המדינה נגד משרד התעשייה והמסחר
וגם תמר בן-יוסף
שוב, חצאי-אמיתות בשירות השיטה. חצאי אמיתות לעתים קרובות גרועות משקרים. השבוע הן שימשו להכפשת חברת החשמל, ובמיוחד להכפשת עובדיה.
סיפורי האגדה על החברה הזכירו לי פגישה עם מנכ"לה בשנות התשעים, לצורך טור שכתבתי בגלובס. האיש התלונן על כיווץ מכוון מצד הממשלה בהכנסות החברה, ועל הקושי לחדש את התשתיות, כתוצאה מהכיווץ. הקונטקסט היה ברור: הכו בחברה ובעובדיה, על מנת לסלול את הדרך למסירתה לטייקון המושיע.
http://tamarbenyosef.com/2015/11/02/%D7%94%D7%91%D7%A0%D7%A7-%D7%A9%D7%9C-%D7%94%D7%9E%D7%93%D7%99%D7%A0%D7%94-%D7%A0%D7%92%D7%93-%D7%9E%D7%A9%D7%A8%D7%93-%D7%94%D7%AA%D7%A2%D7%A9%D7%99%D7%99%D7%94-%D7%95%D7%94%D7%9E%D7%A1%D7%97%D7%A8
5 בנובמבר, 2015 בשעה 18:55
הכו בעובדים והצילו את המדינה.
הכו ב……..והצילו את המדינה.
7 בנובמבר, 2015 בשעה 14:34
כשהמבקר מבבל"ת - גדעון עשת
http://gidioneshet.blogspot.co.il/2015/11/blog-post_7.html#more