דקה אחרי הבחירות הרצוג וליבני היו צריכים לפרוש מהחיים הפוליטיים ולאפשר לאלטרנטיבות לצמוח. אבל הם לא עשו את זה, ולכן הם נושאים באחריות לכך שהציבור מרגיש (במידה מסוימת של צדק) שאין אלטרנטיבה. הם לא טובים בשום דבר מלפיד או מליברמן, הם רק גורמים יותר נזק למחנה שלא היה רוצה רק לחבור לימין אלא להחליף אותו בשלטון
מאת: ק. טוכולסקי
בימים נוראים אלו בהם מצד אחד השלטון חותר להשלמת מסירת משאבי הטבע של המדינה לקבוצת טייקונים ותאגידים זרים, ומהצד השני השלטון עוסק בהסתה באמצעות הפצת הזיות ושקרים המלמדים על עליבותם וחדלונם של מי שאוחזים בהגה השלטון במדינה, האופוזיציה משדרת חידלון. הרוב השברירי לכאורה של הממשלה מוצק מאי פעם. ראש הממשלה יכול לישון בשקט: יאיר לפיד ואביגדור ליברמן החולשים על 17 מנדטים, ששייכים לכאורה לאופוזיציה, לא יפעלו להפלתו. בתוך הקואליציה שלו, גם מי שלכאורה קוראים עליו תיגר לא יעשו כך. אריה דרעי לא יחסום את שוד הגז, הוא עשה את הספין שלו וקצר את 15 הדקות של תהילתו והוא מוכן כעת להמשיך ולשתף פעולה. כמוהו משה גפני, על כחלון אין מה לדבר, וגם אורי אריאל הסחטן לא יפרוש מהממשלה הזו.
במקביל, בזמן ששרי החינוך והחקלאות עוסקים בהרס החברה הישראלית באמצעות שטיפת מוח והטפות סהרוריות לתלמידי ישראל ומשרתי השירות האזרחי שבה, שרי הליכוד עמלים על תעמולה הזויה של הגנה על ראש הממשלה בכל מחיר. את התבטאויותיו האחרונות בדבר היטלר והמופתי אפשר להסביר רק באמצעות האפשרות הרפואית שראש הממשלה סובל מגידול בראש שגורם לו לדבר שטויות, ושבכל משטר דמוקרטי או שמתיימר להיות דמוקרטי הוא כבר היה בנבצרות ומאושפז. אבל פיו חסר המעצורים של ראש הממשלה לא מפסיק לפלוט הבלים והסתות. העיקר שהציבור לא יחשוב על הגז שנשדד ועל כישלונותיו של ביבי נתניהו בכל מעשי ידיו שלא קשורים במסירת נכסי הלאום לקומץ תאגידים וטייקונים. במקביל, נהנה ראש הממשלה מחדלונה של האופוזיציה, מעליבותם האובדנית של ראשי המחנה הציוני יצחק הרצוג וציפי לבני.
אין אלטרנטיבה. זה מה שהציבור מבין ואני מבין אותו. מה לעשות שבראש האופוזיציה ניצב צל חיוור, אדם שאין לו יכולת רטורית וגם לא הישגים משמעותיים כחבר כנסת/שר/יו"ר מפלגה. כשהוא מדבר אף אחד לא מתרשם לטובה, כשהוא עולה לנאום אחרי ראש הממשלה שמשקר לציבור ומעורר זעם בחלקים נרחבים של הציבור, הוא זורה ייאוש בחדלונו. הרצוג הוא מכשול בפני כל מי שרוצה להתנגד לשלטון, הוא פשוט לא נתפס כאלטרנטיבה לכלום, ובמידה מרובה של צדק. כן, הוא אחלה בן אדם והוא מלך המנגנון, ובסגירת דילים מאחורי הקלעים אין כמוהו. אבל ככה לא מגיעים לשלטון. הוא היה יכול להיות יופי של מזכ"ל העבודה, כיו"ר הוא אסון.
כך הוא, וכך שותפתו ציפי לבני. גם היא, כמו הרצוג, מדברת בכובד ראש טרחני, ובונה כל טיעון כנגד השלטון על בסיס כל כך רחב של סולידריות עם השלטון שעד שהיא מגיעה לביקורת אף אחד כבר לא מבין מה היא רוצה. שניהם מוליכים את האופוזיציה לשיתוק ונתפסים בציבור כמשתפים אפשריים של השלטון, בעוד ששני המשת"פים האמיתיים של השלטון, יאיר לפיד ואביגדור ליברמן, שרק רוצים לחזור ולחבור לממשלת ימין, מתנהגים כמו אופוזיציה ותוקפים את השותף העתידי המיוחל שלהם השכם וערב.
בימים אלו הינו צריכים לראות ראשי אופוזיציה מהותית, ולא רק את מי שמאכלס את לשכת יו"ר האופוזיציה בכנסת ואת בת בריתו הפרלמנטרית הולמים בראש הממשלה, קוראים לו שקרן, בלי להתנצל ובלי להתבלבל. חוזרים על הקשר בין שקריו והבליו לעובדה שהוא מתעסק במסירת משאבי הטבע של הלאום לתאגיד זר בזמן של משבר מדיני ופוליטי, בזמן שהרחובות בוערים, והמדינה שוקעת. אבל זה לא קורה כי יצחק בוזי הרצוג וציפי לבני הם לא אלטרנטיבה, לא מהותית ולא בכל צורה אחרת. הם מכשול בפני החלפת השלטון, לא מי שיכולים להחליפו, והם מאפשרים לכושל שבראשי הממשלות של ישראל להמשיך ולכהן למרות האסון שהוא מביא עלינו בכל תחום. עוד לא מאוחר משניהם להתפטר מתפקידי היו"ר של מפלגותיהם ומהכנסת. שילכו הביתה, ואולי עוד נצליח לתקן את הנזק שהם לא מאפשרים להתחיל בתיקונו בעצם כהונתם. הציבור רוצה אלטרנטיבה, הרצוג ולבני הם מכשול בדרך להחלפת השלטון. הם אינם והם גם לא יהיו אלטרנטיבה אמתית וראויה.
Tags: אופוזיציה, בנימין-נתניהו, יצחק-הרצוג, ציפי לבני, קורט טוכולסקי