חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

פורום החוסכים לפנסיה ומרכז אדווה – לא לחשיפת קצבת הפנסיה לשוק ההון

נושאים דעות, כלכלה ותקציב ב 30.09.15 1:05

משרד האוצר פרסם טיוטת חוזר הקובעת את האופן בו תעודכן קצבת הפנסיה בקרנות הפנסיה החדשות.  העדכון יהיה תלוי בעליות והירידות בבורסה ובפרמטרים נוספים. בתגובה לכך, הגיש פורום החוסכים לפנסיה יחד עם מרכז אדוה נייר עמדה למשרד האוצר. בפגישה שנערכה בעניין הוצג נייר העמדה החלופי להצעת האוצר

מאת: רועי מימרן

בחודש יולי פרסם משרד האוצר טיוטת חוזר הקובעת כיצד תיקבע ותעודכן קצבת הפנסיה בקרנות הפנסיה החדשות. בתגובה הגישו פורום החוסכים לפנסיה בישראל ומרכז אדוה נייר עמדה למשרד האוצר (ראו פה), המתייחס להצעה זו. ביום חמישי 24.9 נפגשנו, מנהלת מרכז אדוה, ואני עם נציגי אגף שוק ההון, ביטוח וחסכון במשרד האוצר והצגנו את נייר העמדה, כולל הבעייתיות בהצעת האוצר וההצעה החלופית שלנו.

ראשית נזכיר כי חלק מהאנשים שפורשים כיום לפנסיה נהנים מפנסיה תקציבית (במגזר הציבורי) או מקרן פנסיה ותיקה (אלו שפתחו קרן פנסיה עד 1995). סוגיה זו רלוונטית איפוא לקבוצה הגדלה והולכת של פורשים שפתחו קרן פנסיה החל משנת 1995, ולפיכך הם בקרן פנסיה חדשה.

מהו המצב הקיים, ומה הבעייתיות בו?

כיום מחושבת קצבת הפנסיה על-פי תקנון הקרן, ומבוססת על סכום החיסכון שהצטבר עבור החוסך (או העמית) בקרן, מחולק במקדם ההמרה. מקדם ההמרה תלוי בגיל הפרישה (כלומר, מי שפורש בגיל מבוגר יותר יהנה ממקדם המרה נמוך יותר, ולכן מקצבת פנסיה גבוהה יותר), ובפרמטרים נוספים כמו מין, מצב משפחתי וגיל בת/בן הזוג והילדים. גורם נוסף שמשפיע על מקדם ההמרה הוא הנחת התשואה – שכיום מניחה שכל סכום שנמצא בקרן ימשיך לצבור סכום של 4% לשנה עד שהפנסיונר (או שאריו) ימשכו אותו. כמובן, ככל שהנחת התשואה יורדת, כך עולה מקדם הקצבה ולכן יורדת הקצבה. כיום מושקעים 30% מכספי קרנות הפנסיה באגרות חוב ממשלתיות מיועדות בריבית 4.8% לשנה, ושאר ה-70% בהשקעה חופשית בשוק ההון.

מרגע שנקבעת קצבת הפנסיה, היא אמורה לעבור התאמות קטנות מאד, שמתבצעות עבור כלל העמיתים בקרן, ובאופן כללי להישאר כמעט קבועה – כלומר עם היציאה לפנסיה, אמור הפנסיונר להשתחרר מהחשיפה לשוק ההון. כיוון שמדובר על התחייבות של קרן הפנסיה, הכסף הזה (שמיועד לפנסיונרים בפועל) מושקע באופן מאד סולידי, למשל אגרות חוב ממשלתיות. הבעיה היא שהתשואות (או שערי הריבית בשוק) של אגרות חוב ממשלתיות סחירות הן מאד נמוכות – סדר גודל של 1% עד 1.5% לשנה צמוד למדד, כתוצאה מהריביות הנמוכות שקובע בנק ישראל כבר מספר שנים, וזו חלק מהמגמה בכל העולם.

אז אם יתקנו את מקדם ההמרה לפי שערי הריבית הנמוכים (מה שהתכוון האוצר לעשות לפני שנתיים, ראו כתבה) – זה יגרום לפגיעה מיידית בפנסיונרים בקרוב, של כ-10% ומעלה בקצבה, שתמשיך גם אם הריבית תעלה בחזרה. וכל עוד לא תיקנו, זה יוצר מצב שהחוסכים הצעירים בקרנות מסבסדים את הפנסיונרים בכך שמחייבים אותם על "התאמות אקטואריות" – שיעור החיוב משתנה מקרן פנסיה לשנייה בהתאם לכמות הפנסיונרים.

מה מציע משרד האוצר?

הטיוטה שמפרסם משרד האוצר מביאה אותנו לעולם שבו הכול נזיל ומשתנה. כדי להימנע מסבסוד צולב בין אוכלוסיות החוסכים והפנסיונרים באותה קרן פנסיה, קצבאות הפנסיונרים יתעדכנו לפי מגוון פרמטרים – עליות וירידות בבורסה, התאמות אקטואריות ועקומת הריביות (או גובה התשואה לפדיון) של אגרות חוב ממשלתיות סחירות בבורסה. יש לציין, כי גובה התשואה לפדיון איננו מנבא באמת את התשואה על השקעות קרנות הפנסיה, כמו שהוכחנו בנייר העמדה, ולכן הצענו לקחת ממוצע של 5-10 שנים אחרונות.
כמובן, אם מסתכלים מנקודת מבטם של הפנסיונרים, רובם מעוניינים להבטיח את גובה קצבת הפנסיה שלהם או את כוח הקניה שלה, כדי לממן מחיה, מזון ותרופות, ולא רוצים להיות תלויים במה שקורה בבורסה, ולשמוע בבהלה חדשות על ירידות בבורסה.

ומה מציעים הארגונים?

ההצעה היא להשתמש יותר באג"ח מיועדות – כלומר שכספי הפנסיונרים יושקעו ברובם, לדוגמא 70% במקום 30% כיום, באגרות חוב בעלות תשואה מובטחת וללא סיכון. כך, כספי הפנסיונרים ימשיכו ליהנות מתשואה מכובדת, והחשיפה לסיכון ותנודות תהיה קטנה בהרבה, כך שסביר להניח שלא יהיה צורך לעדכן את הקצבאות, בודאי לא באותה מידה. הצעה זו מצטרפת להצעות של פורום החוסכים לפנסיה, להנפיק שיעור גבוה יותר של אג"ח מיועדות לחוסכים המבוגרים, מגיל 60 ומעלה (במסגרת המודל הצ'יליאני) וכן לעמיתי קופות הגמל (נושא שנדון כעת בבג"ץ 6925/14).

אפשרות אחת היא להנפיק כמות גדולה יותר של אג"ח מיועדות, מה שייתן מענה לצרכים אלה; אפשרות אחרת היא לחלק אחרת את האג"ח הקיימות, כך שהפנסיונרים יקבלו בשיעור יותר גבוה. אגף התקציבים והחשב הכללי באוצר מתנגדים להגדלת כמות אגרות החוב המיועדות, מכיוון שהם מתייחסים אליהם כאל סבסוד, בכך שהמדינה משלמת ריבית גבוהה מריבית השוק, וכמו כן מאחר שהם יוצרים חוב שיושב על המאזן הלאומי. בסוגיה זו, מציעים הארגונים, במקום לשפוך את הכסף שיגויס לתקציב המדינה, להקים קרן השקעות ריבונית, שתשקיע את הכספים שיגויסו מאג"ח מיועדות, ותמשיך להבטיח לקרנות הפנסיה ריבית קבועה של 4.8% כמו היום. קרן כזו, אם תשקיע לטווח ארוך, מסוגלת להביא תשואה ממוצעת של 5-6% לשנה (בערך כמו כספי קרנות הפנסיה וביטוחי המנהלים שאינם באג"ח מיועדות) ולפיכך, להערכתנו, לאורך זמן המדינה לא תצטרך לסבסד אותה, אלא רק לשמש כ"סופגת סיכון".

בכך, ללא עלות נוספת, תחזיר המדינה לעצמה חלק מהאחריות שנסוגה ממנה, לגורל הפנסיה, ותדאג לאוכלוסיה החלשה והנזקקת ביותר לתמיכתה – הפנסיונרים.

רועי מימרן הוא יו"ר פורום החוסכים לפנסיה בישראל

נערך על ידי דליה
תגיות: , , , , ,

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.