עו"ד דוד סנדובסקי מנתח את המהלכים האחרונים של המנהיג הבלתי מעורער של רוסיה ואת ההשלכות
ולדימיר פוטין פועל בעקביות להקמתה מחדש של מעצמת "רוסיה האימפריאלית הפרבוסלאבית-הביזנטינית" ההיסטורית כתחליף לברית המועצות הקומוניסטית שקרסה לפני 25 שנים.
זאת תעמוד במרכז גוש מרחבי עצום בסובב רוסיה.
זה כולל גם את המזה"ת, שרוסיה החדשה רואה בו מרחב שבו באים לידי ביטוי הביטחון הלאומי והאינטרסים שלה. זה כולל שיקולי משאבי טבע (גז ונפט טבעי) וכן רצון להרגעת המוסלמים ברוסיה ובמוסקווה.
תוכניותיו של פוטין להקמתה של מעצמת רוסיה החדשה האימפריאלית קורמת עור וגידים בזירות שונות. לאחרונה זה נוגע לישראל בהתייחס לנעשה בסוריה (וגם בעירק).
רוסיה גם מחזקת את נוכחותה בירושלים: במוסקוביה בעין-כרם, בחצר סרגיי במרכז העיר ובאתרים דתיים פרבוסלאביים אחרים בעיר וסביבותיה, כמו: כנסיית אלכסנדר נייבסקי בעיר העתיקה.
עד כה ניתן לציין את העובדות הבאות:
- המלחמה בגיאורגיה, שבה נקרעו ממנה שני חבלים אוטונומיים עם רוב רוסי: אבחזיה ודרום אוסטיה.
- המלחמה בדונבס במזרח אוקראינה, שבה רוב אתני דובר רוסית במה שקרוי "רוסיה החדשה".
- סיפוח חצי האי קרים בים השחור לרוסיה, לאחר שנלקח מאוקראינה.
- הקמת ראש הגשר הרוסי בחוף סוריה העלאווי (בשיתוף משטר אסאד, האיראנים, החיזבאללה והשיעים) בטרסוס ("תרשיש") ובלטקיה – מול "המים הכלכליים" במדף היבשתי הסורי שבהם מרבצי אוצרות טבע אדירים של גז טבעי ונפט (במקביל לבלוקים ימיים-כלכליים של מצרים, לבנון, ישראל וקפריסין).
הקורה בסוריה הוא חלק מהאסטרטגיה המסורתית, שלפיה רוסיה צריכה להימצא ב"מים החמים" הדרומיים לרוסיה (הים השחור, הבוספורוס, המרמרה, הדרדנלים והים האגאי) בואכה מזרח הים התיכון, שבו רואה רוסיה מרחב פעולה אסטרטגי הנוגע ומשיק לצורכי הביטחון הלאומי שלה. במזרח הים התיכון קיים השער מתעלת סואץ, ים סוף ומעברי באב אל-מנדב למפרץ הפרסי ולאוקינוס ההודי.
גם הצורך בהרגעת הקיצוניות האנרכית האסלאמית הסונית-הסלאפית משחקת תפקיד, בשל העובדה שבפדרציה הרוסית מוסלמים רבים, שחלקם, בעיקר צ'יצ'ינים התגייסו לדעא"ש ויש למגרם. במוסקווה רבתי כשלושה מיליון מוסלמים.
מדיניות "המערב" במזרח התיכון גרמה לוואקום יוצר אנרכיה. הביטוי הקיצוני לכך הוא אנרכיית ISIS, שהטיפול בה שרלטני (תופעה דומה התרחשה לפני כאלף שנים – והתגלמה ב"חששיין"). הכל מביא ליצירת מבוי סתום ואובדן דרך, שבא לידי ביטוי טרגי בפירוק מסגרות מדיניות מודרניות שהוקמו על ידי בריטניה וצרפת, במעורבות ארה"ב לאחר נפילת האימפריה העות'מאנית בעיראק, לוב ובסוריה-לבנון. קיים סיכון הולך וגובר לממלכה הירדנית ההאשמית. דבר זה אמור להדאיג מאוד את ישראל.
רוסיה הפוסט-קומוניסטית בהנהגת פוטין, אמורה להיות יורשת זהות ומהות "האימפריה הביזנטינית המזרחית". זו הוקמה כתוצאה מהשסע ("סכיזמה") בינה לבין "האימפריה הרומית הקתולית המערבית הקדושה" בשנת 1054.
בהמשך עבר תפקידה האיזורי המייצב של ביזנץ לאימפריה העות'מאנית ובהמשך לברית המועצות הקומוניסטית עד לקריסתה. בסיס התרבות המובילה בכל הישויות המעצמתיות שהוזכרו היתה "מזרחית-ביזנטינית" למרות שהעות'מאנים היו מוסלמים.
ברית המועצות פעלה בחיכוך מול המערב, שכלל בעיקר את ארה"ב וכן את המעצמות הפוסט-קולוניאליות אנגליה וצרפת. היא הצליחה לתרום לשימור היציבות החילונית-לאומית במזרח התיכון הערבי בתיאום עם המערב. ג'מאל עבדול נאצר תרם לכך, בשיתוף ברה"מ בפעילותו למען "פאן-ערביזם" חילוני-לאומי. זאת בשיתוף "הבעת" החילוני הסורי-עיראקי ובהשתלבות בגוש "המדינות הבלתי מזדהות" של העולם השלישי המשתחרר מהקולוניאליזם.
מודגש כי רק הופעתה המחודשת של רוסיה הפוטינית במזרח התיכון, כיורשת ברה"מ הקומוניסטית ז"ל, תתרום לייצוב האיזור מחדש, דווקא בשל המורשת "הביזנטינית-המזרחית" שלה. זה מתחיל להיות מובן לג'ון קרי ולאנגלה מרקל. הם מתבטאים בנושא.
רוסיה מופיעה באדרת החדשה של "רוסיה האימפריאלית הפרבוסלאבית-אורתודוקסית-ביזנטינית". היא תצליח להביא למשוואה חדשה לייצוב מחדש של המזרח התיכון. זה יתרום להורדת להבת הפנאטיות המשיחית האסלאמית, שבאה לידי ביטוי בתופעת ISIS. זוהי המקבילה למשיחיות יהודית וכן למשיחיות נוצרית פרוטסטנטית-אוונגליסטית. הדבר ייעשה בשיתוף פעולה עם המערב. השחקנים המרכזיים הם: המערב, רוסיה והעולם הערבי הסוני הממסדי והבלתי אנרכי. ביניהם קיימת זהות אינטרסים שתכליתה להביא לייצוב ולעיצוב מחדש של המסגרות הפוסט-קולוניאליות הקורסות במזרח התיכון. זה אמור להעשות בשיטות ממשל מתאימות, שאינן דמוקרטיות מערביות, שיישומן אינו מציאותי כלל ועיקר במזה"ת. תכלית הדברים באה למנוע ולהפסיק את זרימת גלי ההגירה, הפליטויות וההסתננויות דרך הים והיבשה מהמזה"ת המדמם לאירופה דרך יוון או תורכיה וכן מלוב לאיטליה. תופעה זו מסכנת את היציבות הדמוגרפית-תרבותית של אירופה.
ייצוב המזה"ת מחדש ייעשה תוך שימוש בשיטות ביזנטיניות ועות'מאניות מזרחיות ולא מערביות. אלה היו שיטות מסורתיות ובדוקות, שהן פרי ניסיון ומורשת היסטוריים ארוכי טווח של קרוב לאלף שנים. זה יכלול יצירת מבנים אוטונומיים וביטחון קבוצתי ואישי לפסיפס העדות והקהילות הדתיות, התרבותיות והאתניות במסגרות מדיניות מיוצבות, בחסות מטרייה ביזנטינית רוסית. שיטת "העדות הדתיות והָמִילֶטִים" המעין קנטונאלים פעלה בהצלחה באיזור לאורך דורות רבים. גם בריטניה במנדט שקיבלה על א"י בתום מלחמת העולם הראשונה יישמה אותה בחקיקת "דבר המלך במועצה" ו"פקודת העדות הדתיות" – שעקרונותיהן בתוקף עד היום במדינת ישראל, ברשות הפלסטינית ובממלכת ירדן ההאשמית. הדבר ייטיב עם מגוון קבוצות אתניות-דתיות-תרבותיות-שְפָתִיוֹת רבות במזרח התיכון הערבי. אלה כוללות: פלסטינים, כורדים, דרוזים, עָלָאווים (בסוריה), עלאווים (בתורכיה), יאזידים (עובדי אש זרטוסטרים שבהם מבוצע ג'נוסייד כיום), אשורים, קבוצות נוצריות רבות ומגוונות אורתודוכסיות וקתוליות-מזרחיות , תורכמנים, בהאיים ועוד.
כל זה נתמך בעובדת קיום זהות אינטרסים בין ארה"ב לרוסיה. ארה"ב מעוניינת לצמצם נוכחותה ומעורבותה במזרח התיכון. הכל מסיבות סדרי עדיפויותיה הגלובליות, שמזרזות העברת מרכז העניין שלה לכיוון המזרח הרחוק.
כל האמור לעיל, מתאים לייצוב תוך איתחול מחדש של המזרח התיכון. אין לכך תחליף אחר. לפוטין תפקיד של שחקן מפתח חיובי בכך. הוא כבר הוכיח עצמו בהתנהלות המרסנת בנושא הנשק הכימי הסורי. הוא יאזן מחדש גם את פעילות האיראנים והחיזבאללה שהיא שליחתם במזרח התיכון בהתאם האינטרסים הרוסיים.
פוטין משתף גם את סין בייצוב סוריה ובמיגור ISIS. לסין יש אינטרס לכך כי בשורות דעא"ש לוחמים גם אויגורים סינים מוסלמים פנאטיים שסין מעוניינת בחיסולם. גם לגרמניה יש תפקיד בהתרחשויות, מאחר שיש לה אינטרס אדיר בייצוב סוריה ועירק תוך חיסול ISIS – כדי להפסיק את זרם הפליטים ממדינות מתפתחות אלה לגרמניה ולאירופה.
גם לצרפת אינטרס חזק במיגור ISIS עקב ריבוי יוצאי צרפת מוסלמים ומתאסלמים בשורותיו. לצרפת יש זיקה ללבנט מאז המנדט שקיבלה בעבר בהסכם סייקס-פיקו.
ליסודות התפיסה, החשיבה והתרבות הביזנטינית הפתלתלה, החלקלקה, האוקסימורונית והאוטוריטרית יש מוטיבים משותפים הן בתרבות הרוסית-ביזנטינית והן בתרבות הערבית המוסלמית-סונית במזה"ת. זה יוצר יכולות אפקטיביות לרוסים לטפל במשבר המזרח תיכוני כיום באפקטיביות גדולה מזו שיש למערב שמקורותיו התרבותיים ודרכי חשיבתו ותפיסתו מנוגדות.
העדיפות הרוסית-ביזנטינית נובעת מהיכולות בממד האינטואיטיבי-תובנתי-תפיסתי המוגמש של "הביזנטיניות המזרחית". זאת לעומת התבניתיות הפרדיגמאלית הבינארית-הדואלית והדיכוטומית של התרבות והתפיסה המערבית הנוקשה.
זה נוגע לכל מה שנוגע לבסיס ההתנהלות המורכבת הנדרשת במזרח התיכון, על פסיפס עדותיו וקהילותיו הדתיות, התרבותיות, האתניות, השפתיות והלאומיות. הכל לשם ייצובו והרגעתו.
רק סינתזה ומְכָנִים משותפים, בין חשיבה מערבית על מוגבלויותיה מחד גיסא, לבין חשיבה ביזנטינית-מזרחית מאידך גיסא, תוך "מפגש תרבויות" היא האופציה המועדפת לפתרון הכאוס והאנרכיה המסוכנים שהם יוצרי התנאים להתפתחות משיחיות מסוכנת לא רציונלית מוסלמית, נוצרית ויהודית במזרח התיכון.
לצורך השגת כל האמור לעיל, טוב שוולדימיר פוטין קובע עובדות בסוריה, ומֵקִים ראש גשר באיזורי החוף שלה. בהמשך יכול להיות שיעשה כך גם בעירק וכן בבנגזי שבקיריניה שבלוב שבה יושבת הממשלה החוקית הלובית הנוכחית, הפועלת מול ISIS גם שם.
ייצוב סובב רוסיה האימפריאלית החדשה כולל גם כינון מערכות בריתות וקשרים מתהדקים בין רוסיה לבין: מצרים (של סיסי), קפריסין (היוונית), יוון (של ציפראס), מדינות בבלקן שנוצרו כתוצאה מהתפרקות יוגוסלביה, בולגריה ורומניה.
רוסיה היא הגורם המוביל גם ב-Brics הגלובלי: רוסיה-הודו-סין-ברזיל-דרום אפריקה. מדובר בגוש גלובלי ענק שהוא משקל-נגד לארה"ב-אירופה ויפן.
אביגדור ליברמן, בהיותו שר החוץ הישראלי, הכיר והבין זאת בחושיו, בחשיבתו האסטרטגית ובתובנותיו "הביזנטיניות" ופעל בהתאמה להשתלבות ישראל בבריתות חשובות אלה לביטחונה האיזורי הלאומי.
כיום לרוע המזל, פירק בנימין נתניהו את משרד החוץ הישראלי לגורמים, וזנח לכאורה את העיסוק בנושאים חשובים אלה.
ביבי, כידוע, לא עוסק במדיניות מאקרו איסטרטגית אלא רק בטקטיקה שכוללת רק את "ניהול" הסכסוך באופן סטגנטי, לא דינמי וחסר כל יצירתיות ומעוף. הכל בסגנון גולדה מאיר, שתוצאות מחדליה נכתבו בדו"ח אגרנט שנכתב בעקבות מלחמת יום כיפור ב-1973.
Tags: ISIS, ולדימיר-פוטין, סוריה
מאמר מעניין ומשכיל.
פוטין הוא מנהיג אוטוריטארי, אנטי דמוקרטי ואלים. לראות בו מושיע האזור, זו רגרסיה לשנות האלף. להסכים עם התנהלותו זה אומר להסכים עם אלימות, עם רצח והרג. להציגו כגורם חיובי זה אומר לבטל את ערך הדמוקרטיה והקידמה.
תגובתי אינה מתייחסת לשורה התחתונה של המאמר, אם בכלל יש לו שורה תחתונה חד-משמעית. אלא לניתוח הכוונות הרוסיות, שאינן נאמרות במפורש.מבחינה זו, המאמר מעניין ומעורר מחשבה.
גם לפני שאי כרים הוא הודיע שלא ישלח חיילים , ואכן שלח חיילים במסווה "בדלנים" והים איש לא עשוה דבר קבל אומותהעולם !
ישראל בדרך זה כבר בפתח , כך וגלל המדיניות הישראלית עזבתי את המדינה לפני שנתיים וחצי כדי לא להמשיך לסבול בה.
זווית חדשה ומרעננת של ניתוח גאו-פוליטי.
אהבתי התובנות בנוגע לגמישות התודעתית-שלטונית של הביזנטים והרוסים. אין ספק שלמערב יש אופי תרבותי-מדיני ותפיסה דמוקרטית-מערבית שאינם תואמים את פסיפס התרבויות של המזה"ת – בהחלט יתכן ולרוסיה יהיה יתרון מבחינה זו. נדמה לי שבהמנעותם מתקיפת דעאש הם בהחלט מוכיחים חוכמה-רוסית/ביזטנית כזו – האינטרס הרוסי הוא להציב בפני העולם אלטרניבה של דאעש למול אסאד ולא המורדים למול אסאד – לכן ברור שהאינטרס הרוסי הוא להחליש את המורדים ה"מתונים" הנתמכים על ידי המערב.
עם זאת קשה להניח שפוטין הוא דווקא כוח מייצב – יתכן למזרח התיכון מלבד חשיבות אסטרטגית גאורפית יש גם חשיבות אסטרגית גאולוגית – מאגרי הנפט והגז הגדולים בעולם. סעודיה לבדה מחזיקה מ-25 אחוז מעתודות הנפט בעולם.
קשה להניח שהאמריקאים פשוט יזנחו את עמדתם האסטרגית באזור ב-70 השנים האחרונות: סעודיה בעלת בריתם הוותיקה והחשובה עוד מתקופת רוזוולט, הצי החמישי עוגן במפרץ הפרסי, השישי במזה"ת. העברת הפוקוס למזרח אסיה כביכול – לא יכולה לבוא על חשבון תפיסת הבטחון האנרגטי של ארהב – תפיסה יסודית זו לוקחת בחשבון לא רק מי יזכה לספק אנרגיה לאירופים בעת שלום – אלא גם למי תהיה גישה לאנרגיה בעת מלחמה.
בנימה קונספירטיבית – אולי יש הסכם סודי בין האמריקאים לבין הרוסים – לפחות ברמת האליטות של שתי המדינות האלו יש בהחלט מספר אינטרסים משותפים – אחרת קצת קשה להבין את אוזלת היד של ארהב והמערב ואת עוצמות הגינוי הנמוכות – כמובן שיש 'דיבורים' וגם גינויים אבל אלו לא עוברים סף מסויים לא נראה שמתקרבים למשהו שהוא מעבר לדיבורים.