מחדל חברת החשמל – אני מתבייש

אשר רוכברגר מתבייש שהיום, במדינת ישראל החברה ב-OECD וקרויה "סטארט אפ ניישן", עשרות אלפי אנשים יושבים כבר יותר מ-24 שעות ללא חשמל באזור הכי מרכזי ויוקרתי בארץ (הרצליה, רעננה, רמת השרון, כפר סבא וכו')

אני מתבייש שבמדינה שלי שולטת אנארכיה וכתוצאה מכך האנשים האלה סובלים מגחמות של וועד העובדים של חברת החשמל.

אני מתבייש שבמדינה מתוקנת לא ברור שלחברת החשמל אסור לשבות גם כשזה שביתה איטלקית קודם כל בהיותה מונופול טבעי (אתם לא יכולים לבחור בחברה אחרת) וזה לא דואופול ולא קרטל, זה מונופול מהסוג הגרוע ביותר.

אני מתבייש שלא מובן מאליו ששירותי חירום לא יכולים לשבות בכלל בדומה לצבא, מד"א ומשטרה ושצריך דיון דחוף (מה זה דחוף? נקבע רק ללילה) כדי להוציא צווים לעובדים.

אני מתבייש שלרוב אנשים לא ברור שבמקום חברת חשמל אחת צריך שלוש חברות שונות: חברה שמייצרת את החשמל, חברה שמוליכה אותו מתחנות הכוח והחברה שנותנת שירות.

אני מתבייש שהנהלת חברת חשמל יחד עם ראשי ועד העובדים לא יועמדו לדין פלילי ולא ימצאו את עצמם מאחורי סורג וברח והעובדים שלא מבצעים את עבודתם לא יפוטרו לאלתר ללא שום פיצוי.

אני מתבייש שלאף אחד לא אכפת ממצב של תפקוד הרשויות במצב חירום ( דווח על ניתוקי טלפון, פלאפונים), ושאף אחד לא בודק האם יש למשל גנראטורים לשעת חירום במרכזיות "בזק" או HOT או חברות סלולר.

אני מתבייש שגשם ורוח שבמדינות רבות אחרות שבהן חיים מאות מיליוני בני אדם והיו זוכים שם לחצי משפט בסוף החדשות, גורמים לנו נזק ששווה פחות או יותר לנזק מאיזה "הוריקאן קתרינה" או משהו דומה.

אני מתבייש שלאף אחד לא אכפת איך הרשות המקומית שבא הוא גר ולה הוא משלם את דמי הארנונה, מטפלת בהכנות לחורף (גיזום עצים, ניקוי תעלות ניקוז) כמה אנשים מצפים ודורשים מהמועמדים לפני הבחירות שהם יתעסקו בדברים טריוויאליים כאלה.

אני מתבייש שגם בבחירות הכלליות אנחנו עוסקים בדברים המאוד חשובים שאף ממשלה לעולם לא תפתור, במקור להתעסק בדברים שקשורים לכל חד מאיתנו ללא הבדל במקום מגוריו, מוצאו, מוצאו סוציאו-כלכלי ודעותיו הדתיות והפוליטיות. כן, זה שמחה לאיד שעיקר הנפגעים הם דווקא האנשים האיכותיים, היצרניים, מלח הארץ , מעמק הסיליקון של ישראל והם סובלים בדיוק כמו החרדים האלה, המתנחלים האלה, אנשי הפריפריה הלא משכילים, המזרחיים האלה והפעם אף יותר מהם (דווקא בכל המקומות הלא איכותיים לא קרה שום דבר).

אני מתבייש שהוראות הבטיחות במקומות עבודה זה המלצה בלתי מחייבת, אחרת העגורנים לא היו נופלים. גם במקומות שתנאיי מזג האוויר הרבה יותר קשים, הם לא נופלים בתדירות כזאת, כי שם פועלים לפי הוראות ולא לפי שיטת ה"סמוך" ותודה לאל, שלא היו נפגעים.

אני מתבייש שפיתחנו תסמונת הדחקה שבאה לידי ביטוי בכך שכל דבר כזה אנחנו יודעים להסביר היטב בכל מני הסברים חסרי שחר, כמו "אנחנו כאלה, אין מה לעשות, זה המזרח התיכון, זה החסרונות של המדינה הקטנה" וכל תירוץ אחר חוץ מלומר את האמת: אנחנו במו ידינו יצרנו מצב שבו האיום האסטרטגי למינה משילוב של גשם קל והבריונות של כמה וכמה קבוצות אינטרסים הוא הרבה יותר רציני ומוחשי מהאיום של הגרעין האירני או פרוץ האינתיפאדה בצורה יותר רצינית ממה שיש לנו היום.

אני מתבייש שרוב האנשים לא מעוניינים אפילו לחשוב על הדברים האלה בטענה שכך זה בארץ וצריך סובלנות והכול יהיה בסדר.

אני מתבייש שאולי תוקם ועדת חקירה ששוב תשב על מדוכה, תוציא דו"ח שלא שווה את הנייר עליו הוא יודפס וגם הדו"ח הזה יצבור אבק ליד עוד עשרות אם לא מאות דוחות כאלה.

אני מתבייש כי אני יודע שגם בעוד שנה או שנתיים או שלוש אוכל לכתוב דברים דומים לאלה.

אני מתבייש שאני נאלץ לכתוב את כל זה כי לפחות בעיני זה דברים כה ברורים וטריוויאליים שכל בר דעת חייב להבין אותם. אני נחרד לחשוב, מה צריך לקרות לנו כחברה, שאנחנו נתעורר מהתרדמת ונתחיל להכניס את עצמנו לכללי משחק של חברה נורמאלית.

Print Friendly, PDF & Email

Tags: , , ,

4 Responses to “מחדל חברת החשמל – אני מתבייש”

  1. תלמיד הסטוריה הגיב:

    לא כל כך הבנתי מה הכותב מציע. באיזה אופן פירוק חברת החשמל לשלוש חברות יועיל לו או ימנע את הפסקות החשמל הבאות? ואיזו חברה תהיה זו ש"נותנת את השירות" – מה היא תעשה? תפיק את החשבוניות?
    המהפכה כביכול בשירותי הבריאות שהתחוללה בישראל על ידי החברים של עמיר פרץ, מהותה היתה דומה: לנתק בין מי שמוכר את הביטוח וגובה את התשלום, לבין מי שנותן את השירות. האם לדעתו של הכותב יש לחזור על סוג זה של שינוי?
    מה תפקידה של ההפרדה בין סוגי אוכלוסיות, בתכנון משק החשמל?
    בהמשך לשאלתי הקודמת, האם הכותב מודע לעובדה שבישראל אין למעשה תכנון, אפילו לא לטווח בינוני, של משק החשמל – קל וחומר לטווח ארוך? ועל מי הוא מוציא את הכעס – על העובדים?
    ואולי, מה שעשה גדעון לוי למושג "שמאל", הוא מה שעושה הכותב למושג "סוציאל דמוקרט".

  2. מיכאל לינדנבאום הגיב:

    פוסט טיפוסי של חסיד ההפרטה ואויב העבודה המאורגנת.כותב הפוסט לא שמע על משטר ההפרטה שהופך את כולנו לעובדי קבלן לטובת 10-20 "זכיינים" שהופכים לטייקונים המוצצים את לשד הארץ,ושולטים בכלכלה ובפוליטיקה.

    הוא דומה לחברי הטובים חובבי ההפרטה וחברי מפלגת העבודה,שדבר בעצם לא מפריד בינם לביבי וחבריו.
    כך נראית עצומתם:

    "אנו מודים לך על שחתמת על העצומה פירוק מונופול החשמל.
    דואר זה מכיל הודעה שנשלחה מאת יוזמי העצומה לכל תומכיה. איננו שולחים הודעות רבות, אך אם ברצונך להפסיק לקבל עדכונים מהעצומה באפשרותך ללחוץ כאן.
    ההודעה:
    40 שעות מאז התחילה הפסקת החשמל ותושבים רבים עדיין מצויים בעלטה.

    בחברת החשמל לא מבינים את מה שכולנו מבינים. המהלך הזה שלהם היה הצעד הראשון לפירוק המונופול הבריוני שנקרא חברת החשמל.
    בזכותכם העצומה זכתה למאות רבות של חתימות ואנחנו מתקדמים אל היעד שהצבנו לעצמנו.
    רצינו לומר לכם – תודה !
    נשמח אם תעזרו לנו עוד קצת ותפיצו את העצומה באמצעות המייל ופייסבוק לחברים וקרובים רבים עד כמה שרק אפשר.
    יחד נדליק במדינה אור אחר.
    הדרך לשנות ולהשפיע מתחילה כאן – פתחו עצומה עכשיו בחינם
    להסרה מרשימת התפוצה לחצו כאן"

  3. ×§. טוכולסקי הגיב:

    מי שאחראי למצבה של חברת החשמל היא הממשלה שכבר שנים פוגעת בחברה ביציבותה חוסנה ויכולתה לתפקד רק בשביל להפריטה.
    צריך להעיף את מנהלי חברת חשמל ביחד עם הממשלה הזו ולדאוג להנהלה שתדאג לאינטרס הציבורי ולא תפעל להחלשת החברה שהיא מנהלת.

  4. מיכאל לינדנבאום הגיב:

    http://socialism.org.il/maavak/?article=1448
    ושוב ההפרטה נכשלה
    ועד עובדי הרכבת צדק
    בתוך שנה בלבד, דו״ח של מבקר המדינה מצביע על נזקי ההפרטה של תחזוקת קרונות רכבת ישראל
    תובל קליין
    05.11.2015 חמישי הדפסה

    במרץ 2012 הסתיים מאבק נחוש וממושך של עובדי רכבת ישראל בהסכם. העובדים נאבקו נגד תהליך ההפרטה ברכבת, ואף שהצליחו לבלום חלק מהגזירות, ההסכם שהושג איפשר הפרטה של שליש ממערך התחזוקה של קרונות הרכבת.

    שר התחבורה ישראל כ״ץ ('הליכוד') הבטיח לפני שנתיים כי "הוצאת תחזוקת הרכבות למיקור־חוץ והתחייבות העובדים להפעלת המוסכים 24 שעות ביממה, כפי שנחתם בהסכם [עם הקבלן], יביאו לעלייה ניכרת באיכות התחזוקה של הרכבת, תוך שילוב סטנדרטים ותקנים בינלאומיים. כמו כן, המהלך יאפשר לשפר את השירות לנוסעי הרכבת".

    כעת, שנה לאחר שהתחילה הפעלת תחזוקת הקרונות במיקור־חוץ — באמצעות חברת אלסטוֹם, בעלות של 1.5 מיליארד שקל מכספי הציבור — מבקר המדינה מסיק שהפרטת התחזוקה כשלה בכל מדד אפשרי: בנוסף למספר התקלות שגדל והוביל ליותר ביטולי נסיעות, הוצאות הרכבת גדלו בעשרות מיליוני שקלים עקב תשלומים שונים לחברה ולחברות ייעוץ ומומחים.

    תרחיש זה היה צפוי מראש — הפרטת רכבות במקומות אחרים בעולם היתה כישלון מוחץ שהוביל לתאונות קטלניות ופגיעה באיכות השירות. ועד עובדי הרכבת הזהיר שוב ושוב מפני הסכנות הטמונות בהפרטה, והציב בחזית המאבק את ההתנגדות להפרטה.

    במסגרת מאבקם התמודדו העובדים עם הסתה כבדה מצד ההנהלה, הממשלה והתקשורת הקפיטליסטית. נגד חברי ועד העובדים ננקטו גם צעדי השעיה, פיטורים, תביעות משפטיות ומעצרים.

    מספר ארגונים, ובהם ארגון כוח לעובדים ותנועת מאבק סוציאליסטי, התגייסו אז לתמיכה במאבק העובדים. אך העובדים נאלצו לנהל מאבק בשתי חזיתות כשבאופן הרסני ראשי ההסתדרות דאז, עופר עיני וסגנו, יו״ר ההסתדרות הנוכחי אבי ניסנקורן, במקום לתמוך בוועד הלוחמני, שיתפו־פעולה עם ההפרטה, ופעלו למעשה לריסון המאבק ואף הדיחו באופן אנטי־דמוקרטי את יו״ר הוועד ושלושה חברי ועד נוספים.

    באתר החדשות ynet הזכירו שבאותה התקופה "בוועד העובדים טענו כי העברת תחזוקת הקרונות תפגע בכשירות המערכים, שכן עובדי החברה האמורה לטפל בתחזוקה, אינם כשירים לכך. לפי דו״ח המבקר המתפרסם כעת, מתברר כי הערכה זו אכן הוכחה כנכונה".

    באופן אירוני, משרד התחבורה טוען שהם בודקים ומחפשים פתרון לתיקון המצב. אלא שפתרון אמיתי הוא לא לשנות אי־אלו סעיפים בחוזה או להעביר את התחזוקה לקבלן פרטי אחר. חברות פרטיות מעוניינות להגדיל את רווחיהן ככל שניתן, גם על חשבון תנאי העבודה, הבטיחות ואיכות השירות.

    כדי להבטיח שירות איכותי ובטיחותי ותנאי עבודה ראויים יש לבטל את ההפרטה שנעשתה ואת כל תוכניות ההפרטה ברכבת. אך צריך גם להבטיח שהרכבת לא תנוהל מאחורי גב הציבור באופן ביורוקרטי ולא יעיל. היא צריכה להיות כפופה לפיקוח דמוקרטי ולעבור לניהול דמוקרטי בידי ציבור העובדים ובשיתוף הנוסעים. לא עוד משכורות עתק למנכ״לים מקושרים החושבים כבר על הג׳וב הבא, אלא ניהול ציבורי, שקוף ודמוקרטי לטובת כלל הציבור.

Leave a Reply