חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

מתווה הגז – תגובה על ההצבעה ואי-ההצבעה בכנסת

נושאים התמונה הגדולה, כלכלה ותקציב ב 9.09.15 1:32

ההתעקשות של שטייניץ על קידום מתווה הגז הנוכחי, כאשר הוא חוזר על הנחות היסוד הכוזבות שעומדות בבסיסו, הרסנית. יש לבטל את המתווה המוצע ולחשוב מחדש

מאת: אמנון פורטוגלי

שר האנרגיה ד"ר יובל שטייניץ צריך לקבל את פרס איג-נובל הבינלאומי על שהצליח, בראיון עם אסתי פרז בתוכנית 'בחצי היום- יומן הצהרים' של רשת ב', לדחוס כל כך הרבה פרופגנדה, שקרים וחצאי אמת בזמן כה קצר. (מדקה 34:30 לערך).

כמה 'טעימות' מדברי שטייניץ: "מאגר הגז לויתן הוא התגלה לפני 5 שנים בשנת 2010. והיום אנחנו 5 שנים אח"כ עוד לא התחילו לפתח אותו, כלומר אנחנו במו ידינו בגלל ויכוחים בין אלף רגולטורים, משרדי הממשלה, וויכוחים ציבוריים כאלו ואחרים, בשעה שבמצרים מחפשים גז ומוצאים עוד גז בקפריסין מחפשים וגם ימצאו, אצלנו הכל הוקפא כבר לפני כמה שנים, לא מפתחים את המאגרים הקיימים, לא מחפשים מאגרים חדשים, הכל בגלל בעיות הרגולציה הכל בגלל שאין לנו מתווה שמאפשר את זה….".

גם בנאום בכנסת לפני ההצבעה ואי-ההצבעה חזר שטייניץ על דברים דומים.

קשה להגיב על דברים שרובם פרופגנדה שקרית וחצאי אמת. בתמצית, הטענות של שטייניץ המשקפות את המטרות של תאגידי הגז ושל גורמים בממשלה כאילו 'הרגולציה הורגת את הגז הטבעי', שהרגולטורים אשמים בכך ששדה לוויתן אינו מפותח, ושלא מחפשים מאגרים חדשים, אינן נכונות בלשון המעטה.

אתמקד במספר נקודות מקפריסין לישראל:

קפריסין

שטייניץ מספר לנו כי "בקפריסין מחפשים [גז] וגם ימצאו". שטייניץ יודע, או צריך לדעת כי בקפריסין מצאו גז כבר לפני ארבע שנים. זו אינה נקודה טריוויאלית, מאחריה נמצא מידע הסותר לחלוטין את מה שנתניהו, שטייניץ ונושאי כליהם מנסים ל'מכור' לנו כדי להצדיק את אישור מתווה הגז.

בסוף דצמבר 2011, שנה אחרי תגלית לויתן, הודיעה נובל אנרג'י על תגלית אפרודיטה בקפריסין.

שדה אפרודיטה בבעלות נובל אנרג’י וקבוצת דלק, נמצא בבלוק 12 במים הכלכליים של קפריסין, כ-35 ק"מ ממערב לשדה הגז לויתן. באפרודיטה יש כ-4.5 TCF , כ- 130 BCM גז טבעי, כמחצית משדה תמר, ופי 4.5 מכמות הגז שהיה במארי-בי (ים-תטיס) שסיפק גז לישראל בשנים 2004 – 2012.

כאמור, זו אינה נקודה טריוויאלית, שכן עד היום שדה הגז אפרודיטה לא פותח, ולא שמענו משטייניץ ומתאגידי הגז על בעיות רגולטוריות בקפריסין, על וויכוחים ציבוריים כאלו ואחרים בקפריסין שעיכבו או מעכבים את פיתוח שדה אפרודיטה.

שדה הגז אפרודיטה לא פותח במשך ארבע השנים מאז התגלית, למרות שקפריסין משוועת לפתח אותו, בין השאר מכיון שאספקת גז מאפרודיטה תקטין בצורה משמעותית את הוצאותיה בתחום האנרגיה.

לקפריסין יש מספר יתרונות, בין השאר היא חברה באיחוד האירופי, יש לה הסכמי כפל מס עם יותר מ-45 מדינות, יש לה תשתית כלכלית-חברתית טובה, ומערכת פוליטית ומשפטית יציבה. אבל בהבדל מישראל, קפריסין קטנה מלהיות שוק המצדיק את ההוצאות בפיתוח שדה אפרודיטה. הפתרון הוא בייצוא הגז.

נשאלת השאלה מה הפריע לנובל אנרג'י וקבוצת דלק המחזיקים במאגר אפרודיטה לחתום על הסכמי 'ייצוא' למצרים דוגמת אלו שאותן חברות רצו ורוצות לחתום עם בריטיש גז ויוניון פנוסה ולספק גז מלויתן?

רק לפני שלשה חודשים, באמצע יוני 2015, שלש וחצי שנים אחרי התגלית, מסרו נובל אנרג'י וקבוצת דלק המחזיקים במאגר אפרודיטה כי הגישו לממשלת קפריסין מתווה מוצע לתוכנית פיתוח של מאגר אפרודיטה. בהודעה מבהירים השותפים כי הגשת מתווה תכנית הפיתוח "כפוף, בין היתר, לאישור תכנית פיתוח סופית על-ידי ממשלת קפריסין והשותפים במאגר אפרודיטה, צפי סביר למכירות גז טבעי, ובקבלת החלטת השקעה סופית (FID) על-ידי השותפים במאגר אפרודיטה". (הדגשה לא במקור). מתווה הפיתוח המוצע דומה, כמעט זהה למתווה הפיתוח של לויתן.

כלומר, כארבע שנים אחרי התגלית, הפיתוח של מאגר אפרודיטה עדיין לא וודאי, ומותנה במה שמוגדר בלשון נקיה ב"צפי סביר למכירות גז טבעי". מסתבר שכמו במאגר לויתן בישראל, כי האפשרויות לייצא גז טבעי בצינורות לשווקים באזור אינן כה ריאלית.

חיפוש מאגרי גז חדשים בישראל

לגבי 'הקפאת' חיפוש מאגרי גז חדשים בישראל, ששטייניץ יספר זאת למשקיעים בשותפויות 'הכשרה אנרגיה', 'מודיעין אנרגיה', ו'הזדמנות ישראלית', שהשקיעו בחיפושי מאגרי גז בישראל, שלדעת שטייניץ הוקפאו ולא היו. בניגוד לדברי שטייניץ, בישראל המשיכו לחפש מאגרים חדשים, בעיות הרגולציה לא הפריעו, כמו שלא הפריע שאין מתווה גז.

שטייניץ טועה ומטעה, או שאינו יודע, או ש'שוכח' לציין את חיפושי המאגרים החדשים בשנים האחרונות. לדוגמה, הקידוחים ב'מירה' בספטמבר 2012, וב'שרה' באוקטובר 2012 ע"י 'הכשרה אנרגיה' ו'מודיעין אנרגיה' שלרוע המזל התגלו כיבשים, ואת הקידוחים ב'ישי' בינואר ובאפריל 2013 שגם הם הסתיימו בכשלון.

לויתן

בדצמבר 2010 נמסרה ההודעה על גילוי הגז בלוויתן. ההודעה של דוד גילה נמסרה ארבע שנים אח"כ, בדצמבר 2014. מה הפריע לתאגידי הגז לפתח את לוויתן בשנים אלו, ומה הביא לעיכוב בפיתוחו? ושלא יספרו ויספקו לנו את המנטרה של שינויים רגולטוריים. זה לא הפריע לאותם תאגידי גז לפתח את מאגר הגז תמר באותם השנים. זה לא הפריע לשותפויות גז אחרות להמשיך ולחפש גז במים הכלכליים של ישראל.

הגורם העיקרי להערכתי לעיכוב בפיתוח לוויתן היתה האמונה של תאגידי הגז באפשרות של מכירת הגז כגז טבעי נוזלי LNG למזרח הרחוק. לכן הם נכנסו למו"מ עם חברת וודסייד עם המומחיות שלה בתחום LNG, לכניסה כשותפה בלוויתן. רק בסוף 2013, שלש שנים אחרי גילוי לוויתן, הבינו תאגידי הגז שזה אינו הכיוון הנכון, שאין אפשרות ריאלית לייצא גז למזרח הרחוק, ובינתיים התעכב הפיתוח של לוויתן.

האחריות העיקרית לעיכוב של כשלש שנים בפיתוח לוויתן נופלת על תאגידי הגז. הממשלה, במקום לבוא איתם חשבון ולדרוש עמידה בתנאי החזקה, שמשמעותם פיתוח לוויתן עד אפריל 2018, מאריכה במתווה הגז את מועד הפיתוח עד ל – 2020.

צ'אק דיווידסון, מנכל נובל אנרג'י, מסר בעקבות ביטול עסקת וודסייד: "התוכניות לפיתוח של לווייתן השתנו באופן משמעותי מאז שהתחלנו את החיפוש אחר שותף לעיסקה לפני כשנתיים". דיווידסון הוסיף כי הצמיחה של שווקים באזור לגז טבעי, שיכולים להיות מסופקים על ידי צינור, יצרה 'שינויים דרמטיים' ודחתה את הצורך בגז טבעי נוזלי לשלב מאוחר יותר. עכשיו מסתבר שגם האפשרויות לייצא גז טבעי בצינורות לשווקים באזור אינה ריאלית.

אבי בר-אלי מעלה נקודה חשובה בנושא זה ושואל:

"מדוע שטייניץ לא מפנה את האצבע המאשימה בעיכובים אלה כלפי ראש ממשלתו וכלפי עצמו? הרי רק ביוני 2012, שנה וחצי לאחר שנחשפה תגלית הגז לווייתן, אישרה ממשלת נתניהו שבה כיהן כשר אוצר תוכנית לזירוז קליטת הגז ממאגר לווייתן. פה אחד הצביעו אז השרים על תוכנית שתקצר את ההליכים הסטטוטוריים להקמת מתקני קליטת גז בחופים, באמצעות "מסלול ירוק" וצוותי תכנון מעובים. זאת, במטרה לאשר את מיקום נחיתת הגז מלווייתן עד לספטמבר 2013 – היות שללא מיקום כזה, לא תאושר תוכנית הפיתוח של המאגר.

נתניהו מתח אז ביקורת על העיכובים הביורוקרטיים בהקמת המתקנים, ומינה את מנכ"ל משרדו דאז, הראל לוקר, לפעול ליישום ההמלצות באופן מיידי. אלא שאת תוכנית הפיתוח של המאגר הגישו לבסוף בעליו רק ביוני 2013 – שנתיים וחצי לאחר שלווייתן התגלה; את שטר החזקה (תנאי הזיכיון) של המאגר – העניק משרד האנרגיה לחברות רק במארס 2014; ואילו המועצה הארצית לתכנון ובנייה אישרה את תוכנית המתאר למתקני קליטת הגז רק ביוני 2014 – שלוש שנים וחצי אחרי התגלית."

ההתעקשות של שטייניץ על קידום המתווה הנוכחי כאשר הוא חוזר על הנחות היסוד הכוזבות שעומדות בבסיסו, הרסנית. יש לבטל את המתווה המוצע ולחשוב מחדש.

לממשלה יש זמן להגדיר מדיניות אנרגיה ומתווה גז הגיוני ושפוי שמטרתם פיתוח וניהול שדות הגז הטבעי והנפט לטובת כלל החברה הישראלית לדורותיה, עם דגשים חזקים על בטיחות, איכות הסביבה, הבטחת אמינות אספקת הגז וביטחון אנרגטי למדינה, בשילוב עם חלוקה צודקת של ההכנסות ממשאבי הטבע שבבעלות המדינה. זו הזדמנות היסטורית ליצירת מפנה אמיתי ובר קיימא, לביסוס הכלכלה לטווח ארוך, ליצירת חברה טובה יותר ולהבטחת עתיד טוב יותר לכל אזרחי המדינה ללא יוצא מן הכלל.

אמנון פורטוגלי הוא חוקר במרכז חזן במכון ון-ליר

נערך על ידי דליה
תגיות: , , , ,

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.